ח'כ מיקי רוזנטל: דברים שרואים משם. עידכון שבועי 26.9.2014

26.9.2014  עדכון שבועי

 

איך חוזרים לשלטון?

 

בעקבות דברים שכתבתי בשבוע שעבר נשאלתי שאלות רבות ונוקבות. מה צריך לעשות כדי שמפלגת העבודה תחזור להנהיג את המדינה? האם יש סיכוי להשיג את המטרה הזו? האם לאור הסקרים שמנבאים לנו בעת הזו 13-14 מנדטים    כדאי בכלל להאיץ את הקדמת הבחירות, או דווקא לעבוד קשה ולהמתין שמצבנו ישתפר בדעת הקהל?

 

שאלות מורכבות. לא על כולן יש לי תשובה ברורה. עיון בסקרים האחרונים (בגרף – הסקר שפורסם בגיליון החג של "מעריב") מצביע על מספר מגמות בדעת הקהל הישראלית:

 

 

1.  אין יותר מפלגה אחת או שתיים דומיננטיות בפוליטיקה הישראלית. המפלגות הגדולות הולכות ונחלשות – ובמקומן צפוי שיהיו 5-6 מפלגות בינוניות, כשלצדן מפלגות חרדיות וערביות. 

 

2.  אי-האמון בפוליטיקה ובפוליטיקאים הולך ומעמיק. אין מנהיג נבחר שכלל הציבור (לא סקטור) מתייצב מאחוריו והאמון בו הולך וגובר (ראו איור). ההיפך הוא הנכון. המחזוריות היא שמדי בחירות, הציבור מחפש לעצמו "מושיע" חדש ואחר כך מפנה לו עורף. עכשיו לפיד – out, כחלון – in. הזילות של המנהיגות וחוסר האמון בה מדאיגים מאוד מבחינתה של הדמוקרטיה הישראלית. 

 

3.  25 עד 30 מנדטים עשויים להבטיח את השלטון.

 

4. פוטנציאל הגוש שממנו שואבת מפלגת העבודה את קולותיה עומד על כ-45

מנ דטים.

 

5. מכאן ברור שעל מנת להגיע לשלטון, קודם כל וראשית, על מפלגת העבודה להוסיף לכוחה הנוכחי לפחות כ-10 מנדטים. עליה לרכז מאמץ מרכזי בתוך הגוש כדי להפוך למפלגה שתרכיב את הממשלה, זו משימה אפשרית בהחלט.  איך עושים זאת?

 

 

1. הסכם חדש בין הציבור למנהיגיו

 

על מפלגת העבודה להציע חוזה חדש לציבור, שמטרתו השבת האמון בפוליטיקה ובפוליטיקאים. ל"חוזה" מספר עקרונות, להלן  3 דוגמאות: 

 

א. הבטחה של פוליטיקאי מחייבת:  אנחנו מתחייבים – ומקיימים. נציג בפני הציבור רשימת תכניות שאנחנו מתכוונים ליישם, לדוגמא: דיור בר-השגה ל-40 אלף זוגות צעירים בתוך 3 שנים; עד 25 תלמידים בכיתה בתום שנתיים לכהונת הממשלה בראשותנו; הקמת מרכז תורים לאומי לבריאות הציבור בתוך שנה, כך שהמתנה לניתוח לא תעלה על שבועיים. אם לא נעמוד במטלות במועדים שהבטחנו – אנחנו מתחייבים לקחת אחריות ולהתפטר. הציבור, שעייף כבר מהבטחות שווא של פוליטיקאים – עשוי למצוא תקווה בהסכם החדש ולתמוך בו ובנו.   

 

ב.שינוי ההתנהלות של נבחרי הציבור: לשחיקה באמון הציבורי בכנסת ובחבריה יש סיבות רבות. ברור שלהתנהלותם של נבחרי הציבור "תרומה" משמעותית לתהליך ההרסני הזה. בשנה האחרונה טרחתי על קידומו

של תקנון אתיקה חדש לחברי הכנסת . לטעמי, מפלגת העבודה צריכה להוביל את השינוי בהתנהגות של נבחרי הציבור, בדוגמא אישית ובהתנהלות מופתית. אימוץ הקוד האתי הלכה למעשה יחל תהליך של השבת אמון הציבור בפוליטיקה בכלל, ובידול מנהיגי מפלגת העבודה בפרט.

 

הראיון שקיימתי (אפשר להקשיב בלחיצה על התמונה, מדקה 14.00) השבוע בתכניתה של יעל דן בגל"צ על נבחרי ציבור שלא הדירו את רגליהם מחתונתו של עופר עיני, בהם גם מצמרת מפלגתנו, קשור לשינוי המתבקש.

 

מדקה 14.00

 

ג.  שיח פוליטי חדש: השפה הפוליטית הנוכחית היא שפה מכובסת שהציבור סולד ממנה, ובעיקר נוטה שלא להאמין לה. על מפלגת העבודה לאמץ טרמינולוגיה חדשה במקום הסיסמאות והקלישאות המקובלות.

 

2. חיזוק מוסדי של המפלגה

 

לטווח ארוך יש לכונן מוסדות וכלים שיסייעו להנחיל את ערכי המפלגה ולהגדיל את כוחה הציבורי. לדוגמא, חשוב להקים כלי תקשורת אידאולוגיים שיסקרו את המציאות הישראלית בראייה סוציאל-דמוקרטית. 

 

לטעמי מומלץ גם להחזיר גם את זרם העובדים בחינוך. עיצוב אישיות  אידאולוגית מתרחש בשנות הילדות. לחרדים יש מוסדות חינוך, לדתיים גם – ואילו אנחנו  ויתרנו על החינוך ברוח ערכי תנועת העבודה – וחבל.

 

3. סליחה? מה עמדת המפלגה?

 

כדי לזכות באהדת הציבור ובעיקר על מנת להגדיל את התמיכה במפלגה  בתוך גוש המרכז-שמאל, עלינו לא רק לבקר את מדיניות הממשלה, אלא לספר לישראלים מה אנחנו מתכוונים לעשות כשנגיע לשלטון. מפלגת העבודה חייבת להציג סדר יום חֲלוּפִי ולהשמיע את קולה בסוגיות אקטואליות מרכזיות.

 

השבוע למשל הותקף בית המשפט העליון אחרי שהשופטים פסלו את החוק שהתיר לכלוא פליטים ללא משפט. חברי הכנסת של המפלגה התבטאו בסוגיה – אבל קולה של המפלגה נדם והותיר את הזירה לבריוני הימין. הנה העמדה שאני פרסמתי:

 

"ההתקפה על בית המשפט העליון לא קשורה לפסיקה שלו בעניין הפליטים הסודנים וכליאתם. אויביו של בג"ץ משתלחים בו בשל עצם קיומו ומעמדו המוסרי בחברה הישראלית. בתמצית ניתן לומר, כי בכנסת ישראל יש לא מעט מחוקקים שחושבים שתפקידו של בית המשפט העליון אינו לעשות משפט, אלא לקחת חלק במלחמה נגד אויבי  מדינת ישראל או מי שלדעתם מסכן אותה.

 

חב רת הכנסת איילת שקד משווקת עכשיו את המחלוקת, כאילו בג"ץ מעוות את רצון העם ונכנ ס לגדר סמכויות הכנסת. זו כמובן שטות מוחלטת. הפסיקה בעניין הפליטים הינה ברשות ובסמכות וכחוק. שקד מבינה זאת – ולכן מנסה כעת לגייס את הקואליציה הרעה הזו כדי לפגוע בשופטי בג"ץ ולצמצם את סמכויותיהם, כך שלא יוכלו לבטל חוקים הפוגעים בכבוד האדם או חירותו. המשמעות היא שרוב מקרי בכנסת ישראל יוכל לחוקק חוק שייכלא גם אזרחים ישראלים ללא משפט. כמה משותפיה של איילת שקד חושבים שזה אפילו רעיון טוב.

 

אפשר להתווכח עם החלטת השופטים, ויש כמובן גם דרכים אחרות להיאבק בהסתננות בלתי חוקית, אבל אסור לפגוע בבג"ץ ולהטיל מורא על שופטיו. אני וחברי ניאבק כדי לשמור ולהגן על בית המשפט כמצפן המוסרי של מדינת ישראל. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע, שרוב הדיקטטורות הפכו כאלה גם באמצעות חקיקה שמבטלת את הפרדת הרשויות ומכשירה עוולות, כדי להגן על לאומנות קיצונית". 

 

לפני כשנה, בנאומי הכנסת, הזהרתי את השר גדעון סער, שהחוק שהוא מקדם אינו מוסרי ואינו יהודי. הנה הנאום (לחיצה על התמונה הבאה).

 

 

4. "העבודה" צריכה להחזיר את הכבוד של העבודה

 

תשובה אחרונה להיום, לשאלה כיצד חוזרים לשלטון: תנועת העבודה חייבת להחזיר את ערך העבודה למרכז ההוויה הציבורית. מהלך זה עשוי  לחבר שכבות נרחבות חזרה למפלגה. מדינת ישראל מתדרדרת במהירות לדפוס פוגעני, ולפיו היחסים בין עובד למעביד דומים להחלפת סחורות. העבודה חייבת לחזור ולהיות משמעותית הרבה יותר בחיינו, כלומר היא חייבת להבטיח לאדם לא רק את האפשרות להתפרנס למחייתו, אלא גם לשמור על כבודו בזמנים שבהם הוא אינו מסוגל לעבוד: בעת מחלה, חופשה או הזדקנות. "העבודה" חייבת להחזיר את מעמד העבודה למקום שבו היא מעניקה משמעות לחייהם של אנשים ומאפשרת להם לממש את כישוריהם, מגינה על אנושיות העובדים ועל כבודם.

 

אלה הרעיונות שלי, אשמח לשמוע את דעדכם במייל או בפיסבוק.  

 

מיקי רוזנטל <mrosenthal@knesset.gov.il>

 

  Facebook    Twitter  

 

התקציב הרע יחמיר את מצבם של רוב אזרחי ישראל

 

העוני זועק מכל מקום. רעב כבר לא נדיר במקומותינו. בשבוע שעבר היו אלה החיילים הרעבים שחתמו על עצומה לראש הממשלה, וממש לפני החג התפרסם מחקר של מרכז טאוב, ולפיו משפחות רבות מדי החלו את השנה ללא ארוחת חג. לישראלי הממוצע בעשירון התחתון חסרים כ-192 שקל בחודש כדי לרכוש מזון המספק את משק הבית, לאדם בעשירון השני חסרים כ-99 שקל לחודש.

 

בקישור הבא (תמונה) ראיון בתוכנית של אורלי וגיא בעניין החיילים הרעבים העבירו לדקה 55:50.

 

 

הפשרה בין ביבי ללפיד על תקציב המדינה האכזרי יגרום לכך שלרוב אזרחי ישראל יהיה כמובן רע יותר בשנה הבאה. הנה ראיון עם אהרלה ברנע על התקציב בערוץ 2

 

האמינו יום יבוא

 

ראש השנה חלף. תקוות חדשות בפתח. השנה הזו חייבת להיות שונה מקודמתה, טובה ממנה. בקיץ 2014 שוב שילמנו בדם מיטב בנינו במלחמה בעזה, עוד סיבוב ארוך ומתיש שהסתיים בתחושה של תסכול. עוד הפעלת כוח שהסתיימה ללא הכרעה. 

 

מדינת ישראל חייבת לשנות כיוון. אין פתרון אחר זולת הסדר. לנו אין ארץ אחרת וגם הפלשתינים לא ילכו מכאן. חבל על הדם שנשפך ועל המשאבים שיורדים לטמיון במלחמות סרק. 

 

הציבור  מחפש תקווה, מייחל להנהגה שאפשר לסמוך עליה. אל תאמינו למתייאשים מהשלום ולאלה שאיבדו  את התקווה שניתן להשיג הסדר. הלוואי שתהא השנה הבאה עלינו לטובה שנת שלום.  

 

 

מאחל לכם ולבני משפחותיהם גמר חתימה טובה,

 

 

מיקי.

 

דוא"ל: mrosenthal@knesset.gov.il 

 

  Facebook    Twitter  

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית