מחזירים את הבנים - ניוזלטר מאת יצחק הרצוג

מחזירים את הבנים - ניוזלטר מאת יצחק הרצוג

 

22.6.2014

הלב עם משפחות החטופים

 

לבי ומחשבותיי נתונים בשבוע האחרון לגיל-עד, נפתלי ואייל ולבני משפחותיהם. מאז פורסם דבר חטיפתם ביום שישי בצהריים עומד עם ישראל כולו דרוך מתוך דאגה לשלומם ולביטחונם. בתחילת השבוע ערכתי ביקורים בבתי שלוש המשפחות. כל ניסיון לתאר את המשפחות הנפלאות האלה ישמע כקלישאה. באופן אישי אוכל להעיד שהתמלאתי הערכה נוכח העוצמות, האיפוק והאמונה שהפגינו. אלו משפחות משרתות, שתורמות לקהילה ולמדינה וכך גם חינכו את ילדיהן. בין לילה הן הפכו ל- "משפחות של כולם", תוך שהן נאלצות להתמודד עם הדאגה העזה לבנים ובמקביל עם חשיפה ציבורית עצומה. וכך, למרות שהן מתקשות למצוא זמן להתכנס בתוך עצמן ולהתמודד עם הסיטואציה הן מקפידות לקבל כל אחד מאלפי המבקרים באדיבות אין קץ. דווקא בזמנים קשים כאלה עולים שוב אותם ערכים של ערבות הדדית וסולידריות שעדיין קיימים בעם שלנו. המשפחות האלה אינן רוצות להיות מתויגות כמי ששייכות לסקטור מסוים בחברה הישראלית, ולכן הביקור שלי כראש אופוזיציה היה בעל חשיבות רבה עבורן.

 

מול האחדות מתבלטים דברי הבלע של ח"כ חנין זועבי. זועבי שכשלה כישלון דרמתי בבחירות לעיריית נצרת אינה מבטאת את רחשי הלב של העולם הערבי ודבריה רק מזיקים לציבור הערבי בישראל. כתבתי לזועבי מכתב חריף ותבעתי ממנה לחזור בה מדבריה.

 

אני ער לדיון שהתעורר על אחריות ההורים לכך שנערים בגיל הזה נוסעים בטרמפים. כאבא לשלושה בנים למדתי שאי אפשר לנהל את הילדים לפי החרדות שלך. אתה יכול ללמד, להמליץ, להציע, אבל אתה לא יכול לשלוט על כל פעולה של ילדיך ולכן הדיון הזה מיותר ומוטב שלא יעלה כלל לסדר היום. נערים נוסעים לפעמים בטרמפים, זה נורמלי לחלוטין. מה שלא נורמלי זה שנערים נחטפים בדרכם הביתה ואין שום לגיטימציה לפשע הנורא הזה.

 

להשיב את הבנים, אבל להיזהר מניסיון ליצור מציאות חדשה

 

שעות ספורות לאחר החטיפה עודכנתי בפרטיה מתוקף תפקידי כראש האופוזיציה ומאז אני עומד בקשר רציף עם ראש הממשלה. שלשום נפגשנו לשיחת עדכון מפורטת. כוחות הביטחון פועלים באופן מידתי בשטח ומתמקדים במשימה העיקרית- איתור הנערים. התרשמתי כי נעשית עבודת מודיעין אינטנסיבית שהיא ממש עבודת נמלים של חיבור פיסת מידע לפיסת מידע, קדימה ואחורה, באמצעים טכנולוגיים ואנושיים והכל בשיתוף פעולה הדוק עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים.

 

אמרתי לרוה"מ שזו הייתה טעות מצידו להפיל את האשמה על אבו מאזן. אבו מאזן אינו האויב שלנו אלא כרגע שותף למאמצים בשטח. קריאתו לחוטפים להחזיר את הנערים לביתם, ודבריו הקשים נגדם בכנס בסעודיה הם בעלי חשיבות רבה. ציינתי את הערכתי לדבריו בשיחה שקיימתי עם נביל אבו רודיינא ראש לשכתו של אבו מאזן.

 

אמרתי לנתניהו כי על ישראל לחזק את הקולות המתונים ברשות הפלסטינית ולחזור לדיאלוג. דברים דומים שמעתי מג'ון קרי מזכיר המדינה של ארצות הברית עימו שוחחתי ארוכות השבוע.

 

צריך להבין שהסיטואציה הנוכחית מאד מסוכנת. חוסר הדיאלוג המדיני והתסכול בשני הצדדים, בנוסף לתסיסת אסירים פלסטינים בבתי הכלא הישראלים, הופכים את השטח למאוד נפיץ. עובדה זו מדגישה את הצורך של מדינת ישראל לנהוג בשיקול דעת ובאחריות ולהרגיע את השטח.

 

אסור לנצל את המצב בשביל לנסות לעצב מציאות חדשה בשטח. במבצעים מהסוג הזה, כמו שכבר לימדה אותנו ההיסטוריה, אתה יודע איך אתה נכנס אבל אתה לא יכול לדעת איך תצא. לכן עלינו להתמקד כרגע במשימה החשובה מכל והיא להשיב את הבנים הביתה. כל עוד הדרג המדיני יתמקד במשימה הזאת הוא יקבל את הגיבוי המלא שלנו.

 

כשאני מדבר על אחריות אני בוודאי לא מתכוון להצעות ההזויות שעולות מהאגף הימני בממשלה לסיפוח גוש עציון בתגובה לחטיפה. אין ניצול ציני מזה של המצב. ברור שלרעיונות האלה אין היתכנות וכל מי שמציע אותם מודע לזה. זו הטעיה מכוונת של הציבור. כידוע, אני מאמין שגוש עציון חייב להיות חלק ממדינת ישראל אך זאת כחלק מהסדר קבע ובו חילופי שטחים. זו הדרך היחידה לעשות זאת.

 

תפילה

 

החשש לגורל הנערים מקנן בנו במיוחד לאור העובדה שאין מידע אודות גורלם מזה שבוע. אני מתפלל עם משפחות שאער, פרנקל ויפרח וביחד עם הציבור בארץ ובתפוצות לשובם של הבנים הביתה.

 

שבת שלום ושנשמע בשורות טובות,

 

בוז'י

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית