ח'כ נחמן שי: השבוע שהיה כך היה: לקחנו את מנהטן ועכשיו את ברלין

השבוע שהיה כך היה: לקחנו את מנהטן ועכשיו את ברלין


14.9.2014 

חברות וחברים,

 

בברלין, השבוע, למרות שלא שמעתי את המוזיקה ואת המילים, הדהד כל הזמן באוזני שירו של לאונרד כהן: "קודם ניקח את מנהטן, אחר-כך את ברלין".

 

משלחת של ארבעה חברי כנסת (חיים כץ, מיקי רוזנטל, יעקב מרגי ואני) באה לברלין מטעם קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-גרמניה אשר חיים כץ ואני עומדים בראשה, ובסיוע קרן האנס זיידל. ראינו הרבה ישראלים בברלין אך לפני כן כמה מילים על הביקור:

 

הדיפלומטיה הפרלמנטרית היא אחד הערוצים החשובים ביחסים בינלאומיים. כרגיל אנחנו משקיעים בכך מעט מדי ואיננו מעריכים נכונה את משקלם של פרלמנטים בעיצוב מדיניות החוץ של ארצותיהם. למיטב ידיעתי מאז פרצה מלחמת עזה ועד הרגע הזה לא היו בגרמניה שרים, כמובן שר החוץ, וגם לא חברי כנסת. הייתה אם כן משמעות מיוחדת למפגשים כאלה בשולי המלחמה ונוכח הביקורת החריפה שנמתחה בדעת הקהל הגרמנית על המלחמה ותוצאותיה. אגב, היה פער ניכר בין עמדותיה הרשמיות של ממשלת גרמניה שגיבתה בדרך כלל את ישראל ובין הציבור הרחב, כולל התקשורת שביקרו אותה. בין לבין נרשמה גם עליה ברמת האנטישמיות כמו במקומות אחרים באירופה. הנה כתבה שפורסמה ב-YNET  העוסקת בעליית האנטישמיות באירופה.

 

נפגשנו עם יושב ראש הבונדסטג, ראשי ועדות החוץ והביטחון, ראשי סיעות וכמובן עם עמיתינו, חברי קבוצת הידידות המקבילה לנו.

פגישה עם יו׳״ר הבונדסטאג. השמיע דברים קשים בגנות האנטישמיות, ישתתף בהפגנה ביום ראשון נגד אנטישמיות עם הקנצלרית מרקל ועם נשיא גרמניה.

 

 

הופענו לפני המועצה ליחסי חוץ, פגשנו קבוצות של צעירים והתוודענו לפרויקטים אזרחיים שונים שעוסקים בישראל ובמאבק באנטישמיות וכמובן, ביקורים באתרים בעלי ערך היסטורי, שברלין מתאפיינת בהם.

אבני מרצפת בברלין, על כל לוח נחושת שמו של יהודי, תושב העיר שנספה בשואה. אלפים רבים כאלה.

 

כצפוי, לישראל אתגר גדול בגרמניה. העבר מתרחק והולך, הדורות שזוכרים היטב או באופן קלוש נעלמים והדור הצעיר, כולל בפוליטיקה, חושב ומתנהג אחרת. מובן שמגרמניה יש לנו, בצדק, ציפיות אחרות אבל מי שמסתכל קדימה חייב לראות את השינוי במגוון האנושי (יותר זרים, יותר מוסלמים) על אדמת גרמניה וגם להבין כי למדינה החזקה והמובילה במערב אירופה יש עניינים אחרים דוחקים, שמשפיעים על מעמדה של ישראל.

 

בישראל סבורים שגרמניה נתונה מראש ושעמדותיה יציבות, ואני אומר כי אין גבול להשקעה שצריך להשקיע ולרגישות שצריך לגלות. מה שנראה מפה ברור ומובן מאליו ,הרי ישראל מגינה על עצמה ופועלת באופן מידתי וזהיר, נראה משם שונה לחלוטין - פעולה בכוח רב מדי שגרמה למספר נפגעים חסר פרופורציה.

 

זהו האתגר שעומד היום בגרמניה, ולא רק שם בפני מדיניות החוץ של ישראל ואני לא רואה מי ירים את הכפפה, מי ישנס מותניים ומי יתגייס לבנות מחדש את מעמדה הבינלאומי של ישראל שניזק כה קשה במבצע "צוק איתן" ואחריו. על הפקעת 4000 דונם בגוש עציון כבר דיברנו?

 

ובאשר לישראלים, אלה נראים ונשמעים בכל מקום, למעלה מעשרים אלף איש צעירים וצעירים פחות, בחרו לגור שם ואליהם מצטרפים תיירים רבים מישראל. ברלין היא אכן עיר יפיפייה, מתחדשת ומלאת תנופה, אבל עדיין כל רגע על אדמת גרמניה ובמיוחד בברלין, עמוס באותן רגשות ובסימני שאלה על המשיכה המיוחדת הזאת של ישראלים לגרמניה.

 

אז זהו: לקחנו את מנהטן ועכשיו את ברלין...

 

שבת שלום,

נחמן שי

 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית