ח'כ שלי יחימוביץ': יאיר נתניהו הולך לעבוד בפחחות? ה"רגישות החברתית" המזוייפת של משפחת עופר. צו גיוס לקמפיין של ראש מועצת ירוחם המדהים מיכאל ביטון, ועוד...

יאיר נתניהו הולך לעבוד בפחחות? ה"רגישות החברתית" המזוייפת של משפחת עופר. צו גיוס לקמפיין של ראש מועצת ירוחם המדהים מיכאל ביטון. איך הצביעו השרים בעד התקציב לפני שראו אותו. מי אמר "מצידי שכל היחימוביצ'ים יקרעו אותי". ושיעורי בית: ללמוד מה זה פלקסקיוריטי

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

ענבר יחימוביץ', גיסתי, אשתו של אחי קובי, ואמא של עידו (18) ודנה (15), נפטרה מסרטן בערב חג סוכות השני. זו הסיבה שיצא שלא קבלתם ממני שני מיילים באופן רצוף. למי שפספס, הנה הפוסט שהעליתי על ענבר, שמתאר רק באופן חלקי אשה מיוחדת במינה, שעם לכתה הותירה הרבה צער, כאב, וחלל גדול: "קובי וענבר הכירו כשהחתולה של קובי חלתה. זה היה בשבת, ומישהו אמר לו שיש וטרינרית שגרה בשכונה. הוא דפק על דלתה של הוטרינרית (ענבר) עם החתולה בזרועותיו, ומאז הם יחד..." לפוסט המלא הקליקו על התמונה של ענבר ז"ל. 

 

התקציב. הממשלה הצביעה אמנם על התקציב - אבל איש מהשרים לא ראה אותו לפני שהצביע! 330 מליארד שקלים יקבעו איך יראו חיינו כאן בכל תחום אפשרי, אבל לפיד והאוצר עוד לא גמרו להכין אותו, הוא מוסתר מהעין, והוא יוגש לכנסת ולציבור באיחור ובניגוד לחוק. מה מסתתר מאחורי האיחור השערורייתי הזה? בראיון אתמול לקרן נויבך ברשת ב' אני מדברת על הזלזול, החובבנות, ההפקרות, ועל הפער הנוראי בין המלים היפות למספרים האמיתיים. להאזנה הקליקו כאן

 

צפירת הרגעה, לא יהיו בחירות, פשוט כי אף אחד חוץ מבנט לצערי לא רוצה בהן. עלוב ומקומם איך הכל משחקי כוח, מניפולציות ומשחקי כסאות, והתעקשות לאחוז בכיסא גם אם לא מממשים ולו הבטחה אחת לבוחר. בלי פרור של אידיאולוגיה ושל דרך. הנה ראיון שלי לחדשות הלילה של ערוץ 2, עם דוריה למפל וליאור אשכנזי: 

 

על פחחות, גזענות, אי שוויון מזעזע, וקסטות שנולדים בהן ומתים בהן. פחח זה אחלה מקצוע, אבל כשנתניהו מודיע בגאווה שיפתחו בתי ספר מקצועיים שילמדו בהם פחחות, הוא לא מתכוון לרגע שיאיר ואבנר יהיו פחחים. שוגה נתניהו, צודק סילבן שלום, בעימות שהיה ביניהם בישיבת הממשלה. נתניהו מתכוון שילדי "האחרים" יהיו פחחים. לא ילדיו. לא ילדי החברים שלו. נתניהו לא קורא להם מזרחים. המלה מזרחים, כמו שאיבחן יפה תם אהרון הסטנדאפיסט המוכשר (בתמונה), נמחקה מהלכסיקון. במקומה אומרים פריפריה.

וכל מי שפותח את הפה הוא כבר "מזרחי נעלב" או "מוציא את השד העדתי מהבקבוק".  ככה מקטינים ומגחיכים דיון אמיתי וכואב על הדרה ועל גזענות. אז הנה, אני אשכנזיה. לא תוכלו להאשים אותי ב"עלבון". או ב"טראומה אישית". לא נעלבתי. אבל נחרדתי, כעסתי, התקוממתי. בשם הצדק, בשם ההגינות, בשם שוויון ההזדמנויות, בשם הילדים שויתרו עליהם. בשם ההורים שלהם.

כל עבודה מכבדת את בעליה. פחח זה אחלה מקצוע. מרוויחים בו יותר מאשר באבטחה ובנקיון, אבל לשלוח ילד ללמוד פחחות במקום לעשות בגרות, במקום להשקיע בו השקעה גדולה יותר,  במקום לחנך אותו שכל האופציות פתוחות בפניו - זה לנעול בפניו כל נתיב אחר שהוא לא פחחות. זה משטר של קסטות. זה לא דמוקרטי. עוד על חוטבי עצים ושואבי מים, ועל הקשר של זה לסגירת מגבות ערד, בפייסבוק וגם בפוסט באתר.

 

כי"ל בחוצפתה קראה השבוע להפגין "רגישות חברתית" ולא לקבל את ההמלצות המדולדלות ממילא של ועדת ששינסקי 2. כמה צביעות צריך כדי לדבר על רגישות חברתית, ובו בזמן לאיים בפיטורי עובדים אחרי שכיל הרוויחה בחמש השנים האחרונות 5.7 מיליארד דולר?! 

מאיפה התעוזה לדבר על רגישות חברתית ולאיים בפיטורים, כשהמנכ"ל סטפן בורגס מרוויח 1.7 מליון שקלים בחודש, וקודמו ניר גלעד לא הרבה פחות מזה? ומה לעזאזל חושב לעצמו בעל השליטה, יורש העצר עידן עופר, מעשירי העולם, החי בלונדון, מנהל אורח חיים ראוותני, וממשיך להתעשר מאוצרות הטבע שלנו?

כמה שקרי ומסולף יכול להיות השיח, שמובל בידי עדת יחצ"נים, לוביסטים, פרקליטים ומתדרכים מטעם? הסטטוס המלא בפייסבוק, הפוסט באתר, וגם סדרת ראיונות בנושא: 

לעידן גרינבאום, ב"סוגרים חשבון" בחינוכית 2:

 

בחדשות 2, לאהרון ברנע:

 

לאורית לביא נשיאל, בערוץ הכנסת: 

 

וגם בגלי צה"ל ב"מה בוער" אצל רזי ברקאי.

 

"אלחם בהמלצות ששינסקי ומצידי שכל היחימוביצ'ים יקרעו אותי." מי אומר את המשפט הזה? מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג. וזה, שימו לב, עוד לפני שפורסמו המלצות ששינסקי! מה צריך לחשוב פרופ' ששינסקי, איש מקצוע הגון, כשהממשלה מודיעה לו מראש לטובת מי היא נלחמת (רמז: לא לטובת הציבור)? על כך דברתי בראיון לרזי וגם בגלובס:

 

ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון הוא אחד האנשים שאני הכי מעריכה בציבוריות הישראלית. חשוב שבבחירות לראשות המועצה בעוד שבועיים וחצי, הוא ישוב ויבחר – ובגדול. אז לפני שאסביר למה, ואבקש מכם להירתם בכל דרך גם אם אתם לא גרים בירוחם, הנה המחאה שלי, תרומה אישית לקמפיין הבחירות שלו:

 

מיכאל הוא מסוג המנהיגים שיש להם חלומות גדולים וחזון מפואר, וגם יכולת וכישרון לממש את החלומות. הוא גם אינטלקטואל ואידאולוג, וגם ביצועיסט. מבריק, נקי כפיים, אוהב אדם. מאז שנבחר לפני ארבע שנים, הוא עשה ניסים: שעות הלימוד תוגברו, מגמות וחוגי העשרה נוספו למערכת החינוך כמו פטריות אחרי הגשם, נוספו צוותי הוראה בגנים, בבתי הספר ובמרכז הלמידה, אולם ספורט, מרכז לגיל הרך, מעונות וכיתות חדשות נבנים עכשיו. 

בתי הספר של ירוחם נבחרו לבתי הספר הערכיים ביותר במדינה ודורגו במקום הראשון בארץ ובעולם בתחום הרובוטיקה. אחרי יותר מ-20 שנה של קיפאון בבניה, בהן לא נבנתה בירוחם ולו יחידת דיור אחת, נבנו 200 יחידות דיור חדשות, 400 בבניה כעת, ומאות מגרשים נוספים משווקים ונחטפים. ההגירה השלילית נבלמה ולראשונה זה שנים יש הגירה חיובית. יותר מעשרה מליון שקלים גוייסו לטובת אגם ירוחם המשתקם, ומלון סוויטות נפתח בעיר.

ויש לו עוד הרבה עבודה לעשות.

קמפיין בחירות כרוך בעלות שלאנשים רגילים וישרי דרך כמו מיכאל אין דרך לממן ללא תרומות מהציבור הרחב. הוא גזר על עצמו שלא לקחת תרומה מכל מי שיכול להיות בעל עניין. מזמינה אתכם לעשות כמוני ולתרום כל סכום שאתם יכולים, גם אם הוא קטן, ולהיות שותפים לדרך, לעשייה ולתקווה. הסכום המקסימלי הוא אלף שקלים.

אפשר לתרום בהמחאה לפקודת "ירוחם אחת", ולשלוח בדואר ל"ירוחם אחת" אצל משפ' יעקבי, נחל ממשית 1, ירוחם 80500' טלפון 052-4388336. או: בהעברה בנקאית לחשבון 375099 בבנק הפועלים (12) סניף 567 לפקודת "העבודה", ואת האסמכתא יש להעביר לפקס 08-9167645 או לדוא"ל: Tjacobyg@gmail.com.

בהצלחה בבחירות מיכאל היקר, זו תהיה הצלחתם של תושבי ירוחם והצלחה של כולנו. וזה מיכאל:

 

חוק ההסדרים. לא רק החרדים, גם הצעירים באשר הם הפכו להיות האויבים של לפיד. ב"הכל דיבורים", ראיון שלי לעודד שחר על הקשחת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה לצעירים עד גיל 30, עוד סעיף מרושע, אטום ומזיק בחוק ההסדרים, שמצטרף לביטול סבסוד הצהרונים, שמצטרף לעלייה המטורפת בשכר הדירה, וגם כמה מלים על השקר שבטיעונו של לפיד כאילו ביטול העבודה המועדפת לצעירים בתחנות הדלק יהיה לטובת "עבודה עם ניצולי שואה". כאן הראיון עם עודד שחר, וכאן למטה ההוכחה המצולמת מתוך חוק ההסדרים שאין שום כוונה להעביר את הכסף לסעיפים אחרים אלא פשוט לשתות אותו בחזרה לאוצר. יאיר, גם האמת היא אופציה. לסטטוס בפייסבוק, ולפוסט באתר. ומומלץ גם מאמר של עופר קורנפלד בגלובס: "משרד האוצר נגד הצעירים".

 

"פלקסקיוריטי". תלמדו את המונח הזה, כי הוא מאוד אפנתי, וכשהוא לא רק אופנתי אלא גם מיושם באמת - הוא עובד מצויין. פלקסקיוריטי: שילוב של גמישות ובטחון, Flexibility ו-Security. מצד אחד גמישות גבוהה בשוק העבודה, ומצד שני רשת רווחה ובטחון כלכלית חזקה לעובדים, מדיניות ממשלתית פעילה בשוק העבודה להכשרה ולהשמה. המדינות הסקנדינביות המיישמות את המודל, דנמרק, שבדיה ופינלנד – מתאפיינות בשכר גבוה לעובדים, בשיעורי התאגדות גבוהים ביותר, בפריון גבוה, באבטלה נמוכה ובאי-שוויון נמוך.

מחקר מיוחד שנעשה לבקשתי במחלקת המחקר של הכנסת השווה בין ישראל לסקנדינביה בכל הקשור לפלקסקיוריטי. מתברר שאצלנו, במקום מקל וגזר, יש רק מקלות: הגמישות (היכולת לפטר) אמנם גבוהה כמו בסקנדינביה, אבל רשת הבטחון נמוכה, השקעה מזערית בעידוד שוק העבודה, ריבוי של משרות עוני. רוצים דוגמא עדכנית? קראו שוב את הפסקה הקודמת על הקשחת הקיטריונים לדמי אבטלה. ההפך מפלקסקיוריטי:

 

סמי פרץ עורך דמרקר כתב מאמר נרחב על הדו"ח שהזמנתי, גם טלי חרותי-סובר כותבת על הדו"ח, וגם אתם מוזמנים לקרוא אותו במלואו אם אתם בעניין. כאילו בלי קשר, אבל עם קשר ישיר – קיצוצים והפרטות בשרות התעסוקה, ולכן גם העיצומים המוצדקים ביותר של העובדים. הנה מכתב שלי בעניין ללפיד ולבנט.

 

מזל טוב ירושלמיות, אפשר לאפסן את הבורקות. התנועה הירושלמית נצחה בבג"צ אחרי מאבק ממושך שבו הודרו פניהן של נשים מקמפיינים פוליטיים ובכלל, וחגגה את הנצחון בקמפיין שילוט על האוטובוסים של אגד בירושלים, שבו נראות נשים ירושלמיות, חילוניות, דתיות וחרדיות, יהודיות וערביות, מוצגות בגאון ובגאווה, ללא הדרה וללא צנזור, על גבי אוטובוסים בבירת ישראל. תראו איזה יופי:

 

עוד תכניות שהתארחתי בהן:

ערוץ 2 - "ימים טובים" עם גואל פינטו ביחד עם אלדד יניב ומנחם בן, שיחה על חג הסוכות והיבטיו החברתיים:

 

"אחרי 20 שנה" שיחה ארוכה שלי עם שלום קיטל בערוץ 20 החדש והחברות ארוכת השנים בינינו:

 

ערוץ 2, לנעמה חן ועופר חדד, על הודעתן של פייסבוק ואפל שיממנו הקפאת ביציות לעובדותיהן. מצד אחד סבבה, מצד שני מסר לא כל כך סמוי ובטח לא לגיטימי מהמעסיק: חכו עם הילדים:

 

ראיון לבן כספית ב"עושים סדר" בחינוכית 2, על המערכת הבנקאית, על החובות של משקי הבית, ומלה על הבנק החברתי אופק, שהוא התרופה בעיני. יחד עם גלית חמי עורכת כלכליסט:

 

עמוד הפייסבוק שלי הוא ברשימת הדפים האינטראקטיביים בישראל לחודש ספטמבר. מקום עשירי כללי (מייד אחרי העמוד של צה"ל...) ומקום שלישי מבין הפוליטיקאים – אחרי נתניהו ופרס. אם עוד לא עשיתם לי לייק, לחצו כאן

 

וקצת תמונות מאירועים מעניינים שהשתתפתי בהם השבוע:

 

מפגש במכללה לבטחון לאומי עם חניכי הקורס הבכיר לפיקוד ומטה, אל"מים ומעלה מכל זרועות הבטחון, על הקשר בין חוסן כלכלי וצדק חברתי ובין בטחון המדינה (בכל שנה תענוג לראות את הרמה הגבוהה בקורס, והתמונה מטושטשת בכוונה כדי לא לזהות את הנוכחים): 

 

שולחן עגול במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מקומו של השיח הדתי-אמוני באתוס הלחימה; מקומן (החשוב מאוד!) של המכינות הקדם-צבאיות ואופי המימשק בין צה"ל והחברה האזרחית:

 

הרצאה לוותיקי המועצה האזורית מטה אשר באירוע פתיחת שנת הלימודים של בית ספר יהל- לוותיקים:

 

משמר העמק: כנס המטה השיתופי (של הקיבוצים השיתופיים, כששים כאלה נשארו) לזכרו של אדם אהוב ומוערך עד אין קץ, אמרי רון, עם אנשים שלא מפסיקים לחלום ולהגשים, ולשמור על הליבה הסוציאליסטית הערכית והיומיומית המעשית של חיינו כאן. מעולם לא היו הערכים של הקיבוצים השיתופיים כל כך רלוונטיים: 

 

וממש לסיום, ברלין. אני מסתייגת מ"שיח ברלין". אנחנו מדינה חופשית, זכותם של אזרחיה לנסות את מזלם מעבר לים, אבל זו בטח לא אידיאולוגיה שיש להפוך אותה לזרם מחאה מרכזי. גם היעדרו הנורא של זכרון היסטורי מהשיח צורם ביותר. אבל אני מאמינה שהשיח הזה לא באמת נובע ממחיר המילקי, אלא ממשהו הרבה יותר עמוק. מהפרת החוזה בין המדינה ובין אזרחיה. 

אני מאמינה שבכל גיל יש לנו נכונות יוצאת דופן לשאת באתגר ובקושי ובאחריות ובסיכון של חיינו כאן. אנחנו מוכנים לשאת באתגר הזה באהבה, כל עוד אנחנו יודעים שכולנו יחד, יחד, נושאים בעול. היחד מעורר השראה ומעניק עוצמה. 

אי הצדק העמוק, הוא שמפורר את היחד, את האנחנו, ומייצר שיח עצוב כל כך. ואי הצדק הזה הוא כה בוטה, עד ששום ספינים וטריקים ושטיקים ותודעה כוזבת לא יכולים לכבות את הבערה שהוא יוצר. 

לי אין ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת, כמאמר השיר. זה סבבה לבחור איפה תחיו, אבל את הקרב על פניה של המדינה האהובה שלנו צריך לעשות מכאן, ויש לנו הרבה עבודה.

 

שבת שלום,

 

שלכם,

 

שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית