ח'כ פרופ' יוסי יונה: אם הייתם משפחת עופר, כמה מס הייתם משלמים?

בעיות תצוגה? צפה בניוזלטר בדפדפן שלך.

---

 

חברים וחברות,
אם הייתם משפחת עופר, כמה מס הייתם משלמים?

אם לרשותה של הממשלה היו עומדים מיליארד שקל נוספים מה ניתן היה לעשות איתם? ניתן היה להשקיע בפיתוח תשתיות תחבורה ובאמצות זאת להקטין את הקטל בכבישים; ניתן היה להשתמש בהם כדי לבנות כתות חדשות ולהקטין את הצפיפוות האיומה בכתות, שהיא בין הגדולות במדינות המפותחות; ניתן היה לשתמש בהם ולספק תשתיות לרדיו חינוכי בכל בתי הספר בארץ; היה ניתן להרחיב את התשתיות של שירותי הבריאות הציבורית נגב ולצמצם את הפער עם מרכז הארץ; והיה ניתן לעשות דברים רבים במיליארד שקל, לו הקפידה המדינה לגבות מיורשיו של סמי עופר את שיעור המס שהיה עליהם להעביר לקופתה.

אבל רשויות המס גילו נדיבות מופלגת ובמקום לגבות מהם את המס שהם חייבים, מס בשיעור מיליארד שקל, הם גבו מהם 100 אלף שח בלבד, כלומר אפילו לא אלפית האחוז אלא אחד חלקי עשרת אלפים האחוז. אז בואו נחשב את גודלה של ההטבה, לו הייתה ניתנת לבעלי השכר הממוצע במשק, שכר העומד היום על כעשרת אלפים שח. המס שהם היו משלמים - שקל אחד בלבד!

פוסט שכתבתי בנושא

ועוד בנושא בכתבתו של צבי זרחיה בדה מרקר.

 

---

 

הדיון על הצדק החלוקתי הגיע לועדת הכספים

רמת השרון: 3.2% עולים, דירוג סוציו-אקונומי 9, מקבלת מהמדינה 17,412,967 מליון ש"ח עבור מבני ציבור בשטחה.

נתניה: 28.9% עולים, דירוג סוציו-אקונומי 5, מקבלת מהמדינה 2,963,114 מליון ש"ח עבור מבני ציבור בשטחה. 

זו על רגל אחת מהותו של הדיון שהתקיים היום לבקשתי בוועדת הכספים בראשותו של ח"כ גפני. טיבם של דיונים בנושאים מסוג זה, להפוך מהר מאוד לסחר מכר. רק לפני מספר חודשים ראינו את הפוליטיקה הסקטוריאלית במיטבה עת רבו ביניהם הח"כים על שינוי מפת הטבות המס לישובים. פוליטיקה סקטוריאלית בה כל אחד מנסה למשוך את השמיכה לאיפה שנוח לו - לא מקובלת עלי.

היום בוועדה הצגתי את המתווה שלי לחלוקה מחודשת של הארנונה הממשלתית, חלוקה שמתקנת את העיוות ההיסטורי על בסיס עקרונות של צדק חלוקתי.

מוזמנים ומוזמנות לצפות בדבריי מפתיחת הדיון בכנסת.

כאן בכתבתו של עומרי מילמן בכלכליסט, כאן בכתבתו של צבי זרחיה בדה מרקר, וגם כאן בכתבתו של יותם ברגר בגל"צ.

 

---

 

בישראל לומדים להצטופף

 

השבוע פורסם דוח נוסף הפעם של הלמ"ס שמוכיח את מצבנו העגום גם בכל הנוגע לרמת הצפיפות בהם לומדים ילדי ישראל. לפני חודשים, נחשף בזכות עתירה של התנועה לחופש המידע, דוח שמחון (דוח שהוזמן במשרד החינוך ונקבר) לפיו הצפיפות בכיתות בישראל חורגת מהנורמה הנהוגה במדינות מפותחות שבהן כיתות של 30 תלמידים נחשבות לצפופות, וכן כי הפחתה משמעותית של הצפיפות בכיתות תתרום במיוחד לתלמידים מרקע כלכלי מוחלש.

כעת מגיע דוח נוסף של הלמ"ס המוכיח כי צפוף ללמוד בארץ: הכיתות בישראל הן מהצפופות ביותר בקרב מדינות ה-OECD. כשרק צ'ילה ויפן מאחורינו.

כמי שהיה חבר בצוות מאה הימים של ממשלת רבין ז"ל כאחראי על ההמלצות בתחום החינוך אני יודע היטב כיצד יוצאים ממשבר של צפיפות כיתות כמו זה שישראל מצויה בו. גם בתקופתו של רבין חווינו משבר דומה, אך רבין לקח החלטה מנהיגותית ואימץ במלואן את ההמלצות שלנו שהביאו ליציאה מהמשבר ולהורדה משמעותית של הצפיפות. אני תוהה האם רה"מ נתניהו יעשה מעשה רבין ויאמץ גם כן את מסקנות הדוח שמשרד החינוך ביקש להסתיר מהציבור. אותן מסקנות שבקשתי לעגן במסגרת הצעת החוק הפרטית שהגשתי, שהממשלה בחרה להתנגד לה.

לפני כמה חודשים נימקתי בכנסת את הצעת החוק שלי שבאה ליישם את מה שדוח שמחון המליץ עליו (ועדה שמשרד החינוך הקים כאמור). הקואליציה בחרה להפיל הצעת חוק זו.

כעת מספר חודשים אחרי זה האמת שוב יוצאת בעוד דוח קשה.

דברי במליאה בנושא.

וכתבה שפורסמה באתר NRG

 

---

 

יום הרדיו בכנסת 

לפני כמה חודשים הגעתי במקרה לדיון בוועדת החינוך של הכנסת שעסק בפרוייקט הרדיו החינוכי. לשמחתי גיליתי פרוייקט נפלא שמובילים נערים בבתי ספר תיכון שמשדרים בתחנות רדיו ומהווים את הדור הבא של שדרי הרדיו בישראל.
בדיון סיפרו הנערים כי בשל קשיים תקציביים הפרויט הזה שממומן על ידי משרדי הממשלה עומד בפני סכנת סגירה. מיד הבעתי את נכונותי להירתם לנושא ובימים אלו מקודמת בלשכתי הצעת חוק שתציל את הרדיו החינוכי בישראל.

כאן בתמונה מתראיין במסגרת יום הרדיו החינוכי בכנסת.

 

---

 

מתחברים לאזרח

בחמישי האחרון התארחתי באשקלון לתחנה הראשונה בה קיבלתי קהל בשטח.

להרצאה המאוחרת הגיעו רבים מחברי הסניף לשיחה ארוכה ומאתגרת על צדק חלוקתי. ירדנו גם לפרטים ספציפיים על צדק חלוקתי בין אשקלון לשכנותיה.

בשבוע הקרוב נצא לתחנה השנייה במסע קבלת הקהל. הפעם במודיעין וסביבותיה. מצורפת ההזמנה, מוזמנים לשלוח למכריכם מהאזור ולהפיץ.

 

---

 

הקו המחבר בין כפר קרע וקציר

פיצ'י דובינר הוא חבר של ממש. מזכיר סניף מפלגת העבודה בקציר, איש ערכי ומחויב לדרך הסוציאל דמוקרטית. (וגם שף מוכשר ביותר!)


בשבת שעברה אירח אותנו פיצ'י לשבת תרבות בפאב "הבקתה" בקציר. עשרות תושבי המקום והאזור הגיעו, חברי מפלגה ושאינם, שוחחנו ארוכות על צדק חלוקתי בין הערים והמועצות האזוריות, על ערים קולטות עלייה, על המתח הפנים סיעתי של המחנה הציוני בין ה"מחוייבות" לסקטורים כאלו או אחרים. הדגשתי את הצורך של המפלגה להיות ממלכתית, לקדם את הטוב הציבורי המשותף ולא להפוך למפלגה סקטוריאלית, כזו שמקדמת את האינטרסים של קבוצה כזו או אחרת. אני כמובן מנסה מאז תחילת הקדנציה למשוך לכיוון הממלכתי, זה לא היה קל, פעמים שהרגשתי בודד, אך לשמחתי המסר מחלחל והקולות החיוביים מתחילים להישמע יותר ויותר.

לאט לאט מחלחלת ההבנה שהחיבור ל"קהלים החדשים" מחייב סבלנות ומאמצים ממושכים שצריכים לבוא לידי ביטוי בחקיקה, בשינוי מדיניות ובקשר מתמשך עם השטח.

 

קצת לפני כן, ביקרנו יחד עם פיצ'י את מקבילו מכפר קרע עאדל עתאמנה. איש הסתדרות ותיק ומנהיג עובדים מוערך.

 

---

 

את סוגיות הצדק החלוקתי לומדים גם בישיבה

קרוב לליבי המושג היהודי שנת שמיטה, החוזר על עצמו בריטואל קבוע אחת לשבע שנים. אני נוהג לפרש אותו כקריאת השכמה כל כמה שנים המנערת יחידים וקבוצות מהפריבילגיות שניכסו לעצמם, ומחזירה את הסדר הטוב על כנו. הסדר השוויוני.

אתמול, בסניף מפלגת העבודה בתל אביב, פגשתי 70 תלמידי י"ב של ישיבת "מקור חיים" מגוש עציון.
הם באו לשמוע ממני על שמאל כלכלי ועל צדק חלוקתי בראי ערכי המוסר היהודי והמוסר המודרני.
חילוקי דעות לא היו. פרשנויות שונות היו גם היו. התוצאה תמיד זהה! הערכים הסוציאל דמוקרטיים הם ערכים שאני והם מתיישרים על פיהם כל אחד ממקורותיו שלו. שלא לדבר על ערכי הצדק היונקים את התוקף המוסרי שלהם מלמעלה מ-3,000 שנים עם תעודת הזהות הנורמטיבית של העם בשבתו בארץ, בגלותו ובשיבתו אליה. תמהנו יחדיו על הצורך להילחם שוב בימים אלו על יישומם של נורמות ברורות כל כך וצודקות כל כך. מצאנו שעל נורמות אלו הסכימו הן הפילוסוף הצרפתי ז'אן-ז'אק רוסו והן הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

 

---

 

על פירקת אל נור בכנסת ו"המשמרים" בעיריית רמת גן

סיעת המחנה הציוני בורכה בהרבה חברות וחברי כנסת ראויים וטובים. חברתי קסניה סבטלובה היא מהמשובחות שבהם.
בשבוע שעבר קיימה קסניה באולם האודיטוריום בכנסת, אירוע תרבות יהדות בבל במסגרת השדולה בראשותה "לשימור וטיפוח מורשת ותרבות יהודי ארצות ערב ואסלאם". היו אלו שלוש שעות של הנאה וגאווה.
בעמוד הפייסבוק שלה כתבה בין היתר, "בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל העדיפו קברניטיה ליצור כור היתוך שהצניע חלק מתרבויות מפוארות, זאת במקום לשמר רב תרבותיות. אך לא רק בשנותיה הראשונות של המדינה - גם בשנים בהן אני עליתי, וגם כעת, יש שמבקשים למנוע מישראלים שהגיעו מרחבי תבל לקרוא בשפתם ולדבר בה, בין אם מדובר בערבית, ברוסית, באמהרית בצרפתית או בכל שפה אחרת. וחבל. דוחקים הצידה פלח כל כך גדול של התרבות שלנו, וההפסד הוא של כולנו."

כנסו לקריאת הפוסט המלא שלה, ובכלל, עיקבו אחריה. היא תסב לכם רוב נחת. 

 

יום למחרת, השתתפתי בכנס חתימה של ברית ערים תאומות בין העיר הווירטואלית, משמרים את השפה העיראקית לבין העיר רמת גן.  על הברית חתמו ראש העיר של רמת גן ישראל זינגר וחברתי זהבה ברכה מייסדת המשמרים.

רבות סיפרתי לכם כאן על קבוצת "משמרים את השפה העיראקית" שהפכה מזמן מקבוצת פייסבוק גדולה לקהילה של ממש. מארק צוקרברג עצמו התרגש מהתקדים וייחד לכך פוסט בעמוד הפייסבוק האישי שלו. הוזמנתי לבמה לשאת דברים, בחרתי להקריא שם את שירי "קינה מאוחרת" - שכתבתי בגעגוע על סבתי  חזנה, עליה השלום.

כנסו לעמוד הפייסבוק, לשיר הנוגה ולתמונת סבתי שכה אהבתי. 

 

---

 

מקבץ מהשטח

הרצאה על סוגיות הצדק החלוקתי במכללת הגמלאים קריית חיים – יוזמה נפלאה של מזכירת הסניף עדנה לוסטיג .

 

בפגישת עבודה במועצת כאבול בצפון, יחד עם ראש המועצה שייח אחמד סאלח, סגנו, וראש מחלקת החינוך במועצה.

 

ערב הוקרה ירושלמי לשמואל דחוח הלוי, בפאב 'הקרוסלה' 

 

 

שיחה על רב תרבותיות בחברה יחד עם 15 חניכי מכינת החלוץ השבוע בכנסת.

 

---

 

לסיום

בראשון הקרוב אתארח בקיבוץ רבדים לשיחה על סוגיות הארנונה בתפיסת הצדק החלוקתי.
אינני מוותר על שותפותם הערכית של בני התנועה הקיבוצית, ואני גאה על כל אחד ואחת מבניה ובנותיה של התנועה שנרתמים ומתגייסים למען צדק קולקטיבי בראייה ממלכתית. ישנם רבים כאלו. אבוא לכל קיבוץ, מושב ויישוב שמזמינים אותי לשיח כן ופתוח על הסוגיות ועל תפיסתי הכוללת למען הטוב המשותף.

ראשון 06/03 שעה 20.00 פאב שנלר בקיבוץ רבדים.

 

Footer


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית