ח'כ נחמן שי: השבוע שהיה כך היה: התחלה חדשה?

השבוע שהיה כך היה: התחלה חדשה?

חברות וחברים,

 

החגיגיות של פתיחת כנס הקיץ של הכנסת התפוגגה מהר מאד. זה היה שבוע שבו ישראל הסתכלה בראי ונחרדה. הכרעת הדין של השופט דוד רוזן חבטה בפרצופי כולנו. שורה ארוכה של אישים, החל מראש ממשלה לשעבר נשלחו לשנים ארוכות בכלא. אמנם כולם יערערו על גזרי הדין וצפויה לנו מערכה נוספת, אבל נידמה לי שלתמונה הכוללת זה כבר לא ישנה הרבה.

 

השחיתות פשטה למעגלים רחבים וטיפסה לצמרת. יתכן כי שם מקורה. אין ספק, וכך גם אמרתי בהודעה שפרסמתי, כי זהו תמרור אזהרה, אדום, גדול, לכל נבחר ומשרת ציבור במדינת ישראל. מי שבוחר להקדיש את חייו למסלול הזה, ראוי שיבדוק את עצמו שוב ושוב ושוב. דברים ברוח זו אמרתי גם בערוץ הכנסת.

 

עם פתיחת מליאת הכנסת הצגתי את עמדת מפלגת העבודה באשר לכישלונותיה המהדהדים האחרונים של הממשלה. זו לא היתה הצעת אי אמון פורמלית כי ראש הממשלה שהה בחו"ל, אבל זו היתה הזדמנות מצוינת להצביע על שורת נושאים שבהם הממשלה מגחכת את עצמה לדעת. למשל, בחירת הנשיא, או מינוי יו"ר לוועדת חוץ וביטחון, או ויכוח פומבי מביש ומיותר על תקציב הביטחון. בכל עניין מעיניינים אלה ואחרים ניכר כי הממשלה מקרטעת. האחים כבר לא אחים, כבר לא בני דודים והם כבר מתגוררים בחדרים ניפרדים, אולי אפילו לקראת פרידה. המריבות הפנימיות משסעות את הממשלה ומבטיחות כנס קיץ מרתק. זהו נאומי מהמליאה.

 

אגב, מיפן המרוחקת בזמנו הפנוי והלא פנוי המשיך ראש הממשלה לסכל את מועמדותו של רובי ריבלין. הגיע הזמן להניח לבחירות להתקיים במועדן, כפי שנכון וצריך במדינה דמוקרטית. הרי זו גאוותנו, לא? כמו תמיד, אצלנו מחכים לדקה ה-91 ועכשיו פתאום דנים בשינויי חקיקה שייטלו מהנשיא את אחת מסמכויותיו החשובות ביותר, הסמכות להציע הרכבת הממשלה למועמד בעל הסיכויים הרבים ביותר. מי אמר שאיננו חושבים למרחק?

 

ביום רביעי העליתי במליאת הכנסת הצעת חוק שלי המחייבת חברות ציבוריות לשקיפות מלאה בכל הנוגע לתרומות שהן תורמות. מאז קריסת אי.די.בי, אבל כבר קודם, התברר כי הנסתר רב על הגלוי בעניין זה. חברות ציבוריות נוהגות לתרום את כספינו המשותפים שמושקעים בהן למטרות שונות, לאו דווקא ידועות, לאו דווקא מקובלות ולאו דווקא על פי האינטרס של החברה עצמה. הממשלה הבטיחה להתקין תקנות בעניין כדי להגביר השקיפות. זה יהיה הישג גדול אבל אני מחכה לראות אותן קודם. דיווחים על ההצעה פורסמו בדה מרקר וידיעות ואחרונות.

 

לסיום, ביום שני בטרקלין הכנסת נפרשה לתפארת תערוכה של הגדות פסח שעוצבה בידי האמן, ריקארדו הופמן,  יהודי ממוצא דרום אמריקאי המתגורר שנים ארוכות במחוז מזרח פריזלנד  בגרמניה. הוא עיצב ספרי הגדה וחיפש להן פרשנות מודרנית. הבאתי את התערוכה לכנסת במסגרת תפקידי כיו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל - גרמניה, בנוכחות השגריר (המצוין) של  גרמניה בישראל, מנכ"ל משרד החוץ, האומן עצמו, דורון ארזי, סגן נשיא אגודת הידידות ישראל - גרמניה וחברים רבים ממפלגת העבודה ששותפים לקשרים ההדוקים בין ישראל לבין גרמניה. הגיעה גם משלחת מכובדת מגרמניה כדי להשתתף באירוע. וכמובן, תודה לידידי אלי יריב על היוזמה.

בכל מיקרה, אני חסיד גדול של קשרי תרבות ומאמין כי הם מסוגלים תמיד לגשר בין מדינות, בין עמים ובין אנשים. בשנה הקרובה נציין 50 שנה ליחסי ישראל – גרמניה ואירועים רבים מסוג זה יתרחשו הן בישראל והן בגרמניה.

  

אני ממתין בקוצר רוח לרעיונות, מחשבות והצעות שלכם לכנס הקיץ שהתחיל. לעבודה!

   

שבת שלום,

נחמן שי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית