ח'כ נחמן שי: השבוע שהיה כך היה: הדי מלחמה

השבוע שהיה כך היה: הדי מלחמה


7.9.2014 

חברות וחברים,

 

ההדים והזעזועים של מלחמת עזה עדיין נמשכים. נכון שאנחנו נמצאים בהפסקת אש, מוגבלת, לכאורה, לחודש, אבל נראה ששום דבר לא הסתיים. ביום ראשון השבוע הלכתי לבקר ביקורי תנחומים בקיבוץ נירים אצל משפחותיהם של זאביק עציון ושחר מלמד ז"ל, שנהרגו ימים לפני כן בשעה האחרונה של הלחימה. חבר שלישי של הקיבוץ שנפצע קשה עדיין נלחם על חייו. בנירים שמעתי דברים קשים  על התנהגות הממשלה ועל היחס אליהם בעת הלחימה. נדיר לשמוע דברים כאלה מחברי קיבוצים שבמשך שנים ארוכות היו חשופים לאיומי הרקטות והפצמ"רים ועכשיו סוף, סוף נתנו למחאה הזאת ביטוי.

 

אני לא בטוח שהחלטת הממשלה מאותו יום לגבי הזרמת כספים לדרום, אשר כמובן טרם מומשה, יש בה די, מה גם שכדרכה, הממשלה אומרת דברים אחדים ועושה אחרים, למשל, ערים מרכזיות בדרום כמו אשקלון ואשדוד, שנמצאות בקו ה-40 הודרו לעת עתה מהסיוע הממשלתי. השבוע אני מגיש עתירה חדשה לבג"צ והפעם תובע באופן ישיר לבטל את קו 40 הקילומטרים, שלא היה ולא נברא. דברים ברוח זו אמרתי בתכנית "קריאה שלישית" בערוץ הכנסת.

 

במהלך השבוע פגשתי נציגים נבחרים מהקונגרס האמריקאי, מהפרלמנט הקנדי ומהפרלמנט האירופי. יו"ר המפלגה, יצחק (בוז'י) הרצוג, שהזמין אותי לחלק מהפגישות, משקיע ככל הנראה יותר עבודה משר החוץ ליברמן בטיפוח יחסי החוץ הרעועים שלנו. דווקא אנחנו כאופוזיציה, יודעים להציג עמדה ישראלית מאוזנת, הגיונית, נבונה וצודקת, כפי שאמרו לנו חברי הסיעה הסוציאליסטית בפרלמנט האירופי. על הצורך לשקם את חזית החוץ פרסמתי השבוע מאמר בדה מרקר.

 

 

ההוכחה הניצחת לעיוורון המדיני של הממשלה היא ההחלטה חסרת האחריות על הפקעת 4,000 דונם בגוש עציון. גוש עציון יישאר תחת שלטונה של מדינת ישראל, אני מקווה, אבל החלטות הממשלה מערערות גם על האמירה הזאת ובעיקר נותנות סטירת לחי מהדהדת לכל הגורמים הבינלאומיים בארה"ב ובאירופה, שתמכו בנו במהלך הלחימה בעזה ואשר מבינים עתה היטב כי ״מה שהיה הוא שיהיה״. אין אופק מדיני, אין שותפות עם הרשות הפלשתינאית, הים הוא אותו ים והערבים הם אותם ערבים, כפי שנהג לומר ראש הממשלה יצחק שמיר וממשיך בכך בנימין נתניהו.

 

הכנסת התעוררה השבוע מתרדמת הקיץ הארוכה מדי כדי לקיים ישיבות של ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכספים ואפילו המליאה. בכל הדיונים האלה ליוותה אותנו מלחמת עזה. לוועדת הכספים שעסקה במע"מ אפס התפרצו תושבי הדרום ודרשו, בצדק, לדון קודם כל בענייניהם שלהם. בוועדת החוץ והביטחון ניסה היו"ר, זאב אלקין, לקדם רעיון כי הוועדה תהווה פורום לבדיקת התנהלות הממשלה על זרועותיה השונות במלחמה. זהו דבר מופרך. הוועדה אכן רשאית לדון בכל עניין והלוואי ותעשה כן, אבל אסור לשכוח כי זהו פורום פוליטי וחסר סמכויות. לעומת זאת וועדת בדיקה חיצונית-משפטית חיונית ביותר כדי להבין כיצד נכנסנו למלחמה הזאת, מה ידענו ולא ידענו, כיצד התנהלה ובעיקר כיצד אנחנו יוצאים ממנה ולאן. נראה אם הלחץ הציבורי יתחזק ויצליח לכפות על הממשלה ועדה כזאת, אשר כמובן, מאיימת עלייה.

 

לבסוף, ביום ראשון הלכו ילדי ישראל לבית הספר ואני רוצה לשוב ולהקדיש לכם את הפוסט שהעליתי באותו יום בפייסבוק.

 

"עם ישראל הולך היום לבית הספר. טעות לחשוב שמדובר רק ב-2.2 מיליון ילדים. לילדים יש הורים, אחיות ואחים וכמובן סבים וסבתות. אז כולנו הולכים איתם ביחד לבית הספר וליבנו פועם בקצב של לבבותיהם הקטנים וההתרגשות שלהם, היא ההתרגשות שלנו.

 

ילדי ישראל באים לבית הספר אחרי שתרגלנו אותם כל הקיץ בצבע אדום ועשינו את חייהם קשים עד מאד. אין ילדים כאלה בעולם שחווית הקיץ שלהם עם מרחבים מוגנים ואזעקות חוזרות ונשנות. איזה מין ילדים הם יהיו לכשיגדלו ומה הם יזכרו מקיץ 2014?

 

אני רוצה להזכיר לכולנו שגם בעזה יש ילדים ורבים מהם לא ילכו לבית ספר בשנה הקרובה כי המלחמה הרסה את חייהם. האחראים לאסון הזה נמצאים לידם. הם רק צריכים לקרוא להם והם יצאו מתוך המחילות והמנהרות. אנחנו צריכים גם לדאוג לילדים האלה ולכל הילדים שסביבנו, כי מהם צפויה לבוא התקווה ואולי יהיו פה פעם חיים אחרים..

 

ולבסוף מילה אישית, לתלמידות האישיות שלנו, למיקה שמתחילה כיתה ב' ולעלמה שהולכת לגן חובה - שיהיו לכן רק ימים יפים".

 

 

שבת שלום,

נחמן שי

 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית