ח'כ סתיו שפיר: העקשנות משתלמת: ככה הצלחנו לחולל מהפכה בתקציב המדינה

יוני 2014

 

כחלק מהמאבק שלי על שקיפות, אני משתפת אתכם גם החודש בפעילות ובסדר היום שלי - לפרטי פרטים, כולל שעות וקילומטרים.  

 

התפקיד שלנו

 

עבר עלינו שבוע קשה, מציאות החיים הקיצונית שאנו חיים בה השבוע האחרון חשפה את הטוב, הרע והמכוער גם יחד. עם ישראל כולו עטף בחיבוק חם את המשפחות פרנקל, יפרח ושער והתאבל יחד איתן על בניהם שנרצחו על ידי טרוריסטים. המדינה כולה רעדה מעוצמת הזעזוע, וכשהאדמה רועדת זוהי גם, לצערנו, שעתם היפה של המסיתים והקיצוניים משני הצדדים. דווקא בזמנים כאלה אסור להיכנע. אנו מוכרחים להמשיך ולאחוז במסר המורכב אך גם האמיתי והיחיד שיש בו תקוה אמיתית לשלום וביטחון. 

המציאות הביטחונית מעמידה אותנו לא פעם במלכוד. הקולות שטוענים שאין פרטנר מתחזקים על רקע האירועים הקשים, וחלקים נרחבים בציבור מוצאים את עצמם מגבים את ראש הממשלה באופן אוטומטי. אך האמת המרה היא שלממשלה הזו אין תכנית פעולה. דמגוגיה אינה תוכנית מדינית. התלהמות אינה חזון. 

במקום לאמץ את הצהרותיו האמיצות של אבו-מאזן בכנס שרי החוץ של מדינות ערב בסעודיה, ולפעול בנחישות למען הסדר, מעדיפים שרי הממשלה לפזר הצעות הזויות על סיפוח השטחים והענקת אזרחות ישראלית למאות אלפי פלסטינים. נפתלי בנט מוכן לתת גם למחבלים ת.ז. כחולה, העיקר שלא יצטרך לפנות את בית אל וחברון. האם זו תוכנית מדינית אחראית? האם זה חזון הביטחון האישי שהממשלה הזו מציעה לאזרחי ישראל? יציבות של ממש אפשרית רק באמצעות הסדר קבע. הסטגנציה שהממשלה הזו מקדמת היא מתכון לעוד טרור. 

 

״למה מגיעים לפה רק ח״כים מהימין?״, שאל אותי בשבוע שעבר תלמיד ישיבת ״מקור חיים״, הישיבה שממנה יצאו לפני יותר משבועיים גיל-עד ונפתלי אל מותם (איל יפרח ז"ל לא למד בישיבה זו). כשביקרתי שם עוד לא קיבלנו את הבשורות הנוראות על הרצח המתועב. היה לי חשוב להגיע לישיבה הזו, שנמצאת בכפר עציון. אחרי הכל, הנערים שלומדים בה, בתנאי פנימייה, הם כמו משפחה לגיל-עד ונפתלי, ואי אפשר לדמיין אפילו את התחושות הקשות שהם נאלצו להתמודד אתן. אחד מהנערים סיפר לי שהכי כואב לו לחשוב על הרגעים הקריטיים שחלפו אחרי הטלפון האמיץ שעשה גיל-עד למשטרה ובו לחש ״חטפו אותי״, ובהם האמין שממש עוד רגע תבוא המשטרה לחלץ אותם. המחשבה על הרגעים האלה לא עוזבת אותי מאז.

 

 

 

אימפריות נופלות לאט

 

ניצחנו. החודש בית המשפט העליון הורה למשרד האוצר להגיע איתי להבנות בתוך 90 יום ולגבש נוהל חדש לשינויים בתקציב. רבים מכם לקחו חלק במאבק שאני מנהלת כבר חודשים ארוכים נגד משרד האוצר: עזרתם לי לחקור כל פסיק בסעיפי התקציב, להפיץ את המידע ואפילו הגעתם לבית המשפט כדי לתמוך בנו. ביחד, הצלחנו לרשום ניצחון חסר תקדים או - כפי שהגדירו זאת פרשנים כלכליים - לחולל שינוי היסטורי

למי שעוד התוודע למאבק - בשנה האחרונה אני נלחמת בשיטה מלוכלכת שמאפשרת את הסוג הגרוע ביותר של שחיתות ציבורית: זו שהמדינה מנסה להפוך לחוקית. איך זה עובד? כשאתם משלמים מיסים, אתם מצפים שהממשלה תשתמש בכסף שלכם בחכמה: תסלול כבישים, תבנה בתי חולים, תשלם למורים של הילדים שלכם. אבל השיטה שחשפתי בוועדת הכספים מאפשרת לממשלה להעביר את הכסף שלכם ליעדים אחרים לחלוטין מבלי לדווח לכם, לקצץ בשירותים חברתיים מבלי שאף אחד יידע, לשלם מכספכם על קומבינות פוליטיות בין מפלגות השלטון ולהשליך את הכסף שלכם כאילו היה נייר חסר משמעות במונופול. כבר למעלה מ-20 שנה שהשיטה הזו מתנהלת ללא הפרעה ומבלי שמישהו מנסה לשנות אותה מן היסוד. בתחילת הקדנציה שלי בועדת הכספים, חברי כנסת ותיקים ומנוסים נתנו לי עצה ידידותית: "את מבזבזת את הזמן שלך. אין לך סיכוי״. 

אנחנו הוכחנו שעם מספיק נחישות, הפעלת לחץ ציבורי ועבודה קשה אפשר לשנות. במשך חודשים הצפתי את יו״ר הוועדה, יו״ר הכנסת, שר האוצר והיועץ המשפטי לכנסת בהצעות לתיקון הנעשה בוועדה, בבקשות להתערבות ולקביעת נהלים חדשים, שקופים ויעילים למיגור השחיתות הזו. גייסתי ח״כים מהקואליציה והאופוזיציה למאבק בשחיתות הזו, וגם זה לא הועיל. השיטה חזקה מסך משתתפיה. לאחר שאספתי מספיק הוכחות, הבנתי שמדובר לא רק בשיטה לא הוגנת, אלא בעבירה של ממש על החוק. עם המידע הזה פניתי לבית המשפט העליון.

בחודשים הקרובים איפגש עם נציגי האוצר ונגבש ביחד תכנית עבודה חדשה, שקופה והוגנת שתשמור על האינטרסים של הציבור בתהליך התקצוב. אני מזמינה אתכם לקרוא את הכתבות והפרשנויות בעקבות החלטת בית המשפט:

בג"ץ שלח את ח"כ שפיר והאוצר לגבש נוהל לשקיפותנקווה שעד הסתיו המצב יהיה שפירמשחקי התקציב: הכנסת נגד הממשלה, בג"ץ לאוצר: גבש נוהל להעברות תקציביותככה סלומינסקי החליט

 

להאזין לראיונות השונים בנושא: 

העימות עם יו"ר הוועדה בשש עם עודד בן עמי

הראיון אצל רינו צרור בגלי צה"ל 

ולצפות בסרטון תמיכה של חברי ועדת הכספים כאן ובנאום אי האמון שלי במליאה שהופץ ברשת:

 

 

תודה גדולה לכולכם, שהייתם ושאתם עדיין חלק מהמאבק החשוב הזה. זה לא יהיה פשוט, אבל בסוף ננצח את השיטה הזו. אני אשמח לבוא ולספר יותר על החודשים האחרונים ועל הבג"ץ בכל מקום שתזמינו אותי אליו, כתבו לי לכאן - sshaffir@knesset.gov.il

 

מי באמת דואג לקהילה הגאה?

חודש הגאווה חשף עד כמה אנחנו רחוקים משוויון זכויות. רגע לפני שנפתחו המצעדים העליתי להצבעה את הצעת החוק שלי לברית זוגיות לבני ובנות אותו מין, והקראתי לחברי הקואליציה התחייבויות שהם עצמם נתנו בעבר לחברי וחברות הקהילה הגאה. למרבה הצער, ברגע ההצבעה כל ההבטחות פשוט נעלמו כליל והקואליציה הפילה את הצעת החוק. בהמשך החודש זימנתי דיון מהיר על התמודדות מערכת החינוך עם הנוער הגאה וחינוך לסובלנות. לא האמנתי שרק שבועיים אחרי הדיון נשמע משר החינוך עצמו התבטאות חמורה כל כך שמוכיחה מדוע, למרות תמיכה רחבה כל כך בציבור ובכנסת, שום דבר לא זז. לחצו על התמונה לפוסט שלי על דבריו של שי פירון:

 

 

זה היה הדין וחשבון שלי, אם יש לכם שאלות, בעיות ואפילו ביקורת אתם מוזמנים לפנות אליי בכל דבר ועניין לכתובת הזו - sshaffir@knesset.gov.il

    

שיהיה חודש גדוש בעשייה לכולנו ושבת שלום!

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית