בין תקווה לעצב גדול - ניוזלטר מאת יצחק הרצוג

בין תקווה לעצב גדול - ניוזלטר מאת יצחק הרצוג

 

 


8.7.2014

"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא"

(במדבר כג)

 

לקראת הראשון ביולי, התכוונתי להעלות לעמוד הפייסבוק ברכה לתחילת החופש הגדול בצירוף תעודת בית ספר שקיבלתי בילדותי, עליה חתומה מורתי האהובה גאולה, בתו של דוד  בן גוריון. לצערי רגע לפני שהסטטוס היה אמור לעלות החלו להגיע הידיעות הנוראות על מציאת גופות הנערים והסטטוס נראה פתאום מיותר. כזאת היא המציאות הישראלית, בין תקווה לעצב גדול. בין שגרה נעימה לאווירת חירום. הכל משתנה ברגע אחד.

 

עבור אלפי ילדים בשדרות, בעוטף עזה וביישובי הדרום החופש הגדול החל בחרדה עצומה, בין אזעקת צבע אדום אחת למשניה. לא כך זה צריך להיות. אנחנו מחויבים לעשות הכל על מנת להחזיר לילדים האלה את החיים להם הם ראויים. את חוויות הילדות הבנאליות. אני וסיעת העבודה עומדים בקשר שוטף עם ראשי הרשויות בשדרות ובעוטף עזה ומחזקים את ידיהם ואת ידי תושבי האזור.

 

אני מקווה שבשעה ששורות אלה נכתבות תעצר האלימות. אם לא, ישראל תדע להגיב. אנו שואפים לשלום אך איננו תמימים, נכה ונפגע בארגוני הטרור ובמי שמאיים על תושבי מדינת ישראל. תפיסת הביטחון בעת הזאת צריכה להיגזר מפריזמה של מה טוב לבטחון ולשקט של תושבי שדרות ועוטף עזה ללא התעלמות מהאיזון השביר במזרח התיכון כולו.  במקביל, אם לא נפעל לבנות קואליציות ונחתור ליוזמה מדינית אמיצה מול כוחות הרוב המתון לא נקבל לגיטימציה בינלאומית מתמשכת לפעול נגד הטרור.

 

 

פתחנו את השבוע עם תקווה לשובם של בנינו היקרים בחזרה לביתם, באתי לכיכר רבין, יחד עם הנשיא הנבחר ראובן (רובי) ריבלין ואלפי אנשים מכל קצות הארץ לומר לבני משפחות שאער, יפרח ופרנקל שאנו עומדים לצידם ונעשה הכל כדי להשיב את הנערים הביתה. לצערי הרב, התקווה הזו לא נמשכה לזמן רב, ולמחרת התבשרנו בשורה קשה.

 

חטיפה ורצח של נערים צעירים ותמימים באישון לילה הוא פשע נתעב ובלתי נסלח. אין לכך כל הסבר או צידוק אנושי ואני משוכנע, שידיהן הארוכות של כוחות הביטחון יגיעו אל הרוצחים. ידענו בעבר פיגועים קשים וכואבים והתגברנו וכך יהיה גם הפעם. אלה הם חיינו בארץ הזו. בשבועות האחרונים נחשפנו לשלושה נערים ישראלים שהפכו להיות הבנים של כולנו, אייל, נפתלי וגיל-עד. צר לי מאוד על ששירת חייהם נגדעה על ידי מחבלים נפשעים. ליבי ותנחומיי עם המשפחות. יהי זכרם של הנערים ברוך.

 

 

הרצח הנתעב של שלושת הנערים, הצית העלה גל עכור של שנאה וגזענות. החל בהתלהמות מכוערת של פוליטיקאים ומובילי דעה, ועד מפגני אלימות של אזרחים יהודים וערבים ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי. לא אתייחס לרצח של מוחמד אבו חדיר, הפרטים טרם ידועים, אך גם כך סף האלימות והגזענות הם סכנה לחברה הישראלית, ללכידות החברתית ולחיים המשותפים שלנו בארץ הזאת. בעוד חודש נציין את ט' באב וחשוב שנזכור שבגלל שנאת חינם נחרבה ירושלים.

 

לפני יומיים, כתגובה נחרצת לאירועי האלימות והגזענות, התארגנה עצרת ספונטנית של קואליציית "תג מאיר" בלב ירושלים. מאות רבות הגיעו בהתראה קצרה למחות כנגד הגזענות והשנאה. הגעתי לשם כנואם המרכזי, וקראתי לנחמה במקום נקמה, אור תחת טרור: "באנו חושך לגרש. לא ניתן לפחד, לשנאה ולגזענות לשלוט בחיינו בארץ הזאת. לא ניתן לקיצוניות להשתלט. לא ניתן לרודפי רעה לנצח".

לידידנו המוסלמים רמדאן מבורך. שיעבור הצום בקלות למרות החום הכבד והימים הארוכים ושנזכה לחגוג יחד את עיד אל פיטר.

לידידנו הטובים בארצות הברית, יום עצמאות שמח.

 

ולבסוף תודה. ביום ראשון נערך כינוס הוועידה התשיעית של מפלגת העבודה, בהשתתפות מאות צירות וצירים. הייתה ועידה סוערת שסיימה פרק חשוב של התאמת חוקת המפלגה לרוח התקופה. אני משוכנע שנצא מחוזקים מהתהליך שעברנו. תודה לכל מי שלקח חלק בתהליך, למי שנתן עצה טובה ולמי שהביע דעתו. למי שהתווכח ולמי שהסכים. רשימת העושים במלאכה כל כך ארוכה והתודות הן לכולכם. עכשיו לאחר שסיימנו להסתכל אל הבית פנימה אנו יוצאים ביחד לדרך ארוכה בדרך להחלפת השלטון.

 

 

 

מאחל לכולנו שבת שקטה ומבורכת, במיוחד לתושבי עוטף עזה וירושלים,

בוז'י

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית