ח'כ פרופ' יוסי יונה: שכונת הארגזים, רמי לוי ודוח העוני העולמי - הכול מתחבר!

בעיות תצוגה? צפה בניוזלטר בדפדפן שלך.

חברות וחברים!  

 

לפני ימים ספורים התפרסם דוח העוני של קהילת המדינות המפותחות, מדינות ה-OECD. אנחנו שמחים להיכלל בקהילה הזאת אבל מאז שצורפנו אליה, בשנת 2010, הדוחות שמספק ארגון ה-OECD מציב בפנינו מראה שממנה עולה תמונה לא מחמיאה על מצבנו בכל מה שקשור למדדי השוויון החברתי- כלכלי. אם בשנים האחרונות, עמדנו באחד המקומות האחרונים במפת העוני של המדינות המפותחות, הרי שעכשיו הגדלנו לעשות – השגנו את המקום האחרון ברשימה. ישראל היא המדינה שבה מספר התושבים שחיים מתחת לקו העוני הוא הגדול ביותר בהשוואה למדינות המפותחות, אפילו יותר ממספר העניים החיים במכסיקו, טורקיה וצ'ילה!

תחום נוסף שבו אנחנו משתרכים הרחק מאחורי הרוב הגדול של המדינות הוא פערי השכר. רק בארה"ב ובמקסיקו הפערים גדולים יותר. גם מצבם של הנשים במפת הפערים אינה מחמיאה לנו. רק יפן, אסטוניה ודרום קוריאה משתרכות אחרינו.

אז איך הנתונים האלה קשורים לרמי לוי ולשכונת הארגזים? פשוט מאוד. אם השכר החציוני בישראל עומד על כ-6000 ₪ בחודש; אם רבים מהעובדים הם קופאיות, מנקות, טלפניות; אם מונעים מהעובדים את זכותם הבסיסית להתאגד; אם משלמים להם שכר מינימום ואף פחות, אז הדברים האלה תורמים להעמקת העוני בחברה שלנו. אם המדינה אינה מגינה על תושבי השכונות, חושפת אותם לחסדיהם של יזמי נדל"ן תאבי בצע, אז היא תורמת להעמקת העוני בחברה שלנו.

עוני אינו גזרה משמים; עוני הוא פועל יוצא של מדיניות ממשלתית. רק כשנחליף את הממשלה הנוכחית, הממשלה שליבה גס באזרחיה, אפשר יהיה לשפר את מצבם של אזרחי ישראל ולטפס במעלה הרשימה של מדינות ה-OECD, למקום שלו אנחנו ראויים.

 

סיור לימוד בשכונת הארגזים לקראת החוק שאנו מעלים

השבוע התקיים סיור של ועדת הפנים בראשות ח"כ דוד אמסלם בשכונת הארגזים. שכונה שמשמשת כבר עשרות שנים כחצר האחורית של מדינת ישראל מבלי שהמדינה והרשויות לוקחות עליה אחריות.

הסיור היה המשך לדיון שקיימנו לפני כחודש בוועדה, דיון בו שמענו את העדויות הקשות של התושבים.

כמאה מתושבי השכונה ליוו אותנו - שבעה חברי כנסת, סגנית ראש עיריית ת"א ושני חברי מועצת עיריית תל אביב. יחד הסתובבנו בבתים לא בתים, רחובות ללא שם, חצרות שהן ספק מכלאות. זוהי השכונה עליה אמר רבין ז״ל שהיא מזכירה לו את מחנה הפליטים ג׳בליה...

שכונת הארגזים היא הדוגמה המובהקת ביותר להיעדרו של צדק חלוקתי , דבר שגורם לפער בלתי נסבל בין אלה ש״מגיע להם״ לבין אלה המוגדרים כ״פולשים״.

היה זה הביקור הרביעי שלי בשכונת הארגזים רדופת הממסד והממון, אך הפעם היה זה ביקור מלא תקווה! הייתה זו גם התגייסותו המלאה והמחויבת של יו״ר ועדת הפנים של הכנסת - חברי ח״כ דודי אמסלם (ליכוד) שהפיחה תקווה בקרב דיירי השכונה שהפעם אנחנו נושאים בשורה.

הפעם באנו, חברי הכנסת, כדי לבחון פתרונות מעשיים למצוקה הממושכת של תושבי השכונה.

בעקבות הסיור הגשנו הצעת חוק המבקשת לעגן בחוק את זכויותיהם של בעלי הקרקע בשכונת הארגזים על בתיהם ונחלותיהם. אני מאמין שכלל הסיעות בכנסת יתגייסו כולן להצלחת החוק ולהעברתו.

בתמונה: בתמונה: עם ח״כים, תושבים ועו״ד עובדיה גלסטני מנהל המאבק בשכונת הארגזים״

הנה דברים שאמרתי בסיור

 

---

 

החלטות ממשלה לא מיושמות והפריפריה בעוטף עזה מוזנחת

השבוע התקיים דיון בוועדת הכספים שיזמתי יחד עם ח"כ חיים ילין בעניין אי-יישום החלטת הממשלה להעביר תקציבים ליישובי עוטף עזה לאחר מבצע צוק איתן.

רבות אני כותב כאן לגבי הפעולות שאנו מקדמים בלשכתי לקידום הפריפריה הגיאוגרפית. יישובי עוטף עזה "זכו" מעבר להיותם פריפריה, להיות אזור שתושביו סובלים תדיר מאיום ביטחוני מתמשך.

בדיון עצמו שביקשנו להבין חברי הכנסת מנציגי הממשלה שהגיעו לדיון מדוע לא מיושמת החלטת הממשלה, קיבלנו תגובה מפתיעה. הגדיר זאת יפה יו"ר הוועדה ח"כ גפני שציין כי אנו נמצאים ברפובליקת בננות. הממשלה מקבלת החלטות והשרים מחלטים, על דעת עצמם, שלא לקיימן.

מדהימה אף יותר הייתה תשובתה של נציגת משרד התחבורה שאישרה כי התקציב המבוקש הועבר למשרד אך הנושא תקוע בגלל בעיות פנימיות בחברת נתיבי ישראל (חברה ממשלתית שנמצאת בימים אלו תחת חקירה).

כפי שאמרתי בדיון, באין בעל בית יפרע עם. הממשלה לא שולטת וחברי הכנסת מהקואליציה כבר לא מתפלאים שהחלטותיה לא מיושמות. אני שמח שיו"ר הוועדה נעתר לבקשותינו לקיים דיון נוסף בסוגיה ולא להרפות עד שהכספים שמגיעים בדין לאותם ישובים צמודי גדר יועברו.

הנה תקשורת בנושא

 

---

 

כשמשרד החינוך מבקש לקצץ 150 מליון ש"ח מתקציב המשרד לשלטון המקומי 

במשרד החינוך החליטו לקצץ 150 מיליון מהתקציבים שמועברים לשלטון המקומי, המשמעות ברורה - פגיעה בחינוך של ילדי ישראל וברשויות הכי חלשות שמשוועות לתקציבים נוספים.

כששמעתי על כך פעלתי לקיים דיון דחוף בנושא בוועדת החינוך. עצם קיומו של הדיון היה כרוך בקשיים. יד עלומה ביקשה לדחות אותו עד אין קץ. בסופו של דבר עלה בידי להבטיח את קיומו של הדיון. כשהגענו לדיון, התחוור לנו שמנכ"לית משרד החינוך לא טרחה להגיע; היא שלחה את פקידי המשרד כדי לייצגה. הנושא אולי לא חשוב דיו...

אז מה משמעותו של הקיצוץ ומי נושא בו?

ברור לכולנו שכל קיצוץ בתקציב החינוך משמעותו פגיעה בשירותי החינוך הניתנים לילדי ישראל. עם זאת במקרה הנוכחי מדובר בכוונה של משרד החינוך לקצץ ב-12% בממוצע מהיקף המשרות של המזכירות ושרתים המועסקים בבתי ספר היסודיים וחטיבות הביניים בכל הארץ.

מדובר על 1,800 עובדים שעלולים לאבד את מקום עבודתם מדובר, ב 1,800 בתי אב שנדרשים להתמודד עם אובדן מקור הכנסתם; מדובר על פגיעה בחוליה החלשה ביותר של שרשרת המזון של שוק העבודה במגזר הציבורי.

ראו זה פלא, בעודנו מתכתשים בוועדת החינוך על דרכים למנוע את הקיצוץ, מעדכן אותי יועצי הפרלמנטרי גיא עציון, כי בחדר הסמוך יושבת לה ועדת כספים ומתבקשת לאשר העברה תקציבית של 167 מיליון שקלים מתקציב החינוך לתקציב משרד הביטחון!

אולי הבקשה אושרה ואולי לא אבל בקשה זו היא עדות לקלות הרבה שבה ניתן להעביר סכומי עתק מסעיף אחד למשנהו בתקציב המדינה; היא עדות לאופן שבו עובדים מוחלשים משלמים את המחיר היקר של המקח והממכר שמתנהל לעיתים בוועדות הכנסת.

אני רוצה להאמין שלסיפור הזה יהיה סוף טוב. יו"ר ועדת החינוך של הכנסת וחברי הוועדה יצאו בקריאה משותפת לשר החינוך לבטל את הכוונה לקצץ את תקציבי משרד החינוך לשלטון המקומי. גם ידידי, יושב ראש השלטון המקומי, חיים ביבס, חזר בתוקף על קריאה זו והצהיר שלא יהסס להשבית את בתי הספר בכל הארץ אם משרד החינוך לא ייסוג בו מכוונת הקיצוץ. אני בהחלט אעמוד לצדו במאבק זה. 

 

---

 

רמי לוי לא מרפה 

בעוד ענייני עובדי "ביכורי השקמה" ממשיכים להתברר בבתי הדין לעבודה, רמי לוי פותח חזיתות נוספות. או נכון יותר – חזיתות נוספות נפתחות מול רמי לוי. יש תחושה שהאימה שאחזה בכל אלו שנפגעו ממנו, נסדקה בעקבות המאבק שאנו מנהלים מולו בהצלחה בנוגע לעובדי ביכורי השקמה.

כשעמדנו לצדם של עובדי "ביכורי השקמה", לא ידענו שזהו רק קצה הקרחון בהתנהלותו העסקית הבעייתית. מתברר כי לאיש שנמצא ראוי להיות בין מדליקי המשואות ביום העצמאות פנים רבות. 
התברר כי לאיש שעליו נאמר כי הוא יודע "לשלב (לכאורה) השקפת עולם חברתית עם הצלחה כלכלית, מתוך שאיפה לסייע לציבור הרחב לחסוך בעלויות הצריכה ולתרום לצמצום פערים בחברה", פנים נוספות, פחות מרנינות.

לוי התגלה כאויב נחוש של העבודה המאורגנת בישראל וכאחד שמוסר התשלומים שלו מול הספקים (ובניהם החקלאים) ירוד. כמו כן עולה שיחסו לצרכני חברת הטלפונים הסלולריים שברשותו שערורייתי.

השבוע, בעקבות עוד חזית שנפתחה מולו, שלחתי בקשה ליו"ר הכנסת ע"מ שיקפיא את אישורו הקבוע לכנסת של רמי לוי.
לא ייתכן כי אדם כמו מר לוי, הפוגע בסקטורים אזרחיים ועסקיים רבים, עד כדי חשש לפלילים, ייהנה מפריבילגיה כדוגמת כניסה קבועה וחופשית עם רכב למשכן הכנסת, שאף מיוחסים ממנו אינם זכאים לה.

פוסט שכתבתי בנושא

וכאן סיקור על המכתב ועל רמי לוי בכלל בדה מרקר. 

 

---

 

נדבה משר הרווחה

מעון רעות בסכנת סגירה בגלל מחסור במשאבים. הצטרפתי למיקי לוי בתביעה שמשרד הרווחה יעמיד את המשאבים הדרושים לשם המשך פעילתו של המעון רעות, אור שלום, ארגון שמציל ומטפל בילדים ונוער בסיכון שהוצאו מבתיהם על ידי שירותי הרווחה.  הקשיים שאיתם מתמודד מעון רעות הם סימפטומטיים לתהליכים שבהם מדינת ישראל מפריטה את שירותי הרווחה ומוסרת אותם לעמותות ומלכ"רים שונים.  הקשיים הם אינדיקציה לבעיה חמורה ומבנית יותר במדינת ישראל. אנחנו מעבירים 24 מיליארד ₪ שמועברים אליהם ללא שום פיקוח וללא שום רגולציה. 
במקום שהמדינה תהיה גם המממן וגם המפעיל, היא מתנערת מהאחריות שלה, מעבירה את השירותים הללו. וברוב המקרים מדובר בשירותים המשרתים את  האוכלוסיות שנדרשות באופן הנואש ביותר לטיפולה המסור והרחום של המדינה. דווקא שם המדינה מתנערת כמו אומרת: "אתם יודעים מה? לא מענייני. הנה הכסף, קחו אותו בבקשה, תנהלו את העניינים בעצמכם".
 אנחנו רואים את זה במקרה של ילדים חולים במערכת החינוך, אנחנו רואים את זה בילדי קצה במערכת החינוך, אצל המורות, אצל המורים, העובדים הסוציאליים הטובים ביותר, דווקא שם מפריטים.

הפרטת השירותים החברתיים היא אות קלון על ממשלות ישראל בעשור האחרון.
אני מוחה על כך, אני מתקומם יחד אתכם, אבל יחד נעשה את הדרך הארוכה להשבת אחריותה של המדינה על אזרחיה.

הנה הנאום במלואו מעל דוכן הכנסת.

 

---

 

תכירו את שירן מאיר

תכירו בבקשה את העוזרת הנוספת שמצטרפת לצוות שלנו: שירן מאיר בת 26. היא גרה בבאר שבע בעלת תואר ראשון בפוליטיקה, ממשל וניהול מאונ' בן גוריון, תואר שני במשפטים מאונ' בר אילן.

שירן משמשת מאז בחירתי לכנסת כמזכירת החוג לצדק חברתי שאותו הקמנו יחדיו. עד לאחרונה הייתה ראש מחוז דרום של תנועת "דרכנו".

הייתה ראש תא אופק בבן גוריון, ומשמשת מזכירת המשמרת הצעירה בבאר שבע.

המשפט האהוב על שירן הוא "עלינו להיות השינוי שאנו רוצים לראות בעולם". (מהאטמה גנדי).

מאז בחירתי עד עתה הספקתי להשתתף בלא מעט אירועים, סיורים, כנסים וחוגי בית ששירן ארגנה ואני יותר משמח שמעכשיו שירן הופכת להיות חלק מלא מהצוות שלנו.

 

טרם שנכנסה לצוות שלנו, הספקתי להתארח בחוג בית נוסף ששירן ארגנה תחת תנועת דרכנו בשכונה ד' בבאר שבע. היה רב שיח מרתק בו שוחחנו על עבודתי בכנסת, על דו"ח העוני, על שוויון הזדמנויות, וגם קצת על מדיני.

20 מתושבי השכונה צעירים ומבוגרים, הורים וסבים, חכמנו והחכמנו.

 

---

 

יום סטודנטיאלי

יום ראשון האחרון היה יום שהחזיר אותי לחיי האקדמיים.

הוזמנתי לשלוש הרצאות שונות מול סטודנטים שונים.

בבוקר הרצתי בכתתה של חברתי ד"ר נטע ארנון שושני – בסמינר הקיבוצים. שוחחתי מול 30 סטודנטים לחינוך על משמעיות חוסר ההזדמנות לילדי בית ספר שנגרמים מהפערים החברתיים ומהפרטת מערכת החינוך.

 

אחרי הצהרים התבקשתי להרצות בפני כ100 סטודנטים של סמינר הקיבוצים במסגרת "שבוע פוליטי". דיברתי על ההקשר הפוליטי של האקדמיה ועל כוחם הפוליטי של הסטודנטים ליצירת שינוי.

 

בערב התארחתי בפני 50 סטודנטים בתכנית פכ"מ באונ' תל אביב – איתם שוחחתי על נקודות המפגש בין המחקר האקדמי לבין פעילות פרלמנטרית. 

סטודנטים – תזמינו ואגיע, (תאמו עם עוזרי מנדי yosefyo@knesset.gov.il ).

 

---

 

טעימת תרבות נוספת

בעקבות התגובות חיוביות הרבות שקיבלתי מכם על פרסום התרגום לשיר "בקרבי הומה יונה" שפרסמתי בניוזלטר האחרון, העליתי בשישי האחרון לדף הפייסבוק שלי תרגום נוסף לשיר שרבים מכם וודאי מכירים "יא ראיח ווין מסאפר" או בעברית "הו המהגר, לאן פניך מועדות"

חברתי יפה לוי - מזכירת סניף יפו של מפלגת העבודה - ביקשה שאתרגם את השיר. בפוסט שהקדשתי לה כתבתי כי קשה לחשוב על אירוע חגיגי של יוצאי צפון אפריקה שבה לא בוצע השיר הזה. במקור זהו שיר אלג'יראי שזכה לעיבודים רבים. כנסו וטעמו בעמוד הפייסבוק שלי

 

ערב לפני כן, התארחתי בערב נוסף של יוצאי עיראק במרכז יהדות בבל באור יהודה, שם הקראתי ממיטב הקלסיקה העיראקית שאותה תרגמתי. ליווה אותי בנגינה על העוד האמן יאיר דלאל.
אורחים נוספים שהיו שם הם מר אדווין שוקר – נשיא הפדרציה העולמית של יהדות עיראק שהגיע במיוחד מלונדון. הכלכלן ידידי פרופ' שלמה מעוז שנתן מופע סטנדאפ בשפה העיראקית, מופע שלא היה מבייש את טובי הבדרנים המקצועיים בארץ. ר"ע אור יהודה חברתנו ליאת שוחט, וכמובן זהבה ברכה הנמרצת שהנחתה את הערב המקסים פרי יוזמתה.

 

---

 

דור שני לצדק חלוקתי

תינוקת בכורה נולדה לחברתי/תלמידתי גילה מנביץ' ולאשהּ אליעד מלול.

גילה הייתה תלמידה שלי, עוזרת הוראה בקורסי המבוא לפילוסופיה שלימדתי וכיום שוקדת על לימודי התואר השני שלה בפסיכולוגיה.

אליעד מלול סייע לי במסירות ובחכמה מאז שהתחלתי את דרכי הפוליטית, כבר במחאה החברתית ובהמשך במפלגת העבודה. כיום משמש אליעד ראש צוות הניו מדיה שלנו. 

בתמונה – אני עם יעל המתוקה וההורים המאושרים בחגיגת יומולדת שנערכה לאליעד שבוע לאחר לידת בכורתו.

מזל טוב!

 

 

---

 

Footer


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית