ח'כ שלי יחימוביץ': סליחה. בלי אופניים חשמליים בבקשה. אפס בחזון, אפס בצדק. הנסיעות המוזרות של ליברמן, הנזק שבחציית הקווים של עופר עיני. ותארו לעצמכם שנתניהו...

סליחה. בלי אופניים חשמליים בבקשה. אפס בחזון, אפס בצדק. הנסיעות המוזרות של ליברמן, הנזק שבחציית הקווים של עופר עיני. ותארו לעצמכם שנתניהו...

שלום לכם חברות וחברים,

 

סליחה. מבקשת סליחה מכל מי שפגעתי בה או בו שלא בכוונה, בדבר מה שעשיתי, או שהייתי צריכה לעשות ולא עשיתי, שאמרתי, או שהייתי צריכה לומר ולא אמרתי. ממי שהעלבתי, ממי שאכזבתי, ממי שלא הצלחתי לעזור להם, וממי שלא עלה בידי לתת להם את תשומת הלב שהם ראויים לה.

 

צום קל ומועיל לצמים, מרגוע והיטהרות הנפש ביום השקט והמופלא הזה גם לחילונים שאינם צמים. להולכים בכבישים ברחובות הערים ולעמיתי הרבים לקהילת רוכבי האופניים - ילדים ומבוגרים כאחד - השנה - יותר בזהירות. הכבישים יהיו מלאים, כנראה, לצערי, באופניים חשמליים. בעיני זה לא עולה בקנה אחד עם רוח היום הזה, וגם עם החוזה החברתי הלא כתוב בין כל הקבוצות במדינה, אבל זו כנראה המציאות, אז זהירות, ובכל זאת בקשה לחשמליים: ותרו עליהם היום ומחר, ותדוושו. זה יותר בריא.

באופן נדיר יש חפיפה הפעם בין יום הכיפורים היהודי ובין חג הקורבן המוסלמי. לחברי המוסלמים והדרוזים,  חג שמח, פרנסה טובה, בריאות ושמחה. מי יתן והחג הזה, יחד עם יום הכיפורים שלנו, יהיו סימן לשלום אמת, לסופה של הגזענות, ולשוויון בין בני אדם.  كل عام وانتم بخير !

 

אפס בחזון, אפס בצדק. ספר התקציב הוא הספר החשוב ביותר שנכתב בכל שנה (מבלי לזלזל ביצירות מופת ספרותיות ואקדמיות שאנחנו משופעים בהן).  המספרים שבו משקפים נאמנה ובאופן מכאיב את האתוס, השקפת העולם והמוסר של המדינה. תקציב 2015, וחוק ההסדרים הנלווה אליו, מעניקים לממשלה אפס בחזון, אפס בצדק, אפס במוסר. אחרי יום הכיפורים - נמשיך להיאבק בתקציב הזה ונהדוף את גזרותיו המרושעות במיוחד.

 

לו התקציב הזה היה דו"ח או תוכנית עבודה של חברה עיסקית, לא היה בנמצא רואה חשבון שהיה מוכן לחתום עליו. הנה כאן בפייסבוק וגם באתר הסבר פשוט שלי על תעתועי המספרים שלא מסתדרים בשום צורה. גם חוק ההסדרים שהתפרסם השבוע הוא פוליטיקה ישנה ועלובה. במקום להודיע על ביטולו של ספר הגזירות העבש הזה, בחר לפיד לנצל אותו כדי לפגוע בצעירים בכלל ובהורים צעירים בפרט, בילדים ובחיילים משוחררים. עושה רושם שלנתניהו ולפיד לא יוצא לפגוש צעירים בשר ודם שנאבקים יום יום בתוך עבודות דלות שכר ולא יציבות, דמי שכירות מטורפים, שכר לימוד בשמיים, והעלות המחרידה של טיפול בילדים. הנה פירוט שלי גם על זה בפייסבוק וגם באתר, שם תוכלו גם למצוא את חוק ההסדרים במלואו. הנה כמה ראיונות שלי השבוע שבהם אני מסבירה, מרחיבה ומפרטת  - לפעמים מתמטית, לפעמים ערכית, ולפעמים שניהם ביחד:

הבוקר בערוץ 10 לתוכנית הבוקר עם אלי רכלין ורומי נוימרק - על התקציב אך גם על יום הכיפורים ועל המעבר של עופר עיני לדיסקונט, נושא שעליו אני גם מפרטת בהמשך הניוזלטר:

כאן עימות עם סגן שר האוצר מיקי לוי בערוץ 2, בשש עם רינה מצליח:

עוד על התקציב וחוק ההסדרים: ראיונות ברדיו -  לפארלי שחר ביומן הערב של קול ישראל, לירון וילנסקי ביומן הערב של גלי צה"ל, אצל חגי גולן ברדיו ללא הפסקה. לכתבה על חוק ההסדרים בחדשות 2, ולעוד כתבה, על התקציב, בחדשות 2, וגם לכתבה בערוץ הראשון במבט.

 

ביקורו הכושל של נתניהו בארה"ב. תארו לעצמכם שנתניהו היה עולה לדוכן הנואמים באו"ם, עושה חשבון קצר ונוקב עם אבו מאזן על נאום הג'נוסייד המזעזע שלו, אבל משם - מדהים את כולם, פורש תוכנית שלום מפורטת לרבות נקודות לביצוע שיחלו כאן ועכשיו, בניו יורק ואחר כך בוושינגטון, מבהיר את כוונתו להיכנס לנעליו של מנהיג מפלגתו המנוח מנחם בגין ולהביא להסכם שלום היסטורי, ואפילו עושה את הלא יאמן ונמנע מקלישאות ומגימיקים. איך הייתי רוצה שיראה הנאום - בפייסבוק ובפוסט באתר, וכאן בראיון נרחב בערוץ 1 עם אורי לוי, על המציאות המדינית העגומה שנתניהו טורח לשמר בכל כוחו:

וגם בערוץ 20 עם אראל סגל (והפאנליסטים אורנה אנג'ל, אריה אלדד וקלמן ליבסקינד) 

וגם ראיון מדיני לאריה גולן במשדר הבוקר של קול ישראל, ועוד תקשורת.

   

מבקר המדינה פותח בבדיקת נסיעותיו של שר החוץ ליברמן לחו"ל בעקבות תלונה שלי. האם הלו"ז המדיני והדיפלומטי של מדינת ישראל נקבע לפי קשריו הפרטיים המפוקפקים של ליברמן? יש בהחלט חשש כזה, לפי חשיפה של הכתב והפרשן המדיני של "הארץ", ברק רביד, שחשף פגישות תמוהות שהוסתרו מצמרת משרד החוץ, ובראשן פגישות עם מי שהיה עד לאחרונה מבוקש לחקירה בישראל, הטייקון מרטין שלאף. הנה המכתב שלי למבקר, הנה מכתבו של המבקר לליברמן המורה לו לחשוף את הלו"ז המפורט של נסיעתו לוינה, והנה מכתב נוסף שלי למבקר, אחרי שהגיע לידי מידע נוסף על נסיעותיו של ליברמן.

שביתת הדואר. עובדי קבלן לא נולדים מהכרוב ולא החסידה מביאה אותם. השבוע הוחרפה השביתה שמובילה ההסתדרות למען עובדי הדואר. ושוב אני רוצה להדגיש עד כמה היא חשובה ומוצדקת וחשוב שכולנו נרתם להביע בה תמיכה.  זו דוגמה מצוינת לסולידריות של עובדים ממעמד הביניים עם עובדים עניים. הכוונה של הנהלת הדואר להיפטר מכ-700 עובדים המועסקים שנים מעטות, ופשוט להחליף אותם באחרים, כאילו היו סחורה משומשת, וזה בנוסף לאלף מפוטרים שעליהם כבר היתה הסכמה שיפרשו - היא קוו אדום. עובדי קבלן לא נולדים מהכרוב. בשיטה הזאת בדיוק הם נוצרים. זו רעה חולה מבחינה מוסרית וחברתית וטמטום כלכלי. עוד על כך בפוסט באתר ובסטטוס בפייסבוק. האיור הוא של נועם פורר המוכשר, איילה שלוחה, סמלו של דואר ישראל, עובדת קבלן - בהשראת המאבק נגד הפרטת הדואר בבריטניה.

את חוק הזכות לעבודה בישיבה חוקקתי ב-2009, ומאז קיבלו כסאות עשרות אלפי עובדים שעד אז הוכרחו לעבוד בעמידה. ולמרות זאת, כמו רוב חוקי העבודה, זה חוק שמופר שוב ושוב, למרות הקנסות הכבדים שאפשר להשית על מפיריו בעקבות החוק. לכם - הלקוחות - יש תפקיד חשוב באכיפת החוק. להתעצבן לא רק על מחיר מופקע, אלא גם על התעמרות בעובדים חלשים. הנה ראיון על כך בגל"צ בתוכנית "יהיה בסדר" עם אביב לביא ולינוי בר גפן. 

 

על עפר עיני ודיסקונט. מזעזעת אותי עצם העובדה, אבל גם הקלות הבלתי נסבלת שבה חצה עופר עיני את הקווים, ממי שעומד בראש מאבקי עובדים ליצוג הנהלת דיסקונט שמבקשת לפטר עובדים. אפילו ניר גלעד, שתמיד בקרתי אותו בחריפות, הצטנן שלוש שנים תמימות מרגע פרישתו מתפקיד החשב הכללי באוצר (שם העניק מתנות נדיבות למשפחת עפר) ועד שעבר לעבוד בשרות המשפחה, כמנכ"ל החברה לישראל, בשכר עתק. צעד כזה סודק אנושות את האמון של הציבור בהסתדרות ובעבודה המאורגנת, זה קרב שהוא ממילא קשה, וזה מזיק ומכאיב.  הנה הסטטוס המלא והמנומק על זה בפייסבוק, פוסט באתר וכאן ראיון אתמול בעניין זה בערוץ 2 בשש עם עודד בן עמי, לצפיה הקליקו:

התוכנית "אנשים" עם דרור גלוברמן מסכמת את השנה שלי, לא כל המחמאות מוצדקות ולא כל הביקורת מוצדקת, אבל סך הכל כתבה מקיפה ומעניינת. במדד המנהיגות של התוכנית מציינים 60% מגולשי האתר "מאקו" שהם נותנים לי צל"ש, אז תודה לגולשים. הקליקו על אחד מהמסכים לצפייה:

ואם לא במציאות הנראית לעין כרגע לפחות באסטרולוגיה. האסטרולוגית של ynet   גלי נדיב אלוף צופה לכבוד השנה החדשה  שאני אהיה ראש הממשלה הבאה של מדינת ישראל. לא מהאסטרולוגיה תבוא הישועה, אבל למה לא להשתעשע קצת. הנה תחזיתה.

על מצוות המעשר  ועל הקשר בינה ובין מדינת הרווחה המודרנית, ועל ההבדל בין צדק לצדקה, בתוכנית "כמעט שבת" בערוץ 2, עם דרור קרן:

והנה כמה פרגונים למי שמגיע, וגם קצת תמונות מחלק מאירועי השבוע:

ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, הוא אחד המנהיגים היותר מרשימים, גם אידיאולוגית, גם אישיותית וגם ביצועית שקמו לנו בשנים האחרונות. הבחירות בירוחם מתקיימות במועד אחר משהתקיימו בכל הארץ, וכאן אנחנו בירוחם,  בפתיחת הקמפיין שלו לראשות (מימיני שר הרווחה מאיר כהן ומשמאלי מיכאל, ובתמונה השניה אני על הבמה) בהצלחה! 

את סער גינזבורסקי מאשדוד אני מעריצה, לא פחות. יש לו חוט שידרה מברזל, הוא לא פוחד מאף אחד, מנהיג אמיתי. בן 40, איש הייטק ויזם, נולד וגדל באשדוד, נשוי ללימור התותחית, ואב לארבעה. המקומון האשדודי 'אשדוד 10' בחר בו לאיש השנה במאבק בשחיתות. כבוד. (התמונה במקור, לא על אחריותי)

בגבעת עמל עם החברים לסיעה, הזדהות עם התושבים שמפונים בכוח ובהתעמרות לטובת פרוייקט בינוי של תשובה. הנה גם הצעת החוק שלי בעניין שעברה בטרומית, וכבוד לרונה אורבנו הבולדוזרית הנפלאה שגרה בשכירות בקרבת מקום ומלווה את השכנים שלה.

ציפי שטרק הקימה חוג חשוב למיגור האלימות והגזענות.  במפגש הפתיחה פרשנו באופן מאוד גלוי ומעמיק את השקפת עולמנו ביחס לגזענות לגווניה, היה מעניין.

 

בנשר. הרמת כוסית כיפית ומלאת אנרגיה לכבוד החגים עם חברים לסיעה (וכחלון, שהוא לא חבר סיעה...) אצל אבי בינמו ראש עיריית נשר המצויין, יחד עם חברים טובים: יחיאל אדרי- סגן ראש העיר, בוריס אייזנמן - מזכיר הסניף,  ונעמי כספי סגנית ראש העיר.

ושוב, צום קל לצמים, ושיעבור עלינו יום כיפור שקט שנצא ממנו טובים יותר וחזקים יותר,

 

שלכם,

שלי 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית