ח'כ פרופ' יוסי יונה: 'הוועד לשלום הציבור'

חברות וחברים!

 

תנועת ״אם תרצו" יצאה בקמפיין חדש. פעיליה הנמרצים קובעים אמות מידה מי נאמן למדינה ומי בוגד בה. לדעתם כל מי שמותח ביקורת על מדיניתה של הממשלה בוגד. חד וחלק! כל מי שמציג חזון ציוני שסוטה מהקו הרשמי של ממשלת הימין, הוא שתול; סוכן זר שפועל וממומן על ידי מדינה עוינת ששואפת להחריב את המדינה שלנו.

אנחנו רואים את אפקט המדרון החלק. אבירי האמנות, הקולנוע והספרות שלנו הפכו לפתע לשתולים שיש לחשוף אותם, להוקיע אותם ואף להתייחס אליהם כאל בוגדים ארורים...

אנחנו רואים שוב כיצד פעולות טיהור בשם הפטריוטיזם הופכות למפלצת שאינה יודעת שובע; כשלא נותר את מי לטרוף, מתחילה המפלצת לאכול את אבריה עצמה.

תחילה מצביעה המפלצת על אלה שעליהם נדמה כי קיימת הסכמה רחבה - גם אם ללא הצדקה - שהם פוגעים באינטרס הציבורי, וטורפת אותם. בשלב הבא היא מצביעה על אלה שעליהם קיימת הסכמה שאולי, שאולי, הם פוגעים באינטרס הציבורי הרחב, וטורפת אותם. בשלב האחרון כולם חשודים וכולם נטרפים - מבחן הנאמנות מציב אמות מידה שהופכים חמורים ותובעניים מדי יום.

השאלה כבר אינה אם אתה מניף את הדגל על רכבך ביום העצמאות, אלא האם הוא ניצב דרך קבע בביתך ואולי בחדר השינה שלך? השאלה אינה האם אתה משנן את ההמנון הלאומי, אלא כמה פעמים ביום אתה משנן אותו?

המקרה המוכר ביותר בהיסטוריה שבו פעולת הטיהור בשם הפטריוטיזם אינה יודעת שובע ועושה סיבוב פרסה הוא זה של רובספייר, אחד מאבות המהפכה הצרפתית ומי שעמד בראש ״הוועד לשלום הציבור״. האיש מיהר להפעיל את הגיליוטינה נגד כל מי שפעל לדעתו נגד המהפכה ונגד כל מי שנחשד בפעילות נגד המהפכה. והסוף ידוע- גם ראשו נערף בגיליוטינה!

זה הזמן להתריע נגד אלה שאצים לערוף, ובנתיים רק באופן סימבולי, את ראשם של אנשי ציבור ורוח שממשים את זכותם הבסיסית להביע את דעותיהם, גם כאשר אין הדבר עולה בקנה אחד עם דעת הקהל הרווחת או עם מדיניותה של הממשלה. זה הזמן שכולנו צריכים להתייצב מול הגל העכור הזה ולומר עד כאן!

 

---

 

על תוצאות ההסתה

בחמישי האחרון הגיעו אלמונים מוסתים אל ביתו של פרופ' יעקב מלכין בירושלים. הם ריססו כתובות גידוף ואזהרה על קירות ביתו, פיזרו בתיבות הדואר של השכנים מכתבים המזהירים את התושבים מפני שכנם "הרוצח" ואף השאירו מעטפה עם סכין סמוך לתיבת הדואר שלו.

אתמול בערב הגעתי לביקור הזדהות ותמיכה בביתו, יחד עם מזכ"ל המפלגה ח"כ חיליק בר, וחברתי לסיעה ח"כ מיכל בירן.

 

הגענו לביתו של פרופ' מלכין בירושלים לביקור הזדהות ותמיכה. ביקשנו לגנות את גילויי ההסתה נגדו להדגיש את מחויבותנו לערכיה של המפלגה לפלורליזם תרבותי ודתי.  

 

---

 

חוק נוסף שלי עבר בקריאה טרומית בכנסת – חוק שוויון הזדמנויות לאדריכלים

השבוע עברה במליאת הכנסת הצעת חוק שהגשתי בקריאה טרומית עם 41 תומכים ללא מתנגדים וללא נמנעים. החוק נועד שהגשתי ליצור שוויון בין בוגרי בתי הספר לאדריכלות בכלל הפקולטות בישראל.

החוק שהגשתי - בתמיכת הממשלה, מתקן את העוולה ההיסטורית שנחקקה ב–1958, לפיה רק בוגרי הטכניון זכאים להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים באופן אוטומטי, עם סיום לימודיהם, ועל שאר בוגרי המוסדות האחרים ובוגרי מוסדות מחו"ל לעבור הליך רישום נוסף דרך ועדה ממונה במשרד הכלכלה. 

החוק הוגש כפועל יוצא של שיתוף פעולה עם קבוצת בוגרים צעירים ממחלקות לאדריכלות שסייעו בהכנתו. החוק עבר בקריאה טרומית, ויש עדיין דרך ארוכה לעבור עד שהחוק יכנס לספר החוקים, כך שמחכה עוד עבודה בוועדות הכנסת עד שהחוק יאושר. 

הנה נאום שנשאתי במליאה לפני ההצבעה על החוק

וגם כתבה של נעמה ריבה ב"הארץ" באותו הנושא

 

---

 

התחלנו עם שכונת "הארגזים" בא תורה של שכונת "ליפתא"

בעבר התייחסתי כאן לתופעה של "דיירים חסרי מעמד". השבוע התקיים דיון בנושא דיירי שכונת ליפתא בירושלים בוועדת הפנים בראשותו של ח"כ דוד אמסלם מהליכוד.

שבוע וחצי חלפו מאז שוועדת הפנים של הכנסת קיימה ביוזמתי ביקור בשכונת הארגזים. ביקור שבעקבותיו גיבשנו הצעת חוק שאני מקווה שיביא סוף למסכת ההתעמרויות הממושכת של הרשויות בתושבי הארגזים.

טרם יבשה הדיו מעל הצעת חוק הארגזים, ובאה לפתחנו שכונה חדשה- שכונת ליפתא. 

נדהמנו בדיון כששמענו את נציגת מנהל מקרקעי ישראל. מבחינתה, המצב המשפטי היבש קובע כי משעה שהקרקעות הועברו לבעלותה של עיריית ירושלים, הרי שהעירייה יכולה להחליט כרצונה מה לעשות בקרקעות ובתושבים. מה עושים עם התושבים? מפנים אותם כאילו הם סרח עודף.

חברי, יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם, קיבל את המלצתי וקצב לרשות מקרקעי ישראל חודש ימים להסדרת הסוגיה. אם בתום חודש הימים הנושא לא יגיע לפתרון מוסכם והוגן, נשכפל את הצ"ח "הארגזים" וחברי הכנסת של וועדת הפנים יביאו הצעת חוק שבה יקבעו זכויותיהם של תושבי ליפתא, כשהחוק יקבע את גובה הפיצוי המגיע לכל אחת מ 13 המשפחות המיועדות לפינוי.

הנה דברים שאמרתי בדיון

 

---

 

ממשיכים להיאבק נגד התופעה של תשלומי ההורים במערכת החינוך

השבוע עשינו מאמץ נוסף לעצור את התופעה המקוממת של תשלומי ההורים. התייחסתי בעבר לבלוף שנקרא חינוך חינם בישראל.
החוק אומר "חינם" ואז מגיעה שנת הלימודים ואנו נדרשים לאשר בוועדת החינוך תשלומי חובה שבתי הספר יוכלו לגבות מההורים ואליהם במהלך השנה מצטרפים תשלומי "רשות" שמתיר משרד החינוך.

השבוע התקיים ביוזמתי דיון בוועדת החינוך בנושא שימוש בטאבלטים בכיתות הלימוד.

משרד החינוך הוציא חוזר מנכ"ל לפיו "באם ישנה הסכמה בכתב חתומה של 70 אחוז מההורים בכיתה, אזי ניתן לאשר לחברות מסחריות למכור טאבלטים לתלמידים". 

כך זה מתחיל תמיד, השלב הבא הוא לחץ גובר והולך מצד מנהלי בתי הספר על הורים כדי שיסכימו ויחתמו. ניסיתי להבין בוועדה למה המנהלים הם אלה שמפעילים את הלחץ והתשובה שקיבלתי הדהימה גם אותי – המנהלים מקבלים תגמול אישי עבור כל כיתה בה הצליחו להכניס את פרוייקט הטאבלטים ה"מהולל".

למה זה בעייתי? קודם כל כי זה מגביר את אי השוויון ואת הפערים החברתיים בקרב התלמידים בישראל. שנית, הוא נותן דריסת רגל למספר מצומצם של חברות מסחריות שהן ספקיות רשמיות של משרד החינוך והן ורק הן יכולות לספק את המכשירים.

נעניתי ליוזמה של עשרות הורים מכל הארץ והקליניקה למשפטים באוני' חיפה בניצוחו של עו"ד הרן רייכמן והגשנו בג"צ בנושא.

הכנו הצעת חוק מפורטת שמבקשת לקבוע כי כל תשלומי "הרשות" שמשרד החינוך מאשר לאורך השנה יהיו מחויבים בדיון ואישור ועדת החינוך של הכנסת. החוק נועד לחזק את כוחה של ועדת החינוך שאמורה לפקח על משרד החינוך והוא גם יאפשר לחברי הכנסת לפקח אחרי אותן בקשות של משרד החינוך לאותן תשלומי "רשות".

אם אתם הורים לתלמידים בבית הספר בכל הגילאים ונדרשים לשלם תשלומי הורים המוגדרים "רשות" (כל מה שהוא מעבר לתשלומי החובה שאישרה הוועדה בתחילת שנת הלימודים – ראו בטבלה כאן ) אשמח שתכתבו לנו לכתובת team@yossiyonah.org.il ואנו נצור אתכם קשר בהקדם ונחבר אתכם למאבק.

 

---

 

יום הולדת 67 לכנסת ישראל

הכנסת חגגה השבוע את יום הולדתה ה-67.

התבקשתי להשתתף באורח פעיל בחגיגות ובהתאם למקצועי ולכישוריי. שיבצו אותי להרצות בפני שתי קבוצות.

הראשונה כללה קבוצת גמלאים מאור יהודה בשילוב עם תלמידי בי"ס תיכון אלדד בנתניה. 
נושא ההרצאה היה "פריפריה מול מרכז". שוחחנו על הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. אור יהודה וגם נתניה נמצאות "במרכז", אך הן עדיין פריפריאליות מבחינה חברתית.

 

אחר הצהרים, נפגשתי עם סגל המורים של מעלות תרשיחא, הפתעה נעימה ציפתה לי כשבין המורות מצאתי את חברתי לספסל הלימודים ביסודי – אריאלה פלג.

שוחחתי איתם על שוויון הזדמנויות בחינוך, ועל רב תרבותיות בחינוך ובכלל. היה מהנה ומרענן.

 

---

 

משבר ההגירה באירופה

לפני שבועיים הוזמנתי ע"י אחייני אלעד עייני ובת זוגו קתרינה להשתתף בפאנל חשיבה בינלאומי בנוגע למשבר ההומניטרי בסוריה.

בדיון ציינתי את הירתמותה של ישראל בסיוע רפואי הכולל לעיתים קרובות אף אשפוז ממושך בבתי החולים הישראליים.

 

---

 

פרוייקט "קהילות שרות" מקבל את פרס האונ' העברית

השתתפתי בתחילת השבוע בטקס הענקת פרס מטעם האוניברסיטה העברית לידידי יוסי אוחנה והארגון שהקים "קהילות שרות", על תרומתו לקידום ההבנה ההדדית בעולם התרבותי יהודי.

את ארגון "קהילות" הקים יוסי לפני למעלה משני עשורים. את מחאתו על העדרה של תרבות המזרח העשירה מהמיינסטרים הישראלי, הוא בחר לבטא בהקמת ארגון שיביא את הפיוט ויופיו של הפיוט למרכזי הערים בישראל.

במשך 22 שנים ארגון קהילות שרות "מכתת רגליים לפריפריה" ויוצר ערבי פיוט בהשתתפות קהל. 

יוסי גייס למפעל העצום הזה את מיטב פייטני ישראל, את התזמורות המהוקצעות ביותר, והקהל בכל עיר ועיר מעמיק את ידיעתו ברזי הפיוט תוך כדי "שירה בציבור" או אם להיות מדויק יותר "פיוט בציבור".

אירוע הענקת הפרס באולם 'מאירסדוף' באונ' העברית, סיפק לנו טעימה חווייתית מהמיזם המקסים של קהילות שרות.

בקרוב תארח השדולה לצדק חלוקתי את 'קהילות שרות' ליום פיוט בכנסת ישראל, לב ליבה של הדמוקרטיה הישראלית יקבל טעימה קסומה של פיוט היסטורי ועכשווי. עיקבו ונעדכן אתכם על התאריך.

בתמונה: יחד עם ידידי יוסי אוחנה, ד"ר יהודה מימרן, הכוכבת העולה נטע אלקיים ושותפתי לצדק החלוקתי עידן אבידני

 

---

 

ועוד קצת תרבות

באותו ערב, מיד אחרי הענקת הפרס ל'קהילות שרות', המשכתי לערב של סטודנטים מארגון כי"ח של ידידי ד"ר יהודה מימרן.

כ-200 סטודנטים גדשו את אולם ההרצאות הירושלמי בערב שהוקדש לשירתו של המשורר ארז ביטון – חתן פרס ישראל.

דיברתי על מקומו של הציבור בתביעה החד משמעית לרב תרבותיות שוויונית בתרבות הממוסדת בישראל. לא כעני העומד בפתח, לא גטו תרבותי צר ברחובות צדדיים. כי אם חלק אינטגרלי, מלא, שווה זכויות בלב ליבה של הממלכתיות הישראלית. הן בהשוואת תקציבי התרבות, הן בהשמעות בתחנות הרדיו הממלכתיות, והן בייצוג בטקסים ממלכתיים בארץ ובעולם.

נשארתי שם להמשכו של הערב כדי להיות מוקסם יחד עם הסטודנטים מפרשנותו של ידידי הוותיק ארז ביטון לשירתו. ולסיפורים והאנקדוטות שמאחורי שיריו וספריו.

 

---

 

הקור העז לא  משאיר את האנשים בבית - טעימות שטח

אני ממשיך להסתובב בשטח ונענה בחפץ לב לכל בקשה שמופנית אליי לבוא להרצות או להשתתף בפעילות. אל תהססו לפנות ולהזמין. דברו עם מנדי עוזרי 050-3011408 או במייל yosefyo@knesset.gov.il

הנה מקבץ מהשבוע החולף שהיה קר במיוחד:

 

בסיור במכללת אלקאסמי בבאקה אל גרבייה של השדולה לקידום חיים משותפים בראשות ידידיי חברי הכנסת אלוף (במיל') אייל בן ראובן וד"ר יוסף ג'בארין.

 

בכנס של ידידי אופיר פינס וארגון שתיל בנושא צדק חלוקתי – שינוי גבולות באוניברסיטת ת"א.

 

בפגישה בכנסת יחד עם שרי ממשלת רומניה מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית הרומנית

 

יחד עם 30 חברי סניף בת ים, עם מזכיר הסניף וחבר מועצת העיר אלי יריב שלא נכנעו לקור העז. היה לוהט!

 

בהרצאה על רב תרבותיות הסללה וגזענות מול 30 סטודנטים של האונ' הפתוחה חברי "פורום מנהיגות של האוניברסיטה" שלא היססו להגיע מכל רחבי הארץ לערב עיון בתל אביב. היה חם!

 

אתמול מול 280 תלמידי יב בתיכון חדרה בשיחה על שוויון הזדמנויות  בחינוך.

 

---

 

לסיום

חברתי האמנית והשחקנית גילית יצחקי מציגה בימים אלו את ההצגה פרי עטה "הבנות של אבא" בבימויו של השחקן (והבמאי) אורי גבריאל.

פיניתי לי את ערבו של יום ראשון השבוע כדי ליהנות מהצגה מרשימה, כתובה, עשויה ומשוחקת להפליא.

בתמונה: עם גילית יצחקי, אורי גבריאל, פרופ׳ שלמה מעוז וחברים נוספים.

איתכם!

יוסי.

 

---

 

Footer


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית