מאיפה (יבוא) הכסף - ניוזלטר מיצחק הרצוג

 

30.3.2014

מאיפה (יבוא) הכסף?

 

יותר משנה מאז כוננה הממשלה והיא מציעה לציבור מרכולת דלה במיוחד. ביוקר המחיה, מחירי הנדל"ן, הביטחון האישי, הבריאות ואפילו חינוך לא ראינו תוצאות משמעותיות. כשבוחנים את מספר מסיבות העיתונאים נראה ששרי הממשלה טרם הפנימו שקמפיין הבחירות נגמר לפני שנה והגיע הזמן להתחיל לעבוד. הכישלון של הממשלה אינו נקודתי אלא אידיאולוגי. נתניהו מאמין לאורך השנים בממשלה קטנה, תקציב מדינה צר וחופש פעולה מוגבל לגורמי הממשלה. נתניהו הוא קפיטליסט שמאמין שהשוק בסופו של דבר יסדיר את עצמו. לכן לאורך השנים הוא התנגד להתערבות ממשלתית במחירי הדיור. גם שהמחירים עלו למעלה מ-70% בשנות כהונתו הוא עמד מנגד. רק באחרונה הוא מתחיל להפנים שהמדינה היא השחקן הראשי בשוק, והיא זו שקובעת את כלליו. ועדיין, הוא לא עושה את מה שהוא צריך לעשות.

 

כאן צריך להזכיר שרק לפני זמן קצר הכשילו לפיד וחבריו את הצעת החוק של ישראל אייכלר שביקש לבטל את המע"מ על דירה ראשונה, בנימוק שההורדה תעלה את מחיר הדירות.

 

 רק בשבוע שעבר נתניהו ולפיד כפו בחקיקה קיצוץ משמעותי בתקציב המדינה לשנת 2015. לפיד הצהיר שלא יעלה מסים ונתניהו הבהיר שלא יגדיל את הגירעון. עכשיו בנק ישראל מודיע, שלתקציב דרושים עוד 10 מיליארד שקלים, ואני שואל: מאיפה (יבוא) הכסף?

 

אני מברך על כל צעד להורדת מחירי הדיור, אבל הצעד של לפיד בעניין פטור ממע"מ עוד עלול להתברר כספין בשל אי היכולת לממן אותו. לחלופין, בשל הצורך לגייס תקציבים ליישומו יבוטלו שירותים חברתיים חיוניים לאזרחים – בבריאות, בחינוך, ברווחה, ובתחומים רבים אחרים (שתי החלופות גרועות).

 

מה עושים? נכנסים לעניין ברצינות, ולא בקלות דעת ובשליפות מהמותן המאפיינות כל-כך את המרובע נתניהו-לפיד-ליברמן-בנט. משבר הדיור ייפתר רק באמצעות הורדת מחיר הקרקע, כמו הצעת החוק שהנחתי, ובמסגרתו המחיר יירד משמעותית, כי המפתח הוא בידי המדינה. 

 

יש מי שעושה ויש מי שמדבר(ומציית)

 

ובעניין סדרי עדיפות. מפלגת העבודה היא הסיעה החברתית ביותר בכנסת, כך קובע המדד החברתי של המשמר החברתי. לפי המדד חברי העבודה הגישו חוקים חברתיים, נכחו בדיונים ותמכו במספר הרב ביותר של הצעות חוק חברתיות. שבעה מבין הח"כים שמדורגים במקומות הראשונים הם חברי סיעת העבודה. המדד הזה מוכיח שחברינו לא השאירו את האידאולוגיה בבית ולא שכחו לשם מה הם נבחרו. המדד גם מוכיח שחברי סיעה שנבחרים על ידי גוף גדול ודמוקרטי מחויבים לאינטרס הציבורי. בכנסת הנוכחית יש יותר מדי סיעות הנשלטות על ידי מנהיג יחיד והרבה יותר מדי חברי כנסת המחויבים למנהיג באופן עיוור. שתי הדוגמאות הבולטות ביותר הן יש עתיד של יאיר לפיד וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. בפועל, אנו עדים לתופעות שלא נראו כמותן בעבר: חברי כנסת שמצהירים אמונים למנהיג וחברי כנסת שנענשים על אי ציות. אני מעדיף בכל יום מפלגה תוססת ודמוקרטית על פני דיקטטורה.

 

העבודה והחרדים והערבים, והשמאלנים..

 

השבועיים האחרונים של מושב הכנסת היו מאתגרים. הממשלה העבירה שלושה חוקים מהותיים בהליך דורסני וחריג ללא דיאלוג. השימוש בסעיף תקנוני נדיר על מנת למנוע דיון במליאה לא קרה מעולם באופן בו הוא בוצע בשבוע הלפני אחרון של המושב. מדובר בהליך שמונע מהאופוזיציה שורה ארוכה מאד של כלים פרלמנטרים ולמעשה מסכל כל אפשרות להתנגדות.

 

מחר הליך כזה יוכל להתרחש גם אם יוחלט לפגוע בחסכונות הפנסיוניים או בזכות הקניין של אזרחי ישראל. אדגיש, ללא כללי משחק דמוקרטיים אין דמוקרטיה. אנחנו באופוזיציה עמדנו יחד בתחושת שיתוף ובסולידריות. זה היה מפגן של דיאלוג נוקב וכן, בין חברים שבאים מעמדות שונות ומחנות שונים. אנשים שמבינים שכולנו חולקים חיים משותפים וללא כבוד הדדי ושיתוף לא נוכל להתקיים כאן.

 

אמרו שיש לי הסכם עם החרדים, זה מגוחך לטעון כך. ההסכם היחיד הוא לפעול יחד כאופוזיציה – חילונים, דתיים וחרדים, יהודים וערבים, שמאלנים וימנים. רק כך ניתן לשבור את בלוק הימין, רק כך ניתן לקרוא תיגר. אם יש משפט שאני לוקח מאותו השבוע הוא דווקא משהו שאמרה חברתי זהבה גלאון: "לכל אחד מאיתנו יש את בית הכנסת שלו" ואני מוסיף - כולנו נושאים תפילה לחברה טובה יותר צודקת יותר ושוויונית יותר. התוכנית "ראש בראש" עם יואב לימור בערוץ 2

 

הוא לא רוצה (הוא לא יכול)

 

רגע לפני פעימה נוספת של שחרור אסירים נראה שהצדדים הגיעו לנקודת שבר.

המשוואה ברורה, אם לא נגיע להפרדה בהסכמה ישראל עלולה להיות מדינה דו לאומית, או שתתמודד מול כורח בנסיגה חד צדדית באמצעות התערבות בינלאומית. אבו מאזן אינו פרטנר פשוט אבל הוא יו"ר הרשות הפלסטינית ואני מאמין שאפשר להגיע איתו להסדר. אני חושב שעם תום ההסדר. כל צד יצטרך להכיר במדינת הלאום של הצד השני, אבל אסור להשתמש בו ככלי לסיכול המשא ומתן. נתניהו עד לרגע זה מסרב לומר לאן הוא הולך, ומה התוכנית שלו להצלת מדינת הלאום של העם היהודי. ואני שוב מתקשה להבין מה יעשו בקואליציה אנשים כמו יעקב פרי, יעל גרמן, עופר שלח, ציפי לבני ושאר אנשי התנועה, אם נתניהו שוב ימסמס וימרח את המשא ומתן. לשם כך אנו מובילים אופוזיציה תקיפה, שתקרא תיגר על הממשלה ותדע להחליף אותה ולעשות את הדבר הנכון.

 

צומת מילר (כולם בדרך לעבודה)

 

אנחנו ממשיכים להיאבק בכל הכוח כדי לצרף עוד אנשים משפיעים למפלגה. אמש הצטרף עידן מילר, מנהיג חברתי שהיה ממובילי המאבק לשוויון בנטל במסגרת "המחנה המשותף". מילר עזב בעבר את המפלגה והתמודד בבחירות האחרונות במסגרת "התנועה". עכשיו הוא חוזר כמו רבים נוספים. ועוד רבים נוספים בעקבותיו. כן, התנועה ברורה, עוד ועוד מצטרפים, עוד ועוד כוח. אנחנו בתנופה.

 

מאחל לכם שבת אביבית נעימה ושקטה.

שלכם,

יצחק בוז'י הרצוג

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית