ח'כ פרופ' יוסי יונה: 'בקרבתי הומה יונה' - נאזם אל-ע'זאל

חברות וחברים!  

 

---

 

סערת הוצאת ספרה של דורית רביניאן היא סימפטום לתחלואיה הקשים של החברה שלנו. צריך להודות, כששר החינוך הצהיר שהוא שר החינוך של כל ילדי ישראל הוא התכוון שיש להנחיל להם את ערכיו ולעצב את זהותם בדמותו – עליהם להיות יותר יהודים ופחות פלורליסטיים. תפיסתו של השר שיש להוציא  את הספר הזה מתוכנית הלימודים היא המשך ישיר לאופן שבו משרד החינוך מבין את מושג האזרחות, כפי שהדבר בא לביטוי בספר האזרחות החדש שאותו מקדם משרד החינוך. הספר רוצה שילדי ישראל יהיו יותר יהודים ופחות דמוקרטיים. וגם אז, מהסקירה שקבלנו השבוע מוועדת החינוך של הכנסת עולה שמשרד החינוך אינו מבקש לקדם זהות יהודית הומניסטית ופלורליסטית אלא זהות סתגרנית ולאומנית.

החברה שלנו הופכת לקיצונית יותר ולאלימה יותר. הסובלנות נתפסת כערך שעבר זמנו ואילו הגזענות והקיצוניות מרימות ראש. בפתחה של שנה אזרחית חדשה, אני רק יכול לאחל לנו שנגיע כולנו מפה למקום קצת יותר טוב, מכיל וסובלני. זו משימה שמונחת על כתפנו, כולנו. 

 

---

 

עוד הישג לעבודה  המאורגנת! - כשרמי  לוי "דואג" לעובדיו

הגיע הזמן לשבור עוד מיתוס.

רמי לוי, מדליק המשואה, האיש שהגיע מכלום לגדולות - אינו נרתע מלפגוע בפרנסת משפחותיהם של עובדיו וזאת כדי להגדיל את רווחיו.

את מאבקם הצודק של עובדי חברת "ביכורי השקמה" אני מלווה מתחילתו. לפני כחודש וחצי, קיבלתי טלפון מחברי הטוב אייל מלול נהג משאית בחברה ומראשי ההתארגנות. אייל  סיפר על 180 משפחות שעמדות להיזרק לרחוב ללא כל עתיד עקב צרות עינו של רמי לוי הבעלים החדשים של החברה במשכורתם ה"גבוהה" של עובדי החברה. (6300 ₪ בממוצע). נרתמתי מיד לעזרת העובדים האמיצים שהחליטו לקחת אחריות על עתידם והקימו ועד יציג בהסתדרות, וזאת למרות לחציו של מר "עוף בשקל", רמי לוי, לחבל בניסיונות ההתאגדות של עובדיו.

לאחרונה קיבלנו בשורות טובות. בית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את עמדתם של העובדים ומתח ביקורת חריפה על רמי לוי. ביה"ד הכיר בהתאגדות עובדי חברת "ביכורי השקמה" והורה לרמי לשבת לאלתר עם הוועד על מנת לנהל משא ומתן לגיבוש הסכם קיבוצי עם העובדים. ביה"ד קבע כי רמי לוי הפר את החוק בשבירת שביתה כאשר גייס עובדי קבלן מחליפים לעובדים השובתים. ביה"ד גם ציין כי רמי לוי פגע בזכויותיהם של ראשי הוועד, נורית אמיתי ואייל מלול, ופעל למרר את חייהם.

פסיקתו של בית הדין נותנת תקווה ל-180 עובדי "ביכורי השקמה" ולמשפחותיהם. בשבוע הבא ייערך דיון דחוף בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ביוזמת חברתי לסיעה, חה"כ  מיכל בירן בנושא התעמרותו של לוי בעובדיו. אל הדיון הוזמנו העובדים וגם רמי לוי עצמו. בישיבה זו נוודא שהוא מקיים את פסק ביה"ד וכי הוא נמצא בעיצומו של מו"מ בתום לב עם וועד העובדים. המאבק יסתיים בהצלחה כאשר עובדיו של רמי לוי יגיעו להסכם הוגן עם בעלי החברה ויצליחו למנוע את התנועה הסיבובית של רמי לוי במטרה להרע את תנאי העסקתם, מחייתם וזכויותיהם.

הנה פוסט שפרסמתי ובו סקירה מקיפה על תעתועיו של לוי ועל מאבק העובדים

בליווי תחקיר מצוין של אבי עמית בחדשות 10 על מזימותיו של רמי לוי ומאבק העובדים.

 

---

 

שמים סוף למיונים בבתי הספר הייחודיים

אני לא מרבה לחלק מחמאות, בכלל אני חושב שתפקידנו כחברי כנסת באופוזיציה, הוא לבקר ולהתריע על המצריך שיפור ושינוי. אחרוג הפעם ממנהגי. השבוע קיבל משרד החינוך ושר החינוך בראשו החלטה צודקת ונכונה האוסרת  על קיום מיונים לבתי ספר יחודיים בתל אביב.
בתי הספר המוגדרים יחודיים (קיימים בכל רחבי הארץ) מקיימים מיונים בקבלת תלמידים אליהם, וזאת על אף נוהלי משרד החינוך האוסרים באופן רשמי על מיוני תלמידים לבית הספר היסודי. שני בתי הספר היחודיים בתל אביב לגביהם התקבלה ההחלטה, התגברו על מדיניות המשרד במשך תקופה ארוכה בזכות גיבוי שקט של בכירים במשרד החינוך, תוך "התאמות" שונות של המיונים ובקשות רבות לדחייה והתחשבות.

אז נכון, ההחלטה הנכונה הזאת של משרד החינוך לא הגיעה משום מקום, היא נכפתה עליהם לאחר פסיקה של בית הדין בעתירה שהגיש עו"ד ארן רייכמן ראש הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך. באוניברסיטת חיפה, בשמם של שני הורים שבניהם נדחו בקבלה לבית הספר כי ביה"ס לא קיבל את האישור הנדרש כמסגרת לימודים ייחודית על-אזורית, ולכן גם המיונים פסולים.
ההחלטה של משרד החינוך מצדיקה אמנם גיבוי, אך גם המשך בקרה מצידנו לכך שהיא תיושם בכל בתי הספר הייחודיים בישראל, לא רק בתל אביב.

הנה נאום שלי במליאה בנושא.

 

---

 

חקלאות כן! מינוף אינטרסים נדלניים לא! 

על ועדת רוטקופף אני מניח שרובכם לא שמעתם ויש לכך סיבה טובה. 

ועדה זו הוקמה ע"י ממשלת נתניהו בשנת 2012 בהמשך להחלטת ממשלה שבקשה לקבוע את מדיניות ממשלת ישראל בכל הנוגע לשימוש בקרקעות חקלאיות בישראל.

הוועדה ישבה על המדוכה חודשים רבים ושמעה את נציגי כל הצדדים: ההתיישבות העובדת מושבים וקיבוצים, פורום הערים (פורום ה-15), האגודה לצדק חלוקתי, ראשי עיירות פיתוח נציגי ציבור ועוד. 

עברו חודשים רבים של עבודה, והתוצאה – ניחשתם נכון -  הדו"חות של הועדה נקברו, היא לא סיימה את עבודתה ולא הגישה את המלצותיה לממשלה כפי שנדרשה.

השבוע, התקיים דיון שיזמתי ביחד עם  חבר הכנסת רועי פולקמן מסיעת כולנו, בוועדת הפנים של הכנסת. 

בדיון למדנו בעיקר כמה דברים מדאיגים. ראשית - פקידי משרד החקלאות האוצר והשיכון והבינוי המליצו למנהל מקרקעי ישראל על החלטות בנושא ניהול הקרקע החקלאית וזאת כאמור ללא עמדה ממשלתית ברורה בנושא. חמור מכך כשביקשנו להבין על בסיס מה נמסרו ההמלצות ומדוע הכנסת לא הייתה שותפה למעגל ההחלטות בנושא, נענינו בשתיקה רועמת מצד פקידי משרד הפנים שלא ידעו לענות.

מעבר למנהל הלא תקין (זאת בלשון המעטה) הרי שחמור שבעתיים מינופם של הקרקעות החקלאיות במרכז הארץ לטובת פרויקטים נדל"ניים אותם מקדמים בעלי אינטרס. 

באין מדיניות ממשלתית ברורה ובאין מדינה שתיקח אחריות על נכסיה/נכסינו, ייכנסו לוואקום בעלי האינטרס.

הנה חלק מהדברים שאמרתי בדיון, ויחד עם קבוצת חכים אני פועל למימוש מסקנותיה של וועדת רוטקופף.

 

---

 

כשתניהו דורש מקרן נוייבך, דניאל אופיר, ויואב קרקובסקי להגיש קורות חיים 

השבוע שוב דנו בוועדת הכלכלה בסאגה הבלתי נגמרת של רשות השידור. שר התקשורת נתניהו עושה כל מאמץ כדי לפרק עד דק את גוף התקשורת הציבורי היחיד שיש לנו כיום, ויש שיגידו תוך שהוא מנווט על מנת להכפיף אותו למרותו.

ברשות השידור ישנם עובדים מצוינים. עיתונאים מהמעלה הראשונה, חרוצים, ואמיצים, שאינם פוחדים לשאול את כל השאלות הקשות.

חרב אי הוודאות מתנופפת מעל ראשיהם. בשבועות האחרונים החלו להתפרסם מודעות דרושים בעיתונים הקוראים לאנשים להגיש מועמדתם (עיתונאים וטכנאים) לטובת עבודה בתאגיד החדש.

זהו מצב אבסורדי. האם קרן נויבך, העיתונאית המעולה שזכתה בפרס סוקולוב (2015) לעיתונאות משודרת, תצטרך להגיש מועמדות למודעת דרושים בעיתון? מי קובע על פי אילו קריטריונים יבחרו מבין העובדים החדשים אותם אלו שיועברו לעבוד בתאגיד החדש לכשיקום?

הנה דברים שאמרתי בנושא בוועדה השבוע. לא נרפה עד שנקבל תשובות ושינוי גישה.

 

---

 

ערים קולטות עלייה וכאלו שלא

השבוע התארחנו ראשי השדולה לצדק חלוקתי אצל ראש עיריית נתניה גב' מרים פיירברג. 

זאת במסגרת מאבק פרלמנטרי שהשדולה מקדמת לריענון רשימת ערים המוגדרות "קולטות עלייה".

הערים שנמצאות ברשימה נהנות מהטבות מפליגות, בין היתר תשלום ארנונה מצד המדינה בשיעור כפול מזה של עיר שאינה קולטת עלייה על כל המבנים והבסיסים הממשלתיים שנמצאים בתחומי העיר.

הרשימה עודכנה לאחרונה בשנת 1965 (!!) וכך נוצר מצב אבסורדי בו ערים ומועצות אזוריות – מוגדרות כ"ערי עולים", בעוד ערים כנתניה, ראשון לציון, בת ים, קרית מלאכי – ששיעורי העליה בהן הן מהגבוהים בישראל – אינן מוגדרות כערי עולים.

הישיבה אצל גב' פיירברג התארכה מאוד והחכמנו רבות לקראת המאבק שבוודאי תשמעו עליו בשבועות הקרובים.

 

באותו בוקר, הספקתי גם לקיים סיור מאלף בבית הספר שפירא בנתניה, שם למדנו מקרוב על שוויון הזדמנויות בחינוך, והדרך המפרכת ליישומו. תודה גדולה להנהלת בית הספר על זמן הלימוד המחכים. 

 

---

 

קצת הומור עצמי

המון דיברנו על מתווה הגז. הנה סרטון שיעלה לכם חיוך, הוא של להקת "לוס קומבינוס" החביבה שקמה מתוך המחאה נגד מתווה הגז.

כבר השבוע קיבלנו דוגמא מדאיגה להתנהלות הממשלה סביב מתווה הגז, בדמות אישור שנתן שר האנרגיה שטייניץ לחברה עלומה שרשומה באיי הבתולה ליצוא גז מישראל.

 

---

 

צבא ביטחון ו...חינוך

בשבוע שעבר השתתפתי בסיור של וועדת החינוך שנערך ביוזמתו של יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי בעיר הבה"דים ההולכת ונבנית סמוך לעיר ירוחם. חבר ילדות תא"ל במיל' חזי משיטה – מהמנהל למעבר צה"ל דרומה – נתן סקירה מקיפה על הצרכים הפריפריאליים שלהם נצרך הפרויקט למענה ולתשומת לב.

מפקד קריית ההדרכה אל"מ דני מושייוב שימח אותי כשבדבריו הקדיש חלק נכבד לנושא החינוך בעיר הבה"דים והשאיפה ליצירת קו הזדמנויות שווה לקראת החיים באזרחות.

בדבריי, ברכתי על הפרויקט האדיר הזה וציינתי את הפוטנציאל הטמון בו לשם יצירתם של מסלולי לימוד לתלמידים בבתי הספר בדרום הארץ, מסלולים מוטי השכלה טכנולוגית גבוהה. 

מסלולים כאלה, כפי שהציגה ראש מחוז דרום במשרד החינוך, עמירה חיים, כבר נפתחו במחוז הדרום והם יאפשרו לבוגריהם להשתלב בשלל המקצועות הדורשים מיומנויות גבוהות שעיר הבהדים יכולה להציע. 

בתמונה – יחד עם יו"ר וועדת חינוך הרב יעקב מרגי, תא"ל חזי משיטה, אל"מ דני מושיוב, חברי כנסת, פקידי ממשלה ומפקדים.

 

---

 

תרבות ותרגום שלה

שמחתי מאוד כשזהבה ברכה ידידתי הזמינה אותי להשתתף במסורת המבורכת והיפה שאותה היא החלה בעמוד הפייסבוק "משמרים את השפה העיראקית". במסגרתה היא מזמינה אורחים להציע מנחה תרבותית לשבת.

הצעתי לכול אוהבי השפה תרגום שערכתי לשיר "בקרבתי הומה יונה" של נאזם אל-ע'זאלי האגדי.  זהו שיר שאיתו מזוהה נאזם אל-ע'זאלי יותר מכל שיר אחר שביצע בחייו. 

הנה מלות השיר בשתי גרסאות. 
הגרסה הראשונה היא תעתיק של השיר, כמו שנהגו ההורים שלנו לקרוא את הגדה של פסח; והגרסה השנייה היא תרגום שערכתי לשיר. 


בהמשך, אני מוסיף כמה מילים על המשורר, אבו-פיראס אל-חמאדני שחיבר את השירה (הקסידה) הנהדרת הזאה

תעתיק הגרסה הערבית:

אקוּל ווקָד נאחָת בקוּרבִּי חממתוּן 

יא ג'ארתָא, לאוְו תשעוּרי בחַאלי

מאעד' אל-הווא מא דוּקתִי טארקָת אל-נווא

וולָא ח'טרָת מנקִי אל-הוּמוּם בִּבַּאלי

יא ג'ראתא מא אנספה אל-דהרו ביְנָנָא

תעאלי אוּקסִמקִי אל-הומום, תעאלי

הל ידחָקו מאסוּרוּן וותבקי תליקָתוּן 

ויסקוּטו מחזונַָן ווינד'ב סאלי

לקד כּוּנתו אוולָא מנקֽי בלדמע מקלתָן

וולאכּן דמעי פי אל-חוואדתי ע'אלי 

התרגום שלי לעברית:

בקרבתי הומה יונה. 

הו שְכֵנַה, לו רק ידעת מה קשות נסיבותָי? 

צורי באהבה! לא התייסרת בכּבְרָה שבין אוהבים חצצה. 

ומעולם לא נשאת בליבך נטל מצוקתָי. 

יונתי על ענף נישא ומרוחק רָבְצָה. 

התוכל לשאת יגון ליבי ודאבותָי? 

אלת הזמן לא ביושר גורלנו חָרְצָה. 

הו יונתי, בואי וְחִלְקִי עמי דאגותָי. 

לו באת, ראית כיצד הַפְרידה רוחי רָצְצָה,

מהדהדת בְגוּף מיוסר, שממנו נפקדו כוחותָי 

התמרר בת-חורין בבכיָיה והחבוש רוחו עָלְצָה? 

הייִתן בן-דרור קולו בְקינה ונוגות תהיינה שתיקותַיי?

יאה לוּ דִמְעָתִי, תחת דִמְעָתְך, כשיבולת פָרְצָה, 

אך גם בצוּק העיתים נדירות דִמְעוֹתַיי. 

אבו פיראס אל-חמאדני - המשורר שכתב את השיר, היה אביר ערבי שנולד במאה העשירית לספירה בעיר מוסול בצפון עיראק. 

הוא היה דודנו של סֵיְיף א-דָוְולָה, שליט ממלכה שמקום מושבה בעיר חלב שבסוריה. 

סֵיְיף א-דוולה מינה את אבו-פיראס למושל העיר הסמוכה מנבאז', (קיימת עד היום הזה). 

אבו פיראס נפל בשבי הבזנטים באחת המלחמות, ובילה ארבע משנותיו בכלא באיסטנבול. 

הבדידות והריחוק מאהובתו גרמו לו לכתוב פואמות רבות, ביניהן כמה משירי האהבה היפים בשירה הערבית. לאחר שאבו פיראס יצא מהכלא ולאחר מותו של דודו, הוא קיבל את השליטה על העיר הסורית אל-חמה, אך הוא לא זכה לחיות הרבה שנים לאחר מכן. הוא מצא את מותו מידי מתנקשים. 

השיר של אבו פיראס מלמד על אמנות החריזה המדהימה של השירה הערבית הקדומה. 

זאת לא חריזה פשוטה שמתקבלת מזהות או מדמיון בין הברות. זאת חריזה כפולה ומשולשת. השורה השנייה בכל בית מסתיימת במילה ששתי אותיות השורש האחרונות שלה זהות! –( חַאלִי, בַּאלִי, תַעַאלִי, סַאלִי, עַ'אלִי. וכד').

אין סוף ביצועים יש לשיר הזה, אז הנה, קודם, המקור - ביצוע של נאזאם אל-ע'זאלי

ביצוע עכשווי

ובשביל השוויון בין המינים, ביצוע של רחמה ריאד' (והסיום – טלעאת מן בית אבוהָא)

 

השבוע, הוזמנתי גם לארוחת צהרים בביתה של זהבה יחד עם הכלכלן פרופ' שלמה מעוז, הבימאית גילית יצחקי ("הבנות של אבא"). חברת מועצת העיר נס ציונה – סמדר אהרוני מוצפי, עורכת ספרות בידיעות אחרונות – ענת לב אדלר. רונית קאשי, נורה חיים, אברהם רחמים וחברים נוספים.

הנה אנחנו בסיום בשעת ערב מאוחרת לאחר דיון ארוך, מעמיק ולפעמים כואב על פערים בחברה, חלוקת העושר, חלוקת ההון והאדמה.

 

---

 

מקבץ אירועים והרצאות בשבועיים הקרובים


בסמינר הקיבוצים – אתארח בראשון הקרוב 03/01/16 לשתי הרצאות עוקבות: 

הראשונה בשעה 10.15 בכיתתה של הפעילה המסורה שלנו – נטע ארנון שושני – על "הכוח הפוליטי של האקדמיה והסטודנטים".

השנייה בשעה 12.15 מול אגודת הסטודנטים על "רב תרבותיות באקדמיה ובחינוך".

באותו ערב – ה 3/01/16 בשעה 18:00 אתארח בתכנית פכ"מ באוניברסיטת תל אביב להרצאה בת שעה וחצי על הממשק בין הידע האקדמי ובין עבודת הממשל המעשית.

באר שבע – ביום רביעי 06/01/16 אתארח בשכונה ד' בבאר שבע בחוג בית של תנועת 'דרכנו'  לשיחה על דו"ח העוני יחד עם רכזת החוג שירן מאיר.

אור יהודה – "משמרים את השפה העיראקית"  ביום חמישי  07/01/16 אשתתף בפאנל תרבותי יחד עם הכלכלן פרופ' שלמה מעוז, ר"ע אור יהודה ידידתי ליאת שוחט. בהנחיית זהבה ברכה המקסימה. אקרא שם תרגום שלי לשירים מערבית בליווי מוזיקלי של האמן יאיר דלאל. 
מרכז מורשת בבל, אור יהודה – 20.00

בעוד שבועיים אתארח לשתי הרצאות עוקבות של תנועת "בנפשנו" – הנאבקים למען שירותי בריאות הנפש ממלכתית וסולידרית.

הראשונה תתקיים ברביעי ה 13/01/16 באונ' תל אביב בשעה 19.00.

השנייה תתקיים למחרת, יום חמישי ה 14/01/16 באונ' בר אילן גם היא בשעה 19.00.

סטודנטים, הקדישו מזמנכם לבוא ולשמוע על המאבק הכ"כ חשוב הזה.

אחרון חביב וחשוב: ביום חמישי ה 07/01/16 בשעה 10.00 בבוקר, תערוך וועדת הפנים בראשות ח"כ דוד אמסלם סיור לימוד בשכונת הארגזים בתל אביב.

זהו סיור חשוב ביותר והוא מהווה עוד נדבך בהתייצבות של חברי הכנסת לימין הנעשקים בשכונות הארגזים, גבעת עמל, ליפתא ועוד.

מי מכם שזמנו בידו באותו בוקר חשוב מאוד שיגיע לקחת חלק בסיור המודרך.

לפרטים ניתן לפנות לעוזריי במייל yosefyo@knesset.gov.il

 

 

 ולסיום – בביקור תנחומים אצל חברי בדליית אל כרמל, בני משפחת יוסף קרא ידידי שהלך לעולמו. 

 

איתכם!

יוסי

 

---

 

Footer


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית