ח'כ שלי יחימוביץ': האם במעון ראש הממשלה מתרחצים באלכוהול? שוטפים בו רצפות? חוט ישיר עובר בין אורח החיים הקיסרי, הבזבזני, המופקר וההזוי במעונו של נתניהו ובין תפקודו כראש ממשלה ועוד...

האם במעון ראש הממשלה מתרחצים באלכוהול? שוטפים בו רצפות? חוט ישיר עובר בין אורח החיים הקיסרי, הבזבזני, המופקר וההזוי במעונו של נתניהו ובין תפקודו כראש ממשלה. וגם על שרה נתניהו, אלי אוחנה, יוסי יונה, וטרכטנברג

 שלום לכם חברות וחברים,

 

ועכשיו, מאה אלף שקלים בשנתיים על אלכוהול? מה לעזאזל עושים במעון ראש הממשלה עם אלכוהול? שוטפים רצפות? מתרחצים בו? האם יש מרתף סודי לאלכוהול במעון ראש הממשלה שבו מאופסנים מיטב היינות בעולם, ששוויו של כל אחד מהם כשווי אבן חן? מה קורה כאן?

חוט ישיר עובר בין אורח החיים הקיסרי, הבזבזני, המופקר וההזוי במעונו של נתניהו ובין תפקודו כראש ממשלה. החוט הזה הוא הניתוק, הניכור, העיוורון לחייהם של בני תמותה רגילים. אי אפשר להנהיג עם מתוך ארמון שמור, ומתוך אורח חיים פאודלי, כשכל נתיניך הם אריסים שנדונו לעבוד עבודה קשה ולהישאר עניים, ומדי פעם אתה משליך לעברם מסרים של פחד ואימה מפני אויב מבחוץ, כדי שחס וחלילה לא יעסקו בך ובכשלייך. שוב ושוב אני עוסקת בזה כאן, הנה שני פוסטים מהעבר, וזו תמה שחוזרת על עצמה, שוב, ושוב, ושוב. הגיע הזמן לשים לזה סוף:

דצמבר, 2013:  "הי זאת שלי, על נרות ריחניים, מנהיגות וחביתה. יוסי ורטר כותב היום בהארץ על סיפור שספרו לו אנשי נתניהו כדי להמחיש עד כמה גדולים המאמצים לחסוך בהוצאות ומה רבה הצניעות: לפני חודש, סיפרו לו, חזר נתניהו הביתה בשעה מאוחרת, ומרוב רצון לחסוך בשעות נוספות של עובדי הבית, לא היה מי שיכין לו חביתה, והוא הלך לישון רעב. אני רוצה להציע כאן רעיון מהפכני: שנתניהו, בלי עזרת משרתים, יכין לעצמו חביתה... לא נוח לי להיכנס לפרטי חשבון ההוצאות המשונה של בתיו של נתניהו. זה אפילו קצת מביך. אבל מעבר לבזבזנות האדירה והבלתי נתפסת של כספי ציבור, נשאלת השאלה עד כמה באמת אפשר להנהיג ציבור ולייצג אותו כשחיים כך... " כאן לפוסט באתר, והקליקו על החביתה לסטטוס המלא בפייסבוק:

 

 

מאי, 2013: "הי זאת שלי, יש לי רפורמה חדשנית שתפחית 100,000 שקלים מהוצאות משק בית על ניקיון. הפיילוט לרפורמה מבוצע אצלי כבר כמה עשרות שנים, והוא ניתן ליישום מיידי. דרוש הון התחלתי של כחמישים שקלים לקניית דלי, מגב, סמרטוט רצפה וחומר ניקוי. בתמונה: מצגת של הסטרטאפ..." כאן לפוסט באתר והקליקו על התמונה לסטטוס המלא בפייסבוק:

 

 

"תיכנסי בשרה" זו עצה שאני מרבה לשמוע כבר לא מעט שנים. אלא שזו לא היא, זה הוא. זה הוא שאחראי לבזבזנות, להתעמרות בעובדים ולכל מה שמתרחש בביתו. זה הוא שאחראי להעמקת העוני. זה הוא שאחראי למעיכת מעמד הביניים. זה הוא שאחראי למכירת אוצרות הטבע של המדינה לקומץ בעלי הון. זה הוא שאחראי לקיפאון המדיני ולבידוד הבינלאומי. זה הוא שאחראי לעלייה המטורפת במחירי הדיור, וליוקר המחייה בכלל. זה הוא שאחראי להפחדות ולהיעדר התקווה. יש סיכוי גבוה שבני הזוג נתניהו יפנו, ביחד, כבר במרץ, את מעון ראש הממשלה, ולבית יכנסו - כך אני מקווה - בני הזוג מיכל ויצחק הרצוג. עד אז, בואו נמשיך לתקוף, כמו שמקובל בדמוקרטיות, את מי שהעם הזה בחר לצערו לראשות הממשלה. לפוסט המלא באתר, ולסטטוס בפיסבוק (שזכה ל 11,515  לייקים ונקרא ע"י 485,888 גולשים)  הקליקו על התמונה:

 

 

השבוע שהיה. עוד התייחסויות שלי לסוגיית הוא ולא היא בראיונות בהמשך, אבל למי שרוצה התייחסות ממצה וקצרה שלי כמעט לכל ענייני השבוע הזה מוזמן להאזין לראיון אתמול אצל אריה גולן ברשת ב' של קול ישראל: על המתיחות בצפון, על פרשת הבקבוקים, על חובתה של התקשורת לחשוף ועל חובתה של המשטרה לחקור גם בעת בחירות, על היתרון שיש להרצוג ולבני על פני נתניהו בטיפול בסוגיות בטחוניות ומדיניות, ועל השאלה מה טרכטנברג ואני עושים באותה מפלגה. להאזנה לראיון.

 

עוד ראיונות השבוע: "ישראל בוחרת" עם מרב מילר ואמיר איבגי בערוץ הראשון:

 

 

ב"מהדורת לילה" של יועז הנדל בגל"צ, על המחנה הציוני ועל משמעות של ציונות, ואיך העיסוק במהי ציונות לא רק שלא סותר אלא מגלם בתוכו את תפיסותי הכלכליות.

העולם הבוקר" בערוץ 2, עם אברי גלעד והילה קורח, על הארועים הבטחוניים בצפון, על שריונים, על שרה נתניהו, וגם על הבית היהודי וגזענותו "מתגלית כאן במלוא קלונה הגזענות של הבית היהודי, מפלגה שלא מסוגלת לשאת את האחר. אם כבר מזרחי - אז שיהיה כדורגלן, וחס וחלילה לא פרופסור יוסי יונה שיש לו קבלות והוא שייך לאליטה אינטלקטואלית. תראו את השיסוי וההסתה כנגד יוסי יונה לעומת החיבוק שבנט נותן לאלי אוחנה. אגב, אלי אוחנה הוא אדם ראוי ואני חושב שהתשפוכת הגזענית כלפיו בבית היהודי הייתה פשוט מעוררת בעתה. ההתנגדות אליו הייתה התנשאות שגרמה לאי נוחות מאוד קשה."

 

 

ראיון אצל רזי ברקאי בגלי צה"ל על עבריינות המין וניצול שוטרות זוטרות בצמרת המשטרה, וגם (איך לא) על שרה נתניהו.

 

על יום השואה הבינלאומי ועל הלקחים הלאומיים והמוסריים שלי, כדור שני, ב"עושים סדר" בחינוכית 2 אצל גל גבאי:

 

 

על התופעה הפסולה ומלחמתי בה של לוביסטים בכנסת נוכח המעצרים והחשדות נגד משרדי לובינג, בתוכנית "צבע הכסף" בקול ישראל אצל ענת דוידוב.

 

על נאום נתניהו בקונגרס אצל אריה גולן ברשת ב' של קול ישראל.

 

הבית היהודי הלבן. "הבית היהודי" התגלתה השבוע במלוא גזענותה באופן שבו השפילה וחיסלה את אלי אוחנה. הדברים שנאמרו שם עליו לקוחים מהכתבים הגזעניים ביותר שנכתבו אי פעם. "צר לי על אלי אוחנה, שתמיד חיבבתי אותו. ליכודניק מתון, אדם רהוט, כן ולא מתלהם. הוא נפל קורבן למתקפה שחלקה אולי מוצדקת, נגד תרבות הסלבס בפוליטיקה, אבל רובה סתם גזענית". לפוסט המלא שלי על כך באתר, ולפוסט בפייסבוק (שזכה ל-5,489 לייקים ונקרא ע"י 247,296 גולשים):

 

 

קצת מארועי השבוע:

שיחה עם בוגרי תכנית שגרירי רוטשילד - תכנית מלגות לסטודנטים הפועלת ליצירת דור מנהיגות, לצמצום פערים ולקידום אחריות ומעורבות חברתית. על עשייה ציבורית, על אי שוויון בחברה הישראלית ודמותה המוסרית והציונית של המדינה, ועוד:

 

 

ואקורד אחרון של הפריימריס לחברי הכנסת - ארועי התודה המרגשים של סתיו שפיר ושל נחמן שי לפעיליהם: 

 

 

לא מעט התעסקות הייתה השבוע בשריקות הבוז לטרכטנברג בוועידת מפלגת העבודה, בעת אישור הרשימה, ועל פערי העמדות ביני ובינו (הנה למשל רשימתו של סגן עורך גלובס אלי ציפורי "מה יחימוביץ' וטרכטנברג עושים באותה מפלגה"). 

 

 

כייוון שגם אתם כותבים לי על זה לא מעט, ומדובר באמת בפיל לבן בחדר, אומר לכם את מה שאמרתי לאריה גולן בראיון השבוע, כששאל אותי ברוח המאמר של ציפורי מה אני וטרכטנברג עושים באותה מפלגה. "אין ספק שיש הבדלים בהשקפות העולם הכלכליות שלנו. זו לא הפעם הראשונה שיש הבדלים גם בתוך מפלגת העבודה עצמה. אנחנו נעים על קשת של עמדות כלכליות, והמשותף לכולנו הוא שאנחנו מבקשים לייצר יותר שוויון, חלוקת משאבים הוגנת, שאנשים עובדים יקבלו תגמול הולם לעבודתם, ועוד. ההבדלים האידיאולוגיים הכלכליים והחברתיים קיימים גם ביני וגם בין ציפי לבני, למשל. אבל מה שאנחנו עושים כאן זו התגייסות פוליטית שמשאירה בצד שונויות. חילוקי דעות יש ויהיו תמיד. אנחנו לא מפלגה מונוליטית שכולם חושבים בה באותו אופן ושבה מוכתבת עמדה אחת בידי דיקטטור. החיבור הפוליטי הגדול שמתרחש עכשיו הוא דבר שהציבור מביע בו אמון מאוד גדול. זו התכנסות והשארה בצד של ההבדלים בינינו, לטובת המכנה המשותף,  כדי לייצר כאן סיכוי ותקווה לחיים טובים והוגנים יותר במדינה שלנו. איך אמר הרצוג: שמים את האגו בצד. כולנו שמים את האגו בצד ומגויסים ביחד לטובת המטרה הגדולה".

ואם לא הבנתם את הרמז, הציצו בסקר:

 

 

שבוע טוב,

שלכם,

שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית