ח'כ שלי יחימוביץ': כוח לא יפתור את שורש מרחץ הדמים: הסכסוך הישראלי פלסטיני. ג'אבל מוכאבר זה לא מדינת ישראל. אני הפוליטיקאית הנגישה בישראל... ועוד

כוח לא יפתור את שורש מרחץ הדמים: הסכסוך הישראלי פלסטיני. ג'אבל מוכאבר זה לא מדינת ישראל. אני הפוליטיקאית הנגישה בישראל - והפרחים לצוות המתנדבים המופלא. כישלונה של תאוריית החלחול. לא כתוב בשום פק"ל שלנסות זה פשע: רמה בתי הקטנה מורה חיילת בכדורי

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

פיגוע רצחני ומזעזע היה השבוע. טבח של חפים מפשע בידי רוצחים. גם הסימבוליקה העזה של ספרי תורה וטליתות מוכתמים מדם, האלמנטים הבוטים של מלחמת דת, מכים ישר בבטן. בטרוריסטים יש לטפל ביד קשה בלי סנטימנטים. אלא ששום כוח - צבא, משטרה, שב"כ - טובים ככל שיהיו, שום עוצם יד - לא יפתרו את שורש מרחץ הדמים הזה: הסכסוך הישראלי פלסטיני. אחרי צוק איתן שוב נזרקה לפח קרן התקווה שנולדה עם היווצרותו של גוש מתון של מדינות ערביות ושוב הפכנו את אבו מאזן לארכי-אויב במקום לנצל כל שביב של הזדמנות להפוך אותו לבר שיח. יש לנו חובה והכרח ליזום ולקחת אחריות על גורלנו, ולהפסיק להיגרר אחרי טילים ומחבלים.

 

להיפרד מג'אבל מוכאבר ממנה יצאו הרוצחים, וג'אבל מוכאבר כמשל. שתי מדינות, גבול של קבע, שכונות ערביות למדינה הפלשתינית, יהודיות לישראל, הסדר מיוחד לאגן הקדוש. אין שום פתרון אחר. ניהול סכסוך במקום חתירה לפתרונו הוא מלחמה לאין קץ. ג'אבל מוכאבר זה כפר ערבי שהתעקשנו לצייד את תושביו בתעודות זהות כחולות ולהפוך אותו לשכונה ירושלמית. 

 

ג'אבל מוכאבר הוא לא מדינת ישראל והוא לא צריך להיות במדינת ישראל. הר נוף, מרכז הרב, פיגוע הטרקטור, פיגוע האוטובוס בצומת פת. כולם יצאו משם. ותמיד אחר כך - חגיגות שמחה שם. אני רוצה לשמוע הסבר מתקבל על הדעת מקנאי הימין איך אחיזתנו בכפר הזה ובדומיו תורמת לחוסנה של בירתנו מכל בחינה שהיא: לבטחונה, לכלכלתה, למעמדה הבינלאומי. לפוסט המלא בפייסבוק, ולראיונות על כך הקליקו: 

 

בערוץ 2 בחדשות הלילה עם ליאור פרידמן ודוריה למפל:

 

וגם בערוץ 2 – העולם הבוקר אצל הילה קורח ואברי גלעד, אצל רינה מצליח וחגי גולן ברדיו ללא הפסקה, בגלצ אצל יעל דן ב"עושים צהריים" וברדיו קול ברמה אצל מרדכי לביא.

 

מגילת העצמאות. תזכורת למי ששכחו: 

היא נכתבה כשישראל הייתה בסכנה קיומית נוראה. גדולה פי כמה מהסכנות היום. היא נכתבה כשהעולם הערבי כולו רצה לכלותנו, היא נכתבה כשלא היה שקל בקופה. ובכל זאת היא הצליחה, בגדולה, בחכמה ובאומץ להיות גם הומאנית, גם יהודית, גם לאומית וציונית וגם בינלאומית, גם שוויונית וגם מוסרית. חוקי הלאום למיניהם - ערימה של התלהמויות מיותרות, חסרות שחר, מנותקות מהעם, מסוכנות - והקריאות האפלות לאסור כניסת ערבים לערים "יהודיות" רחוקות מהאמנה הנפלאה הזאת מאות שנות אור.

לא לזריעת זעם ושנאת חינם, כן לרפא, לאחות, למתן, לרכך, לאחד ולהוריד את הלהבות שעלולות להעלות את הכל באש.

 

אני הפוליטיקאית הנגישה ביותר בישראל והממהרת לענות לפניות ציבור יותר מכל הח"כים. כך קבע תחקיר סמוי של התוכנית "חי בלילה" בערוץ 2. האמת שזה ממש כיף. כל כך הרבה עבודה יומיומית ולא ידועה מושקעת אצלנו מאחורי הקלעים כדי לנסות ולסייע (לא תמיד בהצלחה) למאות בני אדם בשבוע, שבאים מתוך ים של כאב, והדרה, וניצול, ובירוקרטיה, ואי צדק, וקריסת המדינה. אלא שלרוב מה שמתפרסם הן אמירות ולא מעשים. לא שאני מזלזלת בזה. חשוב גם להתבטא, להוביל, לתת נרטיב, לעצב תודעה. אבל כאן משום מקום מגיעה הכרה רגעית באחד המפעלים הכי חשובים וסמויים מהעין שמתרחשים בחדר שלי כבר שנים: עזרה פרטנית למי שנמצאים לפעמים עמוק בתהום. לצפייה בכתבה ובתחקיר המלא הקליקו כאן: 

ומי עומד מאחורי זה? לא אני! כל הקרדיט מגיע לצוות מתנדבי פניות הציבור המופלא, הערכי, המיומן, המסור, האידיאולוגי, ה...אין לי מלים! בלשכה שלי בכנסת וגם בפייסבוק. חלקם עושים זאת שנים, בימים קבועים בשבוע, באים לכנסת, ומעניקים את כל הידע והאיכפתיות האינסופית שלהם כדי לסייע. אנשים איכותיים וערכיים, מחוייבים לערכי הצדק ולמאבק למען מדינת הרווחה. אחרים עושים זאת מהבית. בראשם ע' שעושה זאת כבר חמש שנים. שונאת להצטלם, מתעבת פרסום ואפילו לא מרשה שאכתוב את שמה. כאן אני מגלה לנדב בורשטיין מי אחראי למקום הראשון, 

לצפייה בראיון (החל מהדקה 16:50): 

 

אם אתם רוצים להצטרף לצוות המתנדבים (שעוסק בעוד הרבה דברים בנוסף לפניות ציבור) לתת לנו יום בשבוע או להתנדב מהבית כתבו לsyechimovich@knesset.gov.il. ספרו לנו מי אתם, במה אתם מאמינים, ומה היכולות שלכם.

 

ועכשיו כמה מלים על הקרבות החברתיים והכלכליים שלפנינו ועל הקשר ביניהם.

 

כשלונה של תאוריית החלחול. לראשונה זה חמש שנים וחצי צמיחה שלילית בישראל, אנחנו בסכנה אמיתית של מיתון. ובכן, מסתבר שלהיות נחמד לעשירים ואכזרי לעניים אינו המפתח לצמיחה כלכלית. את המשפט האחרון לא אני אמרתי, אלא חתן פרס נובל בכלכלה פול קרוגמן במאמרו האחרון. הנתונים על ההאטה הם מפנה דרמטי המעיד על כשל מוחלט של המדיניות הכלכלית. 

שכר שעומד במקום ונשחק, קיצוצים תכופים בתקציב המדינה שמאלצים לשלם מכיסנו על שירותי בסיס ומקטינים את ההכנסה הפנויה, ויוקר מחייה משתולל שהמאבק נגדו בא לידי ביטוי אך ורק במסיבות עיתונאים.

כל אלה גורמים למשקי הבית לנהוג באופן הישרדותי, להפחית צריכה, ובכך לשתק את המשק. אם אתם רוצים לדעת עוד על המיתון שבפתח, על כישלון תאוריית החלחול, ומה עושים – הכנסו לסטטוס בפייסבוק ולפוסט באתר.

 

חלחול 2. פיטורי העובדים בכיל: בריונות וחזירות. 150 עובדים ממפעל הברום זומנו לשימוע לפני פיטורים: "בלתי נתפס שאחרי רווח של 6 מיליארד דולר, ודיבידנד של 10 מיליארד שקל, כיל מקריבה בלי למצמץ את עובדיה הנאמנים כדי להימנע מתשלום מס הוגן. קשה לעיכול שמי שמחליט על כך הוא המנכ"ל סטפן בורגס שמרוויח פי 60 מהעובד בעל השכר הממוצע בכיל וכמעט פי 400 משכר המינימום - 1.7 מליון ש"ח בחודש. בורגס גם מקבל 28,000 בחודש למגורים, 35,000 בשנה הוצאות חינוך לילדים עבור כל ילד ושתי חופשות משפחתיות שנתיות באירופה. פערים אלו בין שכר שאין לו גבול למנהלים וההתעשרות המטאורית של בעל השליטה היורש עידן עפר, ובין בני תמותה רגילים מערערים את היסודות הכלכליים של המדינה, ופוגעים בתחושת הצדק וההוגנות של כל אזרח בישראל. תקשורת.

 

הקורבנות הקשים ביותר של "שיטת החלחול" - עובדי הקבלן. כלום לא מחלחל אליהם. הנה כתבה מקיפה של תוכנית "המערכת" עם מיקי חיחמוביץ' שהשתתפתי בה. הקליקו על התמונה לצפיה.

 

העלאת שכר המינימום תחלץ מעבדות ומעוני את העובדים החלשים ביותר, ובכללם עובדי הקבלן. זה לא רק צודק, ראוי ומוסרי, אלא גם כלכלי: העלאת שכר למי שכל שקל נוסף שירוויחו תלך לצריכה – היא הדרך המהירה להוציא את המשק מהמיתון, להגביר צמיחה, ולהקטין את הגרעון. די לפערים המטורפים בין שכר המיליונים לשכר רעב. תומכת במאבק של ההסתדרות, של דב חנין, ושל כל השותפים הרבים למאבק להעלאת שכר המינימום. כאן היום בתחנת האוטובוס עם הקמפיין:

 

הצעת חוק נתעבת וזדונית לפירוק הסולידריות בין עובדים ולהשמדת העבודה המאורגנת. זה לא מקרי שבצמוד לאזהרת ההסתדרות כי המשק יושבת לטובת העלאת שכר המינימום ולטובת עובדי הקבלן העלתה איילת שקד את הצעת חוק "יישוב סכסוכי עבודה" האוסרת שביתה שלא נוגעת למצבם של העובדים במקום שבו הם מועסקים. אתם הבנתם את זה? אי אפשר יהיה לשבות למען עובדי הקבלן, למען עובדים לא מאורגנים – אי אפשר יהיה לרתום עובדים חזקים לטובת עובדים חלשים. אדם לאדם זאב. 

חייבת לשתף אתכם בהסבר הנלעג שנותן שר הכלכלה נפתלי בנט לחוק של חברתו איילת שקד, ציטוט של בנט מהמליאה: "יש לי מכולת בשכונה, והיא מכולת יקרנית. למה? כי היא המכולת היחידה בשכונה. אז היא יודעת שאין לי ברירה, היא דופקת מחירים. יום בהיר אחד מישהו מחליט שבמכולת הזאת, בשכונה הזו, ראוי שיהיו שתי מכולות, והוא מקים עוד מכולת, מה שייצר לחץ מחירים מבורך. אבל פתאום, המכולת הראשונה, העובדים במכולת הראשונה אומרים - לא יקום ולא יהיה, אנחנו שובתים. מי שהלך בדרך שלכם, אני מציעה לכם, לכו לגרמניה של 1990, תראו איך נראית מזרח גרמניה ואיך נראית מערב גרמניה. זאת הגישה הקומוניסטית, בחיי, אין לי מילה אחרת..."

אז לי יש מלה אחרת: לא יקום ולא יהיה, לא נתן לחוק הזה לעבור, ועובדים חדשים ימשיכו בתנופת ההתאגדות כפטריות אחרי הגשם.

 

הנה ראיון מאתמול לרינו צרור ב"מה בוער" בגל"צ על התקציב. יש שם קצת הסברים, וגם הדגמה ספציפית של איך שורה אחת בספר התקציב משפיעה עמוקות על גורלה של החוליה החלשה ביותר: ילדים שהיו קורבן להתעללות. 

 

ולקינוח פרק התקציב בניוזלטר, קומיקס של חגילר עלי ועל התקציב. אני ממש אוהבת את הנונסנס הזה: 

ומתישהו, לפני שנים, היה משבר פוליטי בקואליציה ואף רעיון להקים ממשלה חלופית לנתניהו, בלי בחירות. הנה כמה ראיונות על זה. לרזי ברקאי ב"מה בוער" בגל"צ, לרדיו קול חי עם אריאל ברמן, ולזוהיר בהלול ברדיו א-שמס, גם על הנהגה שמלבה את האש במקום להרגיע ועל ההשלמה המסוכנת עם רעיון המדינה הדו לאומית.

 

אתם יודעים שאני מסתובבת ברחבי הארץ וכל הזמן נפגשת עם עוד ועוד אנשים כדי לגייס, לחזק, לשכנע, להסביר ולשמור על גחלת האופוזיציה. הנה תמונות מכמה מפגשים השבוע, שהיו מפוצצים לגמרי, עם המוני אנשים טובים ונכונים לפעולה:

 

ירושלים. תא אופק שלנו באוניברסיטה העברית, בהנהגתה הבוטחת ומעוררת ההשראה של היו"רית תמר אוחנה, עם צליל זיגלמן המצויינת, מזכירת התא (וגם מתמחה אצלנו בלשכה) התכנס למפגש ראשון, עם יצוג בולט והמוני לסטודנטים מפכ"מ ומכלכלה. יש עתיד.

 

באר שבע - קיבוץ גבולות. תא אופק בן-גוריון שלנו פתח את השנה בסמינר בקיבוץ גבולות, גם כאן התא בהנהגתה המעולה של היו"רית מאיה נורי (שימו לב למהפכה הנשית אצלנו!) עם המזכ"ל אור זיו עשה בשנה שעברה עבודה נפלאה ומתחיל את השנה ברגל ימין עם הרבה מצטרפים חדשים.

 

ירושלים. הרצאה ברשות להגבלים עסקיים, במסגרת סמינר של הרשות, בהשתתפות הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דייויד גילה (מצדיעה לו, הגיע ואיפשר למרות שיש בינינו מחלוקות לא מעטות). דברנו על התפקיד המנהיגותי והחשוב של הרשות הזאת בהגנה על הציבור.

 

חולון. שבתרבות עם נחמה דואק:

 

ראשון לציון אמש. חוג בית שגדל לממדים של כנס בלי סנטימטר של מקום פנוי. הרבה חברי מפלגה, אבל גם הרבה מאוד כאלה שבאו לראשונה. יזם הגה וארגן בהצלחה יתרה: בני קארו בלובי של הבניין המשותף שהוא מתגורר בו. סייעו: חנה פרץ, יו"ר המשמרת הצעירה איתי וייס, וסגנו אילן שנקר.

 

אילת. כנס אגודת העיתונאים, על המחאה ותוצאותיה הפוליטיות:

 

ואם גם אתם רוצים להשתתף במפגש אתי, הנה כמה מקומות פתוחים לקהל שאהיה בהם השבוע:

 

שדרות. בכנס שדרות לחברה, בפנל "התמודדות עם העוני בישראל". מכללת ספיר, ב-25/11, 14:00-16:00. להרשמה לכנס.

 

פתח תקווה. שיחה עם חנוך דאום. מרכז התרבות "הגולה", מוצ"ש, 29/11, 21:00, שמואל הנגיד 7, פ"ת, פרטים והרשמה באתר.

 

מושב ניר בנים. פוליטיקה וארטישוקים. ב"הארטישוק של נועם" מפגש במשק של נועם יעקובה. וכן, נאכל ארטישוקים. זה מפגש של הפרלמנט האזורי בבאר טוביה-ניר בנים בשעה 19:00, פרטים והרשמה מראש אצל אלכס גולדפרב: 050-5212919.

 

לפני סיום ברכות לגילי אנגרט שנבחרה השבוע להיות יו"רית תא אופק תל-חי. גילי בת 25, לומדת חינוך שנה ב', יש לה חתולה שקוראים לה צביה לובטקין (בתמונה), אחות תאומה, ואין לה פייסבוק! גילי מחליפה את מאיה אופנהיימר המצויינת שהובילה את התא בשנתיים האחרונות, ואנחנו מאחלים לה הצלחה גדולה.

 

ועכשיו באמת לסיום: הלוחמות בחזית החברתית. רמה שלנו סיימה השבוע קורס מורות חיילות במסלול פנימיות והיא תשרת בכפר הנוער כדורי. לסטטוס שבו מובא במלואו השיר המקסים שהן כתבו (המורות החיילות מוכנות לקרב/ מעצבות את פניי החברה שלנו עכשיו/ מוכנות לתת לחניכים אהבה בשפע/ לא כתוב בשום פק"ל שלנסות זה פשע... מדוגמת מקצועית, ביי למשטרה צבאית/ ככה נראית הלוחמת בחזית החברתית... מפציצה עם תובנות שגורמות לכם לקום/מול כל הגזענות והשנאה ומול תרבות הכלום..."), הקליקו כאן, והנה הן המתוקות מוציאות לשון למצלמה:

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית