ח'כ שלי יחימוביץ': זה הוא או אנחנו. שמים לייק בקלפי. על שכר מינימום, קוקאין וחדי קרן. למה צריך איום של בחירות כדי להוסיף כמה שקלים לעובדים עניים. ומה היה ביבי אומר על הפיגוע אם הרצוג היה ראש ממשלה

 

זה הוא או אנחנו. שמים לייק בקלפי. על שכר מינימום, קוקאין וחדי קרן. למה צריך איום של בחירות כדי להוסיף כמה שקלים לעובדים עניים. ומה היה ביבי אומר על הפיגוע אם הרצוג היה ראש ממשלה

 

בתמונה: ואללה צוחק על סטטוסים של פוליטיקאים וגם עלי 

 

שלום לכם חברות וחברים,

לצירי הועידה שבכם - מחכה לכם מחר ומאוד אשמח לפגוש בכם בועידה החגיגית שבה תאושר רשימת העבודה לכנסת, ותוצג הרשימה המשותפת של המחנה הציוני. מחר, יום א', שעה 17:30 בביתן 10 בגני התערוכה בתל-אביב.

 

מוזמנים גם להפוך את המוטו של הקמפיין לקאבר שלכם בפייסבוק:

 

עצוב שצריך "איום" של בחירות כדי לשלם לעובדים עניים כמה שקלים יותר. זה בעצם מה שקרה השבוע, כשאישרנו בכנסת בהליך מזורז ומקוצר, בשלוש קריאות, את העלאת שכר המינימום מ-4300 שקלים ל-5000 שקלים.

החקיקה היא הרחבה של ההסכם שהגיעו אליו יחד ההסתדרות והמעסיקים, וכל הכבוד ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ולהתאחדות התעשיינים. חקיקה מובנת מאליה, אלא שהיא לא היתה מובנת מאליה ליאיר לפיד בשבתו כשר אוצר, לראייה - הוא לא עשה את זה.

והיא לא היתה מובנת לשר האוצר בפועל נתניהו אם לא היו בחירות.

רק בבחירות נזכרים נתניהו וחבריו שבקלפי לדל ולעשיר יש פתק באותו משקל.

בשאר ימות השנה הם קוראים למי שרוצה לשרת את הציבור הרחב פופוליסט.

רק בבחירות נתניהו נזכר שלפתק של יצחק תשובה חברו יש משקל דומה לפתק של עובדת הנקיון לקץ' מלקו.

ההכרה הזאת בכך שיש לנו חובה עמוקה, יתרה, לבני אדם רגילים, והיא קודמת לחובה המפוקפקת כלפי כמה בעלי הון פריבילגים - היא אחד הדברים החסרים ביותר במערכת הפוליטית.

כואב לי שהפוליטיקאים לא מתעסקים יותר בעוני. עוד על העלאת שכר המינימום בנאום שלי במליאה:

 

על קוקאין וחדי קרן. "מבחינתך - למה לא להעלות את שכר המינימום ל-20,000 שקל? ל-30,000 שקל?" הטיח נפתלי ("ועד עובדים הוא סימן לכשלון של המנכ"ל") בנט בעמיר פרץ בזמן הדיון במליאה.

זו הקלישאה המופרכת והבלתי מנומקת ביותר שמשמיעים מי שממש לא סובלים את הרעיון של העלאת שכר מינימום.

"באמת למה לא? שואל/עונה ג'ון סטיוארט ב"דיילי שואו", לרפובליקנים מתנגדי העלאת שכר מינימום שמשתמשים בנימוק זהה, "למה לא לשלם בקוקאין ובחדי קרן?" הקליקו כאן לפוסט באתר, ועל התמונה לסטטוס בפייסבוק:

 

על הפוטו-אופ הבוטה בקונגרס האמריקאי, שמארגן לעצמו נתניהו על חשבון החרבת היחסים עם הממשל האמריקאי, ביומן הצהריים של רשת ב' עם אסתי פרז, ובמשעל על הבוקר עם ניסים משעל ורינה מצליח.

 

עוד כמה מראיונות השבוע: אצל אורלי וגיא בערוץ 10:

 

ב"יומן" בערוץ הראשון אצל איילה חסון:

 

ב"ישראל בוחרת" בערוץ 1 עם מרב מילר ואמיר אבגי, על התקיפה בסוריה, על מקומם של גנרלים במערכת הבחירות בכלל ועל עמוס ידלין שמצטרף אלינו בפרט:

 

לעוד תקשורת על ההצטרפות של ידלין הקליקו כאן:

 

הפיגוע בתל אביב. תארו לעצמכם שפיגוע זהה היה מתרחש ערב בחירות כשהרצוג ראש ממשלה ונתניהו ראש האופוזיציה. היינו רואים עכשיו התלהמות חסרת תקדים של נתניהו, שהיה מאשים את ראש הממשלה ברפיסות ובחולשה, מאריך במלל על היעדר הביטחון האישי של אזרחי ישראל (זוכרים את "הסכינאות משתוללת!" שלו?), נשבע ומבטיח שממשלה חזקה בראשותו תגדע את הטרור, ועוד כהנה וכהנה.

זוכרים את ביבי בתקופת הפיגועים הקשים בתל-אביב, ובהם הפיגוע בקו 5? איך הזדרז לאזורי הפיגוע להתראיין בשצף קצף ולהלהיט נגד יצחק רבין שהיה אז ראש הממשלה, ואחר כך נגד שמעון פרס?
האמת היא שטרור הוא טרור, וכשפיגוע כזה מתרחש - זה לא הזמן לחפש אשמים.
יש לנו רק מדינה אחת, וגם בבחירות צריך לזכור שיש אירועים לאומיים ואינטרסים לאומיים, שעליהם אפשר שלא להתפלג ולא להתקוטט. הכלל הזה חל על כולנו. לפוסט באתר ולסטטוס בפייסבוק.

 

על טיפולי המרה שמעתם? כאלה שנועדו "לרפא" את מי שנמשכים לבני מינם.

"אם יש משהו שאותו צריך לרפא הוא להטופוביה, גזענות, ושנאת האחר עד כדי הגדרת שונותו כמחלה. פרסום שמי מבייש אותי ואת השקפת עולמי." כתבתי למארגני "כנס ירושלים ה-12 בנושא מדינה ומודרנה", שכללו מושב כזה בסדר היום שלהם, ואף פרסמו את שמי כמשתתפת בכנס. למכתב המלא ולתקשורת.

חבר שלי השר אורי אורבך מהבית היהודי מאושפז כעת ובעמוד הפייסבוק שלו כתב: "יקיריי, כעת אני חייב להקדיש את הזמן לטיפול דחוף ומשמעותי למען בריאותי. תודה על תפילותיכם ודאגתכם. הימנעו נא מביקורים ומהפצת שמועות. בעזרת ה' ושלוחיו הרופאים אני מקווה לחזור לבריאות איתנה בתוך כל שאר חולי ישראל. אורי שרגא בן פנינה."
בעמוד הפייסבוק שלי ספרתי השבוע שאורי ואני נולדנו באותה שנה, באותו יום, ובאותה שעה.
תמיד חיבבנו מאוד אחד את השני והסתדרנו מצויין, גם כשהיינו שנינו עיתונאים וגם בפוליטיקה, חרף חילוקי הדעות האידיאולוגיים.
שנינו לא מאמינים במיסטיקה, אבל בכל זאת משהו בשפה המשותפת המצוינת שלנו תמיד גרם לי לחשוב שאולי בכל זאת לרגע הלידה הבו-זמני שלנו יש איזושהי משמעות. לפעמים הוא ממש לוקח לי את המלים מהפה.

הנה כתבות שהתפרסמו בעיתונות החרדית בעקבות הפוסט הזה שלי, והנה האסמסים שאורי שלח לי ערב הפריימריס ובוקר אחריהם, ומרמזים על כך שאורי הוא גם אחד האנשים הכי מצחיקים שאני מכירה:

 

שמים "לייק" בקלפי. מפנה אתכם לכתבה מעניינת ויסודית על גיוס תרומות לקמפיינים פוליטיים, שעוסקת גם באופן שבו אני מגייסת תרומות - הרבה תרומות קטנות ובינוניות מהציבור הרחב. כותבת ד"ר תהילה אלטשולר: "שלי יחימוביץ' מימנה את קמפיין הפריימריז שלה כמו שגולשים ממנים פרויקטים בקיקסטארטר: ביקשה מהציבור עצמו תרומות. איך השיטה הזאת משנה את כללי המשחק הפוליטי, והאם האינטרנט הביא לנו עידן חדש של קשר בין בוחר לאיש ציבור? יום לפני הפריימריז בעבודה פרסמה שלי יחימוביץ פוסט מדהים בפייסבוק. די, היא כתבה שם, אל תתרמו יותר, הגעתי לתקרת התרומות המותרת למועמד יחיד (274,706 ש"ח). אם תמשיכו לתרום, העודף יוחזר כבר לשולח. "איזה כיף זה שאני חייבת לכם ולציבור הרחב ולא לקומץ בעלי הון", כתבה יחימוביץ' בפוסט." לכתבה המלאה הקליקו:

 

את ארוע התודה שלי למי שנרתמו, עזרו, התנדבו ותרמו ממיטב הכישרון ההתלהבות והזמן שלהם לפריימריס שלי - עשינו במקום מקסים ומעורר השראה: תאטרון "נא לגעת", שמשלב חרשים-עיוורים בחברה, מקדם את צורכיהם ושאיפותיהם ומאפשר להם לבטא את עצמם ולתרום לחברה באמצעות אומנות. מי שרוצה לקרוא עוד על המקום הנפלא הזה, הנה.

 

והנה תמונות מהארוע:

 

וזה מאירוע התודה של עמר בר-לב:

 

ומאירוע התודה של איציק שמולי:

 

שבוע טוב שיהיה לכם,

 

שלכם,

 

שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית