ח'כ שלי יחימוביץ': השבוע המביש בתולדות הפוליטיקה הישראלית

יש משמעות וערך למילה. להבטחה. לאמונה בדרך. להתחייבות. בלי אלה הפוליטיקה תהיה ראויה לכל בוז שירחשו לה. בוגי יעלון - לא מקרי שהאיש הישר הזה מפנה עורף לפוליטיקה כשהיא בשיא הביבים שלה. למזוכיסטים - השתלשלות האירועים השבוע, וחשיפה: אני אוהבת ארוויזיונים

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

זה היה אחד השבועות המבישים ביותר בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל. עשר שנים אני בפוליטיקה. עוד קודם, מגיל צעיר, כעיתונאית, סיקרתי בין היתר את המערכת הפוליטית, ואני יכולה להתחייב בפניכם ששפל כזה עוד לא היה. דבר לא יכסה את הבושה ואת הנזק שנגרמו השבוע, ולא רק למפלגת העבודה אלא לפוליטיקה ולדמוקרטיה בכלל.

אני מופיעה הרבה מאוד לפני חבר'ה צעירים ומשקיעה הרבה בלשכנע אותם שפוליטיקה זה דבר יפה. כלי ראשון במעלה לחולל שינוי ולממש השקפת עולם. אני מספרת להם שיש פוליטיקאים הגונים, מלמדת איך מקדמים רעיון והופכים אותו לחוק, איך מנהלים מאבק ציבורי.

השבוע, בשבילם, חשתי בושה. הם נושאים עיניים למה שמתרחש, ורואים שקרים, מניפולציות, מילה שאינה מילה, הבטחה שאינה הבטחה, ערכים שמוחלפים בכיסאות ריקים מתוכן, אי עמידה במילים, זלזול בהבטחות שניתנו לציבור בחגיגיות רבה ביותר שתי דקות קודם. היעדר קשר בין סיסמאות/סלוגנים/גידופים ובין המציאות.

יש כאן נזק עצום וערעור עמוק של האמון של הציבור בפוליטיקה. כי יש משמעות וערך למילה. להבטחה. לאמונה בדרך. להתחייבות. בלי אלה הפוליטיקה בכלל ומפלגת העבודה בפרט תהיה ראויה לכל בוז שירחשו לה. אסור שזה יקרה, וכעת יש לנו חובה לתקן את הנזק הזה ולהיות ישרים, כנים, ערכיים, צלולים, ולהפסיק לגמגם ולהתפתל. באופן נדיר שיתפתי בעמוד הפייסבוק שלי סטטוס יפה בעניין הזה של חברתי יו"ר מר"צ זהבה גלאון.

 

צילום של תומר אפלבאום שצויץ בטוויטר של "הארץ"

 

בוגי יעלון. זה לא מקרי שהאיש הישר הזה מפנה עורף לפוליטיקה כשהיא בשיא הביבים שלה. פרישתו היא יותר מאקט פוליטי. יעלון הוא איש ימין ששימר את הממלכתיות ואת האתוס הצה"לי של צבא חזק ומוסרי כאחד, ובכך גונן על כולנו.

ההתנכלויות החוזרות ונישנות של נתניהו לדרכו הממלכתית והשפויה, ריסקו רכיבים שעד לפני שניה היו בליבה של הקונצנזוס הישראלי. הוגנות, מוסר בסיסי, טוהר הנשק, הפרדה בין עידוד של גילויי גבורה במלחמה מול אויב, לבין  רצחנות או אצבע קלה על ההדק מול אזרחים. שלא לדבר על המוזרות הזאת – שר בטחון שמביע עמדה נגד הטרדות מיניות! שמגן על בתי המשפט בישראל! מי שמע שערורייה כזאת!

את כל ההתנהלות הזו של יעלון, שהייתה אמורה להיות מובנת מאליה, הפך ביבי לבלתי לגיטימית. ל"שמאלנית קיצונית". זו התנהגות מסוכנת, ששיאה היה בנזיפות ליעלון ובהדחתו.

נקווה שבוגי נוטל פסק זמן בלבד, נקווה שישוב לשרת את המדינה בקרוב. גם כשיש לנו בני פלוגתא פוליטיים, עדיף שיהיו ראויים.

לקריאת הסטטוס שכתבתי על בוגי כשזומן לשיחת נזיפה ("על מה הם ידברו. אני מתלבטת. איזה משפט הטריף את ראש הממשלה ופגע בתפיסת עולמו. על מה הוא לא יעבור לסדר היום") הקליקו על התמונה:

 

באופן אישי אני מציעה שתנוחו, תקראו ספר טוב או תראו סדרה טובה בטלוויזיה. גם טיול קצר יכול לנקות מעט את האוויר שהזדהם. אבל אם אתם בכל זאת רוצים להתעמק במה שקרה, הנה ריפרוף על חלק מהראיונות והסיקור התקשורתי של השבוע הפוליטי. לשם שינוי זה יהיה פחות או יותר על פי סדר כרונולוגי.

 

זה מתחיל בראיון ב"פגוש את העיתונות" אצל עודד בן עמי, ובו אני מתווה במתינות את הגבולות:

"לפעמים בריתות פוליטיות מתחילות בהבטחה נורא גדולה, יש קווי יסוד מפוארים והסכמים קואליציוניים שמבטיחים נהרות של דבש ואז מטבע הדברים בחיים המשותפים הפוליטיים זה נשחק. כאן אפילו אין את ההבטחה ואת האילוזיה שיהיה משהו טוב. ולכן בנסיבות האלה ובהצעה הזאת, אין לנו בכלל מה לחפש בתוך הממשלה. זכותו של יו"ר מפלגה לנהל משא ומתן לכניסה לקואליציה. אני, אגב, הייתי ממליצה לו לעשות את זה בגלוי. אבל לא זכותו להשליך את כל הערכים, את כל האידאולוגיה שלנו, את כל הדברים שהבטחנו לציבור, את כל הדברים שאנחנו מאמינים בהם לטובת שותפות שהיא שותפות של קבלני ביצוע של נתניהו, גלגל חמישי בעגלה, עלה תאנה, מרכך כביסה. You name it. יש אלף ואחת דרכים לתאר את ההצעה שמונחת עכשיו על השולחן. באמת באופן אותנטי אין יכולת להשפיע. זה להצטרף לתוך הזרם העכור שהממשלה הזאת מובילה ופשוט לשוט עם הזרם. אז תודה, אבל לא תודה..." לראיון המלא הקליקו: 

הימים נוקפים, ביבי עדיין משפיל את בוז'י, בוז'י עדיין דוהר אל תוך הממשלה. אני מחריפה את הטון אצל אסתי פרז ביומן הצהריים של קול ישראל. "לצערי, כמו שהדברים נראים עכשיו, ועם אותן הצעות של בנימין נתניהו שהן נלעגות וריקות מתוכן, אנחנו צועדים לתוך מסע של התבזות. אני לא מתכוונת לעבור על זה לסדר היום. אני מתכוונת להיאבק על דמותה של המפלגה שלי. זה מאבק שהוא סופר ערכי, יש לי בו שותפים רבים מאוד, ואם תצטרך להיות מערכה – תהיה מערכה. אני מתכוונת להשתמש כאן בכל הכלים שעומדים לראשותי, בין אם ציבוריים, בין אם פוליטיים, בין אם פרלמנטריים ובין אם משפטיים כדי להביא להכרעה שהיא הכרעת אמת ולא הכרעה שמושפעת מקוניוקטורה כזו או אחרת. לראיון המלא הקליקו כאן. (וגם ברדיו גלי ישראל, בתכנית "מנחם הורוביץ עושה עניין")

 

כשגם זה לא עזר, כשהגיוס לועידה לאשר הסכם ריק העלה הילוך, בעוד העליה לרגל לביבי כדי לקבל שום כלום נמשכת - נאלצתי להחריף את הטון, גם כדי לעצור את בוז'י, גם כדי שתבינו מה מתרחש ותתחילו להתגייס לקראת הועידה כדי להצביע נגד, וגם כדי לאותת לנתניהו שאני לא כלולה בעיסקה הדלוחה. זה הוליד את הסטטוס הבא:

"הי כאן שלי. זה אנחנו או הוא? או שזה אנחנו וגם הוא וגם איילת שקד וגם סמוטריץ'? די לקומבינות, די למעילה באמון הבוחרים, די לזחילה המבישה לממשלה. חברות וחברים, זו קריאה למאבק על צלמנו ודמותנו, על צדק ונקיון כפיים, על אידיאולוגיה, וכן, גם על כבודנו.
זה מצער, זה מכעיס, וזה מחייב הערכות נגד, של כל מי שיש להם ערכים, אמונה, כבוד עצמי ויושר, ואני יודעת שאתם הרוב
.
אני כותבת את הפוסט הזה וקוראת לכם לפעולה, לא בהנאה יתירה. אני יכולה לומר במצפון נקי שעשיתי כל אשר לאל ידי כדי להימנע מעימות, וכדי שההצעות המגונות האלה יקברו קבורת חמור בלי צורך לתת לכך פומבי..."

להמשך הקריאה הקליקו כאן:

וכך גם ב"שש עם" רינה מצליח והכתב והפרשן הפוליטי עמית סגל. לצפיה הקליקו:

וגם בגל"צ, אצל יועז הנדל ועידן קוולר. 

 

 

ואז בא הבזיון הגדול שלא יאמן, ונתניהו סוגר עם ליברמן. זה הסטטוס:

 

"ניצחנו. אבל אלוהים, איזה שפל! מצד אחד יש לי תחושת הקלה על כך שהצלחנו, בכוחות משותפים, לעצור את ביזיון הזחילה לממשלה, מצד שני אני מודה שאני ממש כועסת. כמה רחוק היה אפשר לקחת את ההתאבדות הפוליטית המתמשכת הזאת? 
האם עכשיו כשאיווט ליברמן ובנימין נתניהו נופלים זה בזרועותיו של זה בוז'י מבין מה הוא עולל? למפלגתו? לערכים שלנו? לאמון הסדוק ממילא שיש לבני אדם בפוליטיקה
?

לפוסט המלא הקליקו כאן ןזה ראיון בגל"צ, אצל וילנסקי וברדוגו, מיד אחרי שנודע עומק הפארסה (ראיון ארוך אך מעניין לעניות דעתי).

 

וזה כבר אחרי מסיבת העיתונאים של הרצוג, שלמרבה הצער עוד תשודר שוב ושוב כאחד הרגעים הקשים והמוזרים של הפוליטיקה הישראלית. העיתונים היו מעוטרים בשטיחים של החומר הזה, אני חסה עליכם ומביאה רק דוגמא אחת:

מיד אחרי, בחדשות ערוץ 2: "אני חושבת, יונית, שראינו הפגנה מאוד אומללה, מדכדכת ומצערת של היעדר מנהיגות ובעצם אפס לקיחת אחריות של מי שפרש במו ידיו את השטיח האדום לפני ליברמן והעניק לגיטימציה מוחלטת לממשלת הימין, שהיה מוכן להיכנס אליה בכל מחיר. גם רשימת ההישגים הפיקטיבית שלפי דברי הרצוג עצמו נתניהו לא הסכים להעלות אותה על הכתב, לא בהסכם קואליציוני ולא בקווי יסוד, מעידה באמת על אפס ההישגים באותו משא ומתן קואליציוני... ניסיתי יחד עם חברי, עם ציפי לבני ועם אחרים, למנוע את הזחילה חסרת התנאים לממשלה, ולא הצלחנו לעשות זאת. היציאה למאבק פומבי הייתה באמת בלית ברירה, אחרי שהתברר שאין כל עכבות, ובכל מחיר ובלי תנאים ובלי מילה כתובה תהיה כאן זחילה אל תוך הממשלה... גם הטון התקיף המלאכותי לא יכסה את הבושה ואת הזנק שנגרמו היום... מסיבת העיתונאים הזאת הייתה מצערת לכשעצמה, כי מנהיגות פירושה לקיחת אחריות וכאן היתה הימנעות מוחלטת מלקיחת אחריות." לראיון המלא בחדשות 2, ולראיונות דומים בחדשות 10 ובמבט הקליקו כאן:

למחרת, אצל קרן נויבך ברשת ב' ביחד עם הכתב הפוליטי יואב קרקובסקי, מסבירה צעד אחרי צעד מה קרה. וגם בתכנית הבוקר של קשת עם יואב לימור וגלית גוטמן, בגל"צ – "מצד שני" עם יועז הנדל וספי עובדיה, בוואינט עם אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, באולפן וואלה עם דב גלהר, ובתכנית "הבוקר" ברדיו דרום עם אמנון סופר ואסף פוזיילוב.

 

ראיון אצל גידי גוב. והראיון הזה ברדיו 102 FM הוא לא עוד מאותו הדבר, כי הוא עם גידי גוב המקסים, יחד עם עדי לרנר. הוא דורש ממני להקים מפלגת נשים כי לדבריו נשים הן טובות ומוכשרות יותר, ובכלל הראיון ממשיך למקומות שמראייני אקטואליה לא הולכים אליהם לרוב, כמו ספונג'ה וצביעת שיער.

 

וכמה ציוצים לקינוח. פתחו גם אתם חשבון בטוויטר. אחרי שהוכתרתי לנשיאת הפייסבוק עיזרו לי להיות לפחות שרה בכירה בטוויטר. הנה:

 

כדי לסיים בכל זאת במשהו מתוק, סרט ממש נחמד בערוץ הראשון, על המשלחת הישראלית לאירוויזיון 2015, שאני משתתפת בו (כן כן! אני חובבת ארוויזיונים!)  ומדברת על התועלת של האירוויזיון לישראל. הקליקו לצפיה:

 

וזה כבר ציוץ מהאירוויזיון הזה:

 

תודה מיוחדת לסיום לקורא ניצן הורוביץ שהמליץ בטוויטר:

 זה לא יאמן, אבל אפילו בתוך השבוע הזה ודווקא בגללו היו מי שהתפקדו.  עזרו לי, חזקו אותי, תהיו שותפים. תוכלו לעשות זאת עכשיו כאן: https://www.shelly.org.il/mifkad
אם אין לכם סבלנות ואתם רוצים שנסייע לכם בהתפקדות - כתבו לנו מייל לכאן: hitpakdutshelly@gmail.com בצרוף שם מלא ומספר טלפון, ואנחנו נחזור.
וגם, כמו פליקס שהתפקד והעלה פוסט – העלו גם אתם פוסט, צרפו לינק להתפקדות, וקראו גם לחברים שלכם לעשות אותו הדבר.
 
 
תודה רבה פליקס ותודה לכולכם על המעורבות העצומה ועל התרומה שלא תסולא בפז למאבק הפוליטי והערכי שנהלנו השבוע.
 
שבת שלום,
 
שלכם,
 
שלי
 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית