ח'כ נחמן שי: השבוע שהיה כך היה: רצון הבוחר

 

 

חברות וחברים,

זה לא מה שרציתי לכתוב בסוף השבוע הזה, אבל זה מה שיצא ועם זה נצטרך לחיות בשנים הקרובות. האמת היא פשוטה וכואבת: הליכוד ניצח בבחירות 2015. כדאי לקרוא את המשפט הזה פעמיים כדי להאמין ולהבין, אבל בשום אופן לא להתכחש. נכון, המחנה הציוני השיג הישג מצוין. 24 מנדטים (ואני בתוכם), מפלגת מרכז-שמאל ותיקה ומתחדשת, רעננה ומלאת מרץ, שהציבור שלח לאופוזיציה.

בשנת 2015 אמר הציבור כי הוא רוצה ממשלה לאומית-לאומנית, ימנית, דתית-חרדית. זו תהיה הקואליציה הבאה והיא תנהל את חייה של מדינת ישראל בשנים הקרובות.

מדוע הגענו לתוצאה זאת? יש הרבה סיבות, יותר מידי סיבות, כל אחת מהן נכונה ועדיין אינני יודע מהי הסיבה המכרעת. אולי כדאי להשוות את תהליך ההצבעה לחיי נישואין, זה מתחיל באהבה גדולה ואחרי כמה שנים (מעט או הרבה) יש משברים,  אפילו הרהורי עזיבה, אבל בסוף, ברוב המכריע של המקרים חוזרים לחיות יחד, לפעמים באושר ולפעמים פחות. זה מה שקרה למצביעי הליכוד. הם חזרו הביתה, בלי רצון, בהסתייגות, אולי אפילו בטינה, אבל חזרו. וכמובן קיבלו אותם בבית, בחזרה, כי הרי "בית לא עוזבים". נכון?

לכן, את הנאמנות הזאת אי אפשר, כנראה לשבור או להפסיק. היא נמשכת, חרף ולמרות המצב הכלכלי הקשה (אשר כנראה פחות קשה, הרבה פחות קשה ממה שאומרים), וכמובן המצב הבינלאומי הנוכחי והעתידי, שאינו מעניין את הישראלי הממוצע. ביבי הצליח ליצר מציאות מותאמת עבור נאמניו, בתוכה כלל גם את בעיותיה הביטחוניות של ישראל, שבכל ראיה עמוקה  נראות רע, אבל הוא הפך אותן להצלחה גדולה ולמנוף לבחירתו מחדש.

השנה זכיתי להצביע למדגם ולתוצאות האמת

הנה מה שצריך לעשות עכשיו: לשבת באופוזיציה בביטחון ובמוטיבציה מטורפת, לעבוד קשה ויותר קשה. נזכור כי אנחנו מייצגים ארץ שלמה ולא חלקים או פלגים שלה. 750,000 בוחרים לא הולכים ברגל. זה מספר עצום ומחייב. התקופה הזאת יכולה להיות קצרה או ארוכה, לא חשוב. צריך רק להקפיד כי הבחירות הבאות, לכשתגענה ימצאו אותנו באופוזיציה ערוכים יותר מתמיד להחליף את הממשלה.

סדר היום הלאומי שלנו מלא אתגרים וככל הנראה הם יגדלו ויתעצמו. הרמזים הראשונים שקיבלנו מהנשיא אובמה ומארצות הברית הם רק התחלת תהליך של שינוי לרעה במעמדנו הבינלאומי. אנחנו נדאג למדינה הזו, מבית ומחוץ. היא שלנו, למי שמתבלבל.

דבר מידי שחייב להיעשות, הוא שיקום היחסים עם המגזר הערבי. בדרכו חזרה לקדנציה רביעית, קרע ראש הממשלה את הריקמה העדינה של יחסי יהודים וערבים בישראל. מדובר לא רק בערבים, אלא גם בנו עצמנו. זה הם ואנחנו.  אם זהו סימן לבאות, מרחף לפנינו ענן כבד מעל לדמוקרטיה הישראלית ולערכיה. עוד קרב גדול שמצפה לנו.

על נושאים אלה ואחרים דיברתי השבוע בתכנית "הכל דיבורים" ברשת ב', בערוץ 1, בגלי ישראל ומעל במות תקשורת נוספות.

ולסיום, נבחרתי כאמור לכנסת ה-20 על ידכם. אני מודה לכם. בכוונתי להיות הנציג שלכם ושלכן בשנים הקרובות. אני מבקש כי תראו בי השליח שלכם ותציידו אותי בכל הצעה, רעיון או מחשבה שניתן ושחשוב להעלותה בזירה הפרלמנטרית. אני שם בשבילכם ובשבילכן.

שבת שלום,

נחמן שי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית