ח'כ שלי יחימוביץ': עברנו את פרעה נעבור גם את זה. חג שמח!

להתרפס בפני גזענים ולרמוז שאנחנו לא אוהבים ערבים? לא בבית ספרנו. הפרוטוקולים נחשפים: כך, בכוח ובאדנות, מעכו חברות הגז את המדינה, והיא נמעכה מרצון. הסרטון של נתניהו, גרסת המציאות. אלאור אזריה הוא "הילד של כולנו"? סליחה, הוא לא הילד שלי. לא מתאבלת על התפטרות גרסטל, אני עם הפרקליטים. ברכות ללוחם בשחיתות אלי יריב. עוד פפראצי על אופניים, ובליל הסדר פוקדים את הדודה והדוד

 

 

חג שמח חברות וחברים יקרות ויקרים,

אבל לפני הכל ניקוי חמץ. אני יודעת שכל מלה שיוצאת מפי בימים אלה מועצמת פי כמה ממה שבאמת אמרתי, ומאוד משתדלת לשקול היטב את מילותי, אבל הדברים שאמר הרצוג לא יכולים לחלוף כעוד איזו מהומה פוליטית סתמית, והם דורשים התייחסות.

זו התבטאות אומללה, שהיא חציית גבול ואימוץ רטוריקה שהיא זרה לדרכנו. הרי מה מטיח בנו הימין, כקללה? שאנחנו "אוהבי ערבים".

אין לנו אלא לבוז ל"קללה" הזאת, בוודאי שלא לאמץ אותה אל חיקינו ובוודאי שלא להתגונן מפני גזענים. בעייתית לא פחות היתה בעיני תגובתו של בוז'י לביקורת שספג:

הצגתה של "אהבת ערבים" כהיפך של הציונות, היא שוב שימוש ברטוריקה של הימין נגדנו, והשלמה, כל כך כל כך מעציבה, עם הקביעה המופרכת שחתירה לשוויון ולשלום ומאבק בגזענות הם ההיפך מהציונות. הרי זוהי הציונות! ומי ששכח מהי ציונות, מתבקש לשוב ולעיין במגילת העצמאות, המסמך המכונן של תקומת העם היהודי בארצו. והדברים הבהירים האלה, נזכיר, נכתבו בעיצומה של מלחמה עקובה מדם על עצם קיומנו:

"מדינת ישראל... תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות... גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – אנו קוראים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה..."

לעולם לא נשביע את רצונו של הימין הקיצוני ואין לנו שום עניין להשביע את רצונו. בטח לא להוכיח לו שאנחנו "לא אוהבי ערבים". אנחנו אוהבי אדם, מאמינים בשוויון זכויות ללא הבדל גזע דת ומין, חותרים לשלום, מגנים על המדינה מפני אויביה מבחוץ, ונאבקים ברוחות רעות ובתהליכים הרסניים בתוכה.

 

,

הסרטון של נתניהו, גרסת המציאות. בכל שנה אנחנו עושים מחווה ל"סרטון ההישגים" המגוחך שמפרסמת לשכת נתניהו, ומפרסמים על גביו את הפרשנות שלנו. השבוע בגלל רצף של ארועים לא העלינו אותו לפייסבוק, אז בלעדית לקוראי עתון סופשבוע שלנו, קבלו את סרטון ההישגים - גרסת החיים עצמם. תודה גדולה מאוד לרועי הרצליך המוכשר והמסור, לתומר קרמרמן, וליתר המתנדבים שסייעו, וגם לעמית החמודה בת השש בתפקיד הילדה ולרפי בן מרדכי בתפקיד נתניהו. הסבא ביקש להישאר בעילום שם. זה קצרצר, כאן כמה תמונות, הקליקו עליהן לצפיה:

חשיפת המנהרה והפיגוע, זו היתה תגובתי:

הפגנת הימין בכיכר רבין. למרות נסיון המיתוג המגושם והשקרי כאילו מדובר בהפגנה למען צה"ל, זו היתה הפגנת שנאה דלת משתתפים של הימין הקיצוני,  ושל מי שאינם מכירים בצה"ל ובמדינה. הפגנה נגד צה"ל, נגד הרמטכל, נגד המפקדים בשטח, נגד החיילים והלוחמים שנושאים בעול בלי הפקרות. ככה, בפשטות. היא אולי עוד כל מיני דברים, אבל היא בטח לא הפגנה רחומה של הזדהות עם "מצוקתו" של אלאור אזריה. תירוץ ומכשיר לקמפיין פוליטי של ימין קיצוני שאינו מכיר במוסדות המדינה והמושג "ממלכתיות" זר לו לחלוטין.

היא תחנת איסוף לאלה שלא סתם אומרים שהמעשה פסול אך הם מבקשים לחוס על החייל, אלא לאלה שמאמצים לחיקם את איש לה פמיליה, הצל וכהנא חי במדים – ואומרים בריש גלי: ״כולנו כאלה". ולעזאזל צה"ל והפקודות בשטח. איש העקום בעיניו יעשה. לפוסט המלא בפייסבוק הקליקו על התמונה:

כאן בערוץ  2 ראיון לסיוון רהב מאיר ב"שש עם"

 

וסליחה, אבל הוא לא הילד של כולנו. בשולי הדברים אציין שאין לי שום הזדהות עם המלים הריקות "אלאור אזריה הוא הילד של כולנו". הוא לא הילד שלי. הילדים שלי לא היו מתנהגים כך. ציוץ שלי בטוויטר ברוח זאת הוליד את התגובה הבאה:

ואם כל זה לא הספיק, בא התיעוד בערוץ 2 וחשף את מה שהתרחש שם. וראויה לציון תגובתו קרת הרוח והמשעשעת של שר הבטחון משה בוגי יעלון בטוויטר:

 

אני אמנם במיעוט, אבל אני עם הפרקליטים, נקודה. וממש לא מתאבלת על התפטרותה של השופטת גרסטל. מקווה מאוד שההתפטרות תביא לשקט ורגיעה במערכת ולחזרתה של הפרקליטות לעבודתה הסדירה, הקשה והנאמנה, אחרי שעובדיה הפכו שלא בצדק יעד למתקפה אכזרית, מסולפת ובלתי הוגנת.

אין גוף נקי מפגמים ושגיאות, אבל אין גם גוף מבוקר יותר מהפרקליטות. החל בנציב שירות המדינה, מבקר המדינה מבקר הפנים, עבור ביועמ"ש וכלה בכפיפותם של הפרקליטים לדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ולשופטים היושבים בדין בהליכים בהם מופיעים. גוף הביקורת הנוסף, בהנהגתה של גרסטל, תרם תרומה שלילית להכפשת הפרקליטות כולה, להחלשתם של משרתי ציבור נאמנים וישרים, להתחזקותם של עבריינים רבי כוח מכל הסוגים, ולהחלשת שלטון החוק בישראל.

עוד הסברים למה אני מתייצבת לימינה של הפרקליטות, בראיון לאסתי פרז, ביומן הצהריים של קול ישראל. בראיון אני מתייחסת גם להחלטה לפסול את הבחירות בבת ים, וגם לענייני הרצוג.

כאן למכתב מלפני חודשיים, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, וכאן הקליקו למכתב מלפני ארבע שנים (!), שבקריאה שלו בדיעבד אני מבינה שהקמת הנציבות גרמה אפילו לנזק גדול משחשבתי:

 

 

החקירה באזהרה של הרצוג. כדי לא להעיב על שמחת החג וכדי שתוכלו לנקות קצת את הראש, לא אעסוק בכך בעיתון סופשבוע הזה, מי שבכל זאת מעוניין לשמוע/ לקרוא/לצפות בתגובתי הקצרה בכלי התקשורת השונים מוזמן להקליק כאן.

 

ברכות וחיזוק לאלי יריב. אבל יש התפתחויות פוליטיות שתענוג לבשר עליהן בערב החג. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שהבחירות המושחתות בבת ים בטלות ומבוטלות. בבחירות האחרונות הפסיד חברנו, אלי יריב, בהפרש זעום מול יוסי בכר, שלא היה אלא בובה המופעלת בידי שלמה לחיאני, ראש העיר המורשע שנשלח לכלא.

אלי פנה לבית המשפט וביקש לבטל את הבחירות. התובע העירוני, עו"ד אלעד מאיר, העביר לבית המשפט חומרים מצמררים על מערכת בחירות מסאבת, ואכן, יש שופטים בתל אביב, והבחירות בוטלו. זו הזדמנות להצדיע לאלי, על מלחמה ארוכה, אמיצה ועיקשת נגד השחיתות, ולהתגייס לסייע לו בבחירות המחודשות שיתקיימו בתוך  חודשים מעטים. נאחל לו שעל חצי מתושבי בת ים שהצביעו עבורו, יתווספו עוד רבים, ונזכה לראות אותו מכהן בתפקיד שהוא כה ראוי לו.

ביום ראשון, לפני ההכרעה, התארחתי להרמת כוסית בסניף בת ים, ואמרתי שאני מחזיקה לו אצבעות לקראת ההכרעה. הנה כאן אלי ראשון משמאל, לימיני אלה ואנה מזכירת נעמת ועמי סלמוביץ' מזכיר הסניף:

 

 

 

 

גם בהוד השרון היתה הרמת כוסית מלבבת בניצוחו של מזכיר הסניף המקסים והנמרץ רפי בן מרדכי. יחד עם חברי עומר ברלב ואיציק שמולי. ותודה גם לזיו אור, יו"ר המשמרת הצעירה, ולעינת מרום.

 

 

וגם במודיעין, סניף מעולה בהנהגתו של ערן חרמוני, שגם חגג יום הולדת. יום הולדת שמח חרמוני היקר והמשך בעבודה הטובה! יחד עם עמיר פרץ ועם גלעד רבינוביץ' מנכ"ל המפלגה, ותודה גם לאילן בן סעדון, חבר מועצת העיר הנפלא שלנו, ולענבר אדמון, יו"ר המשמרת הצעירה.

 

מזמינה אתכם באחד במאי, יום חגנו, לכנס של המכללה החברתית כלכלית. הכנס יתקיים בבית דני בתל אביב ב-17:30. אדבר על מה שקורה עכשיו, על גל ההתארגנויות המלבב ועל עבודה מאורגנת, על הגז ועל שכר הבכירים, על ההישגים ועל האתגרים. נשוחח על כל מה שעומד על סדר היום. הנה מה שיהיה בכנס, רשמו לפניכם ובואו: 

 

ואפרופו זכות ההתארגנות וזכויות עובדים, עוד ממורמר ומנוצל שהולך הביתה בגלל חוק שכר הבכירים, תוך שהוא מאשים ומתמרמר על החוק. לא נתגעגע, ואין אמפתיה.

 

וגם בזה אני אשמה, והאמת, גאה בזה. העשוקים והגזולים מכנסים אסיפת מחאה פתטית וקלושה. עוד רגע הם יקימו ועד עובדים, המסכנים.

בכל פעם צלמי פפראצי מצלמים אותי על האופניים וחושבים שיש להם את סקופ המאה, ואז מגלים שיש עוד הרבה תמונות כאלה. אז הנה הסדרה האחרונה, ובהזדמנות זו ממליצה מאוד לעשות כמוני. זה זול, זה מהיר בעיר, זה לא מזהם, אתם לא מסכנים חיי אחרים, לא צריכים לחפש חניה, וגם עושים קצת פעילות גופנית. זה היה רגע של מיסיונריות לאופניים.

 

 פסח זמן מצויין להתפקד. כשתסיימו את ההגדה ואת הארוחה, שלפו את המחשב הנייד ותפקדו את הדודה והדוד שיש להם כל כך הרבה עצות, אבל הגיע הזמן שיעשו עוד איזה צעד מעשי.
בקרוב יהיו ככל הנראה פריימריס לראשות מפלגת העבודה. עדיין לא החלטתי סופית אם אתמודד, אבל כמובן שיש סיכוי גבוה שזה יקרה. בכל מקרה – אם לא תתפקדו, לא תוכלו להצביע. אז קדימה. להתפקד ולפקוד אחרים.
תוכלו לעשות זאת עכשיו כאן: https://www.shelly.org.il/mifkad
אם אין לכם סבלנות ואתם רוצים שנסייע לכם בהתפקדות - כתבו לנו מייל לכאן: hitpakdutshelly@gmail.com בצרוף שם מלא ומספר טלפון, ואנחנו נחזור.
יהיה מאוד נחמד אם אחרי ההתפקדות תעלו אצלכם פוסט ובו תספרו למה התפקדתם. קראו גם לחברים שלכם לעשות אותו הדבר. צרפו לפוסט גם את הלינק להתפקדות. שימו את הפוסט גם אצלי על הקיר ובתגובות. כל שבוע אני מפרסמת כאן אחד. למשל:

 

 

חברות וחברים יקרים שלי, אני יוצאת לחופשה של כמה ימים, מקווה שאסתדר בלעדיכם :)

שוב אאחל לכם חג חרות שמח. נמשיך את מאבקנו לחרות ולשוויון, ונעבור ביחד את התקופה הלא פשוטה הזאת (עברנו את פרעה ונעבור גם את זה), וגם כמובן הרבה שמחה ובריאות. תבלו עם המשפחה, תנוחו, ונתראה במהרה.

 

חג שמח,

שלכם,

שלי

 

 

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית