ח'כ איתן ברושי: במחיר המים הנוכחי לא תהיה חקלאות ולא משנה איפה. לא יהיה פתרון לשאלת המחיר בלי התערבות של המדינה במחיר מים שניתן לעמוד בו

יו"ר הוועדה המשותפת להצעת חוק המים, דודי אמסלם: לא נפצל את החוק ולא נשאיר את הסיפור החקלאי פתוח

 
ח"כ איתן ברושי: במחיר המים הנוכחי לא תהיה חקלאות ולא משנה איפה. לא יהיה פתרון לשאלת המחיר בלי התערבות של המדינה במחיר מים שניתן לעמוד בו

 
הוועדה המשותפת לוועדת הפנים ולוועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק המים לא תפצל את החוק לצרכנים ביתיים ולחקלאים, אלא תאשרו במקשה אחת, כך הודיע היום יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם, שאמר: "לא נשאיר את הסיפור החקלאי פתוח". אמסלם אמר שהחוק לא יקודם מבלי שתהיה הסכמה על מחיר המים לחקלאות. הוועדה קיימה היום את הדיון השני בהצעת החוק, במהלכו ביקשה לשמוע את החקלאים.

 
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) סיפר שקיים לפני ימים ספורים פגישה עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, ומנכ"ל משרדו בה נכח גם ח"כ יצחק וקנין. בפגישה סוכם כי בתקציב 17/18 יוקצו 300 מיליון ₪ לטובת הוזלת המים לחקלאות ועוד מיליארד ₪ למשך חמש שנים לפיתוח תשתיות והשבת מים. ברושי אמר כי אם המחיר יהיה סביר ניתן יהיה לסכם על "אמבטיה ארצית" אך אם לא, יהיה צורך במחיר שונה בין אגודות המים והאזורים והוזלת המחיר באזורים שבהם הוא יקר יותר.

 
ח"כ ברושי: "מים הם לא מוצר כלכלי טהור, ויש להם אספקטים ביטחוניים לאומיים משמעותיים. המים וגם הקרקע הם משאב לאומי בניהול המדינה ושניהם מרכיבים חשובים בהתיישבות ובחקלאות. לטובת החקלאות והמדינה יש להפריד בין משק מים הביתי לחקלאות בהצעת החוק המדוברת. יש להשקיע בפיתוח משק המים בניגוד לשנים האחרונות, ובמיוחד בתשתיות מים להשבה וקולחין. יש לקבוע תקציב שיאפשר מחיר מים ריאלי, ולא להעלות את המחיר הנמוך של מים לחקלאות באזורים מסוימים, אלא להוריד את המחיר באזורים שהוא גבוה. פקידי האוצר בוחנים הכל מתוך נקודת מבט כספית מבלי להתייחס לאידיאולוגיה ויעדים לאומיים והתיישבות".

 
בדיון התגלעו חילוקי דעות בין החקלאים מאזורים שונים, שכן תמחור המים וכמות צריכתן משתנה לפי האזור והצורך. אגודות המים מפיקות לעצמן את המים לעומת אזורים אחרים הנשענים על מקורות באספקת המים.

 
רפי נוי, מנהל מים בגליל העליון: "אנחנו מנהלים מים של 53 יישובים. הסוגיות הנוגעות לחקלאות הן מעבר לתרומה הכספית של הענף למשק. מחיר המים הממוצע באיחוד האירופי הוא 37 אגורות והגבוה ביותר 56 אגורות. מחיר המים צריך להיגזר מיכולת החקלאות להשתמש במים. אם המים יקרים, לא כדאי לגדל. הבדיקה החשובה הזו מזמן לא נעשתה".

 
יועד לודר, מנהל מי חוף כרמל: "לא בטוח שצריך מחיר אחיד, כי נתוני הפתיחה שונים. בעמק הירדן צריך פי שניים מים מבחוף כרמל. יש בעיות שהאזור לא יכול לפתור. בחוף כרמל מי הקולחין זולים. יש ישובי הר שלא יכולים להגיע אליהם. ברמה האזורית ניתן לפתור את רוב הבעיות. אבל המדינה צריכה להשקיע אם רוצים להוזיל את מחיר השפירים. לא ייתכן שחקלאים יצטרכו לסבסד חקלאים אחרים".

 
אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "יש אינטרס לאומי להביא מים מושבים לכל מקום. צריך סל מים אחיד ככל האפשר. זה לא מקרה שבערבה מגדלים א' ובצפון ב'. בבקעה מחיר המים לא מאפשר להם להתחרות כי הם צריכים כפול מים. ב-250 מיליון ₪ לשנה אפשר לפתוח את המשק הסגור. בלי שהממשלה תפתח את המשק הסגור זה לא יעבוד".

 
ארז וייסמן, מנכ"ל ארגון עובדי המים: "36 אגודות מים בארץ מייצגות את רוב החקלאים. הן נוצרו על ידי ישובים חקלאיים והקימו מאגרי קולחין ומתקני שאיבה. את מאגרי הקולחין המדינה מימנה 60%. בבארות הפרטיות לא השתתפה. מחיר המים יקר לכל החקלאים. אנו שמחים על האפשרות להוריד את מחיר המים לאזרח. גם אנחנו אזרחים. אבל ההצעה שאגודות המים יוותרו על התשתיות זו הלאמה ואנחנו לא יכולים לחיות עם זה. מדובר בהשקעות של 4 מיליארד ₪ שהישובים השקיעו. מי יפצה אותנו על זה?"

 
הלל גרוסר, מנהל גוש חרוד: "המדינה צריכה להחליט אם היא רוצה חקלאות. אני רוצה לגדל חקלאות ולהרוויח. משרד החקלאות עשה עבודה על יכולת נשיאה והמסקנה הייתה שמחיר מים מעל שקל יכול להיות בעיה. כבר היום מאות אלפי דונמים לא מעובדים. כשמדברים על אמבטיה היא כוללת מי שפד"ן ומים מושבים, אבל במציאות אזורים שלמים מגדלים במים שפירים. זה מה שהם צריכים. צריך לספק להם את המים במחיר שהם יכולים לחיות".

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית