על גבורה, מנהיגות ולהבדיל שלפנות - ניוזלטר מיצחק בוז'י הרצוג

על גבורה, מנהיגות ולהבדיל שלפנות  - ניוזלטר מיצחק בוז'י הרצוג

 

בשנותי בפוליטיקה ראיתי דבר או שניים אבל שיחת הטלפון שקיבלתי השבוע הצליחה בכל זאת להפתיע אותי. האם תתמוך בביטול מוסד הנשיאות? שאל אותי בן שיחי. שישים ושש שנים קיים המוסד הזה. בעיני הציבור זהו סמל ומסורת לאומית. במהלך עשור ראיתי מקרוב את אבי חיים הרצוג ז"ל כנשיא. ראיתי כיצד בתוך המציאות התזזיתית שלנו כאן, המחלוקות הפוליטיות, המאבקים והקשיים טוב שיש דמות ממלכתית שעומדת מעל כל אלה ומצליחה לקבל תמיכה רחבה מכל חלקי העם.

 

היו נשיאים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, והיה גם נשיא אחד שהטיל צל על התפקיד, אבל הצורך במוסד הנשיאות הוא כן ואמיתי. אני רואה חשיבות גדולה במוסד הנשיאות. מועד סיום כהונתו של הנשיא שמעון פרס ידוע כבר שנים. אם מישהו היה רוצה באמת לבחון את חשיבות מוסד הנשיאות היה עליו ליזום דיון בכובד ראש ולא כגחמה. לא לפני מועד ההצבעה ולא מתוך אינטרסים צרים ואישיים כל כך. צריך לשים גבול, גם לגחמותיו האישיות של ראש הממשלה.

 

זוהי דוגמה מייצגת להתנהלות הכללית של ממשלת נתניהו. הכל אישי והכל בשליפות. כך הדיון בעתיד מוסד הנשיאות וכך המדיניות הכלכלית והמדינית של הממשלה הזאת. זוהי ממשלה גרועה שמורכבת ממפלגות ושרים שלא סומכים אחד על השני ולא מאמינים אחד לשני. כמו שתיאר זאת נפתלי בנט "אובדן עשתונות ערכי".

 

0% מע"מ על רכישת דירה ראשונה, נשמע טוב, לא?

 

ואם בשלפנות עסקינן, מאז נכנס יאיר לפיד לתפקיד שר האוצר מחירי הדיור רק עלו. גם אני, כמו כולם, חיכיתי לראות איך הוא מתכוון לעמוד בהתחייבויות שנתן ערב הבחירות להוזיל את מחירי הדיור. והנה, אחרי ציפייה ארוכה, פרסם לפיד את התכנית שלו.

הכבוד שאני רוחש לצה"ל וללוחמיו הוא אינסופי. לאור זאת אני חש אי נוחות כאשר מנצלים בצורה צינית את ערך השירות הצבאי למטרות פופוליסטיות. תפקידו של שר האוצר הוא להתמודד עם מחירי הנדל"ן הגואים. עליה שפוגעת בכל רובדי החברה הישראלית. יש דרכים לעשות זאת, לדוגמא החוק שאני יזמתי שיווק קרקעות שבידי המדינה בזול תוך הגבלת תקופת הבנייה והמחיר.  

 

אבל כשמחפשים כותרת שתעצור את הנפילה בסקרים שולפים רפורמה אשר השפעתה מוטלת בספק ועלולה ליצור אפקט הפוך. מי שרוצה להיטיב עם המשרתים בצה"ל ובשירות לאומי יכול להעלות את שכר החיילים, להגדיל את מענק השחרור ולממן השכלה אקדמית. אבל בשביל להוריד את מחירי הנדל"ן צריך  לעשות צעדים אמיתיים.

 

תוכניתו של לפיד מפלה ציבורים שלמים שסובלים לא פחות ממצוקת יוקר הדיור. הבוקר למשל התקשר אלי אב של לוחם דרוזי מיחידה קרבית שהחוק לא חל עליו ועל חבריו מכיוון שאינם מתגוררים בבנייה רווייה. זו רק דוגמא אחת לתחושת הקיפוח העולה מן החוק שללא ספק יהיו סביבו סיבוכים משפטיים. לפיד יודע את זה, אבל הוא חיפש כותרת. אז הנה, יש לו כותרת. יש רק בעיה אחת: המציאות לא מתכוונת ליישר איתה קו.

 

התכניות שלנו למושב הקיץ של הכנסת

 

השבוע חזרנו לכנסת. פתחנו את המושב בישיבת סיעה. הבטתי בארבע עשר חברי וראיתי חבורה מוכשרת של חברות וחברי כנסת. אנשים שהצליחו בשורה ארוכה של תחומים. במושב הקודם נבחרנו לסיעה החברתית ביותר בכנסת. חזרנו השבוע כדי להמשיך את העבודה. במושב הזה נתחיל את קרב על תקציב 2015, ניאבק נגד הקיפאון המדיני, נילחם בחקיקה גזענית ואנטי חברתית. נמשיך לעבוד קשה כדי להציג לציבור בישראל אלטרנטיבה כלכלית-חברתית ומדינית.

 

קילומטרים ספורים צפונה מכאן

 

ובעניין אחר, ד"ר כמאל לבוואני היה רופא צעיר בצבא הסורי כשנשלח בשנת 82 לעיר חמת והיה עד לטבח שביצעו לוחמי הצבא באחים המוסלמים. המראות הקשים ובעיקר חוסר הכבוד הבסיסי לחיי אדם הפכו אותו למתנגד משטר. שני עשורים מאוחר יותר הוא נכלא וישב כ-10 שנים בכלא הסורי. לאחר שחרורו גלה לבוואני מארצו והפך לאחד המנהיגים הנערצים של האופוזיציה הסורית. אני מקיים איתו קשר כבר תקופה ארוכה. פגשתי אותו לאחרונה בביקור קצר בגרמניה. הוא סיפר לי על הזוועות בסוריה והתיסכול הנורא שלהם לנוכח שתיקת העולם. באופן סמלי הפגישה נערכה ב8 במאי, יום שחרור אירופה מהצורר הנאצי. אמרתי לו ששואת היהודים היתה פלנטה אחרת שלא ניתן להשוואת לשום אירוע בתולדות האנושות. אבל הרוע והאכזריות לא נעצרו באירופה של המאה הקודמת.

 

יצאתי מהפגישה ברגשות מעורבים. מצד אחד המלחמה בסוריה ירדה מסדר היום התקשורתי אבל אלפי בני אדם נהרגים מידי שבוע ואיש אינו עושה דבר. מאידך לפגוש אנשים כמו לבוואני זו בכל זאת קרן אור ותקווה לעתיד טוב יותר.

 

חזרתי לארץ היישר לאירועי שחרור אירופה שמציינים וטרנים של הצבא האדום בישראל. כאן בישראל חיים אלפי לוחמים יהודים שהשתתפו בקרבות השחרור של אירופה במסגרת צבאות בעלות הברית. שישים ותשע שנים חלפו מאז המלחמה והלוחמים האלה עדיין נושאים את המדליות על דש בגדם כאות לגבורתם. לא נותרו שנים רבות לשמוע את הסיפורים מפי הלוחמים עצמם, ואנו מחויבים מוסרית לשמר את ההיסטוריה שלהם ולהנחיל אותה לדורות הבאים. הבטחתי שאפעל לכך שבשנה הבאה, בשנת ה-70 שנהפוך את היום הזה ליום ציון רשמי בלוח השנה הישראלי.

 

ולסיום

 

במוצאי שבת  וביום ראשון נציין את ל"ג בעומר ונהנה מן המדורה שהיא חוויה משפחתית וקהילתית. מקווה שנדע לשמור על זהירות ונשתדל ככל הניתן להימנע מזיהום אוויר.

 

מאחל חג שמח לכל בית ישראל

יצחק בוז'י הרצוג


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית