ח'כ שלי יחימוביץ': נתניהו: שחץ ורהב, אימה ואיומים, פאתוס וקיטש, קלישאות ושואה - ואפס שליטה במצב

נתניהו: שחץ ורהב, אימה ואיומים, פאתוס וקיטש, קלישאות ושואה - ואפס שליטה במצב. כשהשכנה שלכם מוכה אל תסגרו את החלון. 1200 עובדי פריגו בירוחם בסכנת פיטורים. ומה עושים כשפוגשים בחושך צב ים ענקי גוסס

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

בזמן שנתניהו נאם הערב, נרצחו שני ישראלים בפיגוע. זה היה פיגוע ירי זוועתי, שבו ההורים נרצחו לעיני ילדיהם. עוד הסלמה והידרדרות במצב הנפיץ ביו"ש. הלב בוכה והצער גדול, וכבר ברור שאנחנו בעיצומה של הסלמה קשה, ומה שיותר גרוע: בהיעדר שליטה שלנו על המצב.

אני לא רוצה לחשוב איך נתניהו היה מתנהג (ואיך התנהג בעבר), באותה מציאות בדיוק, אם היה כאן ראש ממשלה שהוא לא הוא. איזו מתקפה ואיזו התלהמות היו כאן על טרור משתולל ועל אוזלת היד, על החולשה ועל הרפיסות של ראש הממשלה, ואיך הוא, לו היה ראש ממשלה, כבר היה יודע מה לעשות.

 

והנאום. עוד נאום של שחץ ורהב, אימה ואיומים, פאתוס וקיטש, זיוף ודרמה, שואה ואיראן, איראן ושואה, קלישאות ממוחזרות וגימיקים מעייפים. ולסיום שתיקה מביכה.

ואם כל זה לא מספיק, גם מחיאות כפיים נלהבות ומיותמות של שלדון אדלסון, שרה נתניהו, ועוד כמה מלווים.

זו היתה יכולה להיות אחלה הצגה, מופע משובח של וירטואוז מרשים, אם לא היה מדובר בגורל המדינה שלנו, ובשגיאה על שגיאה על שגיאה.

נתניהו ונאומיו הם הסיבה הישירה לכך שישראל סולקה מכל עמדת השפעה בסוגית איראן. שההסכם נחתם על אפינו ועל חמתינו, בלי לשאול ואפילו בלי לעדכן אותנו.

אפילו המשפט "כל האופציות מונחות על השולחן", על האיום (הלגיטימי) שהיה טמון בו – כבר ירד מהשולחן כאופציה, ולנתניהו לא נותר אלא לומר בקול מזרה אימה "Israel will be watching". וואלה? זה מה שנשאר מכל הדרמות?

והפרסה הכי גדולה, ההכרזה המלודרמטית (וגם, כן, שוב שואה) ש"נגמרו הימים ההם שהעם היהודי נשאר פאסיבי".

ומה זה בדיוק עכשיו? אקטיביות? לקיחת יוזמה? נסיון לשנות את המציאות? או כניעה מוחלטת למציאות שמכתיבות לנו איראן, הפלשתינים, והקהיליה הבינלאומית? עצוב. במיוחד בערב הזה.

הנה ראיון הערב בערוץ הראשון, מול צחי הנגבי.

 

הבוקר, אחרי נאום אבו-מאזן ולפני נאום נתניהו, בערוץ 2, "שיחת היום" עם לוסי אהריש:

 

באובדן השליטה שנתניהו מוביל אותנו אליו, עוד נתגעגע לאבו מאזן. הנה חלק מהדברים שכתבתי הבוקר, כשעוד היתה לי תקווה נאיבית קטנה שאולי נופתע הפעם, והצעתי לנתניהו כמה הצעות:

"... שמעתי הבוקר את יועצו של נתניהו, מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד, מתפאר איך בנאום של נתניהו אנחנו כבר נראה לאבו מאזן מה זה. נו טוב. אבל גם, להפתעתי, שמעתי אותו אומר שצריך לקחת את דברי אבו מאזן ברצינות.

ובכן, גם אני מציעה לקחת ברצינות את האיום של אבו מאזן להשליך את מפתחות הרשות הפלשתינית ולפרק אותה. זה תסריט שאבו מאזן מאיים בו כבר הרבה זמן, אבל בערוב ימיו הוא גם עשוי לממש אותו, ואז אנחנו במשחק חדש לגמרי, שבו נתגעגע, כן נתגעגע, למנהיג הפלשתיני המבוגר, הפסימיסט, המיואש, החילוני.

נתגעגע לרשות שיש איתה תיאום בטחוני הדוק, וכוחות בטחון שאפשר לסגור איתם דבר או שניים, לרשות שמונעת אינתיפאדה שלישית, שעוצרת ורודפת ארגונים קיצוניים, לרשות שיש בה הרבה מאוד אזרחים שרוצים חיים נורמליים של פרנסה טובה ובטחון אישי.

במקום זה נקבל אזור עקוב מדם, ואקום שאליו יכנס תוך דקה וחצי כל ארגון איסלמיסטי קיצוני הזוי ופרוע, בית משוגעים שיש בו אין סוף בעלי בית נטולי עכבות עם אש קנאית בעיניים ונשק בידיים. וכל זה כאן, אצלנו..." כאן לסטטוס המלא, וכאן לפוסט באתר:

 

כאן לפני נאום נתניהו, ב "אולפן פתוח" עם ירון אברהם בערוץ הכנסת, בעיקר על זה אבל גם על קשריו של כחלון עם הטייקון קובי מימון ועל הפוליטיקה של מפלגת העבודה:

 

כשאתם שומעים אצל השכנים צעקות חנוקות, חפצים נופלים, מרדף, ועוד שלל סימנים, לפעמים אפילו הרבה יותר ברורים (מכות, תחנונים, קללות, איומים, סימנים כחולים) – תעשו טובה ואל תסגרו חלונות ותתעלמו. מאוד יכול להיות שזו אשה מוכה שזקוקה לעזרתכם, וזה יכול להיגמר ברצח.

6 נשים נרצחו בששת השבועות האחרונים בידי בני הזוג שלהן. לו מחבל היה רוצח אותן המדינה היתה גועשת, הקבינט המדיני בטחוני היה מתכנס, תקציבים היו זורמים, ושרים היו מגיעים ללוויות. אבל אלה רק נשים. ראיון על זה אצל גל גבאי ב"עושים סדר" בחינוכית, ערוץ 2:

 

לפני שיהיה מאוחר מדי. השתלטות עויינת של חברת "מיילן" על חברת פריגו שמעסיקה 1200 עובדים, רובם בירוחם – מאיימת על פרנסתם. איך אני יודעת? כי מיילן מתחה בשעתו ביקורת רוויית בוז על חברת טבע, בגלל שהיא מנסה לשמר את מפעליה בישראל (מנכ"ל ויילן במכתב למנכ"ל טבע גינה את מה שכינה "ההיסטוריה הארוכה שלכם בסירוב להוצאת עלויות מישראל על חשבון פעילויות יעילות הרבה יותר ותעסוקה במקומות אחרים"!). את המהלך הבורסאי הזה אני מנסה לעצור לפני שפריגו יצטרף לרשימה המבישה והארוכה של מפעלים שנסגרו בדרום. הנה כאן פרטים.

 

השבוע, בשעת ערב, כשרצתי על שפת הים, ובדיוק (נשבעת לכם) כשחשבתי שאני מכירה את החוף הזה כל כך טוב עד ששום דבר לא יוכל להפתיע אותי, כמעט נפלתי כשנתקלתי בו:

 

צב ים ענקי, אורכו מטר וחצי בערך, היה מונח, הגפיים שלו פירפרו קלות במים, והיה ברור שאו שהוא מת או גוסס. האמת היא שהייתי נסערת אבל גם מבולבלת לרגע. מה עושים כשרואים אדם פצוע, זה ברור. החיאה, אמבולנס, הכל. מה עושים כשיש חיית מחמד פצועה? וטרינר.

אבל מה עושים עם הענק הסלעי מכמיר הלב הזה? זה מצחיק, אבל התקשרתי לידידי שר החקלאות לשעבר שלום שמחון, ובלי שלום וגינונים שאלתי אותו מה עושים עם צב ענק גוסס. "שולח לך את הטלפון של מנכ"ל רשות שמורות הטבע שאול גולדשטיין", הוא אמר לי. בעשרים השניות שלקח לשלום לשלוח לי את המספר, העליתי סטטוס קצר בפייסבוק, ובקשתי עזרה גם מהגולשים. הנה הסטטוס.

גולדשטיין ביקש שאשלח לו תמונה של הצב, וכעבור זמן קצר התקשר ואמר שהפקחים בדרך. בינתיים, אני חייבת לומר, נדהמתי מההיענות, מהרצון הטוב, האכפתיות והיעילות של הגולשים (שגם לא התאפקו ושאלו במקביל אם זו הגווייה של המחנה הציוני, אם מדובר בלווייתן של חיים רמון, ואם יש ביולוג ימי).

סופו של הסיפור לא טוב, הצב מת, אבל למדתי כמה דברים יפים. שיש המון אנשים רגישים ואכפתיים (גם על החוף החשוך וגם ברשת), וגם שיש עולם שלם של מחקר, טיפול והצלה של צבים. למשל:

 

אז אם יקרה לכם שתיתקלו בצב במצוקה... יש לכם לאן לפנות. הדרמה תוארה גם באתר מאקו.

 

ירושלמים, במוצ"ש, 11 בלילה, אני אצלכם. אתם מוזמנים לליל הושענא רבה, שיעור ושיחה ביני ובין יו"ר רבני צוהר הרב רפי פויירשטיין. כללית על איך רוקמים אתוס משותף לקבוצות המתכתשות בארצנו הקטנה, ספציפית על שנת שמיטה ומשמעויותיה המוסריות. רוב הקהל דתי לאומי, אז בואו לעודד :) זה קורה בבית הכנסת ברחוב חי טייב 22 שכונת הר נוף. הנה ההזמנה, להתראות!

 

עם תחילת שנת הלימודים, המשמרת הצעירה שלנו עושה קמפיין גיוס לשורותיה. אם אתם סטודנטים שרוצים לעשות עוד משהו מספק ולא "רק" ללמוד ולעבוד – הצטרפו לאחד מתאי אופק המצויינים של מפלגת העבודה באוניברסיטאות. הקליקו כאן לפרטים:

והנה גם טופס להרשמה ולקבלת פרטים: https://goo.gl/CizaID

 

ואם אתם מזדהים אתי ועם הדרך שלי, זה הזמן להתפקד למפלגת העבודה כדי לחזק אותי ואם רוצים - לקחת חלק פעיל בפעילות הציבורית, הפרלמנטרית והפוליטית שלי, וגם להשפיע מאוד על פניה של מפלגת העבודה. כאן אפשר להתפקד עכשיו, ואם אתם רוצים עזרה, או לשמוע קצת יותר מה המשמעות של התפקדות, כתבו לנו למייל hitpakdutshelly@gmail.com עם שם מלא ומספר טלפון. וכמו תמיד, פוסט של מתפקד אחד חדש בשבוע, הפעם נמרוד גז-חבר:

 

אז תודה נמרוד, ותודה לכולכם,

 

חג שמח, מועדים לשמחה, שבת שלום,

 

שלכם,

 

שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית