ח'כ שלי יחימוביץ': נתניהו מבטיח שלום אמת באזורנו (אם רק יעבור מתווה הגז)

נתניהו מבטיח שלום אמת באזורנו (אם רק יעבור מתווה הגז). אצל איתן כבל בוועדה: ההצגה הטובה והמפחידה בעיר. שקרים, בורות, וציד מכשפות. הלקחים האופטימיים מפרשת ינון מגל, ולמה לא מתראיינת אצל שרון גל. למה לא רוצה לשמוע יותר "אורן חזן". ואני מקום ראשון באופוזיציה בחשיפה הטלוויזיונית

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

אחד הדברים המטורללים בדיונים על מתווה הגז זה הוא שפע הרמזים "המדיניים". כאילו אם רק יהיה מתווה ייפתר הסכסוך הישראלי פלסטיני, ימוגר האיום האיראני, יפרחו היחסים עם הבית הלבן, ואירופה תתאהב בנו מחדש. וכל זה מפי מי שמדברים היישר מגרונו של נתניהו, האיש ששורף כל חלקה טובה ביחסי החוץ שלנו ובמעמדנו בעולם, שתחתיו נערמים החרמות בזה אחר זה, הפיגועים משתוללים והתקווה לאיזשהו הסדר מדיני, אפילו הסדרון ביניים, כובה.

 

הזוי ששליחיו של האיש שאחרי שנאלץ ללחוץ את ידיו של אבו מאזן בועידת האקלים ומייד רץ כנשוך נחש להודיע שזה סתם פרוטוקול ושאין ללחיצת היד משמעות – מסבירים שאנחנו, הנאבקים נגד המתווה, פוגעים באיזה "סיכוי מדיני" שהם בדו מליבם לרגל חלוקת השלל הגדולה ביותר בתולדות המדינה לחבריהם הטייקונים. הנה בישיבתה של ועדת הכלכלה ביום ה' אני משיבה לדורי גולד, מקורבו של נתניהו ומנכ"ל משרד החוץ: 

כבוד לכבל! זה היה רק קטע קטנטן מתוך ההצגה הטובה (והמפחידה) בעיר. זה השבוע השני שבכל יום, מסביב לשעון, מתקיים ארוע רציף מרתק. בשפה פורמלית קוראים לזה "חובת ההיוועצות" של שר הכלכלה (נתניהו) עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לפני שהוא מפעיל סעיף חרום שלא הופעל מאז קום המדינה ומאשר מונופול נצחי מסיבות מדיניות – בטחוניות שקריות. הוא יכול להחליט בסוף מה שבא לו, אבל בפועל מי שלא ראה את הדיונים האלה השבוע, בניצוחו המשובח של יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, החמיץ לא רק תצוגה פרלמנטרית מרהיבה, רחוקה אלף שנות אור מפרלמנט אורן חזן, אלא גם את המופע המרתק והחשוב ביותר בעיר.

 

תמונה קשה ומסוכנת עולה מהעדויות בועדה. שקרים, סתירות, בורות, ציד מכשפות של מתנגדים מתוך המערכת, דו"חות מומחים עם התראות חמורות על המתרחש - שנגנזים או מושחרים, תאוות בצע שפוגשת פוליטיקאים עלובים או לחילופין חובבי ההון הגדול, ומה לא. לא אוכל לגולל כאן את שפעת הפרטים. מידי פעם אני מעדכנת בזמן אמת בטוויטר (כנסו לכאן, פתחו חשבון, ועקבו אחרי!) כמו כאן בהופעתו של הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, פרופ' דייויד גילה, שכמו רבים שניסו להכניס צדק ושפיות הושלך החוצה:

 

הנה שניים מראיונות העדכון הרבים שהתראיינתי, ביומן הצהריים של רשת ב', "בחצי היום" עם אסתי פרז וב"חמש בערב" עם ירון וילנסקי בגלי צה"ל וכאן הקליקו לקצת מהתקשורת הכתובה:

 

 

הסנכרון הנורא בין המסרים של חברות הגז ובין דבריהם של הפוליטיקאים שאמורים לייצג אותנו חוזר כחוט השני בדיונים. השר אבי גבאי היטיב להגדיר את זה:

 

כך מנתניהו דרך שטייניץ ועד לאחרון הפקידים (אלה שלא הועפו או הושתקו או התקרנפו). אני רוצה לתת לכם דוגמא אחת. אחת מיני מאות. תעקבו אחרי, ואם לא יהיה צינור שני ממאגר תמר, תזכרו איפה זה התחיל:

 

שלב א': יוסי אבו מנכ"ל דלק קידוחים זורק רעיון. ספרתי לכם בשישי שעבר על הפאנל שהשתתפתי בו אצל התעשיינים באילת, אחת מול ארבעה שאם היו יכולים היו הורגים אותי על הבמה. אחד מהם היה מנכ''ל דלק קידוחים, יוסי אבו, שהדהים אותי כשהסביר באריכות רבה למה בעצם לא צריך צינור שני בתמר. שתבינו, צינור שני הוא בפסגת הקונצנזוס, בואו נגיד שגם ביבי וגם אני מסכימים על זה, ושהחברות חייבות לעשות זאת, על חשבונן, פשוט כדי שיזרום עוד גז מתמר למפעלים וכדי שתקלה/פיגוע בצינור אחד לא ישבית את המדינה. זה היה כל כך מוזר עד שחשבתי שאולי לא הבנתי טוב.

 

שלב ב': המדינה מהדהדת את תשובה. הרעיון נקלט. והנה ביום שלישי השבוע, באחד הדיונים, מדבר סשה ורשבסקי, מנהל רשות הגז הטבעי במשרדו של שטייניץ, ולהפתעת כולם מסביר גם הוא שצינור שני בתמר ''לא פותר שום בעיה''. כל מי שמבין דבר או שניים שפשף את עיניו בתדהמה, כי מה שהיה מצופה מנציג המדינה זה שיתגאה שעכשיו, בזכות המתווה, החברות יזדרזו ויניחו את הצינור, לטובת התעשייה הישראלית והצרכן הישראלי. אבל אני כבר לא שפשפתי עיניים בתדהמה, כי שמעתי את אותם דברים, באותם מילים, עם אותם מספרים ואותם נימוקים, שלושה ימים קודם מפי יוסי אבו.  אמרתי לסשה שמעציב אותי מאוד לשמוע אותו מהדהד את המנכ"ל של תשובה.

 

שלב ג: המעגל נסגר. ואז באתי הביתה בשעה מאוחרת, וצפיתי בפרק הרביעי והאחרון של הסדרה המשובחת מאוד של מתן חודורוב "אסדה לה ויסטה" על מתווה הגז. מתן שידר צילומים שהביא לו העיתונאי החוקר תומר אביטל, ובהם יושבים להם בנינוחות בקפה הצמוד למשרד האנרגיה אותו ורשבסקי עצמו עם אנשי תשובה (בהם גם נדב פרי העיתונאי לשעבר שהפך לצייצן החצר של תשובה), כפי שאתם רואים בתמונות.

 

(זה אותו נדב פרי שהעיתונאית טל שניידר צילמה לא מזמן בפגישה חברית קרובה עם מנכ''ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר). ככה הם חושבים ביחד. ככה נראה מתווה הגז. סליחה, מתווה חברות הגז. ככה אנחנו נראים.

 

אסדה לה ויסטה. למי שלא מבין כלום בסוגיית הגז. ועכשיו אני ממש ממליצה וממש מפצירה בכם שתראו את ארבעת פרקי הסדרה של מתן, ובאמת לא רק כי אני מופיעה שם מידי פעם, אלא כי כל פרק הוא רק רבע שעה, וגם למי שלא מבין שום כלום בסיפור הגז זו הצגה בהירה ונורא מעניינת והגונה של עיקרי הסיפור. הקליקו כאן לארבעת הפרקים:

פרק 1: http://bit.ly/1IEbFIW

פרק 2: http://bit.ly/1IoNKT8

פרק 3: http://bit.ly/1RkfVVd

פרק 4: http://bit.ly/1N8hYq8

 

 

פרשת ינון מגל הסתיימה במהירות שיא – בדרך כלל נדבקו הן המטרידים והן האנסים לכיסאם, תוך שהם מנהלים מלחמה מכוערת בקורבנותיהם. זה לא הדבר החיובי היחיד שקרה כאן. ובכלל, דווקא כלוחמת מאוד ותיקה למענן של הנפגעות, חשוב לי לעצור, לתת פרספקטיבה אופטימית על כברת הדרך האדירה שעשינו, ולחוש סיפוק מסויים.

 

עד לא מזמן נשים חוו הטרדות מיניות מעשה שגרה ולא העלו על דעתן להתלונן. גם כשעסקו בריקוד המתיש של הימנעות מהמטריד, גם כשזה היה יומיומי, גם כשהותשו והושפלו.

נשים לא התלוננו גם כשספגו מעשים מגונים, וגם לא כשנאנסו באכזריות. 

 

אני מתבוננת כעת בהערצה ובהתרגשות בנשים הצעירות והאמיצות שלוקחות בחשבון את מסע ההכפשות שיעברו, ובכל זאת צועדות בעיניים פקוחות בנתיב הכה קשה הזה, ומתלוננות בשמן המלא ובפנים גלויות. יכול להיות שאפילו הן עצמן לא מבינות כמה הן נפלאות ופורצות דרך, כמה נשים אחרות הן מצילות. לסטטוס בפייסבוק, ולפוסט בבלוג הקליקו על תמונותיהן של רחלי רוטנר ומאי פטאל:

וכאן עדיין אותו עניין, ב"פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח בערוץ 2 יחד עם העיתונאית ענת סרגוסטי, על הטרדות מיניות, שיימינג בפייסבוק, הפייסבוק ככלי רב חשיבות בידיו של החלש והקורבן, ועל השנוי החיובי ופורץ הדרך במאבק בעברות מין. למה גם כשיודעים לא תמיד אפשר לעשות משהו, ולמה מגיע אות גבורה לכל מי שמתלוננת, בין אם במשטרה ובין בפייסבוק. לצפיה הקליקו:

 

10% מהמוטרדים והנפגעים הם גברים. למה אני לא מתראיינת אצל שרון גל? כי הוא הטריד שני אנשים מאוד טובים שאני מכירה ואוהבת. זה היה כשעבד בערוץ 10. נפתחה חקירה בשעתו, לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת (בטח לא נמצאה, הם סרבו להתלונן, אחרי הסבל שחוו לא נמצאו בהם הרצון והכוח לעוד נתיב יסורים). אז אמנם לא היה כתב אישום, אבל בחלקת אלוהים הקטנה שלי, לא מצאתי שום סיבה ששנינו נמשיך לנשום את אותו אוויר. בין היתר, מאז שזה קרה, כבר יותר משנתיים, סירבתי שוב ושוב להתראיין אצלו, לפני שהגיע לכנסת, ואחרי שהגיע לכנסת. השבוע בגלל צירופי מקרים זה התפוצץ, אז הגבתי. הקליקו כאן לקריאת הכתבה:

 

 

נמאס לי מפסטיבל אורן חזן. כל כך קל ואופנתי לכסח לו את הצורה, עד שאני לא ממש מתרגשת ממי שנדחפים בתור לעשות זאת. אורן חזן הוא המטרה הכי קלה והכי לא כרוכה בעימות ובסיכון. אין לי שום כוונה להגן עליו. הוא האחרון שראוי להגנה, אבל מעוררת בי גיחוך העובדה שאנשים שהיו מטריית הגנה חסרת בושה למושחתים גדולים פי כמה (אולמרט, קצב, פואד, נוחי דנקנר – הרשימה ארוכה) מסתערים בעוז על אורן חזן.

זה אומץ לב מאוד קטן לבוא ולבעוט במי שכבר שוכב על הרצפה. החובה שלנו כאנשי ציבור היא כשמושא הביקורת הוא בשיא כוחו. כשמשלמים מחיר על גינויו. כשזה קשה. בקיצור, הציבור זקוק לנו באמת דווקא ברגעים שאנחנו נדרשים להיות חכמים על חזקים. גם אם לא מקבלים על זה מחיאות כפיים. לסטטוס בפייסבוק, וכאן הקליקו לפוסט המלא:

 

עוד על אורן חזן ועל דו"ח המבקר ביומן הבוקר ברשת ב' של קול ישראל עם אריה גולן, בגל"צ עם ספי עובדיה ויועז הנדל, כולל עימות קל עם יועז הנדל על רחמיו על תשובה ועל מה שהוא מכנה "שנאת עשירים", וברדיו דרום אצל מנדי ריזל. על דוח המבקר, אורן חזן, הדיונים על הגז ומפלגת העבודה – גם באולפן הפתוח של ערוץ הכנסת עם אורית לביא נשיאל ועם הפרשן ירון אברהם:

 

מייסד פייסבוק מארק צוקרברג הודיע שיתרום 99% ממניות פייסבוק. אין לי שום כוונה להיות סנגורית של התעשרות אינסופית כמו שלו לעומת הדלות שחיים בה המונים, אבל בנושא תרומות הענק של חלק מבעלי ההון בארה"ב, ובנושא המאבק של וורן באפט וביל גייטס להגדלת מס ירושה (!) יש לעשירי ישראל עוד הרבה הרבה מה ללמוד. הנה ראיון על זה לדוריה למפל וליאור פרידמן בערוץ 2, חדשות הלילה:

הטבלה לא משקרת. לפעמים (לא הרבה) אתם אומרים לי: "לא שומעים אותך תופיעי יותר בטלוויזיה". אז לכל המודאגים, אני מקום ראשון באופוזיציה במספר הופעות, ומקום רביעי מכל הפוליטיקאים. זה חשוב, כי ככה, בין היתר, מגייסים, מעבירים מסרים ונאבקים בממשלה. קטונתי מלהגיע לשיעור קומתו של אורן חזן, כמו שאתם רואים, אבל הנה הכתבה בגלריה, הטבלה לא משקרת:

 

לובי 99 ויאיא פינק. העיתונאית הילה קורח, גם מגישת תוכנית הבוקר של רשת, כתבה ב"ישראל היום" מאמר מקסים על לובי 99 (הלובי המעולה למען 99% מהציבור, שרבים מכם ואני תרמנו לו במסגרת מימון ההמון שעשה). בתקופת חייו הקצרה הלובי הזה עושה עבודה נהדרת, והילה קורח מפרגנת להוגה הרעיון וממוציאיו לפועל, הלא הוא יאיא פינק המוכשר להפליא שהיה ראש המטה שלי, קראו, כל מלה בסלע:

 

רוצים להיות חלק מלובי 99? הכנסו לכאן

 

מזמינה אתכם לפגוש אותי:

אורי משגב ואיריס לעאל מתעמתים כבר פעם שלישית על אשכנזי או יחימוביץ. הנה:

 

מסכימים איתי? מזדהים עם הדרך שלי? רוצים לחזק אותי פוליטית? להיות יותר מעורבים? להשפיע יותר? תתפקדו! ואם אתם כבר חברי מפלגה, תפקדו אנשים בסביבתכם. זה עולה 75 ש"ח לשנה, וזה מקנה לכם, בין היתר, זכות להצביע לראשות המפלגה ולרשימת הח"כים. תוכלו להתפקד עכשיו כאן או לכתוב לנו לכאן: hitpakdutshelly@gmail.com בצרוף שם מלא ומספר טלפון, ואנחנו נחזור ונסייע לכם בהתפקדות.
 
ואל תשכחו להעלות פוסט ובו אתם מסבירים למה התפקדתם, וקוראים לאחרים לעשות אותו הדבר. את הלינק לפוסט שלחו לנו למייל shelly@knesset.gov.il. בכל שבוע אני מפרסמת כאן פוסט של מתפקד/ת אחד מכל מתפקדי השבוע.
 
אביתר מילר שלנו בפוסט השבועי. הוא פשוט פקד את אח שלו!

 

אז תודה לאחים לבית מילר, ותודה לכולכם,

 

שבת שלום וחג אורים שמח,

 

שלכם,

 

של


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית