ח'כ נחמן שי: השבוע שהיה כך היה: בכל זאת, לא ויתרנו

השבוע שהיה כך היה: בכל זאת, לא ויתרנו

28.6.2014

חברות וחברים,

 

באמצע השבוע היוצא השתתפתי באסיפה הפרלמנטארית של מועצת אירופה בשטרסבורג, צרפת. ישראל איננה חברה במועצה עצמה, אלא רק משמשת משקיפה באסיפה הפרלמנטרית שלה. בכנסת ה-19 אני עומד בראש משלחת הכנסת לאסיפה הפרלמנטרית. זאת בדרך כלל הזדמנות לעסוק גם בנושאים כלל אירופים, אבל מפעם לפעם הסוגיות המזרח - תיכוניות מתגלגלות לשולחנה של האסיפה. כך גם הפעם. יחד עם עמיתי, ח"כ רונן הופמן, החלטנו למקד את השתתפותנו במושב הנוכחי של המליאה בשלושת החטופים. הנושא אינו מוכר עדין, בזירה הבינלאומית, שכן זמן קצר מדי עבר מהחטיפה. אני מניח, אני חושש, כי בהדרגה ידברו עליו הרבה יותר, אם כי הבה נודה, בעולם האכזרי שבו אנו חיים, עולם של אלימות ומעשי רצח וחטיפות, חטיפתם של שלושה ישראלים אינה החדשה החשובה ביותר של השבוע. בכל זאת, לא ויתרנו.

 

נשאתי בעניין זה נאום במליאת האסיפה הפרלמנטארית וביקשתי כי 47 המדינות החברות במועצה, המייצגות 800 מיליון איש, יסיעו לנו להשיב את החטופים. הוועדה המדינית של האסיפה קיבלה החלטה ברוח זו וגם ראש קבוצת הידידות בין ישראל לבין האסיפה הפרלמנטארית, חבר הפרלמנט הבריטי ג'יימס קלפיסון, החתים עשרות חברי פרלמנט על הודעה ברוח זו. כל זו נעשה במקביל להופעתן של שלוש האימהות במועצה לזכויות האדם של האו"ם בג'נבה.

 

 

הקמפיין העולמי יתרחב וילך עתה שכן בשטח אזור החטיפה, הפעילות מצטמצמת והולכת. היא מתמקדת במאמץ מודיעיני, שיניב בסופו של דבר פירות.  אנחנו נדע מה קרה שם.  בינתיים ראש הממשלה מוביל את המסע נגד החמאס שמעורבותו במקרה היא ברורה.  ודווקא משום כך חשוב  להעביר קו ברור בין החמאס לבין אבו-מאזן שהדהים בהודעתו החשובה, אולי אפילו ההיסטורית, בנושא החטיפה. אני יודע שכולנו ציניים, גם חסרי אמונה, ונוטים לזלזל בכל מה שנאמר על-ידי הפלסטינים, ובוודאי הצהרה מסוג זה. רצינו בערבית? קיבלנו, רצינו בפורום ערבי? קיבלנו? רצינו גינוי חריף ? קיבלנו. אבו-מאזן שבר את כללי המשחק  ועל כך הוא ראוי לאשראי. ישראל צריכה לחדש עמו את המשא ומתן ולחזקו. לא בפעם הראשונה מתברר כי אבו-מאזן מייצג בכל זאת חשיבה אחרת לסכסוך הדמים בינינו לבין הפלסטינים וראוי שנשאל, בניגוד לדעתם של כמה קיצונים מהימין, מי בדיוק יחליף אותו ולאן הוא יוביל את המחנה הפלסטיני.

 

הנה מקצת מהתקשורת שסיקרה את מאמצינו במועצת אירופה: ישראל היום, ג'רוזלם פוסט, NRG וגם כתבתי על כך מאמר שהתפרסם בגלובס.

 

עניינם של השלושה הועלה על-ידי נשיא המדינה שמעון פרס בביקורו בארה"ב. נפגשתי עמו, יחד עם אסתר פולארד וח"כ איילת שקד, בתחילת השבוע כדי להבטיח כי יעלה גם את עניינו של ג'ונתן פולארד. היה כיף לראות נשיא בג'ינס, לא דבר מן המקובלים, וכך נראה לי שפרס משתבח מיום ליום... כמה נתגעגע אליו...  הוא הבטיח לעלות את ענינו של פולארד על סדר היום. אינני מצפה כי הוא ישוחרר מחר או מחרתיים, אבל חייבים להתמיד בלחץ. בשנה ה-29 למעצרו ולכליאתו, הגיעה עת השחרור וביטחונה של ארה"ב, אני משוכנע, לא יפגע כמלוא הנימה.

 

 

בינתיים בכנסת מסתיימת החקיקה של חוק ההזנה בכפייה. העצירים המנהליים כבר הפסיקו את שביתתם אבל את גלגלי החקיקה החליט נתניהו שלא לעצור. בשבוע הבא תחוקק כנסת ישראל חוק מביש, הנוגד באופן ברור אמנות בינלאומיות ושאף רופא אשר נאמן לשבועת הרופא לא יקימו. אני גם משוכנע כי הוא לא יופעל אף פעם. יש חוקים שצריך להרוג אותם כשהם קטנים וזו היא דוגמא מצוינת.

 

לבסוף, מילה אישית. השבוע הלך לעולמו חברנו רוני גבעוני, מזכיר סניף העבודה במבשרת. איש אשכולות, פעיל ונמרץ, אידיאולוג וסוציאליסט, שנלקח מאתנו בחופזה ממש בעיצומה של עשייה גדולה. חשבתי שארצה להקדיש לו את הסיכום השבועי הזה ולהודות לו על כך שקיבל את פני במאור פנים במפלגת העבודה לפני שנתיים ונתן לי הרגשה נעימה של תמיכה ועידוד. אני שולח תנחומי לישראלה, להילה ולגיא.

 

שבת שלום.

נחמן

 

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית