ח'כ עמר בר לב: עם סיומה של שנה אזרחית אחת ובפתחה של אחרת, איך נסכם ולאן פנינו מועדות? כמה מילים ממני אליכם

חברות וחברים, יתכן וכבר קיבלתם מייל זה הבוקר, אך היה לי חשוב להעביר אליכם גם באופן אישי.

 

עם סיומה של שנה אזרחית אחת ובפתחה של אחרת, איך נסכם ולאן פנינו מועדות?

אני כותב אליכם, חברים ותומכים, עם סיום שנת 2015 ורגע לפני תחילת 2016 כדי לסכם ולאחל, על מה שהיה ומה שנרצה שיהיה.

כמה מילים ממני אליכם.

השנה נבחרתי לכנסת ה-20, במקום הרביעי ברשימה של מפלגת העבודה. המחנה הציוני גרף בבחירות 24 מנדטים, ואף על פי שלא זכה להרכיב ממשלה הוכיח כי דרך הביטחון, הסובלנות והדמוקרטיה היא הדרך שאזרחי מדינת ישראל מאמינים ורוצים בה.

מאז היבחרי הנחתי על שולחן הכנסת מעל 20 הצעות חוק, ומספר רב של הצעות לסדר יום, בקשות לדיונים בוועדות ושאילתות, כולן מקדמות נושאים חברתיים ונושאים הקשורים בשוויון בנטל. לצערי חלקן הגדול של הצעות החוק שהגשתי נדחו על ידי הקואליציה. נאבקתי יחד עם חבריי לסיעה בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים – היו לנו הצלחות לא מבוטלות כמו בנושא מניעת הפגיעה בחקלאות ובשיפור דברים הנוגעים לפנסיות שלנו.

השמעתי קול ברור וכמעט יחיד מכלל חברי הכנסת בעניין הסכם הגרעין עם איראן, על כך שבשנים הקרובות הוא צפוי להפחית את האיום הגרעיני על מדינת ישראל. כך טענה בדיוק, ארבעה חודשים מאוחר יותר, הסוכנות הישראלית לאנרגיה אטומית. טענתי גם שההסכם מחייב את הרחבת התיאום הביטחוני עם ארה"ב והגדלת סיועה הביטחוני למדינת ישראל, כל זאת לאור סכנות אחרות ההולכות וגדלות במרחב האזורי. הוזמנתי לבית הלבן להציג את עמדתי זו ולפעול למען הרחבת התאום והסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל. 

הוזמנתי והופעתי במפגשים ובכנסים בין לאומיים בלונדון, פריז, ברלין וניו יורק להציג את עמדת הקול השפוי ואת עמדותיי והצעותיי הביטחוניות והמדיניות.

מה עוד קרה השנה? הורשע ראש ממשלה לשעבר בלקיחת שוחד, הוצתה כנסיית הלחם והדגים, יוצאי אתיופיה יצאו לרחובות להפגין, ושירה בנקי ז"ל נרצחה במצעד הגאווה. אולם 2015 תזכר יותר מכל בעקבות שתי תופעות, שיתכן ואף קשורות האחת בשנייה: גל הטרור הנוכחי הפוקד את כל חלקי המדינה בשלושת החודשים האחרונים, והסתה מכוערת ומסוכנת, בעיקר מימין, עד כדי טרור הנעשה בידי יהודים. לצערי לנבחרי הציבור, חברי כנסת ושרים מימין, יש יד בהסתה – בין אם באמירות או בין אם בשתיקה צורמת.

ואם בהסתה עסקינן, הרי שהשנה ציינו 20 שנה להרצחו של יצחק רבין ז"ל, ראש הממשלה לשעבר, וכמה היה חשוב לומר ברביעי בנובמבר שעל הדמוקרטיה שלנו צריך לשמור מכל משמר, בהתחשב בהלך הרוח בחודשים האחרונים.

בצל האירועים הללו ואחרים, אני מקבל פניות רבות מחברי מפלגה ומתומכים ששואלים - לאן הולכים מכאן? איך בתוך הערפל הכבד שאנו שרויים בו מבחינה מדינית, חברתית ובטחונית, אפשר להתקדם אל עבר עתיד טוב יותר? איך אפשר להמשיך ולהיות אופטימיים, להמשיך ולבחור בהליך מדיני, להמשיך להאמין כי גורלנו בידינו וזכותנו לממש את החזון הציוני?

על מנת  ולענות על כך, אצטט מדבריו של א.ד גורדון בנאום הפתיחה בוועידת היסוד של התאחדות "הפועל הצעיר" ו"צעירי ציון", שהתקיימה בפראג, 1920: "כללו של דבר: באין עם-אדם אין אדם-אדם, אין יחיד-אדם; ומי כמונו, בני ישראל, צריך לעמוד על זה? אנחנו הודענו ראשונה כי האדם נברא בצלם אלהים, אנחנו צריכים ללכת הלאה ולאמור: העם צריך להיברא בצלם אלהים. ולא מפני שאנחנו טובים מאחרים, כי אם מפני שאנחנו נשאנו וסבלנו את כל מה שתובע את זה על כתפינו."

א.ד גורדון, בנאום זה, קורא לנו, לכולנו, לא רק למוסריות, כי אם גם ללכידות. המושגים הללו, לכידות (של הרוב המוחלט והשפוי) ומוסריות (ללא פשרות והסתייגויות) הם-הם הקונטרה להסתה. אני רוצה לטעון, שרק לכידות ומוסריות של הרוב ההגיוני, יכולות למגר את תופעת ההסתה. רק קול חזק וברור, של רוב העם, יכול לעקור החוצה מהחברה הישראלית את ביטויי הגזענות והאלימות מתוכנו.

בשבועות האחרונים נשמעים קולות הסתה כנגד הנשיא. לא "נערי הגבעות" (מושג מכובס מיסודו) מהימין הקיצוני, הפכו את נשיא המדינה שלנו, סמל הדמוקרטיה, לצורר ישראל, אלא דווקא קולות שהגיעו מה"מיינסטרים", מלב החברה הישראלית. כאשר הסתה צומחת בשוליים כעשב שוטה והיא איננה מטופלת כראוי, העשבים עלולים לשלוח חוטרים למרכז השדה. הם עשויים לפלס את דרכם אל הפרי הצומח מן השיח. בחברה שבה ראש הממשלה לא מגנה את "הצל", ערוץ 20 יכול להסית נגד נשיא המדינה. בחברה שבה ראש ממשלה קורא למצביעיו ביום בחירות לתת קולם עבורו כי "הערבים נוהרים לקלפיות", יאמרו חברי כנסת ש"אין דבר כזה טרור יהודי" (וזאת לאחר אירוע הרצח של משפחת דוואבשה).

אני חוזר ואומר שאני לא יודע אם יש או אין לנו פרטנר. אך אני חד משמעית יודע כי אנחנו ריבונים לגורלנו, כי מעולם הציונות לא ביקשה רשות מאף גורם חיצוני לממש את החזון שלה. אני יודע שכדי שישראל תהיה צודקת, חברתית וערכית, על אף המצב המדיני-בטחוני המורכב שאנו נמצאים בו, עלינו לתפוס את ההגה ולשים את הרגל על הגז, ולא לאפשר לרכב להתדרדר לתהום.

לפני כחודש שלחתי לכם את  "ההיפרדות", מתווה מדיני השומר על ביטחונה של ישראל ומהווה שלב ראשון בהליך מדיני מול הפלסטינים. "ההיפרדות" איננה תוכנית שלום כוללת. "ההיפרדות" מבוססת על תפיסתי כי חובתנו לפעול כדי לקדם עצמנו אל מקום טוב יותר, וכי יש מספר צעדים שביכולתנו לעשות כבר מחר בבוקר, כדי לשפר את מצבנו. אני רוצה להודות למאות האנשים, החברים והפעילים שהגיבו על "ההיפרדות". תמיכתכם חשובה ואני מאמין שעל אף השנה הלא פשוטה שעברה על כולנו, מתחילה מחר שנה חדשה, שמגלמת בתוכה הזדמנויות חדשות.

אני מאחל לנו ששנת 2016 תהיה בראש ובראשונה שקטה ובטוחה. אני מאחל לנו להילחם בעוז בטרור, להמשיך לרדוף צדק, לא לוותר על יושר הלב שלנו ולגנות כל ביטוי של הסתה וגזענות. חברותיי וחבריי, נוסף על כל אלו, אל תוותרו על האופטימיות, איננו מפחדים. נמשיך בעשיה, ותודה שאתם לצידי.

שנה אזרחית טובה לכולם,

שלכם,

עמר בר-לב


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית