ח'כ מרב מיכאלי: נתניהו לא נותן להמלצות של הצבא לבלבל אותו
 
לצפייה בסרטון לחצו על התמונה
/Pulseem/ClientImages/3320///rnyfk.jpg
 
 
חברות וחברים יקרות ויקרים,
 
68% מהציבור הישראלי לא מרוצה מהטיפול של נתניהו בטרור, לפי סקר שפורסם אמש בחדשות 2. 68% מהציבור חש חוסר בטחון אישי. ראש הממשלה לא יודע איך להתמודד עם זה ובוחר, בינתיים, לא לעשות כלום. למרות המלצות הצבא, עליהן דיברתי גם בסרטון, נתניהו ממשיך לוותר על הזדמנויות להפוך סיכונים לסיכויים ודבק במנטרה הקבועה על ההסתה הפלסטינית, למרות שהצבא כבר אומר במפורש שלא היא זו שדוחפת את הצעירות והצעירים הפלסטינים לטרור. בנושא הזה דיברתי אמש ב"פגוש את העיתונות", אשמח שתצפו.
 
סליחה שאני ישר מעצבנת אתכןם, אבל איזו שערוריה: חברת עמידר, שחובתה החוקית והמוסרית היא לדאוג לדיור למי שאין להןם איפה לגור, לוקחת בניין שיש לה במרכז ת"א ובמקום להפוך אותו לבניין דיור ציבורי היא משכירה אותו למלון בוטיק. מיד כששמעתי על כך פניתי לשר השיכון וביקשתי ממנו לבדוק למה עסקה כזו נעשית במחשכים, בלי שקיפות ובלי מכרז כמו שצריך, והאם מי שעשה אותה ראה לנגד עיניו את האינטרס הציבורי כמו שצריך להיות, והגשתי בקשה לקיים על כך גם דיון בוועדת הכלכלה בכנסת. אם יש לעמידר בניין פנוי היא חייבת לספק בו דיור למי שאין להןם מקום לגור בו, בטח לא להפוך אותו למלון. הנה הסיקור ב"כלכליסט" וב-YNET.  
  
 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%92%D7%9C%D7%98%20%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%94.jpg
 
אני יודעת כמה אתן ואתם שותפים לדאגה שלי לניצולות וניצולי השואה, והבטחתי שאעדכן כאן על ההתקדמות בפתרון המשבר בין אוצר ההתיישבות היהודית והחברה להשבת נכסי ניצולי השואה, משבר משפטי שבגללו כבר חצי שנה שעשרת אלפים ניצולות וניצולי שואה לא מקבלים את הסיוע שמגיע להם.
 
אז אני יכולה לספר שבעקבות לחץ שהפעלתי בדיוני ועדת החוקה והכספים, הגיעה הלוואה של 30 מליון שקל מאוצר היהודים לחברה להשבה והם הועברו לניצולות והניצולים. אבל לצערי, המשבר לא נפתר. הם עדיין קיבלו רק חצי ממה שמגיע להןם לשנת 2015 ולא ברור אם ב-2016 שהתחילה עכשיו הם יקבלו כסף. יש פה שתי חברות שמתקוטטות, מאבק משפטי שכמיטב המסורת יכול לקחת שנים, כשבינתיים, בכל יום שעובר הולכים ומתמעטים הניצולות והניצולים. זו חרפה שהניצולות והניצולים האלו, אלו הנזקקים ביותר לכסף, לא מקבלים את הסיוע הכספי שמגיע להם ומסיימים את חייהם בחוסר כל. בשבוע שעבר קיימנו עוד דיון בוועדת הכספים בעניין הזה, ואני ממשיכה ללוות את הנושא ונאבקת כדי להגיע לפשרה שתסיים את הבושה הזו. לסיקור הישיבה לחצו כאן או על התמונה.
 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8.jpg
 
לא יודעת אם אתן תומכות או לא תומכות (ותומכים) בהצעת החוק הסיעתית שלנו לשיקום דרום ת"א שהעלינו בשבוע שעבר לוועדת השרים לחקיקה, מה שבטוח הוא שבאמצעותה קבענו השבוע את סדר היום, העמדנו אלטרנטיבה אמיתית וחשפנו את הממשלה באזלת ידה וחוסר הפתרון שלה לתושבות ותושבי דרום ת"א. ההצעה לוותה בביקור של חברות וחברי הסיעה בדרום תל אביב ובמפגש עם התושבות והתושבים. באנו כדי לשמוע אותןם ואת התגובות שלהןם לתוכנית שלנו לשיקום האזור, שעליה כבר סיפרתי לכןם פה.
 
כצפוי, הביקור היה טעון, ידענו שהוא יהיה כזה ובחרנו בכל זאת לבוא. ואני מודה שאני יכולה להבין את תושבות ותושבי השכונות שמקבלים אותנו בחשדנות. גם אני הייתי חשדנית אם במשך שנים הייתי זוכה רק להתעלמות והזנחה מהממשלה. במפגש שחתם את הסיור התחייבנו להמשיך ולקדם את ההצעה בשילוב ידיים עם התושבות והתושבים, עד שנביא הצעת חוק שמתמודדת עם בעיית הזרים ולא מגלגלת אותה אל כתפי הציבור. אחרי הסיור התארחתי ב"לונדון וקירשנבאום", מוזמנות ומוזמנים לצפות, וגם אצל רינו צרור בגל״צ ואראל סג״ל בגלי ישראל.
 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C%20%D7%90%D7%99.jpg
 
כמה פעמים מתחילת החורף הזה קמתןם בבוקר והילדה או הילד חולים וצריכים להישאר במיטה? מישהו צריך להשאר אתם בבית, ולרוב זו מישהי. זה בגלל שהחוק היום לא מאפשר לבני זוג להתחלק בחופשת המחלה של הילדים. כדי לקבל את התשלום על ימי המחלה של הילד/ה, מי שנשאר או נשארה עם הילד ביום הראשון צריך להשאר בבית עד שהצאצאים יבריאו אחרת לא נספרים לו ימי המחלה. החוק היום מקבע סטריאוטיפים מגדריים לגבי חלוקת התפקידים במשפחה אבל גם במקומות העבודה. הוא פוגע בהורים, הוא פוגע במעסיקים והוא פוגע בעקיפין גם בילדים. לכן הגשתי, יחד עם חבר הכנסת רועי פולקמן, הצעה לתיקון החוק כך שההורים יוכלו להתחלק בטיפול בילד החולה. כך כל אחד מהם - ומקום העבודה שלהןם - יפסידו פחות ימי עבודה. הנה הסיקור של ההצעה ב״דה-מרקר". את ההצעה הזו הגשתי בעקבות עידן, שפנה אלי לפני כמה חודשים. עידן הוא אבא לילדות, והוא כתב לי: "כשזה נוגע לגופנו- אין בעיה, כי זה באמת לא סביר שתהיה יום חולה ויום לא.  אבל כשזה מגיע לילדים החוק לא מאפשר להתחלק עם בן הזוג בימים. לדעתי הגיוני לעשות תיקון בחוק כך שהורים יוכלו להתחלק בימי המחלה שלהם, לדוגמא שהאבא יקח יומיים ראשונים והאמא את היום השלישי. זה תיקון קטן- אבל לדעתי יתרום רבות ויתמרץ את חלוקת הנטל בבית". אחרי הגשת החוק והפוסט שכתבתי עליו, עידן העלה בעמוד שלי את הפוסט הזה:
 
 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A8%D7%91%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg
 
על הצעת החוק הזאת- ובכלל על הצעות חוק שלי שנולדו מנושאים שהציבור מביא/ה לפתחי -  דיברתי גם בתכנית מיוחדת של ״יהיה בסדר״ בגל"צ ששודרה מהמשכן, והקדישה שעה לקשר בינינו, חברות וחברי הכנסת, לבין הציבור. אתן כבר יודעות ויודעים שהפניה של עידן היא לא הפניה הראשונה שהובילה אותנו לעשות שינוי בחוק. אם גם אתןם חשבתם על משהו שבוער לכם לשנות, אתם מוזמנים ומוזמנות לפנות אלי וננסה לשנות יחד. הנה השיחה בגל"צ, לחצו כאן או על התמונה כדי להאזין.  
 
/Pulseem/ClientImages/3320///nrc%20cdkm%20trh.jpg
 
הסיבה לשידור מהכנסת הוא חגיגות חמישים שנה למשכן הנוכחי של הכנסת בגבעת רם. היו רגעים קומיים בהם סתיו שפיר ניגנה בפסנתר, איילת נחמיאס ורבין נתנה קולה בשיר ומנו טרכטנברג ועמיר פרץ קראו סיפור לילדים, והיו גם דיונים יותר רציניים על תדמית הכנסת, על מעמדה בעיני הציבור ומה אפשר לעשות כדי לשפר אותו. דיברתי על זה עם רזי ברקאי ב"מה בוער", וגם בערוץ הכנסת.
 
הפאנל שבו השתתפתי, אותו הנחה דובר הכנסת, היה פאנל ח"כיות ועיתונאיות, והפעם לא בשפה שלי אלא באמת: קארין אלהרר, יפעת שאשא ביטון ואני הח"כיות, ודפנה ליאל, מורן אזולאי ולילך ויסמן העיתונאיות. והפאנל, יאמר לזכותו של יותם יקיר, לא היה על נשים כח"כיות או עיתונאיות אלא על יחסי הגומלין בין התקשורת לפוליטיקה, מי באמת קובעת את סדר היום ואיך למצוא איזון נכון בין הכוחות האלו. פאנל מרתק ומחכים שציבור גדול בא לאודיטוריום לשמוע. וחוץ מזה היה אושר גדול לפגוש במסדרונות כל כך הרבה ילדות וילדים שבאו לחגוג עם הכנסת יום הולדת.
 
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A6%D7%97%D7%99%20%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91%D7%99.jpg
 
כולכן וכולכם שותפות כבר זמן ארוך למאבק שלנו נגד העסקה קבלנית פוגענית ונוראה. בשבוע שעבר שוב התפרסמו נתונים על תופעה שיש לי הצעת חוק שמבקשת למנוע אותה, חברות קבלן שנסגרות בגלל פגיעה בזכויות עובדים ונפתחות מיד מחדש בשם אחר, בכיף. ברוב המקרים שבהם החברה נסגרה גם לא יקבלו את מה שהיה צריך להיות השכר שלהם ואת הזכויות שלהם. ומי משלם להןם אותן בסוף? אנחנו, דרך הביטוח הלאומי. את העוול הזה חייבות וחייבים להפסיק, והאמת היא שהדבר הכי נכון הוא כמובן להעביר את הצעת החוק של חברנו עמיר פרץ ולהוציא את עבודת הקבלן מחוץ לחוק. העליתי במליאה הצעה לסדר בעניין הזה, לחצו על התמונה או כאן כדי לשמוע את הדברים שאמרתי שם, בעצבנות ממש.
 
/Pulseem/ClientImages/3320///fsh%20kat.jpg
 
הידעתןם שרק אדריכליות ואדריכלים שלמדו בטכניון נכנסים אוטומטית ל"פנקס האדריכלים",  זה שרישום בו הוא תנאי להתמודדות במכרזים ציבוריים? האפליה המרגיזה והממושכת הזו תבוטל עכשיו בזכות הצעת חוק של חברנו יוסי יונה שעברה השבוע בקריאה טרומית עם תמיכה מרשימה של 42 חברי כנסת מכלל הסיעות וללא מתנגדים. כשהחוק הזה ייכנס לתוקף, כל בוגר תואר ראשון בתחומי ההנדסה והאדריכלות בכל מוסד מוכר ע"י המל"ג ירשם אוטומטית בפנקס האדריכלים, וזו בשורה משמחת להרבה אדריכלים ואדריכליות לעתיד. כבוד, יוסי.
 
את השבוע סגרתי בחיפה, בסניף אחוזה במפגש שארגנה מרים פרקש חברתנו. שמחתי לפגוש רבות ורבים מכןם שבאו לדבר ולשמוע, דיברנו על המצב הבטחוני, על התקיעות המדינית ועל המחויבות העמוקה שלנו לייצר אלטרנטיבה לשלטון והממשלה הרעים האלו. אשמח לבוא גם אליכן ואליכם, בין אם בסניף או בבית - צרו אתי קשר ב- michaelim@knesset.gov.il ונתאם.
 
 
/Pulseem/ClientImages/3320///jhp9.jpg
 
אתןם בטח יודעות ויודעים שבגילאים הצעירים הציבור לא בפייסבוק, שהוא כבר מזמן לזקנות כמונו, אלא באינסטוש, האינסטגרם. באינסטגרם לא צריך להתאמץ עם מלים, תמונה אחת בכל פעם עושה את כל העבודה. אז אם אתןם עוד לא באינסטגרם - בואו, כיף שם! עקבו אחרי וככה תוכלו לראות, למשל, איך מקבל אותי כל לילה החניון הסמוך לבית – המחשב שם כנראה לא יודע עם מי יש לו עסק.
 
/Pulseem/ClientImages/3320///crukl%208.png
 
שבוע חמים ויבש,
 
שלכן ושלכם,
 
מרב.
/Pulseem/ClientImages/3320///ff.png
/Pulseem/ClientImages/3320///T.png

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית