ח'כ שלי יחימוביץ': אזור הנוחות הפחדני של נתניהו ולפיד: הכתשה של מדינת הרווחה. האבל על דניאל: שבעה בלי מילות נקם. אין מלחמות שמחות. על נשים היסטריות, ושי לשבת - פיקטי לבני אדם

אזור הנוחות הפחדני של נתניהו ולפיד: הכתשה של מדינת הרווחה. האבל על דניאל: שבעה בלי מילות נקם. אין מלחמות שמחות. על נשים היסטריות, ושי לשבת - פיקטי לבני אדם

 

שלום לכם חברות וחברים,

   

הנה זה בא. לפיד ונתניהו בחרו בדרך הפחדנית והפוגענית ביותר לממן את צוק איתן - לקצץ בבריאות, בחינוך, ברווחה, בבטחון הפנים. באזור הנוחות הנפלא הזה לא מתעמתים עם החזקים באמת, ומכים בעניים ובמעמד הביניים. הקיצוצים האלה משמעם שאתם תשלמו מכיסכם על בריאות וחינוך, ההכנסה הפנויה שלכם תקטן, וככה, על הדרך, גם אין סיכוי שבאמצעות כוח הקניה שלכם המשק יחלץ מהמיתון ומההאטה שכבר נמצאים כאן כדי להישאר. זה בתנאי שאתם מעמד ביניים. אם אתם עניים - פשוט ישללו מכם שרותים בסיסיים. כך כותשים (סליחה מכתישים) עוד את מדינת הרווחה, שהיא ממילא מצומקת אצלנו בצורה מבישה, כפי שאתם יכולים לראות בגרף הזה: 

מאיפה כן לקחת את הכסף? האפשרויות הן כה רבות, מגוונות, כלכליות וצודקות יותר. לבטל את מע"מ אפס האידיוטי, שכבר עלה לנו ביוקר.  להגדיל את הגירעון בצורה אחראית. להקטין את היקף הפטורים ממס. זה עולה לנו כמעט 7 מליארד שקלים בשנה והולך ממילא למי שיש להם הרבה. עוד פרטים ומספרים בפוסט שלי בפייסבוק, בראיון הבוקר לאריה גולן ברשת ב' של קול ישראל (גם מדיני ופוליטי), הנה גם כתבה בערוץ 2 ב"תוכנית חיסכון", וגם ראיון לערוץ 1 לדוד ויצטום, הקליקו:

"מגיע להם"?  קיבוצניק או מתנחל, ישראלי או פלסטיני - לשום ילד בן ארבע לא "מגיע" למות. גם לא מגיע לו, להוריו ולאוהביו, לשמש, בעודם מבכים את מותו, טרף להוכחת צידקתו הפוליטית, כביכול, של מישהו. "מגיע להם" הייתה הכותרת באתר "סרוגים" על מותו של דניאל בן הארבע. מגיע להם כי "99.9 מהם תמכו בהתנתקות". מהיכן תהומות השנאה שמייצרים אמירה נוראה כזאת, בצירוף הוכחות מלומדות? ומי זה "להם"? מיהם "אנחנו" ומי אלה "הם"? יש למישהו מפה סודית עם סימונים כאלה?

 
אתמול הייתי בביתם של גילה ואלון, הוריו של דניאל. את גילה  פגשתי לפני שבוע בדיוק, כמה שעות לפני שהנורא מכל קרה, באולפני הרצליה, לפני התוכנית של אורלי וגיא שהתראיינתי בה יחד עם ראש המועצה האזורית מרחבים שי חג'ג', מועצה שגילה היא הדוברת שלה. שלושתנו עמדנו, פטפטנו קצת ושתינו קפה לפני השידור. לא ידעתי שהשאירה שלושה קטנטנים בבית, בנחל עוז, ובוודאי שאיש מאתנו לא שיווה בנפשו את עוצמת האסון שיפול על ראשה בהמשך היום. בבית הוריו של דורון אתמול, שם השבעה, וגם בהלוויה, לא נשמע השורש נ.ק.מ בשום הטיה. לא "השם יקום דמו" הדתי ולא "נקמת דם ילד קטן" החילוני של ביאליק. אמא של דניאל שיתפה חלום, שלעולם לא יתגשם: שדניאל יגדל להיות המנהיג שיביא את השלום. ה"מגיע להם" הזה לא מגיע לדניאל, לא לאף אחד מאתנו, לא לשום אדם. 

אמהרית אני מדברת אליכם. ראיון בעניין לקץ' מלקו בפרט, ועל עובדי קבלן וגם על גזענות בכלל, בערוץ האתיופי IETV.
הראיון מדובב כולו לאמהרית (מה שיוצא די משעשע לכשעצמו) אז הוא מיועד לדוברי השפה שבכם ואנא שלחו גם למשפחה וחברים מקהילת יוצאי אתיופיה. הקליקו

מעדכנת אתכם גם בעוד מכתב ששלחתי לנגידת בנק ישראל בעניין, אני עוקבת, עקבו גם אתם.

 

תחזרי למטבח. הלנצח נאכל שוביניזם? כמובן שאין צורך לחסוך עימות עם הנגידה רק משום שהיא אשה (ראו פרשת לקץ' מלקו) אבל מייגעת וקצת מייאשת אותי אותי השפה היחודית ששוב ושוב נשמרת רק עבור נשים בעת מחלוקת, או התמודדות, וממנה בוקע הסאבטקסט הקדמוני של תחזרי למטבח, ואני מדברת על הורדת הריבית של הנגידה. אם סטנלי פישר היה מוריד את הריבית היו אומרים שהוא מנהיג כלכלי נועז. על פלוג מתדרכים: "היסטרית" שעשתה "צילומים פוטוגניים" והכניסה "פחד וסחרור". אולי די? אפשר לבקר עניינית את הצעד הזה בלי סידרת הכינויים החשוכה ששמורה רק לנשים. (הציטוט של "בכיר באוצר" לסטלה קורין ליבר בגלובס).


ואם לא למטבח, תעשי תנועות חינניות. שוביניזם 2. השבוע בקשו ממני יונה לייבזון ואביב לביא להתראיין בתוכניתם "יהיה בסדר" בגל"צ כדי שאטפל בסיפורה של עדן, בת ה-17 מרמת הגולן שאולצה לעשות בחינת בגרות יחודית לבנות, עם תרגיל קרקע נשי, וקיבלה סירוב מוחלט לעשות בחינה בכושר פיסי במתכונת "של הבנים". למה הבנות מצוות לעשות תנועות חינניות גם כשהכושר שלהן מעולה, ולמה שבנים לא יוכלו לבחור בתרגיל תנועה אם הם טובים בזה? כבר לפני שלוש שנים טיפלתי בזה בעקבות תלונות של בנות, חשבתי שזה נפתר, אבל הוא שוב מרים ראש. השוביניזם. לטיפול לפני שלוש שנים, לראיון השבוע בגל"צ.

  

אין מלחמות שמחות, ומי שמחפש תמונות נצחון וריקודים ברחובות - לא בבית סיפרנו. טוב שנחתם הסכם הפסקת האש, חבל שנדרשו 50 ימים להשיגו – וזה לא היה באשמתנו. החמאס הוא שהפר שוב ושוב את הפסקת האש. החמאס אמנם ספג מכה קשה, אבל קשה לשאת את העובדה שהשליטה הייתה בידיו. החמאס פתח במלחמה, החמאס גרר אותנו לפעולה קרקעית שלא רצינו בה, החמאס החליט מתי תסתיים המלחמה. פה טמונים גם הכשל והחולשה. די להיגררות, די לתגובות מזדמנות, די ל"ניהול סכסוך" בלי הצבת שום תוואי לסיומו. אסור לנו לשקוע כעת בשגרת השקט הזמני. מוטלת עלינו חובה ליטול יוזמה פעילה ונועזת להסדר מדיני. אסור להשלים עם סבבים עקובים מדם כאילו היו כורח המציאות. ציר מתון בקנה מידה היסטורי נוצר במזרח התיכון, ובו חברות מעצמות ערביות שיש להן אינטרסים משותפים עם ישראל, ואסור להחמיץ הזדמנות זאת. הנה כאן ראיון לערוץ 2, לתוכנית של יואב לימור וגלית גוטמן:

ולסיום, שי לשבת: אורן דניאלי (בתמונה) הכין תקציר פשוט מעולה, בשפת בני אדם, של הלהיט ההיסטרי, החם והחשוב ביותר בשמי הכלכלה ובכלל – "הון במאה ה- 21" של תומס פיקטי.  

איך ולמה אי השוויון בעולם שובר שיאים היסטוריים ומאיים על שלום האנושות, בזה, בצירוף בסיס נתונים ועובדות חסר תקדים, עוסק הספר, שהוא אמנם מדהים ומרעיש, אבל האמת – כתוב נורא, ומאוד קשה לקריאה. לא בולעים אותו, אלא אוכלים אותו בנגיסות קטנות מדי פעם, אחרי הפוגות הומניטריות מתמשכות.

 
אורן היה מתמחה ומתנדב במשרד שלי בזמן שלמד כלכלה באוניברסיטת תל אביב. היום הוא חוקר ודוקטורנט לכלכלה בהרווארד. לא מזמן הוא שלח לי את התקציר  שכתב להנאתו (זה אורן, יש לו תחביבים מעניינים), ואני חולקת אותו אתכם וממש מבקשת שתקראו, תפיצו ותסבירו. כל מה שרציתם לדעת על ההון ההולך וגדל ועל שכר העבודה ההולך וקטן ומה שקרה להם, למיסוי, לשוויון, וליחסי הממון הכוח והשליטה בחברה האנושית, ומה צריך לעשות, בתקציר/תרגום של אורן דניאלי. הכנסו לאתר שלי לקריאה, והנה כאן גם הבלוג של אורן.

שבת שלום,

שלכם,

שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית