ח'כ נחמן שי: השבוע שהיה כך היה: איפה הגננת??

השבוע שהיה כך היה: איפה הגננת??


חברות וחברים,

 

הוויכוח בין צה״ל לשב״כ מזכיר גן ילדים. כל אחד מרגיש שלקחו לו צעצוע. אולי. בדרך כלל הגננת מתערבת. אבל, ילדים, איפה הגננת? תמצאו את הגננת בתמונה. עצוב, היה לראות את ההתגוששות בין שני ארגוני הביטחון, עצוב, מטריד, מזעזע. שניהם אמורים לספק לישראל את מרכיבי הביטחון שלה, בתוך גבולותיה ולאורכם. שניהם רצים לתקשורת כדי לגזור קופונים, איזה קופונים ועל מה? 

 

בתום מלחמת עזה אמרתי ושבתי וכתבתי כי לא ניתן לסיים מלחמה משמעותית כל כך ללא ועדת חקירה חיצונית. הדברים האלה עוררו במקרה הטוב פיהוק. בישראל 2014 לא רוצים לחקור, לא רוצים להגיע לאמת, יאללה, מסיימים עוד מלחמה וחוזרים לאשליה כי אנחנו הכי טובים, הכי חזקים וכמובן הכי מוסריים בסביבה שלנו.

 

ראש הממשלה ניסה להתערב, זימן את ראש השב״כ והרמטכ״ל ודרש כי יחדלו. שעות אחר כך הגיב ראש השב״כ על מכתב הרמטכ״ל. כזה דבר לא היה פה. לגופו של ענין, בעבודת הדוקטורט שלי ואחר כך בספרי "מלחמדיה", הבחנתי כי השב״כ מכרסם  בבלעדיות הצבא בתחום המידע וההסברה, מה שקרוי דיפלומטיה ציבורית. תהליך מובחן וברור שנעשה מדעת, חלקו משרת את המדינה, חלקו את הארגון. אלה חלק מהדברים שהופיעו בתקשורת: MAKO, מעריב.

 

התסיסה של הציבור הערבי בירושלים, בשטחים וברחבי ישראל נמשכת. זוהי התפתחות מסוכנת, תולדת הקיפאון המדיני ופרובוקציות אל הר הבית ועליו. אנחנו איננו זקוקים עכשיו לעוד עילות כדי להוציא המונים במיגזר הערבי לרחובות וכמובן לא להרוגים נוספים, אלא להחזיר את השקט ולחזור למסלול של מו״מ והידברות, מבית ומחוץ. פרסמתי על כך מאמר בגלובס.

 

דיברתי במליאת הכנסת בשני דיונים על הכרת שבדיה במדינה פלשתינית ועל המשבר ביחסי ישראל -ארה״ב וכן בראיון ל"הכל דיבורים" (דקה 27:28).  אגב, בעניין האחרון היו אלה דווקא האמריקאים ומזכיר המדינה, ג׳ון קרי, שפעלו לצינון האש. מקווה שיצליחו. מישהו אמר משהו רע על אמריקה בעת האחרונה? אם לאו,  תצפו, זה יגיע.

 

בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נפתחו הדיונים על רפורמת הביטוח הסיעודי הקולקטיבי. איזה נושא משעמם... משעמם כל כך שהוא נוגע למיליון איש שהביטוח הסיעודי הקולקטיבי שלהם נמצא בסכנה. כאשר בני משפחותיהם יצטרכו להוציא מכיסים אלפי שקלים כל חודש כדי לתמוך בהוריהם, שיפלו עליהם למעמסה, כולם יבינו. אופייני כי המדינה דואגת לחברות הביטוח וליציבותן, כמו שהמפקח על הבנקים דואג לבנקים. מי דואג לנו? ישראל מזדקנת במהירות. אנחנו מאריכים לחיות וזה נפלא, אבל בסוף חיינו, עלולים להיזקק לביטוח הזה. עכשיו המדינה החליטה להפסיקו, כי חברות הביטוח נקלעו לצרה. הרפורמה המוצעת מלאה כוונות טובות, אבל זקוקה לתיקונים ובעיקר תשובות למבוטחים ששילמו הרבה כסף ועכשיו יצטרכו לשלם הרבה יותר. אני מטפל בנושא בתפקידי כיו״ר שדולת הגמלאים בכנסת, דיברתי בדיון בוועדה ואמשיך להילחם על כך יחד עם ארגוני הגמלאים.

 

בפארק הירקון נערך הבוקר מרוץ ״רצים בצבע״, ביוזמת ארגון נט״ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי). את הצבעים סיפקה חברת נירלט וכולנו נצבענו בצבעים ידידותיים לסביבה ובעיקר לרצים.  זה היה  הפנינג ענק ובו גם מרוצים. רצתי לבדי ועם נכדותיי, מיקה ועלמה, וכמובן עם חברותיהן ואבותיהם. אני הייתי סבא תורן לכולן. אהבתי את האנרגיות הנפלאות ובעיקר את ההשקעה של יהודית יובל רקאנטי, היזמת, המקימה והאישה שמאחורי נט״ל ועימה אורלי גל, המנכ״לית הבלתי נגמרת. עתה, במיוחד, אנו זקוקים לנט״ל, המטפל, תומך ומסייע לנפגעי טראומה. כמה חשוב. הנה תמונות אחדות מ״רצים בצבע".

 

 

 

אז סיימתי שוב בתקווה, אולי הצבעים הללו יחזירו לנו את הצבע ללחיים?

שבת שלום,

נחמן

 

 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית