ח'כ נחמן שי: השבוע שהיה כך היה: שבחי ירושלים

השבוע שהיה כך היה: שבחי ירושלים


28.10.2014

חברות וחברים,

 

אני מבקש לדבר היום בעיקר על ירושלים ורק על ירושלים, בעקבות השבוע הקשה שהיה ומותה האכזרי של חיה זיסל ברון ז"ל.

 

ראש הממשלה כדרכו הכריז השבוע על עוד מלחמה, מלחמה בירושלים. אנחנו ננצח, הוא הבטיח. לשיטתו של ראש הממשלה מלחמות כאלה מחזקות את הקונצנזוס הלאומי ומונעות דיון בנושאים אחרים, חברתיים למשל. אבל זוהי שיטה מגונה וגם להכריז על מלחמה בירושלים זוהי טעות ממדרגה ראשונה.

 

ירושלים היא עיר של שלום. כך היא צריכה להיות ועל ראש הממשלה, עם ממשלתו ועם הקואליציה הפרועה שלו להבטיח כי לא תהיה בה מלחמה. לא צריך ניצחונות, צריך שלא תהיינה מלחמות. נכון שירושלים היא התמצית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אסור להפוך אותו לסכסוך ישראלי-ערבי  ובוודאי לא יהודי-מוסלמי. אנחנו בדרך לשם.

 

קיצונים משני הצדדים עושים כל מאמץ לחמם את הגזרה הרגישה והפגיעה הזאת. הם מחטטים בפצע המדמם הזה שוב ושוב. גם מפה וגם משם הם מתמקדים בהר הבית, מקום קדוש ליהודים ולמוסלמים. עד לאחרונה שרר שם סטטוס קוו. איש לא היה מאושר ממנו, מה שהוכיח כי היה מוצדק וסביר, אולם עכשיו הר הבית הוא שדה קרב, וקיצונים משני הצדדים מנסים להשתלט על ההר.

 

הרוח הרעה מתפשטת בירושלים כולה ובקו התפר, נקודת המפגש בין יהודים לערבים, מתרבים והולכים החיכוכים וההתנגשויות. הפלסטינים בחרו באזורים אלה כדי לחדש את האינתיפאדה, או בהגדרה הצבאית שלה "אלימות בעצימות נמוכה". מבחינתם, כאמור ירושלים מתאימה ביותר. מתגוררים בה, אם לא ידעתם למעלה מ 300 אלף ערבים, חלקם בתוך הגדר וחלקם מחוצה לה. מצבם הכלכלי קשה, ללא השוואה לשכניהם היהודים והם אינם נהנים משוויין, מכל בחינה שהיא והאחריות הכוללת על החיים בה, כולל הביטחון, נופלת על מדינת ישראל.  ככל שימשכו יותר תשומת לב לירושלים וקבוצה ערבית-פלסטינית זו, יכתימו את ישראל. מכל הסיבות הללו זה היה שבוע קשה בירושלים, יהיו לנו עוד, לצערי שבועות כאלה. ירושלים קרובה מאוד לליבי, נולדתי בה וגדלתי בה ואת עיקר זמני אני עושה בה. אבי, אליעזר ז"ל, היה יקיר ירושלים. אני רואה בצער כיצד היא נשחקת והולכת.

 

במקום מלחמה אם כן, אני מציע לראש הממשלה לפעול בכמה דרכים; לרסן את האלימות אבל באותה עת ממש לחפש הידברות הן עם המנהיגות הערבית המקומית והן העם המנהיגות הפלסטינית. כן, גם עם אבו מאזן. אין דרך אחרת. רק פעילות ביטחונית משטרתית תצליח להרגיע לזמן מה, אבל האש תתפרץ מחדש, אלא אם נטפל בשורשים ונגיע לפתרון, אם לא מאוחר מדי.

 

על דברים נוספים שהתרחשו השבוע דיברתי בתכנית "פוליטיקה" בערוץ 1 (לצפייה לחץ על התמונה), בתכנית ערב חדש, באולפן הפתוח של ערוץ הכנסת ופרסמתי מאמר בגלובס העוסק בתפקודה (הלקוי) של הממשלה בזירה הבינלאומית.

 

בשבוע הבא מתחיל מושב החורף, עוד נגיע אליו בימים הקרובים ובינתיים נסתפק בירושלים ומכאוביה.

 

שבת שלום,

נחמן

 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית