ח'כ נחמן שי: השבוע שהיה כך היה: כשהתותחים יורים - המוזות שותקות

השבוע שהיה כך היה: כשהתותחים יורים - המוזות שותקות

13.7.2014

חברות וחברים,

 

בדרך כלל אומרים כי כש"התותחים יורים - המוזות שותקות". אבל בסוף השבוע הזה, למרות שהרקטות ממשיכות ליפול, ראוי לכתוב כמה דברים. המבצע הצבאי השלישי ברצועת עזה בשש השנים האחרונות הוא מתסכל ועצוב. היכולת הצבאית שלנו, מרשימה ומפתיעה כאחד, אינה יכולה להדביר את הטרור מעזה. נכון, גדולים וחזקים מאיתנו נכשלו במלחמות נגד טרור וגרילה, אולם באותם מקרים הם פינו את כוחותיהם למדינת האם. המקרה שלנו הוא שונה, הטרור הוא על גבולנו, הרקטות מעזה נוחתות על הבירה שלנו ועל ערינו המרכזיות ובין היתר מוחקות את ההפרדה בין פריפריה ומרכז. המקרה של עזה הוא טרור מעין מדינתי. עזה היא מדינת טרור.

 

לכאורה אין בינינו ובין עזה שום ויכוח טריטוריאלי, כי הרי יצאנו משם עד הסנטימטר האחרון, ובכאב גדול, אבל השנאה ממשיכה ללחוש והיא מניעה את החמאס ואת ממשלתו.

 

עד כה המבצע הצבאי מתנהל בהצלחה, בין היתר, תודות למערכת הפלאית ששמה "כיפת ברזל". הצלחתה היא מעבר לכל דמיון. אבל עלינו לחשוב כבר עכשיו כיצד לסיים אותו לפני שמספרי הנפגעים, משני הצדדים, יקצרו אותו, או שדעת הקהל הבינלאומית תתהפך כדרכה נגדנו. בשבחה של הממשלה יאמר, כי היא נזהרת שלא להתלהם בפומבי וגם לא להציב יעדים לא ריאליים.

 

בסוף, אנחנו צריכים לדרוש שקט לתקופה ארוכה, מלווה בהתפרקות החמאס מן הטילים ומן הרקטות ארוכות הטווח. זה לא בלתי אפשרי. כל עוד הלחץ הצבאי קיים והחמאס מבודד, גם במחנה הפלשתיני וגם בעולם הערבי, יכולה ישראל להשיג מטרות אלה. הן צנועות אך בעלות משמעות. ייתכן גם כי תגיע העת לפעולה קרקעית, נקווה שהיא תהיה קצרה מאד וממוקדת. בכל מקרה, היא תתנהל אחרת לגמרי מאשר העליונות האווירית המוחלטת שממנה אנו נהנים.

 

צריך לקוות כי הציבור שמפגין עד עכשיו רוגע וביטחון, ימשיך ויעניק לצה"ל ולממשלה את השקט והמרחב הדרושים לפעולה מושכלת וזהירה. העורף, כפי שהוכח כבר למעלה מעשרים שנה, הוא החזית האמתית והוא מכתיב גם את אורך הלחימה וגם את אופייה.

 

לא רק המוזות שותקות בעת הזו, גם הפוליטיקה נדחקת הצידה.כמפלגה וכסיעה בכנסת, העבודה מעניקה גיבוי לראש הממשלה ולממשלה. אני מפנה אתכם לדברים חשובים בעניין שאמר יו"ר המפלגה בועידת השלום. הגיבוי הזה יימשך, כל עוד נהיה בטוחים שאיננו יוצאים להרפתקאות לא ריאליות ואיננו שוקעים בחול העזתי. אין לנו, ממש, געגועים לשם.

 

אני מאחל לכולנו סוף שבוע שקט, אך חושש כי לא יהיה כן. כדאי לזכור תמיד שאלה הם חיינו בארץ וכשהאירועים הללו יסתיימו, נחזור במרץ ובכוחות מחודשים לחפש את הדרך להסדר בינינו לבין הפלשתינאים.

 

דיברתי על הנושא בהרחבה בתחנות הטלוויזיה והרדיו השונות ופרסמתי שלושה מאמרים בעיתונות: גלובס, ישראל היום, Jerusalem post.

 

שבת שלום ומבורך,

נחמן שי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית