ח'כ איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית , נשא אתמול את נאומו הראשון במשכן הכנסת

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) נשא אתמול את נאומו הראשון במשכן הכנסת

7/5/2015

בנאומו התייחס לאתגרים העומדים בפני התנועה הקיבוצית והחברה בישראל כולה, ברושי ציין כי אחדותם של אזרחי ישראל בעת הזו חשובה יותר מתמיד. ברושי אמר כי "הזכות שניתנה לנו לשרת את העם היא גם חובה. והחובה היא לדעת לשתף פעולה למען עתידה של המדינה.

 
ח"כ ברושי הוסיף כי : "על ההתיישבות העובדת לשאוף להגביר את השפעתה על עיצוב המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה. אך על מנת שזו אכן תוכל לממש את ייעודה כגורם רלוונטי, מלכד וערכי, יש לבסס את מעמדה הכלכלי ולדאוג למימוש הזכויות המגיעות לה".

 

להאזנה יש ללחוץ על התמונה ולהמתין מספר שניות


 

   

נאום בכורה - ח"כ איתן ברושי 5.5.15

 

אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, חברי וחברות הכנסת, אזרחי מדינת ישראל.

 

אני עומד בפניכם היום מרגיש את כובד המשימה וחדור תחושת שליחות. אין זכות גדולה יותר מהחשיבות שבשירות העם. עשיתי זאת לאורך חיי בתפקידים שונים, ואני גאה ונרגש להתחיל עתה את מסעי כנבחר ציבור במשכן זה.

...

המעמד המרגש והזכות המיוחדת שנפלה בחלקי להיות חבר בכנסת ישראל, המהווה סמל לעצמאותה של מדינת ישראל, מציפים בי זיכרונות ומזכירים לי כי עצמאות זו נקנתה בדם רב, ביזע ובדמעות של  מקימי הארץ הזו, דור של חולמים, לוחמים ובונים, דור של מגשימים.

 

"האדם אינו אלא  תבנית נוף מולדתו", תבנית הנוף שאני נושא עמי כבן קיבוץ גשר בעמק הירדן שזורה בקרבות ובעמל אין קץ של דור מקימי הארץ וההתיישבות. זהו דור שאנשיו דיברו בגוף "ראשון רבים" כמו שכתב חיים גורי. הקולקטיב היה לערך מקודש, ערכי השוויון והשיתוף היו כנר לרגליהם, והיו מעמודי התווך של ההגשמה הציונית בארץ ישראל. האמונה בצדקת הדרך, הידיעה הברורה כי אין לנו מקום אחר הם שהביאו את עוז הרוח של לוחמי מלחמת השחרור, ביניהם  היו הורי אשר הגנו על קיבוץ גשר ועל עמק הירדן, שספגו מהלומות כבדות במלחמה זו. אמי, דבורה זיכרונה לברכה, שהוריה ניספו בשואה, ואבי, יצחק ברושי זכרונו לברכה – ממקימי חטיבת גולני ומפקדיה, נלחמו במלחמת השחרור, מלחמה קשה וגורלית בעת שידם האחת אחזה בשלח ידם השנייה נהגה במחרשה. כך נוצרה תבנית נוף המולדת שלי  -בין סיפורי הקרבות לשדות העמק. היא זאת שסללה את דרכי לשירות ציבורי ארוך שנים עבור המדינה- בצה"ל, בקיבוץ, כראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, כמזכ"ל התנועה הקיבוצית ובממשל הישראלי בתפקידים שונים ומגוונים.

 

ערב החלטתי להתמודד בבחירות האחרונות לכנסת, במסגרת רשימת ה"המחנה הציוני", שאלתי את עצמי האם נכון הדבר- האם לא עדיף להמשיך בעשייה במסגרת התנועה הקיבוצית, תנועה אשר לה אני מחויב בכל מעודי. הגעתי למסקנה שיש הכרח בהבאת דברה של ההתיישבות העובדת אל משכן זה, אחרי שבשנים האחרונות לא הייתה לנו בו נציגות, וזאת משום שהתנועה הקיבוצית הייתה ועודנה סמל לאומי חשוב, שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם, וחלק מחיזוק חוסנה הוא גם היכולת לפעול לחיזוק חוסנה של החברה  הישראלית כולה.

 

התנועה הקיבוצית בעבר ובהווה הוכיחה את יכולתה ליישב את הארץ בכל אזוריה, לפתח חברה יוצרת ויצירתית, להקים מפעלים בקנה מידה בינלאומי, לקדם מחקר ופיתוח, להקים סמינרים ולפתח מערכת חינוך כל כך מבוקשת. לאורך כל הדרך עסקנו ועדיין עוסקים בקליטת עליה, קיבוצים רבים קולטים חיילים בודדים, גרעיני צבר, אולפני עברית, בית ראשון במולדת. ראוי לציין דווקא בימים אלה תוכנית ייחודית לקליטת צעירים בני הקהילה האתיופית שמשתלבים בקיבוצים ללימודים ועבודה במסגרת  תוכנית תל"מ.

 

לאורך השנים השקיעה התנועה הקיבוצית מאמץ מיוחד בחינוך הדור הצעיר לערכים היסודיים של חופש האדם, חירות המחשבה, כבוד האדם וחירותו, ולקשר בלתי אמצעי עם נופי הארץ. הקיבוץ הוא רשת רעיונית, אשר חוצה את גבולות החילוניות ופנתה גם לקהל המאמין שהקים את הקיבוץ הדתי. גם כיום, לאחר השינויים שעברו עליו, הקיבוץ עדיין מהווה מארג חברתי בו היחיד לעולם אינו לבד, חברה המקיימת ערבות הדדית ושיוויון הזדמנויות.  התנועה הקיבוצית  לדורותיה ידעה להנחיל לחבריה ולצעיריה את חשיבות הנתינה והשותפות בנטל ואת  החובה האזרחית לתרום  לקהילה ולחברה לכלכלת המדינה ולביטחונה. בכך תרמה תרומה נכבדה ורבת ערך לחוסנה החברתי של מדינת ישראל.

 

1000 מסיימי י"ב מהתנועה הקיבוצית ומההתיישבות משרתים שנת שרות בנוסף לשרות בצה"ל, כתרומה לחברה ולקהילה בישראל וזה לאורך שנים רבות.

 

אדוני היו"ר, חברי כנסת נכבדים, מחרתיים נציין בכאב נורא, את זכר הנופלים, חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, בני התנועה הקיבוצית, שלושת אלפים שישים ושניים נופלים, האחרונים ביניהם הם בנינו וחברנו הלוחמים בצוק איתן והמתיישבים בעוטף עזה וביניהם הילד בן ה- 4 דניאל זכרונו לברכה, מנחל עוז.

 

עלינו לעשות הכל להיות ראויים למחיר שאין גבוה ממנו. אין עוד אנדרטה בארץ עם כל כך הרבה שמות, אנחנו נמשיך להוביל ולהתגייס לשרות משמעותי בצה"ל ובכוחות הביטחון, נהיה ראשונים בכל חזית כדי להגן על הארץ בכל מקום וזמן.

 

יש מי שיגיד כי תם הפרק המפואר של התנועה הקיבוצית ולא כך הוא. האתגרים הניצבים בפנינו הם רבים, ולא ניתן לעצור את הזמן מלכת. אך הערכים עליהם התחנכנו וחינכנו בתנועה הקיבוצית ראויים, לדעתי, לשמש היום יותר מתמיד כלפיד לפני המחנה, בדרך ליצירת חברה חזקה וצודקת.

 

להתיישבות ולתנועה הקיבוצית עבר מפואר ועתיד מזהיר ואנחנו זוקפים את הגב וגאים להיות חברי קיבוץ.

 

התנועה הקיבוצית נדרשת לחשבון נפש על דרכה בעתיד. האם מרכז הכובד של פעילותה יישאר בתוך הקיבוצים עצמם? האם הרעיונות הגדולים שיצאו מתוך התנועה הקיבוצית יוכלו למצוא ביטוי ממשי בחייהם של כלל תושבי הארץ? האם נדע ליזום באופן אקטיבי פעולות ומפעלים שעניינם רווחתה של כלל החברה הישראלית, על שלל גווניה ומרכיביה?

 

אני רואה את שליחותי כחבר כנסת בהפצת הבשורה המפעמת בקיבוצים ובהתיישבות, ובהתוויית דרך לשיבתה של התנועה לעמדה של תרומה והשפעה, כראוי למי שבכל שנות קיומה ופעילותה הייתה הפתרון ולא הבעיה, כשהיא וחבריה התגייסו לכל שליחות לאומית:

 

בהתיישבות ובהקמת מאות קיבוצים בגליל ובנגב, לאורך גבולות המדינה בסמוך ללבנון ולרצועת עזה, בגולן, בבקעה ובהר; בביטחון - על ידי התגייסות מוגברת של חבריה לכוחות הביטחון ונטילת אחריות פיקודית בכל הדרגים והתפקידים בסדיר, ביחידות מובחרות, בקבע ובמילואים; השתלבות ראויה בשירות הציבורי; ובמעורבות פעילה בחינוך הגיל הרך והנוער באמצעות מערכות החינוך ותנועות הנוער, שעשרות אלפי צעירים נמנים עד היום עם חניכיהן ומדריכיהן.

 

על ההתיישבות העובדת לשאוף להגביר את השפעתה על עיצוב המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה. אך על מנת שזו אכן תוכל לממש את ייעודה כגורם רלוונטי, מלכד וערכי, יש לבסס את מעמדה הכלכלי ולדאוג למימוש הזכויות המגיעות לה בדין. בכוונתי להמשיך לעסוק בנושאים אלה ממשכן זה.

 

ראשוני החלוצים ומקימי המדינה באו  מתוך שאיפה לעבוד את האדמה כיוון שראו בכך ערך עליון וסמל למימוש העצמאות והריבונות המדינית של העם בארצו. הם נאחזו בציפורניהם באדמת הביצות נגועת הקדחת והניחו את התשתית לחקלאות משגשגת וחדשנית ששינתה באופן דרמטי את נוף המולדת. חלוצים אלה  לא שיערו כי בעוד 67 שנה ולאחר למעלה מ- 100 שנות התיישבות מישהו יפקפק בחיוניות ובחשיבות של החקלאות וההתיישבות העובדת ובנופיה הייחודיים לחיינו כעם וכבני אדם.

 

התנועה הקיבוצית מייצרת כמחצית מהתוצרת החקלאית של המשק ויחד עם המושבים את התוצרת כולה, וכן אנחנו מיצרים ומייצאים 10% מהתעשייה בישראל ועוד פעילות רבה ומגוונת. ככל שנצליח למנף את מה שנוצר והצטבר כאן נוכל לגשר על פערים, לגשר בין כל מרכיבי הפסיפס הישראלי.

 

בשנים האחרונות אנו עדים לכך שענפים רבים בחקלאות עוברים משברים קשים. חקלאים משקיעים בזיעת אפיהם בטיפוח החקלאות המתקדמת בעולם ובחדשנות המיוצאת לכלל העולם, אך התוצרת הישראלית אינה זוכה להגנה הראויה והחקלאים עצמם מתקשים להתפרנס בכבוד. מדינה וחברה בריאה וברת קיימא אשר רוצה לחיות חיים איכותיים חייבת להכיר בכך שהחקלאות, אולי יותר מכל תחום אחר, היא זאת שקובעת את התשתית עליה נבנית חברה. עליה נבנית אהבת האדמה המיוסרת והמדהימה הזו. אנו רוצים שהדורות הבאים ירגישו ויכירו את שדות החיטה והירק אשר חרשו הוריהם והורי הוריהם ושיצמח דור המשך צעיר לחקלאות ולהתיישבות,  אך אין מדובר רק בסנטימנט נוסטלגי. אנו רוצים לדעת שבשעות משבר וחרם, התוצרת הישראלית עומדת איתנה ומספקת תנובתה לכל תושבי הארץ. אין מדינה שלא מגנה ביתר שאת על התוצרת המקומית שלה, הן מתוך תפישה ביטחונית, הן מתוך תפיסה כלכלית והן מתוך תפיסה חברתית. לצערי, התוצרת החקלאית שאמורה להימכר במחירים שווי נפש  מהווה לעתים גורם רב משקל ביוקר המחייה. הסיבה לכך היא שרשרת התיווך שמייקרת את המוצרים, ובכוונתי לפעול לשינוי האנומליה הזו ולהקדיש לכך חלק ניכר מפעילותי הפרלמנטרית.

 

על הממשלה להכיר בהתיישבות ובחקלאות ובעיבוד הקרקע החקלאית כערך עליון המהווה חלק בלתי נפרד מחוסנה של מדינת ישראל וכלכלתה וכאינטרס לאומי ממדרגה ראשונה כמו ביטחון וחינוך.

אני אפעל שבכנסת הנוכחית יתקבלו סוף סוף החלטות עוגן בנוגע לעתיד החקלאות וההתיישבות, כי הזמן דוחק, אדאג להגיש הצעת חוק החקלאות ופיתוח הכפר. צריך אמנה חדשה והבנה בין הממשלה להתישבות והחקלאות, הממשלה חייבת לאפשר גידול, צמיחה ובניה בהתישבות כולה.

 

אין ציונות בלי התיישבות, אין התיישבות בלי המושב והקיבוץ, אין חקלאות בלי חקלאים, אין התיישבות בלי מתיישבים ואין מדינה בלי חקלאות והתיישבות.

 

המרחב הכפרי והקיבוצים יכולים לתת הזדמנות לתושבי הערים, לחיות בסביבה קרובה לטבע, לשטחים הפתוחים, לחקלאות. רק כך יוכלו הערים בישראל לצמוח ולשמור על איכות החיים.

 

הלבשנו כבר את הארץ שלמת בטון ומלט. עכשיו הגיע הזמן לחזק את הקיים, לאפשר התחדשות , ליצור זיקות קשרים ושותפויות אזוריות בין העיר לבין הכפר, לצמצם פערים בין המרכז לבין הפריפריה החברתית והגיאוגרפית.

 

שמענו בימים האחרונים כיצד החמאס שב ומנסה להכין את תשתית המנהרות באזור עזה. מנהרות שכוונתן לזרוע פחד, אימה ומוות בישובי עוטף עזה. כאז כן היום, מוצאים עצמם הקיבוצים,  ההתיישבות הכפרית והערים בקו העימות, בחזית מול אויביה המרים ביותר של המדינה, לרבות גבול לבנון, רמת הגולן ואזורים נוספים.

על הממשלה לפעול בנחישות כדי למנוע חזרה למציאות של צוק איתן.

 

קיים הכרח שהמדינה תכיר בצרכים המיוחדים של התיישבות זו ותסייע לה. הסולידריות בין יישובי הפריפריה למרכז הארץ חייבת לבוא לידי ביטוי לא רק ברמה ההתנדבותית ובהצהרות אלא בהחלטות ממשלה ובחקיקה בכנסת, במעשים של ממש ובהפניית תקציבים ייעודיים לחיזוקה של התיישבות מפוארת זו.

 

חשוב לתת עדיפות לנגב ולגליל וליצור תנאים לשיוויון הזדמנויות בין המרכז לפריפריה. המרחב הכפרי יוצר שותפות גורל בין התישבות כפרית לעירונית ולישובים הערביים שרובם בנגב ובגליל, יש להעניק לכולם הזדמנות שווה.

 

רבותי חברי הכנסת, נולדתי אחרי מלחמת השחרור וגדלתי על מורשתה, על מורשת בית ההורים ועל סיפורו של קיבוץ  גשר וקיבוץ גבת בעמק יזרעאל, בו אני חבר, שירתתי בצה"ל בסדיר, בקבע ובמילואים לחמתי כמ"פ צעיר בחטיבת גולני בקרבות החרמון, רמת הגולן והמובלעת הסורית, בין המלחמות וכמג"ד מילואים במלחמת לבנון הראשונה. חמשת ילדינו, של רעיה ושלי שרתו שרות משמעותי בצה"ל, שלושה מהם כקצינים ואחד מהם היום בקבע ממושך.

 

המלחמה שזורה בחיינו  ואף על פי כן אין להשלים עמה כגזרת גורל. אני מאמין שיש לתת סיכוי לתקווה, לדו-שיח, גם עם המרים שבאויבינו, שכן שלום נולד מתוך מלחמה. השיח הציבורי צריך להיות של תקווה ואופטימיות, של רצון, ולא של סקפטיות ופסימיות. אם נתרגל לשיח של חשדנות ושנאת האויב אנו נדונים למלחמה תמידית.

 

במלחמת יום כיפור ראיתי מהם תוצאותיהן של קונספציות מוטעות. אסור לנו להיות שבויים באשליית שלום, אך גם אסור לנו להיות שבויים בקונספציה של קונפליקט תמידי. נכון, רגלינו צריכות להיות נטועות בקרקע ואל לנו לשגות באשליות. במצב הגאו-פוליטי הנוכחי שהוא מורכב ומסובך במיוחד , עלינו לשמור על ערנות מיוחדת ולהיות נכונים לכל מצב. אך בה בעת עלינו לדעת לזהות גם מבין אויבינו את אלה שיש לטפח איתם דו שיח.  זוהי חובתנו כלפי דור העתיד.

 

במזרח התיכון חייבים להיות חזקים אבל גם צודקים.

 

זהו גם חזונו של יצחק רבין זכרונו לברכה, שלא זכה להגשימו. חזון המלווה אותי כל העת ואשר בכוונתי להמשיך ולפעול לאורו ביתר שאת עתה, כאשר אני חבר בכנסת ישראל.

 

נעשה את הכל לשלום בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין שכננו.

 

חבריי חברי הכנסת מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים,

 

- הזכות שניתנה לנו לשרת את העם היא גם חובה. והחובה היא לדעת לשתף פעולה למען עתידה של המדינה  והחברה הישראלית ועתיד הדורות הצעירים, למען עתידה של נכדתי אורי, בת השנתיים וחצי ושל נכדי לביא, בן החודשיים ובני דורם. אף כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שיש בינינו ניגודי תפיסות ורצונות, נדמה לי שיש באפשרותנו לשרת את כל העם הזה בכך שנשאף לכוון את פעילותנו בחקיקה ובוועדות השונות לא רק כמחוקקים המייצגים סקטורים שונים, אלא  כמי שטובת הכלל ורווחתו לנגד עיניהם, אני מתחייב שלעולם לא אהיה אופוזיציה למדינה וביחד נוכל ליצור תנאים לחיים טובים יותר, כל איש עם אמונתו ודעותיו.

 

בסיום דברי אני רוצה להזכיר את דוד בן גוריון, דמות מופת בעיני.

 

בן גוריון אמר: "מדינת ישראל תבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכנולוגיה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים".

 

חשוב לזכור זאת.

 

אני גאה להיות חבר קיבוץ ולייצג את התנועה הקיבוצית, ההתיישבות והפריפריה.

 

אני מייחל ומקווה שבעבודתנו המשותפת נדע להכיר וללמוד האחד את האחר, את דעותיו ובעיותיו, נמצא את ההזדמנויות להקים שותפויות וזיקות ולא נצטמצם ב ד' אמותינו. אני תקווה שנדע לשים דגש על המאחד ולא על המפריד, ושנמצא את האיזון בין יכולת הקיום לטעם הקיום.

 

תודה רבה. 

 

ח"כ עמר בר לב מברך את ח"כ איתן ברושי

כמקובל בכנסת, לאחר נאום הבכורה של ח"כים חדשים, עולה ח"כ ותיק ומברך את הח"כ החדש.
ח"כ בר לב בירך את ח"כ ברושי עם סיום נאומו.
בר לב ציין את היכרותם האישית ואת שת"פ הפעולה שלהם כאשר האחד חבש את כובע יו"ר השדולה החקלאית בכנסת והשני מזכ"ל התנועה הקיבוצית.
ח"כ בר לב ציין את המאבקים אותם הוביל ח"כ איתן ברושי למען התנועה הקיבוצית ואנשי ההתיישבות הקיבוצית ביניהם המאבק על ביטול הקפאת הבנייה בקיבוצים. ח"כ ציין כי הוא התרשם מדבקותו במטרה ומהעצמה בה הוא פעל. בין היתר התייחס בר-לב לניסיונו הרב של ח"כ ברושי בכל הנוגע לעבודה הפרלמנטרית אף על פי כהונתו הראשונה כח"כ.
  

   

נאום לברכת הח"כ החדש, איתן ברושי

5.5.15

יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה,

 

לפני שנתיים עמדתי על הבמה הזו כח"כ חדש והנה נפלה בחלקי הזכות לעמוד כאן עכשיו כ"ותיק" ולברך את ידידי ח"כ איתן ברושי.  

איתן, ברוך בואך לכנסת ישראל!

 

בדרך כלל כשח"כ חדש נבחר לכנסת, יש תקופת למידה ארוכה - השיטות והדרכים בהן אפשר לקדם ולפעול. חבריי, אבל במקרה של איתן, חבר קיבוץ גבת, למעט (אולי) הכרת המסדרונות בכנסת, הוא מכיר את הדברים היטב. איתן אומנם חבר כנסת חדש, אבל למי שלא מכיר ויודע, בעברו בילה כאן ימים ארוכים בעת ששימש כעוזר שר הביטחון להתיישבות, כמנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט, כמו גם כראש מועצת עמק יזרעאל ועד לתפקידו האחרון בו שימש כמזכיר התנועה הקיבוצית.

 

איתן, מה אתרום לך מניסיוני כאן כ'ותיק'? טיפ קטן,

את חברי הכנסת אפשר לקטלג בכל מיני דרכים, ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, יהודים ולא יהודים ועוד....

אבל אני תמיד מעדיף את החלוקה בין 'צודקים לחכמים'. קל מאוד להיות צודק. ואגלה לך סוד, באופוזיציה זה עוד יותר קל. ומי לא רוצה להיות צודק? זה נכון, זה נעים, אין התלבטויות, המצפון תמיד נקי – בקיצור צודק.

הרבה, הרבה יותר קשה להיות חכם! זה לפעמים אפילו מחייב, רחמנא לצלן להתפשר, פחות נעים,

 

בשנתיים האחרונות יצא לי להכיר אותך ולעבוד יחד כאשר אתה מזכיר התנועה הקיבוצית ואני יו"ר השדולה החקלאית בכנסת. ראיתי את הנחישות בה פעלת למען המגזר שבחר בך, הקיבוצים. ראיתי את המאבקים שהובלת, ובפרט את המאבק לביטול הקפאת הבניה בקיבוצים. התרשמתי מדבקותך במטרה, מהעוצמה בה פעלת,

אבל יותר מכל התרשמתי, שלמרות שאין לך ספק בצדקתך ובצדקת הקבוצה אותה אתה מייצג,

בחרת, להיות חכם! הבנת שלצדק פנים רבות, הבנת שבשביל להשיג הישגים עבור אלו אותם אתה מייצג, לעתים צריך גם לדעת להתפשר ולוותר כשצריך.

אני מאחל לך ומאמין, שאת התכונות הללו תביא לידי ביטוי כאן בכנסת ה-20. תדע לייצג את המגזר ממנו באת, את תנועת ההתיישבות, אך תדע ותזכור שאתה כאן גם כאחד מנציגיו של מחנה גדול יותר, המחנה הציוני ושל עם ישראל כולו. ובשביל לייצג מחנה מגוון לא מספיק להיות צודק, צריך להיות חכם!

איתן, בהצלחה!

 

ועוד דבר קטן לכל החברים כאן, "ראו הוזהרתם", איתן כמו כל אנשי האדמה קם מוקדם מאוד בבוקר,

אז אני מבטיח לכם כשתקבלו טלפון בשבע בבוקר, דעו שזה מאיתן אחרי שכבר חיכה לפחות שעה עד שהתקשר. ותאמינו לי שאני אומר זאת מניסיון, מזל שלי, שלפעמים אני עושה ספורט בבוקר אז הוא לא תמיד מעיר אותי....

ועוד דבר קטן לפני שאני יורד, אני חייב לשאול אותך איתן,

אתה יודע שיש כאן במליאה כמה יוצאי גולני גיליתי שאבא שלך הקים את גדוד 12 של גולני ושאפילו שמו של הגדוד, 'ברק', נקרא על שם הכינוי של אביך, אני גם יודע שאסיפת הקיבוץ אישרה לך בזמנו לחזור לקבע , אבל איך אבא שלך מיסד גדוד 12 בגולני אישר לך להיות מ"פ בגדוד 51?

את זה אני לא מבין!

בהצלחה איתן


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית