ח'כ שלי יחימוביץ': פסטיבל פסח כפול: פורנוגרפיה של תרומות ועוני, מול פסטיבל השכר החזירי ועוד...

פסטיבל פסח כפול: פורנוגרפיה של תרומות ועוני, מול פסטיבל השכר החזירי. הכנסת הרביעית שלי - סלפי עם חברים ועם יריבים, ונשתף פעולה מהאופוזיציה עם החברתיים בקואליציה. הרשעת אולמרט: ועד עכשיו חשבנו שמותר לקבל מעטפות מזומנים? וחג שמח לכולכם!

 

הח"כ הטרי יוסי יונה ואני, בסלפי מהשבעת הכנסת

 

חג חרות שמח חברות וחברים,

 

אני לא יודעת מה אתכם, אבל כבר שבוע שאני מבשלת לסדר. כמות הטבעונים סביב השולחן גדלה והולכת בטור עולה, מה שמחייב תפריט כפול ויצירתיות. אז הרשו לי לפתוח במשהו הכי לא פוליטי בעולם (או אולי בעצם כן?) קציצות סויה דלעת וכרשה עם לבבות ארטישוק ואפונה, טבעוני למהדרין, כשר למהדרין:

 

פסטיבל העוני של פסח. מצד אחד פסטיבל השכר של החזירים השמנים, עם פרסום דוחות השכר של החברות הציבוריות, ומצד שני הפסטיבל המסורתי של נדבנות פורנוגרפית לעניים בפסח. והפתעה: למה לדעתי משתלם לחברה לישראל לשלם לניר גלעד 43.4 מליון שקל.
בפסטיבל העוני הדוחה והפורנוגרפי המסורתי לפסח, ילד עני בתשדיר מלאכותי ומזויף מוותר על פרוסת לחם לטובת אמא (אז רגע, אם נדחוף לו פרוסת לחם הכל יהיה בסדר? מה אנחנו, במאה ה–16?).
זה פסטיבל שבו העוני מוצג כאסון טבע שדורש סיוע הומניטרי דחוף, ולא מעשה ידי מדיניות כלכלית ותוצר של אי שוויון מבני ומחפיר.
זה פסטיבל שבו העניים מושפלים ומוצגים לראווה ומי שאינו עני מקבל הזדמנות למרק את מצפונו בזיל הזול.
הבכירים החזירים. בעיצומו של הפסטיבל הזה, כאילו בלי שום קשר, ובתזמון מזעזע אך מדויק להכאיב, מתקיים פסטיבל אלטרנטיבי: פרסום שכר הבכירים החזירים.
השמן בכולם, ומי ששובר שיא, כולל שיא עצמי, הוא לא אחר ממיודענו המנכ"ל היוצא של החברה לישראל, ניר גלעד, שמשך בשנה החולפת שכר של 43.4 מליון ש"ח.
מה אומר שכר שנתי כזה? 130,000 שקל ביום. קניית דירה יפה בתל אביב פעם בחודש. מרצדס חדשה כל שלושה ימים. ארוחת פאר במסעדה המפוארת ביותר בישראל בכל עשר דקות. ופרוסות לחם? הו, כמה פרוסות לחם... כחול אשר על שפת הים.
איזה מוסר כפול גורם לחברה רווחית להעז ולשלם סכומים כאלה בזמן שהיא מפטרת עובדי כפיים ממעמד הביניים בטענה שהם מרוויחים יותר מדי?
אותו מוסר כפול של מי שדחו שוב ושוב את החוק שלי להגבלת שכר בכירים כך שלא יעלה על פי 50 (!) מהשכר הנמוך באותה חברה.
אותו מוסר כפול שמאפשר להנהלת כי"ל להביא עובדי קבלן עניים ומנוצלים במקום עובדים שמפרנסים את משפחותיהם בכבוד.
אותו מוסר כפול שבגינו יהיו פסטיבלי נדבות ועוני מתוקשרים, כדי לתת חבילת שי עלובה לעובד הקבלן שהמדינה עצמה גרמה לעוניו...

אותו מוסר כפול שמייצר תעשיית נדבנות וצדקה במקום לייצר מנגנונים בסיסיים של צדק: שכר הוגן, מאבק בתופעת עובדי הקבלן, קצבאות נורמליות לנזקקים.
בערב החג נזכיר שצדקה היא מתן בסתר..."

לפוסט המלא בפייסבוק הקליקו כאן, ולפוסט המלא בבלוג שלי באתר הקליקו על התמונה של ניר גלעד עם הפסל של פטרונו סמי עופר, שצילם עמית שעל:

 

על שכר הבכירים גם בכתבה ב"תכנית חסכון" בערוץ 2:

 

דווקא ההורים העניים ביותר לא ממצים את הזכות לטיפולי שיניים חינם לילדיהם עד גיל 12. זה מהלך מבורך שהוביל ליצמן כשהיה סגן שר בריאות (בסיוע שלי ושל עוד ח"כים), אבל האבסורד הוא שככל שאתה עני יותר כך אתה ממצה פחות את הזכויות שלך, גם כשהן מגיעות לך על פי חוק. על כך בתוכניתו של עידן גרינבאום "סוגרים חשבון" בחינוכית 2, יחד עם רן רזניק:

 

אני מקפידה תמיד לעשות את ההפרדה בין צדק לצדקה. להדגיש ששאיפתנו היא ליצור מערכת כזאת של צדק, שלא יהיה עוד צורך בצדקה. אבל שלא תהיה אי הבנה: צדקה, נדבה, תרומה, עזרה לזולת, התנדבות למען החלש – הם מעשים יפים וראויים לכל שבח. אסור שיבואו במקום תפקידה של המדינה, או שיהפכו לתעשייה שלמה ומיוחצנת להאדרת שמם של בעלי הון, אבל כה יפה שהם קורים כל הזמן. אצלי בלשכה יושבים הרבה צדיקים נסתרים כאלה, מתנדבים, ועושים עבודה מדהימה וקשה במענה לפניות ציבור ובסיוע לחלש, לפגוע ולדל, ככל יכולתנו. לפעמים אני מגלה, תמיד בדיעבד, שהם לא הסתפקו בסיוע מתוך הכנסת, שלא התאפקו, ושפשוט הגיעו פיסית לבדוק מה שלום מי שפנה.

מולט אררו, סטודנט במכללת וינגייט, הוא מתנדב נהדר אצלנו בלשכה (בתמונה הראשונה). כשסילביה, קשישה לא-רואה מנתניה, פנתה אליו לסיוע אל מול חברת הסיעוד, הוא עזר, אבל גם נסע עם חברים לנקות לה את הבית בעצמו. ככה בקטנה.

 

השבוע הושבעתי בפעם הרביעית לכנסת. סליחה על הקלישאה, אבל הזמן טס. נכון שההתרגשות של הפעם הראשונה והשניה מתפוגגת, אבל אני מאוד גאה להיבחר שוב, גאה לשרת את הציבור, מלאה תוכניות וטעונה באנרגיה.

מאחלת ל-39 הח"כים החדשים ולאלה הותיקים שיעבדו קשה למען הציבור, שיהיו ישרים וחרוצים, שלא יכנעו לכוחו של ההון ושיזכרו את חובם לבוחרים.
אנחנו אחרי מערכת בחירות קשה וטעונה. נהיה אופוזיציה יעילה ולוחמת, אבל לא נהסס לשתף פעולה עם חברינו החברתיים בקואליציה
.

למתעניינים, זה סדר הישיבה בכנסת החדשה, בינתיים:


 

הנה כמה תמונות מהישיבה הראשונה. סלפי (מכוער במיוחד אבל מצחיק) שלי ושל שכני החדש לשורה ולאופוזיציה, יאיר לפיד:

 

סלפי עם סתיו, שיושבת מימיני:

 

עם יעקב ליצמן מיהדות התורה ועם איציק שמולי, ובהמשך עם מיקי רוזנטל ועם עופר שלח:

 

עם ציפי ובוז'י שיושבים משמאלי:

 

עם ציפי חוטובלי מהליכוד:

 

זה מידיעות אחרונות:

 

זה מהעמוד הראשי של הארץ, עם יוסי יונה (צילום: אמיל סלמן):

 

וגם זה מתרחש בחיי הכנסת, שיחה עם ראה"מ נתניהו:

 

כאן ראיון בערוץ הכנסת, ביום ההשבעה, אצל אורית לביא נשיאל, על הכנסת החדשה ומה יהיה בה. וגם: "אני זוכרת את הפעם הראשונה שהושבעתי, במרץ 2006, הגעתי עם הילדים שלי שעוד היו קטנים, ועם כל המשפחה, וזאת הייתה התרגשות מאד גדולה. היום הילדים שלי שניהם בצבא, אחד בקבע ואחת בסדיר, הצעתי להם לבוא, לפחות בשביל יום החופש שיזכו לו – אבל זה כבר ממש לא הלהיב אותם..."

 

וכאן ראיון ביום ההשבעה במשדר המיוחד של ערוץ 10, עם רביב דרוקר ונדב פרי, על פוליטיקה, הקואליציה, וגם "יש דבר אחד שאני יכולה לומר לזכותה של הקואליציה הזאת, וכאן אני צופה שיתוף פעולה באמת יוצא דופן בינינו, האופוזיציה, ובינם - יש שם כמה וכמה חברי כנסת ושרים שתפיסת העולם שלהם דומה למדי לשלי. כחלון, גפני ורבים ששיתפתי איתם פעולה בעבר – יתכן שבכך זו תהיה כנסת יוצאת דופן לטובה."

 

הרשעת אולמרט בפרשת מעטפות הכסף מטלנסקי. לא היה צריך את כל אופרת שולה זקן כדי לקבוע שמאות אלפי שקלים שהועברו במעטפות מזומנים לשימושיו הסודיים והמפוקפקים של אולמרט, ראש ממשלה לשעבר - זו שחיתות חמורה ומעשה פלילי. שמדובר בזוהמה גדולה מאוד של הון ושלטון.
טוב שהמחוזי תיקן את ההחלטה השגויה ההיא. אסור לרגע שהציבור ישפשף את עיניו בתדהמה וישאל – רגע, זה מה שקורה בממשלה? מקבלים מעטפות מזומנים ואחר כך זיכוי בבית המשפט
?
באשר לעינוי הדין ולסבלו של אולמרט, שאיני מפקפקת בו, על כך שלוש הערות...

את ההערות ועוד דברים שלי על ההרשעה תוכלו לקרוא אצלי בפייסבוק, וגם בפוסט באתר בהקלקה על התמונה למטה. הנה גם תקשורת.

 

כאן ראיון פוליטי באולפן ואללה עם דוב גלהר, הקליקו לצפייה/קריאה:

 

וכאן ראיון אצל אראל סגל בערוץ 20 בתוכנית "הפטריוטים", מראיין ימני, שלושה פאנליסטים ימניים:

 

ענייני הגז הטבעי. אתמול נפגשנו לעוד פגישה ארוכה ויסודית עם הממונה על ההגבלים העסקיים הפרופ' דייויד גילה וצוותו. את גילה צריך לשבח על עקביותו ועל הנסיונות הכנים שלו להיאבק במונופול הגז, בלי שום גיבוי ממשלתי ופוליטי. ובעיקר נכון וראוי שהוא מקיים אתנו סדרת פגישות ושומע את הצעותינו ועמדותינו, ולא מסתפק בפגישות אינסופיות עם טייקוני הגז ונציגיהם הרבים. נכון וראוי לחזק את גילה. אל תתעצלו ותכתבו לו. הנה המייל: lishka@aa.gov.il. כאן בתמונה בפתח משרדי הממונה, עם נציג פורום ארגוני האנרגיה והסביבה נועם סגל, עו"ד גלעד ברנע (שעתר בעניין הגז בשמי, בשם גפני, ובשמם של ארגונים נוספים) ועם עו"ד יעל קריב מהתנועה לאיכות השלטון.

 

ולסיום, זכרו שעבדים היינו בארץ מצרים, ולכן יש לנו אחריות עודפת לדאוג לחרותם של בני האדם בלא הבדל גזע דת ומין,

 

תנוחו, תאכלו טוב (אבל לא יותר מדי) אל תתעצבנו על שטויות ותהנו מהמשפחות שלכם,

 

מאחלת לכם חג אביב וחרות שמח, וחג פסחא שמח לידידנו הנוצרים,

 

 

שלכם,

 

שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית