ח' שלי יחימוביץ': ליל הארגזים. השקרים הקטנים והגדולים של התקציב. מלחמת ידיעות - ישראל היום: לא עובדת בשביל אף אחד. על עמיר פרץ שהתפטר מהממשלה, ועל מורים שהתעוררו בבוקר לתלוש עם אפס שקלים

ליל הארגזים. השקרים הקטנים והגדולים של התקציב. מלחמת ידיעות - ישראל היום: לא עובדת בשביל אף אחד. על עמיר פרץ שהתפטר מהממשלה, ועל מורים שהתעוררו בבוקר לתלוש עם אפס שקלים

שערוריית ארגז התקציב.  למי מ-120 הח"כים יש סורק ביוני במוח שיכול לקרוא אלפי עמודים ועשרות אלפי סעיפים תוך שעתיים, להבין אותם ולהעיז, בלי בושה, להרים את היד ולהצביע בעדם? השבוע הצביעה כנסת שלמה על התקציב בלי שאפילו ח"כ או שר אחד קראו אותו. פשוט כי אין בן אנוש שמסוגל לעשות את זה, אלא אם הוא ניחן בכוחות על. או בסורק ביוני. מדובר בארגז, סדרת ספרים וחוברות, מסמך מורכב ביותר, שרק קריאתו הראשונית, עוד טרם ניתוחו והבנתו, דורשת לכל הפחות שבוע של קריאה רצופה. מדובר בספר שמשמעותו לחיי המדינה ואזרחיה היא דרמטית מכל בחינה שהיא. בריאות, חינוך, בטחון בגבולות, בטחון הפנים וכל רכיב מרכיבי חיינו מוכרע בתקציב. אין ספק שזו ההצבעה החשובה ביותר שנבחרי הציבור נדרשים להצביע מדי שנה. הצבעה כזאת, מבלי לדעת על מה מצביעים, היא מסוכנת וחסרת אחריות, והיא מעילה באמון הציבור. פניה שלי ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לא עזרה, והבושה הזאת התרחשה בראש חוצות. הנה הסטטוס בפייסבוק ופוסט באתר, סדרת ראיונות שאפשר לכנות אותם מסעותי עם ארגז, אבל עוד קודם ההסבר שנתתי לשאלה הנפוצה מה זה סורק ביוני.

ארגז כבד, לוחם שייטת במיל' היה מרים אותו יותר בקלות. ראיון לגדי סוקניק ב"לילה כלכלי" בערוץ 10. הקליקו על התמונה לצפייה.

הקליקו לסרטון קצר ל"הכל כלול" עם סיון כהן ונגה ניר:

לאולפן הפתוח בערוץ הכנסת עם אורית לביא נשיאל ויואב קרקובסקי:

והנה הנאום במליאה, בסופו אני קוראת תגובה מצויינת שהעלה גלעד גורדון בעמוד הפייסבוק שלי: "הקטע המצחיק הוא, שפעם היה איזה עיתונאי, לא זוכר איך קראו לו אבל בטח אזכר עוד מעט, שכתב טור ב'ידיעות' והתייחס לזה שהח"כים מקבלים את תקציב המדינה בעיתוי שלא נותן להם שום אפשרות לעבור עליו. לא מצליח להיזכר מי העיתונאי, אבל אני זוכר שהטור היה שנון ומושחז, וגם שנדמה לי שאבא שלו היה חבר כנסת או שר או משהו כזה. אה, נזכרתי, זה היה יאיר לפיד. חבל שהפסיק לכתוב, באמת היה שנון. מישהו יודע מה הוא עושה היום?" 

מלחמת ידיעות - ישראל היום: לא עובדת בשביל אף אחד. נשארתי במליאה, ולחצתי על כפתור "נמנע" בהצבעה על חוק ישראל היום, כדי להביע את סלידתי מהקרב הזה. יכולתי לכתוב כאן מגילות מנומקות בעד ונגד, אבל אני בוחרת, במודע, שלא לעשות זאת. למה? כי למלחמה בין העיתונים אין דבר וחצי דבר עם עיתונות. מדובר בקרב על הון, שלטון, יצרים ופוליטיקה. המשחק המסוכן שבו שני עיתונים אוחזים בגרונה של המערכת הפוליטית ומפעילים אותה הוא בלתי נסבל, ואין בכוונתי ליטול בו חלק.  לא עובדת אצל אף אחד.

גם בתוכנית "זוג או פרט" אצל עמית סגל ונדב פרי בערוץ הכנסת דברתי על חוק ישראל היום, על הקלטות שולה זקן – אולמרט, הפושע ששלט בחיינו, על ענייני אהוד ברק שהשתרבבו לשם, על התפטרות פרץ מהממשלה ועל הסיכוי להקדמת הבחירות, ועל כך שהצד הטוב של העניין הוא שהשנתיים האחרונות היו רעות מאוד למושחתים.

ועוד על תקציב המדינה, הפעם - שקרים גדולים, שקרים קטנים. זוכרים שסיפרו לנו שהקיצוץ הרוחבי של שני מליארד בתקציב הוא בשביל הוצאות צוק איתן? זוכרים שהסברתי כאן שמדובר בשקר, בעוד תירוץ להקטין את המדינה, ושאם זה היה נכון זה היה קיצוץ חד פעמי, ולא קיצוץ רוחבי בבסיס התקציב, כזה שמונצח שוב ושוב ושוב כקיצוץ של שני מליארד בכל שנה? ובכן השבוע קרה דבר מפתיע. הועדה לביקורת המדינה התכנסה לדון בממצאי המבקר על מחדלי תקציב  2012 (דברים זניחים כמו פספוס של 50% בצפי הגרעון) ואני נצלתי את ההזדמנות לתחקר את בכירי האוצר על השגיאות העכשוויות.
לתדהמתי, קיבלנו הודאה מפורשת ולא יותר מדי נרגשת מהממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי שאכן, רק ב-2014 מדובר בקיצוץ לטובת צוק איתן, וכי מ-2015 ובכל שנה אחר כך עד קץ כל הדורות מדובר בקיצוץ שנועד להתאמות מול "הטייס האוטומטי", כדי לקיים את "מדיניות הממשלה" להוצאות רבות ומגוונות שהחליטה עליה. "סימנתם את המטרה", אמרתי לו, "החלטתם שצריך לקצץ, בא צוק איתן וגאל אתכם מלמצוא סיבות. בכמה הימים האחרונים של המבצע הודיעו שדחוף לקצץ שני מיליארד בבסיס, בלי שום דיון. זה פשוט קרה בשנייה אחת. אני במקום אנשי מבקר המדינה שנמצאים כאן הייתי מאוד מודאגת מהאופן השערורייתי שבו מתקבלות החלטות מאקרו". הנה תקציר ההודעה שהוצאנו, אפשר גם לצפות, מזהירה שזה דיון ארוך והדברים מפוזרים לארכו. הקליקו כאן:

שקרים גדולים שקרים קטנים 2, או פוליטיקה חדשה בסגנון לפיד. תוכנית מע"מ אפס האווילית, המזיקה, נולדה כאיזו הבלחה מקרית במסיבת עיתונאים שהיה דחוף ללפיד לעשות. בינתיים היא הפכה למפלצת שתעלה לנו שני מיליארד שקלים בשנה (בזמן שאני כותבת לכם את המייל אני מבינה לפתע למה הקיצוץ הרוחבי עמד גם הוא על שני מיליארד. ושגחמת מע"מ אפס תמומן מהבריאות, החינוך והרווחה המקוצצים שלנו). בינתיים שוק הנדלן נכנס בגללה לאטרף, ולפיד משלם עוד ועוד שוחד פוליטי כדי שהיא תעבור. קודם 40 מיליון סקטוריאליים להתנחלויות בשביל יו"ר ועדת כספים ניסן סלומיאנסקי, עכשיו הוא משלם אתנן גם לליברמן: מוריד בשבילו את מיסוי תיירות המרפא – אחד הסעיפים הטובים המעטים בחוק ההסדרים. התראיינתי על זה לקרן נויבך בתוכנית "סדר יום". הקליקו:

עמיר פרץ התפטר השבוע מהממשלה. זה צעד מבורך, ואני תוהה מה עוד עושה שם ציפי לבני. ומה עושה יאיר לפיד. האם לא הגיע הזמן שיהיה קשר, קשר כלשהו, ולו מרומז, בין ההבטחות שנותנים לבוחרים ובין מימושן? בין האידיאולוגיה (אם יש לך אחת כזאת) ובין עצם הישיבה חסרת השחר וחסרת ההשפעה על כסא השר? על התפטרותו של עמיר פרץ ועל המתרחש במערכת הפוליטית התראיינתי לדוריה למפל וליאור פרידמן ב"חדשות הלילה" בערוץ 2:

וגם לגלית גוטמן ויואב לימור, יחד עם דן מרגלית וזאב אלקין, לתוכנית הבוקר של "קשת" בערוץ 2, על עמיר פרץ וגם על התקציב:

עוד ראיונות: לבן כספית ואריה אלדד ברדיו ללא הפסקה (ראיון שמתפתח לויכוח נוקב ומעניין עם בן כספית על רקע עדויות זקן במשפט אולמרט). לרדיו "קול ברמה" ראיון ארוך בתוכנית  "שמונה עד עשר" של מרדכי לביא, בגלי ישראל, ראיון מדיני בטחוני ל"עצם העניין" עם קלמן ליבסקינד גם כאן מתפתח מיני עימות ביני ובין קלמן כשאני מסרבת לעמוד למסדר פטריוטיזם, וראיון לאריה גולן במשדר הבוקר של קול ישראל.

נצחון סוחף למיכאל ביטון שנבחר בשנית לראשות מועצת ירוחם. קמפיין העשייה והתקווה של מיכאל ניצח ברוב עצום (70%) את הקמפיין מנגד, שהיה רווי הסתה, גזענות ושנאה. זה לצד זה ישבו במטה שלו יהודים ובדואים, חילונים, דתיים וחרדים, מזרחים ואשכנזים, עולים וותיקים. מיקרוקוסמוס של איך שהיינו רוצים שתיראה החברה הישראלית. ברכות חמות ובהצלחה, מיכאל!

פתאום קמה מורה ומגלה שבתלוש השכר שלה כתוב אפס. זה קרה למאות מורות ומורים, שמתברר שבלי ידיעתם שילמו להם קצת יותר מדי במשך השנים, ועכשיו לוקחים מהם הכל בחזרה, במכה, והם נשארים עם חשבון בנק מרוקן ואוברדראפט מזעזע. מכתב לשר האוצר לפיד ולשר החינוך פירון: "... חלק מהמשכורות קוזזו לחלוטין, ומורים המפרנסים משפחות קיבלו משכורת בגובה אפס שקלים חדשים. הליכי גבייה בריוניים אלו לא מתאימים לשירות הציבורי, וודאי שלא למשרד החינוך... אבקשכם לחדול באופן מיידי מכל הליכי הגבייה החד-צדדיים שבוצעו בשבועות האחרונים, ולהשיב את הכסף שנוכה ללא התראה. ככל שהיו חריגות שכר בעבר, יש להגיע להסדר החזרה לגביהן בהסכמה ובתיאום..." למכתב המלא, ואני כמובן לא מתכוונת להרפות מהטיפול בעניין עד שיפתר.

תמונות מעוד מפגשים השבוע לציון 19 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. כאן עם תלמידי י"א י"ב המקסימים בבית הספר הראלי בחיפה:

וכאן אמש, בקיבוץ ניר יצחק שבעוטף עזה, טקס יפה וצנוע לזכר רבין, ובסופו הרצאה שלי, על יצחק רבין, על מה שקורה היום, ועל הקשר בין הדברים. ניר יצחק עבר טלטלה עזה בצוק איתן, רוב יושביו נשארו בקיבוץ גם בעת הלחימה. היה מאוד מרשים ויוצא דופן לראות איך בשלב השאלות העלו המשתתפים כה מעט בעיות וקשיים שיצרה המלחמה, וכה הרבה עניין, איכפתיות וכאב בכל מה שקשור לגורלה של המדינה.

וגם מפגש בכנסת עם תלמידי אשל הנשיא שבדרום, במסגרת סמינר על פוליטיקה.

 ולסיום ראיון משעשע (זה לא אני שמשעשעת זה הם) בגל"צ, בתוכנית "סטטוס קוו" של ירון ברובינסקי בגלי צה"ל, בעריכת איתמר פרל ועם הפנליסטים שלו. הקליקו על התמונה להאזנה, הנה הם, מימין לשמאל יותם זמרי, נועה אנג'ל, דני קומושביץ, וירון  ברובינסקי.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית