ח'כ קסניה סבטלובה: על שיחה של שרי הממשלה ששמעתי במקרה

חברת הכנסת קסניה סבטלובה

 

5 בפברואר 2016
 

חברים יקרים,
אני שמחה לעדכן אתכם בפעילותי בשבועות האחרונים.

 

 

שיעור במודעות עצמית

 

חשפתי שיחה שהתנהלה בין שרי הממשלה, אותה שמעתי במקרה.

רוצים לדעת מה נאמר בה? צפו בנאומי.

 

 

דרישה מהיועץ המשפטי: חקור את חברת "אמנה" של זאב חבר (זמביש) !


פעל לחקירת פעילותה הפלילית לכאורה של חברת "אמנה"!
כך דרשתי מהיועץ המשפטי לממשלה, דר' אביחי מנדלבליט.

חברים יקרים,
מדינת ישראל היא מדינת חוק. לא יעלה על הדעת כי רשויות החוק יעשו איפה-ואיפה, ויעברו לסדר היום כאשר מתרחש מקרה חמור כל כך!

בתחקיר ששודר בתכנית "המקור", חשפו העיתונאים רביב דרוקר וברוך קרא פעילות פלילית ועבירות לכאורה על חוקים רבים ואף זייפו חתימה של אנשים שאינם חיים, וכל זאת רק כדי להשיג במרמה אדמות השייכות לבעלים פלסטיניים.

חברת "אמנה", אותה רשמו בעליה, בינהם, זאב חבר (זמביש) כחברה פלסטינית בשם "אל-ווטאן" כבר מוכרת. משטרת ישראל כבר מכירה את פעילותה, אך עד כה דבר לא נעשה.

על כן כעת, לאחר פרסום התחקיר בערוץ 10, בליבי תקווה כי המצב ישתנה. 

אציין לשבח את המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, ואת העומד בראשה, אורי קידר,
שפנו גם הם ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה דומה, מייד לאחר פרסום התחקיר.

 

 

חופש הביטוי וחופש העיתונות

 

לאחר שנפתלי בנט שכתב את ההיסטוריה שלנו בספר האזרחות החדש כדי לחנך את תלמידי ישראל להיות אומרי הן למשטר ושגעונותיו (לא צריך כבר אזרחים טובים), ממשיכה מירי רגב בעקביות לרמוס ערכים דמוקרטיים כחופש הביטוי במיטב המסורת המקרתיסטית כשמבקשת לתקצב הצגות שמתאימות רק לתומכי הליכוד והבית היהודי.

עיתונאים מודרים מרשימות תפוצה רק כי הם שמאלנים ועובדים בעיתון שמעז לבקר את השרים והשלטון (פניתי למשרד החינוך בעניין אור קשתי - ראו מכתב ששלחתי בתגובה הראשונה), אחרים פשוט נעצרים כדי שיחשבו פעמיים בפעם הבאה ויזהרו.

מיחזור הססמאות הנדושות  אותן הכרנו בבית היוצר של אביגדור ליברמן, כנראה מצביע על כך שכל תומכי סתימת הפיות חושבים ומדברים במונחים זהים.

ממשלת נתניהו הרביעית מזכירה קטר שירד מהפסים, ודוהר בעוצמה אל תוך תהום ומסכן את כל יושביה של הרכבת.


זכותנו וחובתנו לא לתת לזה לקרות, ולכן נעשה הכל כדי להוריד את חסרי האחריות האלו מההגה.


הגיע הזמן שנחזיר את מדינת ישראל שלנו אלינו!


 

 

 

דרישת שלום מרוסיה?
 

מאמר שלי שפורסם באתר של i24 בנושא שיתוף הפעולה בין רוסיה לסוריה ולחזבאללה.
בשנת 1985 מחבלים של הארגון חטפו בביירות 4 דיפלומטים סובייטים ופצעו 2 מהם. אז הארגון התייחס לרוסים כאל "בני השטן" ודרש להפסיק את המעורבות הסורית בלבנון.

30 שנה מאוחר יותר התהפכו היוצרות. היום חיזבאללה מעדיף שיהיה לו בן-ברית רוסי "שישמור לו על הגב". 

השאלה היא עד כמה רוסיה מעוניינת בקשר הזה והאם ההצהרות של ראשי הארגון בנושא תואמות את המציאות.

 

 

על המהפכה המצרית, רשמים שלי מכיכר תחריר ותחזיות כושלות

 

לפני חמש שנים הזדמן לי להיות ולסקר את תופעת האביב הערבי בלב לבו של העולם הערבי: בכיכר תחריר שבבירה המצרית. 

מצאתי את עצמי בקהיר ימים ספורים לאחר פרוץ ההפגנות הגדולות.
נחתתי למציאות של עוצר וטנקים ברחובות, ואלפים רבים של מצרים ומצריות זולגים לכיכר עם שלטים מאולתרים והרבה מאוד תקווה.

ערכתי ראיונות אין ספור עם סטודנטים, פועלים, איכרים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, ואת כולם שאלתי את אותה השאלה: 
האם הארועים בתחריר והדחתו האפשרית של מובארכ יפגעו בקשרים עם ישראל?
כולם כאחד ענו: לא.
״זו מהפכה שלנו, של בני העם המצרי שסובל מתת-תזונה, אבטלה, בתי חולים מזוהמים, שחיתות ואדישות של המשטר״, כך אמרו לי המרואיינים. 

באותה עת בארץ, פרשני טלויזיה ועיתונות, שערב המהפכה ניבאו שנות שלטון ארוכות למובארכ, ביכו את הסכם השלום עם מצרים.
ההמשך ידוע: ההסכם שרד למרות התחזיות השחורות, למרות ניצחונו של הנשיא האיסלאמיסט, למרות הכאוס של הימים הראשונים. 

הסיפור הזה חשוב כי הוא מצביע על כך שלהסכמים והבנות אזוריות - דינמיקה משלהם, שלעמי האזור יש עוד דאגות ועניינים מלבד העניין בישראל והיהודים. 

יש לכך חשיבות בהקשר המצרי וגם בהקשר האזורי הרחב יותר. 


ובאשר למהפכה המצרית - גם היא תופעה מרתקת.
באותה שעה התרשמתי שלהמונים היתה דרישה עיקרית אחת: הדחתו של מובראכ, לא כינון מדינה דמוקרטית וליברלית.
את המטרה הבודדת הזאת המצרים השיגו - מובארכ הודח, אך החיים במדינה לא הפכו ליותר שבעים, בטוחים וחיוביים. 

זהו לקח מצויין לכל אלה החולמים על שינוי בכל מקום אחר - חייבים להגדיר את המטרות בצורה ברורה ביותר, לא להתמהמה, להתארגן היטב ולפעול ביחד עד שהמטרות הללו יושגו.

לא רק החברה המצרית כשלה בעניין הזה, כידוע. חמש שנים לאחר ארועי תחריר הדרמטיים מצרים עדיין מחכה לשינוי המיוחל, והיום הוא נראה רחוק מאי פעם. 

כמה תמונות שלי שצולמו בכיכר תחריר במהלך השבוע האחרון של ינואר 2011:

 

 

הימין הקיצוני בכנסת נגד צה"ל, ובכך מאותת לציבור:
"מותר לתקוף את הצבא!"


חברי הכנסת מהימין תוקפים את קציני צה"ל בועדת החוץ והביטחון, ובזה מאותתים לאוהדים הקיצונים שלהם: "גם לכם מותר!"

חברים יקרים, יצא לי לייצג את המחנה שלנו בדיון פתוח בועדת החוץ והביטחון בנושא הבניה הפלסטינית בשטחי
C.

נדהמתי מהבוטות שאפיינה את היחס של ח"כים מימין כלפי קציני צה"ל שהגיעו להציג עובדות, והסבירו שהם פועלים לפי מדיניות הממשלה!
מה שקורה בכנסת הוא אותו הדבר שקורה גם בשטח: אלה שהצביעו בעד הממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל, לא מרוצים מהתנהלותה ופורקים את זעמם על קציני וחיילי צה"ל.

אמרתי כך: "התנפלותכם על קציני צה"ל וחייליו מעבירה מסר רע מאד לנוער הגבעות – כאילו מותר לתקוף את הצבא ואת לובשי המדים שמגינים עלינו" .

מה לא נאמר היום במסגרת הדיון בו הוצגו סרטונים של עמותת הימין
תנועת רגבים : שקיימת ריבונות ישראלית בשטח
C, שצריך לבטל את הסכמי אוסלו ולנזוף באיחוד האירופאי וכהנה וכהנה.

ואני אומרת להם - קדימה!!!! 

תספחו את השטח, תבטלו הסכמים, תגרשו את השגריר של האיחוד האירופאי ותסמנו את הכל התוצרת של האיחוד. 

ומדוע אתם בכל זאת לא עושים את זה עד היום? נכון, כי לא ניתן ואי אפשר, וראש הממשלה-שר החוץ שלנו מבין את זה היטב.

אז או שתפרקו את הממשלה ותבחרו בבצלאל סמוטריץ בתור ראש הממשלה, או שפשוט תשלימו עם כך שהחלום שלכם על ירושלים שתשתרע עד דמשק לא תואם את המציאות.

אבל רק תורידו את הידיים מחיילי צה"ל שעושים את עבודתם נאמנה ושומרים על כולנו!

 

 

 

מאבקם של סטודנטים יהודים בעולם ב-BDS


נפגשתי עם סטודנטים יהודים מהתפוצות שהגיעו לדיון בועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וחיזקתי אותם על מאבקם באנטישמיות.
בין היתר, אמרתי כי אפשר להיאבק ב-
BDS גם בלי לתמוך במדיניות ממשלת נתניהו.

לנאום המלא

 

 

 

לשכתי ואני נשמח לעמוד לשירותכם, לשמוע דעות, הצעות ובקשות.


מוזמנים לעקוב אחר פעילותי בעמ' הפייסבוק שלי ובטוויטר, ולצפות בדברים שאמרתי בערוץ היוטיוב שלי.

לשאלות ופרטים נוספים ניתן לפנות אלינו בדוא"ל:  ksenias@knesset.gov.il

או בטלפון: 02-6408111
נייד (שי): 054-4310320

 

שלכם ולשרותכם,
ח"כ קסניה סבטלובה


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית