ח'כ שלי יחימוביץ': עד להודעה חדשה - פרגון לראש הממשלה נתניהו. במיוחד כשבנט וליברמן מתלהמים מימין, ועוד...

עד להודעה חדשה - פרגון לראש הממשלה נתניהו. במיוחד כשבנט וליברמן מתלהמים מימין. הדם בתל אביב לא אדום יותר מהדם בשדרות. להיפך: שם טילי החמאס וגם טילי האי שוויון הרסניים יותר. שלישי בשלייקעס, ואיך נתגונן מפני הברונים השודדים אם וכאשר יבוא השלום 

תל אביב היום אחר הצהריים. עם מירי אלוש וחברות שלה בפתח דירתה הצמודה לבית הכנסת שנפגע הבוקר.

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

פרגון לראש הממשלה. אני המבקרת הראשית והקשה של נתניהו, מדינית וכלכלית (ראו בהמשך, לדוגמה, את ההופעה שלי בוועידת השלום של הארץ). אבל אי אפשר שלא להעריך את הנהלותו המאופקת. וכבר ראינו לצערי התנהגות הפוכה של ראשי ממשלה בעת חירום, בין היתר את ההפקרות והפזיזות של אולמרט ביציאה הנמהרת והעקובה מדם למלחמת לבנון השניה.
הלחץ וההתלהמות שמופעלים על נתניהו מליברמן, בנט ושות' מחייב אותנו כאופוזיציה אחראית להעניק לנתניהו גיבוי כל עוד הוא נוהג כך. נאחל לו שידע להמשיך ולשמור על אחריות ועל קור רוח, ונדחק בו לתכנן באופן מושכל נקודת יציאה בתווך גורמים בינלאומיים ובראשם ארה"ב ומצריים.
כבר בהתחלה אאחל לכם שבת שלום במלוא מובן המלה, שבת שקטה ונורמלית ובלי נפגעים.
פרופורציות. המצב מתוח ולא פשוט, אבל חשוב לזכור שישראל חזקה כפי שלא היתה מעולם, שצה"ל הוא מהצבאות הטובים בעולם, שחמאס הוא ארגון טרור מוחלש עם יכולות מוגבלות, שנסיונות הפגיעה בנו בים באוויר ומתחת לפני האדמה כשלו.
יעדים הגיוניים. לישראל יש זכות מלאה ואף חובה להגיב בפעולה צבאית על גשם הטילים שניתך עלינו ולעשות כל דבר כדי להפסיקו. אין מדינה נורמלית שיכולה להבליג על כך. חשוב להיות ריאליים ולא להציב מטרות דמיוניות. הפסקת הירי, פגיעה קשה בתשתיות החמאס, שקט לזמן ארוך ככל האפשר - אלה היעדים הרציונליים.
מלחמה אינה תחליף לשלום. לרוב (לא תמיד) מלחמות נכפות עלינו. הן גובות מחירים כבדים ומרים ומשיגות רגיעה נקודתית. שקט אמיתי ושנוי  סדרי עולם ועתיד חדש ואופטימי מושגים בהסכמים מדיניים. ראו את מצריים שהיתה הגדולה והמסוכנת שבאויבנו, וכבר יותר משלושה עשורים עומד הסכם השלום אתה בכל מבחן ומוכיח את עצמו שוב ושוב. מבצע צבאי הוא כורח, הוא לא תחליף לאסטרטגיה מדינית, ומלחמה אינה תחליף לשלום.

 
את הדברים האלה ועוד אמרתי בשורה ארוכה של ראיונות השבוע, אתם מוזמנים לצפות בכמה מהם באמצעות הקלקה על התמונות:
אתמול במשדר המיוחד בחדשות ערוץ 10:

במשדר הערב המיוחד עם פתיחת המבצע בחדשות ערוץ 2, עם דני קושמרו ולאחר מכן עם דוריה למפל וליאור פרידמן:

בערוץ 1, מדיני, בטחוני, פוליטי (כניסת העבודה לממשלה - לא ולא) וגם על השימוש בפייסבוק כדי לייצר בכל זאת עוד שיח שהוא גם על החיים עצמם ולא רק על ההגנה עליהם:

בערוץ 2 בתוכנית הבוקר של קשת עם גלית גוטמן ויואב לימור:

ולדוברי הרוסית שבכם, אתמול במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 9: 

בואו נפיח חיים בעסקים הקטנים בדרום. דמם של תל אביבים לא אדום יותר מזה של תושבי שדרות, ולכן ירי טילים על תל אביב הוא לא פחות ולא יותר חמור מירי על שדרות. אבל פגיעה מתמשכת ומתישה בישובים שהחוסן הכלכלי שלהם נמוך, היא אנושה מפגיעה באזורים חזקים ומבוססים יותר. המהלומה של כמה ימי ירי רצוף על עסק קטן בשדרות שממילא מתקשה לנשום היא קשה במיוחד. החובה לפצות אותם, ובזמן אמת, מוטלת על המדינה - ובזה אנחנו עוסקים בועדות הכנסת, אבל אפשר גם להטות שכם באופן פעיל ומידי, ופשוט לנסוע לערי הדרום ולעשות שם קניות - שימו לב - בעסקים הקטנים עצמם ולא בסניפי הרשתות הגדולות. שעה נסיעה, גם עזרתם בלי לחלק נדבות, וגם קניתם מה שממילא הייתם קונים, אבל יותר בזול. 


טילי האי שוויון. ממליצה על מאמר יפה של יפעת ביטון בידיעות אחרונות: "התקווה היא שגם בימים כתיקונם נדע לתמוך בפריפריה הזו, בקריאה לחלוקה מחדש של משאבים בין המרכז לבינה... מי שמוכים כל השנה מטילי אי־השוויון הכלכליים שמפנה אליהם מדינתם, יתקשו לעמוד באלה המשולחים אליהם כעת מבחוץ." למאמר המלא.


הנה תמונות משני מקומות זולים ומומלצים, סופר דהן של יעקב דהן בשדרות בתמונה למעלה, ו"הכל כלול" באשדוד של כפיר אוחנה בתמונה למטה.


ועוד כמה תמונות דרומיות:

מי אמר שצה"ל לא יודע לשבץ. עם סגן מיל' מאיה פרץ, ראש המשמרת הצעירה שלנו בשדרות ותותחית באופן כללי - שעושה מילואים בחמ"ל שדרות.

בחמ"ל שדרות עם ראש העירייה אלון דוידי וסגניתו הנפלאה יהודית אוליאל:

בחמ"ל אשדוד:

בבית של סער ולימור גינסבורסקי באשדוד עם חברים:

וכך נראה אותו סלון בלילה, כשכולם באים לישון צמוד למקלט:

וגם ראיון לאולפן הפתוח של וואלה היישר מסופר דהן בשדרות, הקליקו לצפיה.

"חיות לא עושות דברים כאלה". אכזרי, סדיסטי, מסכן את המדינה. רצח הנער בן ה-16 מוחמד אבו חדיר שנשרף חי בידי טרוריסטים יהודים הוא רצח ברברי וסדיסטי. אמנם חריגים וקיצונים בצעו אותו, אבל אי אפשר להתעלם מכך שתמיד כשזה נגמר ברצח מסוג כזה, זה מתחיל מאווירה ציבורית צמאת דם, מגזענות אפלה שמתפרצת, וממנהיגים שאינם עושים דבר כדי להרגיע את צאן מרעיתם, ואף מלבים את האש. ולמה זה מסוכן למדינה? כי אוי לנו אם נקמת דם של קנאים גזענים תחליף את המדינה ואת מוסדות שלטון החוק והסדר שלה. לסטטוס בפייסבוק ולפוסט באתר.
ביקרתי יחד עם ח"כ מיקי רוזנטל באוהל האבלים של המשפחה, בשועפט.
אמרתי להם שהציבור בישראל מגנה ומוקיע את המעשה. שכאב של הורה על רצח אכזרי של ילדו הוא כאב זהה בשני הצדדים, ושאנו משתתפים בצערם הכבד ומזדהים עם כאבם. כאן בתמונה עם האבא חוסיין, שמראה לנו את סרט האבטחה שמתעד את החטיפה. שוב ושוב הוא צופה בו, כאילו הוא מנסה להחזיר את הזמן לאחור. אמרתי לו שזה מעשה שנעשה בידי חיות אדם נטולות צלם אנוש, והוא אמר: "חיות לא עושות דברים כאלה".

 
ממליצה על מאמר מצויין וחריף שמפרסם היום אורי הייטנר בעניין הזה בבלוג שלו, תחת הכותרת "לא תרצח". 

כאן ראיון בערב חדש עם דן מרגלית, יחד עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון  זאב אלקין, על הביקור אצל משפחת אבו חדיר, על ההסתה שקדמה לרצח, על ההתנגדות המוחלטת שלי לעונש מוות. 

עוד כמה מאירועי השבוע שאינם קשורים ישירות לאירועים אבל בהחלט עסקו בנושאים חשובים:

פיטורים הם אחד האירועים הטראומטיים והנוראים בחייו של אדם, והמצב מחמיר כשהחברה פושטת רגל או עוברת לכינוס נכסים. מקום העבודה קורס עליכם, ולא אחת מתברר שכספי הפנסיה והפיצויים שלכם נבזזו בידי הבעלים. המצב המחמיר ככל שעובדים הם חלשים יותר וככל שהעסקה באמצעות קבלנים גוברת. על עובדים בחברה בפירוק ועל פתרונות אפשריים הרציתי בפאנל בכנס המחוזי של לשכת עורכי הדין באילת.

שלישי בשלייקעס. יוזמה מקסימה של השר לענייני גמלאים ידידי אורי אורבך -  כל יום שלישי בשבוע - עם כניסה חינמית והנחות אמיתיות לשלל מקומות של תרבות, ידע, בילוי וקניות לגמלאים. אירוע הפתיחה היה על גג עזריאלי, עם ירוטים של כיפת ברזל בשמי גוש דן כתפאורה סוריאליסטית. לגמלאים שבכם, הנה פרטים נוספים על שלישי בשלייקעס, ואלה תמונות מהאירוע:

הברונים השודדים והשלום. ועידת השלום של עיתון הארץ. צפו בסמי פרץ עורך דמרקר מראיין אותי על "מה הקשר בין צדק חברתי לשלום". ובכן, בהחלט יש קשר בין סדר יום מדיני אופטימי, בוודאי הסדרי שלום - לבין צמיחה ושגשוג: תיירות, ריבית נמוכה על החוב, זינוק ביצוא, השקעות. יש גם קשר ישיר בין עוני ואי שוויון לבין גזענות ולאומנות, ובין רווחה והשכלה לכל לבין סובלנות. אבל יש לי גם הערת אזהרה: אף אחד לא מבטיח שפירות השלום, אם וכאשר יתגשמו משאלות ליבנו והוא בוא יבוא - יביאו צמיחה ושגשוג לכל. הם בהחלט יכולים להישאר בידי קומץ בעלי הון ומשרתיהם המנכ"לים, עורכי הדין, הפוליטיקאים והרגולטורים. הם בהחלט עלולים שלא להגיע כלל לחינוך, לרווחה, לבריאות. הם בהחלט יכולים להיבזז בידי הברונים השודדים החדשים.  ובשביל זה אנחנו כאן. לראיון הקליקו על התמונה הראשונה:

שבת שלום,

סוף שבוע רגוע ושקט,

שלכם,

שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית