ח'כ מרב מיכאלי: פקודה קשה לעיקול

 

לצפייה בסרטון לחצו על התמונה

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A8%D7%91%201.jpg

 

 

חברות וחברים יקרות ויקרים,

 

אני נפרדת ממאיר דגן בעצב. לא הכרתי אותו אישית, אבל תמיד התפעלתי מהאומץ שלו. לא במבצעים המיוחדים ובמלחמות, שזה מובן מאליו, אלא בדיבור הבהיר והחד, שלא מהסס לסתור את ראש הממשלה ושר הבטחון, לטובת מדינת ישראל. לפני הבחירות האחרונות דגן אמר: "כשצלחנו את המלחמה הזו חשבתי שאם בתנאים האלה הם לא הצליחו להשמיד אותנו, הם לא יצליחו בזה אף פעם. אני מאמין בזה עד היום. ישראל היא מדינה שמוקפת אויבים, אויבים אינם מפחידים אותי. אני חושש מההנהגה שלנו". והוסיף:  "לאן אתה הולך אדוני ראש הממשלה? בשביל מה לך להיות אחראי לגורלנו אם אתה כל כך מפחד לקחת אחריות? בשביל מה מבקש אדם את ההנהגה אם לא רוצה להנהיג?". ודגן צודק. מגיעה לנו הנהגה שתגדיר סדר יום חדש. הנהגה שלא תעסוק בהפחדת אזרחיה אלא בשיפור חייהם. הנהגה שתסתכל נכוחה למציאות, תראה את האיומים, אבל בראש וראשונה תראה את ההזדמנויות. הנהגה שתחתור להסדר אזורי עם המדינות המתונות בעולם הערבי, שחולקות אתנו היום אינטרסים משותפים". היה שלום, מאיר דגן, נוח בשלום.

 

אתמול אישרנו בוועדת הכספים חוק היסטורי. כמה פעמים קראתןם בעיתון על מנכ"ל בכיר שמקבל מליוני ש"ח בשנה והתפוצצתם? הנושא של השכר החזירי שבכירים לוקחים לעצמם (כן, בלשון זכר, לצערי. אלו עדיין בעיקר גברים) נמצא על הפרק כבר כמה שנים, ואתמול אישרנו, בפעם הראשונה, תקרת שכר לבכירים, שמעליה – יעלה לחברה ביוקר לשלם אותו. ואולי העיקר, שיהיה מנגנון שקושר בין גובה השכר הגבוה ביותר בחברה למקבלי השכר הנמוך. מעכשיו, מנכ"ל שמעלה לעצמו את השכר יצטרך לדאוג שגם השכר של המנקה, עובדות ועובדי האבטחה והמזכירות והקבלן – יעלו בהתאמה. זה לא מושלם, ויש עוד דרך עד שזה יחול על כל החברות הציבוריות במשק, אבל זה תיקון היסטורי, לא פחות, והוא תוצאה של עבודה מאומצת של שנים של האופוזיציה. האופוזיציה היא זו שמשכה וגררה את הממשלה, עד שהגיע כחלון כשר אוצר והחליט ללכת על זה. יש הרבה מאבקים שנאבקתי ב"אזרחות", לפני שבאתי לכנסת, ואני מרגישה זכות שיש לי את הכח לקחת חלק בלהפוך אותם למציאות – וזה אחד מהם. דיברתי על זה ברשת ב' ובחדשות הלילה, מוזמנות/ים. וככה זה נראה בעיצומו של הדיון הסוער בועדת הכספים:

 

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A1%D7%958.jpg

 

אתןם זוכרים שבשבוע שעבר הצדעתי פה לרמטכ"ל ולשר הביטחון על הטיפול שלהם בפרשת אופק בוכריס, כשבחרו לבטל את המינוי של הקצין המצטיין לתפקיד בכיר במטה הכללי עד שתסתיים החקירה בעניין החשדות לאונס שמיוחסים לו? אז השבוע נוכחנו לראות איך זה נראה מהקצה השני של הסקאלה: בדיוק ביום האישה הבינלאומי בחר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך לבשר לשוטרות שכפופות לו שמעכשיו, תלונות אנונימיות על עבירות מין לא ייחקרו, כי הן הפכו "כלי לחיסול חשבונות", כדברי המפכ"ל. למחרת הפרסום המרגיז הזה פניתי לשרים ארדן ושקד וביקשתי שיתנערו מהאמירה הזו, כפי שתוכלו לקרוא כאן. מוזמנות ומוזמנים לצפות בדברים שאמרתי בנושא בישיבת הסיעה השבועית שלנו, ודיברתי על זה גם עם אריה אלדד ובן כספית.

 

כל זה בשבוע שבו מתחדש גם העיסוק התקשורתי בשאלה האם יקבל האנס המורשע, שהוא גם נשיא המדינה לשעבר, משה קצב קיצור שליש ושחרור מוקדם. לעבריין שלא לקח אחריות על עבירה כל כך חמורה לא מגיע להשתחרר מוקדם, אפילו אם הוא מתנהג יפה בכלא. אמרתי את זה לגאולה אבן, ודיברתי על זה גם עם רינו צרור בגל"צ ועם קלמן ליבסקינד בגלי ישראל.

 

 

 

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A6%D7%99%D7%9B%D7%91%D7%9C%D7%97%D7%9B3.jpg

 

 

אתן ואתם יודעות שאני חברה בועדת החוץ והבטחון מהיום שהגעתי לכנסת. זה היה אחד הדברים שהיו הכי חשובים לי, ושאני משקיעה בו חלק ניכר מהזמן שלי בכנסת. להסתכל מקרוב על התהליכים שמעצבים את הצבא, על אופן קבלת ההחלטות ועל הגורמים שמשפיעים עליהן – זה מרתק וחשוב. חברי לועדת החוץ והבטחון, עפר שלח מיש עתיד, כתב ספר על תפיסת הביטחון של ישראל והזמין אותי לדבר באירוע ההשקה שלו באוניברסיטת ת"א. אמרתי שם שקשה להשתחרר מקונספציות בהקשר הכללי, ובהקשר הביטחוני אפילו עוד יותר קשה. בישראל התפיסה היא שככל שיהיה לנו יותר – יותר מטוסים, יותר כוח אדם, יותר תקציב - אנחנו יותר חזקים. אבל ישראל כושלת בלהבין שמה שעבד פעם לא עובד היום, ואפילו גורם לנו נזק. הטרגדיה היא, שברמה הפוליטית יש מי שמרוויח משימוש בפתולוגיה הזו, וככה נשארנו עם הקונספציה המחליפה – ניהול הסכסוך, הדרך שמביאה הכי פחות בטחון.

 

 

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A8%D7%914.jpg

 

 

אם אתן עצמאיות, אמהות, או בני או בנות זוג של כאלו, אתןם ודאי מכירים את הקיפוח הנורא של עצמאיות בכל הנוגע לדמי לידה. בעודך מנסה לחזור לעבודה, עם תינוקת קטנה ורכה, תקופה שהיא ממילא קשה, מאתגרת וכן – גם קשה כלכלית לרוב הזוגות הצעירים – אז בדיוק את נדרשת פתאום להחזיר למדינה חצי מדמי הלידה שקיבלת. כי בתור עצמאית ההכנסה שלך סביב תקופת הלידה, כשנאלצת לעבוד פחות, היתה נמוכה יותר. ובכן, לא עוד. השבוע העברנו בוועדת העבודה תיקון בחישוב דמי הלידה לעצמאיות, שיתקן את האפליה הזו של אמהות עצמאיות. אתןם יודעים שאני עומדת בראש שדולת העצמאיות והעצמאים בכנסת, והנושא בראש מעייני. דמי הלידה הם רק חלק מהמאבק, ואני ממשיכה להיאבק על השוואת הפיצוי בפגיעה בעבודה, בדמי אבטלה, בהחזר על ימי מילואים ובאחוזי התשלום לביטוח לאומי ולהפקדות סוציאליות. עצמאיות ועצמאים הם עובדים לכל דבר, חלק חשוב מהמשק ומהכלכלה שלנו, מדינת ישראל חייבת להתחיל להתייחס אליהןם ככאלו. מוזמנות לפוסט שלי שבו סיפרתי על טלי, הצלמת המהממת שילדה לפני חודשיים את יובל, ועל הלידה הזו לא תצטרך להחזיר כסף לביטוח לאומי.

 

 

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A8%D7%91%205.png

 

 

לא בטוחה שהבחנתןם בכך, כי זה עבר קצת מתחת לרדאר התקשורתי, אבל לפני כמה חודשים מונתה נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. המינוי שלה גרם לי לחשוב על כמה מעט נשים מונו לאחרונה לתפקידים בכירים כאלו. אז בדקתי. מתוך 66 מינויים שעליהם היה אחראי ראש הממשלה בשנים האחרונות, 11 נשים בלבד, וזה כולל את נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שאתןם ודאי זוכרים את המאמץ העליון שנתניהו עשה כדי שהיא לא תתמנה, וגם נשים שוועדות האיתור המליצו עליהן, ונתניהו רק אישר. הרוב המוחלט של המינויים שנתניהו ממנה בעצמו – הם גברים בלבד. יכול להיות שראש הממשלה שלנו שוביניסט..?

 

אני חד משמעית מאמינה בכך שצריך, תמיד, למנות את האדם המתאים ביותר, עם הכישורים והניסיון הרלוונטיים ביותר לתפקיד. מה שאני לא מאמינה בו הוא שכל האנשים האלו – הם גברים. אני יודעת בוודאות שיש מתאימות ומצוינות ביותר שהן נשים, אבל אותן ראש הממשלה לא ממנה. ועכשיו על הכוונת של נתניהו ביטול ועדות האיתור, כדי להגדיל עוד יותר את השליטה במינויים פוליטיים. עד שיהיה שוויון מלא, לנשים ולגברים, אנחנו צריכות לחתור אליו באופן אקטיבי. אין לנו ברירה. לחצו על התמונה או כאן כדי לקרוא דברים בנושא שאמרתי ל-YNET.

 

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%97%D7%9A7.jpg

 

 

 

כבר הכרתןם את נושי? יש טעות בכיתוב, זאת לא נושי אלא דנה-נושי. באצולה כמו באצולה, יש לה שני שמות. ודנה נושי היא אצולה. את התמונה הזו צילמו אותנו לכבוד יום זכויות בעלי החיים שצוין השבוע בכנסת, ביוזמת השדולה שבראשה עומדים גם חברינו איציק שמולי ויעל כהן פארן. נושי באה מהכלביה בגליל-ים, רזה-רזה, שיער קש יבש מתזונה ירודה ומלאת חרדות מכל הסוגים. הכל הלחיץ אותה. היה צריך ממש לגרור אותה למטה וחזרה הביתה. שלושה חדשים היא ישבה רק בחדר העבודה וסירבה לזוז. זה היה ממש כל מה שאתן  יודעות ויודעים על טיפול בפוסט טראומה: סבלנות אינסופית, חום ואהבה, גבולות ברורים וסביבה בטוחה ומוכרת. כל חודש אפשר היה לראות התקדמות והיא נעשתה רגועה יותר, שמחה יותר ופתוחה יותר. מה שיפה בקשר עם בעלי (ובעלות) חיים הוא שזאת אהבה בלי תיווך. בלי מלים, בלי סמלים, בלי "מערכות יחסים". פשוט אהבה. ואם מציעים לכןם אהבה, לא תקחו? אז לכבוד סוף השבוע, קחו לכןם כלבה או כלב. אל תחמיצו הזדמנות לאהבה.

 

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99%20%D7%93%D7%97%D7%99%D7%9C.jpg

 

 

 

אתןם אולי כבר שכחתןם, אבל בגיל 16 לקבל תעודת זהות זה עניין גדול. השבוע הייתי בכפר מרר, אליו הוזמנתי לחלק תעודות זהות ראשונות לתלמידות והתלמידים שם. מעבר לנוף המשגע שהתלווה לביקור, היה מרגש וכיף לקחת חלק ברגע כל כך משמעותי עבור הילדותים, רגע סימבולי כל כך בקשר בין האזרחיותים שהם יגדלו להיות לבין המדינה.

 

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%99%D7%9D.jpg

 

 

ולפני סיום, מזמינה אתכןם לצפות בשיחה אישית שלי עם נחמה דואק, על תקשורת, פוליטיקה, פוליטיקאיות ופוליטיקאים וגם למה אני שונאת כפתורים ועל הילדות שלי בפתח תקווה. הספקנו הרבה בחצי שעה...

 

/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%92%D7%97%D7%9C%D7%9382.jpg

 

 

 

שבת שלום,

 

שלכן ושלכם,

 

מרב.

 

 

 

/Pulseem/ClientImages/3320///ff.png

 

/Pulseem/ClientImages/3320///T.png

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית