ח'כ שלי יחימוביץ': נתניהו בפיגוע מדיני מתגלגל. 700 איש באו לשמוע את לבני ואותי הבוקר בהבימה, כל הכרטיסים נמכרו. איפה קיבלנו 49 מנדטים. הריקבון בצמרת המשטרה. חורה: אי השוויון בחיים ובמוות. עדכון מהקרב נגד מונופול הגז, והמון תמונות

נתניהו בפיגוע מדיני מתגלגל. 700 איש באו לשמוע את לבני ואותי הבוקר בהבימה, כל הכרטיסים נמכרו. איפה קיבלנו 49 מנדטים. הריקבון בצמרת המשטרה. חורה: אי השוויון בחיים ובמוות. עדכון מהקרב נגד מונופול הגז, והמון תמונות

 

בתמונה: הופעה שלי בתיכון אלון ברמת השרון. בקלפי בסוף היום קיבלנו, המחנה הציוני, 49 מנדטים... לשכפל ולשנות את העולם.

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

הנסיעה של ביבי לקונגרס, תוך עימות חזיתי עם הנשיא אובמה, היא פיגוע מדיני מתגלגל ומתעצם. והכל בשביל שידור בפריים טיים, מהמניעים הפוליטיים הכי נמוכים. אם המאבק בגרעין האיראני באמת יקר לליבו של ראש הממשלה, הרי ברור לכל בר דעת שההופעה הזו בקונגרס לא רק שלא תסייע לנו במאבק הזה, אלא כבר גורמת לנו חבלות חמורות, מדירה אותנו מהטיפול הבינלאומי באיראן, וגורמת נזק עמוק וכבד לביטחונה של ישראל... כיו"ר מטה ההסברה של המחנה הציוני, אני מתחייבת שאם נתניהו יעשה את המעשה הנכון לטובת עם ישראל ויבטל את הנסיעה הזאת, שגורמת כל כך הרבה נזק, אנחנו לא נלגלג עליו – אלא נברך אותו, ונעריך את תיקון המשגה שאנחנו משלמים עליו כרגע מחיר כל כך יקר. על כך ועל מי ייצג אותנו בעולם בצורה ראויה יותר, הרצוג או נתניהו, בראיון ב"שש עם עודד בן עמי" בערוץ 2, עימות עם יובל שטייניץ. לצפיה הקליקו:

 

ציפי לבני ואני הופענו הבוקר יחד בראיון משותף בשבתרבות בתיאטרון הבימה, עם בן כספית, וגם שם התייחסנו שתינו להסלמה המסוכנת ביחסים עם ארצות הברית, בגלל הגחמה העקשנית של נתניהו. אין עוד הקלטות, אבל הנה קצת תקשורת. ההופעה המשותפת שלנו עוררה הרבה מאוד עניין, כל הכרטיסים נמכרו מהר מאוד (מפרגנת להבימה!) ולראשונה בשבתרבות נפתח גם היציע. הנה התמונות:

 

המשטרה במשבר פיקודי ומוסרי חריף, ומה שנחשף שם הוא חרפה. אתם יודעים כמה אני מגוננת תמיד על הארגון הזה, שאנשיו עובדים במסירות ובהגינות תמורת שכר דל. אלה לא השוטרים הזוטרים שממיטים חרפה על הארגון, אלא דווקא צמרת הפיקוד הבכיר שמספר הזוי של חבריה נהגו פרקטיקה של הטרדות מיניות ושלל עברות מין ומיררו את חייהן של שוטרות. גל התלונות עכשיו, כשהן אוזרות אומץ, מעיד גם על אווירת הפחד וההשתקה. למשך 24 שעות השבוע התראיינו מטעם המחנה הציוני רק נשים. זה היה מסר של העצמה, של סולידריות נשית, ושל יד מושטת לשוטרות (וחוץ מזה יש לנו הרבה נשים תותחיות ואתגר כזה קטן עלינו). את רשימת ההתחייבויות שלנו תוכלו לראות כאן, תבענו גם הפסקת אימונים ל–24 שעות, כמו בצה"ל, לצורך תיחקור והעברת סדנאות בנושא הטרדה מינית. כל שוטרת צריכה לדעת כעת שתם עידן הפחד, ושאחרי המשבר הזה יצא הארגון, שאמור לשמש דוגמא ומופת לשמירת חוק, לדרך חדשה. כאן לפוסט באתר, וכאן הקליקו לסטטוס בפייסבוק:

 

על התאונה בחורה ועל אי השוויון במוות כמו בחיים. כך כתבתי בעמוד הפייסבוק שלי השבוע: "אתמול בשעת ערב מאוחרת הגעתי לחורה, יישוב קטן מוכה הלם ואסון שאיבד בבת אחת שמונה נשים, כל אחת מהן אמא וגם סבתא לעשרות נכדים. התאונה המזוויעה אתמול לא הותירה כמעט בית אחד שלא ספג מהלומה. באתי בכלל לשוחח עם חניכי המכינה הקדם צבאית בני ציון- תל אביב שהתארחו בישוב, אצל ידידי פרחאן אבו ריש, במסגרת המסע שלהם להכרת הארץ... ההלם השני אחרי המחזה הזה היה השקט המוחלט ששרר ביישוב הקטן. אי אפשר היה שלא לדמיין מה היה מתרחש כאן אם אותו אסון נורא היה יורד על יישוב יהודי מבוסס, במרכז הארץ: שרים היו נוהרים לשם, צמרת המשטרה, עשרות צוותי טלוויזיה, שידורים מיוחדים, שיחות עם קרובים שמגיעים לנחם. אבל לאומי היה יורד על המדינה... התאונה הנוראה הזאת יכלה שלא לקרות. ומשקרתה, חשפה את אי השוויון את עוצמת הפער וההזנחה בחיים. חיים שגם כשהם מסתיימים נמדדת בהן עוצמת האבל לפי נסיבות המוות... לפי "חשיבותו" של ההרוג. כמה הוא קרוב לאליטה ול"אנחנו" המצומצם, כמה הוא זרוק בשוליים של החברה הישראלית..." לקריאת הפוסט המלא הקליקו כאן, ולסטטוס בפייסבוק הקליקו על תמונת המפגש שלי בחורה עם חניכי המכינה. דברנו על מגילת העצמאות, שבה נכתב כי מדינת ישראל תבטיח שוויון זכויות מלא, מדיני חברתי ודתי לכל אזרחיה. בלא הבדל גזע ודת ומין, ועל כך שמה שקרה באותו ערב מחדד את חשיבותו של המאבק שלנו להגשמתה של מגילת העצמאות:

 

על התוכנית הכלכלית של המחנה הציוני, בחדשות הלילה בערוץ 2 עם דוריה למפל וליאור פרידמן. מצד אחד בלי להעמיד פנים שטרכטנברג ואני באים מאותו בית מדרש אידיאולוגי, מצד שני אני מסבירה שאנחנו מייצרים כאן קבוצה גדולה, שעומלת על לכנס יחד תחת קורת גג אחת אנשים שמבקשים לעשות את המדינה הזאת טובה וצודקת. מעשה פוליטי של חיבור ויצירת אתוס משותף, כי רב הדמיון על השוני, כדי להביא קץ לשלטון ההתעמרות באזרחים של נתניהו. לצפיה הקליקו:

ובאותו עניין, גם ראיון מקיף בגל"צ אצל אפי טריגר, על התוכנית הכלכלית וגם על התאונה הקטלנית בחורה.

 

ממשיכה לטפל באינטנסיביות במונופול הגז הטבעי, גם כשהקשב הוא בבחירות. בראיון היום ברשת ב' למיקי מירו אני מסבירה את ההתפתחויות האחרונות. להאזנה הקליקו כאן. השבוע נפגשתי עם הממונה על ההגבלים העיסקיים, פרופ' דייויד גילה. זה אחרי שחברות הגז עם כל הצי של פרקליטיהן באו אליו לשימוע, נוכח ההחלטה שלו לפרק את המונופול. אמרנו לו שזה לא סביר שהוא ישמע רק את חברות הגז, ולא את הציבור, והוא קיבל את זה ושמע את עמדותינו. באתי עם עו"ד גלעד ברנע, שמייצג אותי, את גפני וארגונים נוספים בבית הדין להגבלים עסקיים; עם נועם סגל נציג הפורום הישראלי לאנרגיה; ועם עו"ד נילי אבן-חן נציגת התנועה לאיכות השלטון. לקריאת פירוט המתווים שהצגנו לפניו הקליקו על ההודעה לעיתונות שהוצאנו (בהמשך אעלה מסמכים מפורטים), ולתקשורת הקליקו כאן:

 

רגע לפני בחירות, נזכר נתניהו להתערב במשק הגז, לטובת טייקוני הגז כמובן. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שימנע מראש הממשלה ומשליחיו להתערב בהחלטות על פרוק מונופול הגז, עד לאחר הבחירות. "בעוד שבועות ספורים יתייצבו ראשי המפלגות בפני אזרחי ישראל, ואחד מהם ייבחר לעמוד בראש ממשלת ישראל השלושים וארבע. לאחר הבחירות יהיה רשאי בהחלט ראש הממשלה, תהא זהותו אשר תהא, לקבל החלטות בתחום הגז הטבעי, ולהתחייב בשמה של המדינה ולבצע כל פעולה חוקית אחרת. עד אז, אבקש את התערבותך כדי למנוע קבלת החלטות אסורה בידי מי שאין לו את המנדט לכך, בתחום כה חיוני לעתידה ארוך-הטווח של מדינת ישראל."

למכתב המלא הקליקו כאן, לתקשורת הקליקו כאן:

 

עוד כמה מהראיונות שלי במהלך השבוע:

אצל נדב פרי מול גלעד ארדן בתוכנית "המטה המרכזי" בערוץ 10, על המצאת V15, על אורח חייו הראוותני של נתניהו ועל הראש בראש המחנה הציוני - ליכוד:

 

אצל אורלי וגיא בערוץ 10, מול עופר שלח מיש עתיד:

 

ראיון ארוך ויסודי אצל דוד בן בסט ברדיו 100FM שגם שודר בערוץ 20:

 

בערוץ הכנסת, מתוך מטה הבחירות, באולפן הפתוח אצל אורית לביא נשיאל:

 

והנה גם כמה ראיונות בתוכניות רדיו: ב"הכל דיבורים" ברשת ב' עם עדי מאירי ובני טייטלבוים, על סקרים, בקבוקים, ודברים שעושים ולא עושים בקמפיין; אצל ניסים משעל ברדיו ללא הפסקה, על הלגיטימיות שבעיסוק באורח החיים הראוותני של ראש הממשלה לעוומת אי הלגיטימיות של העיסוק באשתו; אצל ירון וילנסקי בתוכנית "חמש בערב" בגל"צ, על הפאניקה שאחזה בליכוד ועל שלל ההמצאות שאין להן שחר; ועל אותם דברים בתוכנית "מדליקים אש" עם גדי נס ברדיו חיפה.

 

רוצים להשתתף במפגשים אתי? ביום שבת אהיה ברמת ישי. שבתרבות 14/2, בשעה 11:00 בבית מרים.

והנה עוד כמה מהמפגשים מעוררי ההשראה שהייתי בהם השבוע:

סדר ט"ו בשבט וגם חצי יובל למדרשת אורנים הנפלאה, שמוציאה מתוכה מחזורים של אנשים ערכיים, איכפתיים, וחכמים, ויש לי בה הרבה מאוד חברים ושותפים לדרך:

 

עוד תמונות מתיכון אלון, עם ראשת העיר בפועל שירה אבין ועם בנצי יוזנט, ועם תלמידים:

 

סיור סוער ומהנה של הרשימה שלנו, בהובלת עמיר פרץ, בדיזנגוף סנטר. זה היה אתמול:

 

שיחה אתמול אחר הצהריים בבית אלון שלחוף הכינרת עם 100 בוגרות ובוגרי תנועת החלוץ. דברנו על ערכים ועל פוליטיקה, ואיך עושים פוליטיקה ושומרים על חוט שדרה ערכי.

 

לפני 18 שנים פתח חייל ירדני באש לעבר קבוצת ילדות בנות 13 ו-14 מבית שמש בעת שהיו בטיול שנתי בנהריים. סיוון פתיחי, יעלא מאירי, נטלי אלקלעי, קרן כהן, שירי בדייב, נירית כהן ועדי מלכה ז"ל נרצחו, שש נפצעו. חוסיין מלך ירדן קטע ביקור בספרד, בא למשפחותיהן מוכות היגון של הבנות, כרע על ברכיו וביקש סליחה. הוא גם הורה על מתן פיצוי כספי למשפחות. וכך נמהל בזכרון מעשה הטרוף הרצחני באקט נדיר ואצילי שנועד לשמר את הסכם השלום שאך נחתם. אורנה שמעוני חברתי (בתמונה השניה למטה) הקימה בנהריים אנדרטה יפיפיה לזכר הנרצחות. "גבעת הפרחים שנקטפו". חצי שנה אחר כך, היא התקשרה אלי בוקר אחד לרדיו, שם הגשתי אז את התוכנית "הכל דיבורים", וסיפרה שבנה אייל נהרג הלילה בלבנון. כך הכרנו. היא רצתה להתראיין. אמרתי לה שזה לא הגון מצידי לראיין אותה כמה שעות אחרי שבנה נפל. זה לא היה מקובל אז. היא אמרה לי – אל תתנשאי עלי, את לא תגידי לי אם אני יכולה להתראיין או לא. חשוב לי לדבר על איל, חשוב לי לסיים את המלחמה הארורה הזאת. אורנה היתה בארבע אמהות. כרמלה מנשה ואני הענקנו להן ליווי תקשורתי הדוק, כשכל התקשורת התעלמה מהן. זו היתה אחת התנועות האזרחיות הכי אפקטיביות בתולדות המדינה, היא הביאה לקיצה של מלחמה ארוכת שנים, מיותרת ועקובה מדם. מאז אנחנו בקשר. השבוע אורנה הזמינה אותי לשאת דברים בטקס השנתי לזכרן של הבנות. היה יפה, היה נורא עצוב.

 

ולסיום, השבוע גנבו לי את האופניים (שבתמונה), ואני די קשורה אליהן. איכשהו הן שרדו די הרבה שנים.
הן היו קשורות במנעול לא משהו (המנעול הטוב התקלקל) לחניית האופניים שמתחת למטה הבחירות של המחנה הציוני, ברחוב יגאל אלון בתל אביב, מול קפה קפה.
מי שמכור לאופניים כמוני בטח מכיר את ההרגשה. כל היודע דבר על מקום הימצאן מתבקש לצלם אותן ולהעלות כאן בעמוד, ואם מישהו מוצא אותן או לקח אותן בטעות הוא מוזמן להחזיר אותן ללובי של הבניין מול החניה, או לקחת אותן אליו ולהשאיר בפייסבוק תגובה ופרטים, ויבוא על שכרו. (וכן אני יודעת שאפניים זה זכר, אבל האופניים שלי הן נקבה. אני מכירה אותן)

 

שבוע טוב שיהיה לכם,

 

שלכם,

 

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית