ח'כ מרב מיכאלי: תמכו בי בפריימריז (41)

מרב מיכאלי

סיכום הכנסת ה-19

לתרומות לחצו כאן | להתנדבות לחצו כאן

 

כאשר שקלתי להיכנס לפוליטיקה, החשש הגדול שלי היה:
האם ניתן בכלל לעשות שינוי מבפנים?
אחרי שנתיים בכנסת, המסקנה ברורה: אפשר גם אפשר.

 

זה הסיכום שלי לשנתיים בהן נמשכה הכנסת ה – 19, בה נתתן/ם לי את הזכות לכהן:

 

ראשונה בחקיקה בסיעה • 24 חוקים • 5 מהם בהובלתי, כיוזמת ראשונה • 51 הצעות חוק ועוד 20 הצעות חוק שלא הספיקו להירשם כי הכנסת נגמרה באמצע • 92 ישיבות בוועדת החוץ והביטחון • 83 ישיבות בוועדת החוקה, חוק ומשפט • 30 ישיבות בוועדת הכספים ועוד עשרות ישיבות בוועדות אחרות • 37 שאילתות • 24 דיונים מהירים • 10 הצעות לסדר • 67 מכתבים רשמיים • 10 כנסים • 5 שדולות • מאות פניות ציבור.



עושה את העבודה

 

זה, כאמור, סיכום חלקי. וזה בזכותכן ובזכותכם.

אתן ואתם שלחתם אותי לכנסת. מכוח ההצבעה שלכן ושלכם הייתה לי האפשרות הזאת לפעול. עכשיו אני מבקשת לבחור בי שוב, כדי שאוכל להמשיך לעבוד בשבילכן/ם. בקרוב מאד ייחנך האתר שלי, בו תוכלו למצוא את הפרטים על כל אחד מאלה. בינתיים, הנה פירוט 11 הגדולים שלנו:

 

1.  חוק: ביטול מאסרים לחייבים בהוצאה לפועל

תחילה כהוראת שעה, ובשנה העוקבת – ביטול קבוע. הצעת חוק שיזמתי וגייסתי 77 (!) חברי וחברות כנסת שתמכו בה. החוק החדש ביטל באופן מוחלט את האפשרות לכלוא אדם בגלל חוב אזרחי (למעט חוב מזונות). מאז  1949 - 66 שנה - מנסים חברים בכנסת ישראל לבטל את מאסר חייבים, שהיה אמצעי ענישה לא חוקתי, לא מוסרי ולא יעיל. ביטול מאסר החייבים שהובלתי בכנסת הזאת לא נוגע להחזרת חובות, הוא נוגע לעוני. הוא צעד בדרך למימוש הזכות לקיום בכבוד, וחלק מהמאבק על הזכות לצאת ממעגל העוני.

 

2.  חוק: יישוב סכסוכי משפחה בדרכי שלום

חוק שנועד למנוע את האלימות הרווחת היום בסכסוכים משפטיים בכלל ובהליכי גירושין בפרט. למנוע פגיעה בילדות ובילדים ולאפשר לכל המשפחה לצאת מחוזקת לחיים חדשים. החוק קובע שפניה לערכאות תתחיל בהליך חובה לניסיון למצוא דרך חלופית ליישב את הסכסוך המשפחתי, טרם קיומם של הליכים משפטיים בעניינים בעלי אופי משפחתי מובהק, ובעיקר ביחסי הורים וילדים.

 

3.  חוק: הגדלת הסיוע לניצולי שואה

החוק שנותן יותר כסף לניצולות וניצולי שואה ובעיקר נותן רק להם להחליט איך ועל מה הם יוציאו אותו. חוק שעושה צדק וכבוד. הגדלנו את הסיוע השנתי לניצולים מהקרן להשבת נכסים ב-35%-50% מדי שנה, ולא פחות חשוב מכך – דאגנו שמרבית הסכום תיכנס היישר לחשבונות הבנק של הניצולות והניצולים, ולא דרך תלושי מזון.

 

4.  ועדת חוץ וביטחון  

ועדת החוץ והביטחון, יחד עם ועדות המשנה שלה, מתכנסת כשלוש-ארבע פעמים בשבוע. הייתי חברה בשלוש ועדות משנה (בט"ש ומוכנות צה"ל, הכשרות וכ"א, ובחינת מערכת הבטחון). השקעתי מאמץ ניכר בהרחבת המידע האיכותי שמקבלת הוועדה, ובקבלת תשובות והסברים להחלטות שהתקבלו. היום, אחרי שנתיים בוועדה, ברור לי יותר מתמיד שאי אפשר להפריז בחשיבות הפיקוח האזרחי על מערכת הביטחון.

 

5.  הקמת שדולת חברות הכנסת  

הקמתי את שדולת חברות הכנסת במטרה לאגד את חברות הכנסת מהסיעות השונות כדי לפעול יחד לקידום שוויון מגדרי במדינת ישראל ובכנסת עצמה. אני מאמינה שפורום משותף לחברות הכנסת הוא כלי חשוב ויעיל לקידום נשים, ושחשיבותו גם בזה שזה המקום היחיד בכנסת בו אנחנו רוב, ולא מיעוט. במסגרת השדולה, נפגשנו עם שופטות בית המשפט העליון ואירחנו את קתרין מקינון, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת מישיגן, פמיניסטית ומי שנחשבת לפורצת דרך בתחומי המשפט והחקיקה למען שיוויון בין המגדרים.

 

6.  ייסוד שדולת העצמאיות ופעילות למען עצמאיות ועצמאים

קוראים להם עצמאים, אבל ככל שעובר הזמן, המציאות הופכת אותן ואותם לפחות ופחות עצמאים. השדולה למען עצמאיות ועצמאיים, שהקמתי יחד עם ח"כ גילה גמליאל ומשה גפני, קמה מתוך הבנה שהעצמאיות והעצמאיים בישראל הם עובדות ועובדים ללא זכויות סוציאליות. הם מגזר עסקי חשוב במדינה, שהחקיקה לגביהם ארכאית ולא מתאימה לשינויים שעברו על המשק ושזהו מגזר שאין לו, למעשה, רשת הגנה מספקת. השדולה שמה למטרה להיאבק למתן ביטחון סוציאלי והגנה הראויה גם עבור עצמאיות ועצמאים, מתוך הכרה בחשיבותן/ם, ולהתאים אותם לחיים במדינה יצרנית ומודרנית.

 

7.  חוק הריכוזיות בוועדת כספים

אחד הפרויקטים הגדולים שהראשונים שהשתתפתי בהם בכנסת. זה היה מרתון של כמעט שלושה חודשים בוועדת הכספים לחקיקת חוק הריכוזיות. אני חשבתי שבעצם היה צריך לקרוא לו החוק לשיקום הדמוקרטיה. כי "הריכוזיות" במשק לא מעניינת סתם כשלעצמה, הריכוזיות האמיתית היא ריכוז גדול מדי של כוח שגורם ליוקר המחיה להיות גבוה כל-כך אבל בעיקר - מבטל את הדמוקרטיה. לתפיסתי, התפקיד שלנו הוא לדאוג לפזר את הכוח, לבזר אותו כמה שיותר, בצורה כמה שיותר מאוזנת. כלכלה היא מעשה ידי אדם, שמעוצבת על ידי חוקים. חוק הריכוזיות התחיל מהלך שיביא בסופו של דבר גם להורדת יוקר המחיה וגם להחזרת הכוח לציבור ולדמוקרטיה.

 

8.  הקרנת הסרט "שש פעמים" בכנסת

לראשונה בכנסת קיימנו הקרנה של סרט באורך מלא לחברות וחברי הכנסת ולציבור הרחב, וקיימתי פאנל בהשתתפות היוצרות בסוגיה "ככה נראית הסכמה של בת 15". ההקרנה היתה אירוע חשוב שתרם רבות להעלאת המודעות לבעיה הכואבת והתמיד אקטואלית של פגיעה מינית וניצול מיני. זאת מלחמה של כולנו. למי שלא הספיקו לצפות - לינק לטריילר של הסרט החשוב הזה.

 

9.  חוק: פרסום החלטות ועדות משמעת של פסיכולוגים

תיקון לחוק הפסיכולוגים, שמביא לשקיפות של ההחלטות שוועדת המשמעת קיבלה לגבי פסיכולוגים או פסיכולוגיות שהיו תביעות לגביהם. החוק קובע שהחלטה סופית של ועדת משמעת בעניין פסיכולוג או פסיכולוגית תצטרך להיות מפורסמת, מתוך תפיסה שמן הראוי שהציבור יוכל לדעת על צעדים משמעתיים נגד אנשים אליו הוא או היא הולכים לטיפול, תוך הגנה על שם הנפגע/ת, כמובן.

 

10.  השוואת אגרות בתי דין למשפחה ובתי הדין הרבני

רגע לפני פיזור הכנסת קיבלתי תשובה ממשרד המשפטים, כי במענה למכתבי, השרה שמחה להודיע שהיא חתמה על התקנות להשוואת גובה האגרות בבתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה. פניתי אל משרד המשפטים אחרי שעו"ד לענייני משפחה הסב את תשומת לבי לכך שאגרות בבתי הדין למשפחה גבוהות בכמעט פי שישה (!) מבתי הדין הרבניים. אז האבסורד הזה, בו חלק מההליכים מתנהלים בבתי הדין הדתיים וחלק בבתי משפט למשפחה נשאר על כנו, לצערי, אבל לפחות הטירוף - שאת בתי הדין הרבניים המדינה מסבסדת ביד רחבה ואת בתי המשפט האזרחיים היא מטילה על הציבור לממן והופכת אותם להיות ערכאה יקרה בהרבה - עצרנו.

 

11.  כנס בין-דתי בעיד לוד, לקראת יום הכיפורים ועיד אל-אד׳חא

השנה חל יום הכיפורים ועיד אל-אד׳חא (חג הקורבן) באותו היום. זה אירוע שקורה אחת ל-33 שנים. אלא שהמנהגים של שני חגים הפוכים זה מזה: יום הכיפורים הא יום של שקט, תפילה ותענית. חג הקורבן הוא חג של אוכל, שמחה ומוסיקה. השנה הם נפגשו באותו היום, זמן קצר לאחר "צוק איתן", תקופה בה המתח הלאומי בארץ היה בשיא.חששתי שזה יהי כר פורה להיתקלויות אלימות, ויזמתי אירוע ראשון מסוגו בישראל, בו ישבו בעיר המשותפת לוד הרבנים הראשיים והקאדי הראשי, יחד עם מנהיגים פוליטיים משני הצדדים, לדיאלוג על קדושת החגים האלה, ולמען הבהר היטב שאלימות איננה משרתת קדושתו של אף חג. האירוע התקיים באירוח ראש העיר, יאיר רביבו, ובשיתוף יוזמת קרן אברהם, בקהל ישבו מאות מתושבות ותושבי העיר ותלמידות ותלמידי תיכון, יהודים וערבים. והחג, בכל הארץ, עבר בשלום.

 

ועוד כמה חוקים שהייתי שותפה בהובלתם:

 

 תיקון לחוק הקולנוע שיזמתי עם ח"כ עמרם מצנע ואחרות שמאפשר ליוצרות ויוצרים לקבל את הזכויות המגיעות להן על יצירות הקולנוע והטלוויזיה;

●  תיקון לחוק יסודות התקציב (שינויים בתקציב הביטחון), שהוביל ח"כ יריב לוין, המביא לשקיפות רבה בהרבה בתקציב הבטחון: הורדת הסף של הסכום שדורש אישור בוועדה המשותפת בתקציב הביטחון מ- 89 מיליון שקל צמוד מדד (כ-120 מיליון היום) לסכום של 35 מיליון שקל;

●  ביטול חישוב מס מאוחד לבני זוג עם מקור הכנסה משותף, שהוביל ח"כ משה גפני;  

 חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שהתגרשו, של ח"כ זהבה גלאון וחיים כץ. זאת הצעת החוק היחידה ברשימה שלא הייתי חתומה עליה, כי היא נידונה אחרי החלת דין רציפות מהכנסת הקודמת. ישבתי בהרבה מאוד ישיבות בוועדת העבודה, רווחה ובריאות כדי להעביר את החוק הכי טוב שיכלנו להוציא מתחת ידינו.

 

ההישג שהפך להחמצה:

העברתי בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שמאפשרת להורים לרשום באמצעות צו הורות (במקום אימוץ) ילדים וילדות שנולדו מתרומת זרע. אלא שהשר אורי אריאל הגיש ערר על החלטת ועדת השרים, והתיקון נקבר.

 

והנה מה שאתר ״מאקו״ כתב עליי השבוע, במסגרת כתבה שעסקה בח״כים וח״כיות שבלטו במיוחד בעבודה הפרלמנטרית הקשה והשוחקת.

 

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית