ח'כ שלי יחימוביץ': גדלתי ברדיו - על השידור הציבורי. השבוע הבא בכנסת: המדריך לחיסול הדמוקרטיה. רופאינו עסוקים במתן שרותי רפואה פרטיים, עמכם הסליחה. פנסיה ואסקימואים - על המדענית והמנקה

9.3.2014

גדלתי ברדיו - על השידור הציבורי. השבוע הבא בכנסת: המדריך לחיסול הדמוקרטיה. רופאינו עסוקים במתן שרותי רפואה פרטיים, עמכם הסליחה. פנסיה ואסקימואים - על המדענית והמנקה

שלום לכם חברות וחברים,
 
המטרה: לעצור את השר"פ. הדרך: ללכד יחד את הכוחות הטובים והחזקים למאבק משותף. השבוע, בכנס המאוד מוצלח שלנו "שומרים על הבריאות עוצרים את השר"פ" גילינו שיצרנו יחד קואליציה חדשה ומפתיעה. קואליציה של אנשי רפואה בכירים, אנשי אוצר מובהקים, סטודנטים בכלל וסטודנטים לרפואה בפרט, ארגונים חברתיים ופעילים חברתיים וח"כים מכל קצות הקשת הפוליטית. זו קואליציה שמבקשת להגן על מערכת הבריאות בישראל ולחזק אותה, וגם מצויידת בידע עצום ובפתרונות חלופיים אמיתיים. גם אני למדתי בכנס הזה דברים שלא ידעתי. נדהמתי מעומק ההבנה, והמחוייבות לנושא שהוא כל כך "לא סקסי". זכרו שועדת גרמן הוקמה מלכתחילה כדי להמליץ על שר"פ. רוב החברים בה (לא כולם!) באו לספק את הסחורה הזאת. כבר עכשיו אנחנו מטלטלים את הועדה ומשפיעים עליה. יש לנו עוד דרך ארוכה, נעשה אותה יחד, ונצליח. 
 
בהקלקה על התמונה הזאת תוכלו להכנס לסרטונים מהכנס – של כל דובר/ת בנפרד. הדברים באמת יפים, מחדשים, ומשכנעים, כרגע רק חלק מהסרטונים עלו – התעדכנו בדף הזה ובהמשך נעלה את כולם (הרבה עבודה). שלחו לחברים, העלו לפייסבוק, והיו שותפים למאבק:
 
והנה עוד כמה תמונות:
 
"רופאינו עסוקים במתן שרותי רפואה פרטיים, עמכם הסליחה", אלה השלטים שקדמו את פני מי שהגיע לבתי החולים בכל רחבי הארץ, פעילות מחאה נרחבת ומוצלחת של המשמרת הצעירה שלנו, שהובילה מחאה ארצית בשטח נגד השר"פ. הכנסו לעמוד הפייסבוק של המשמרת לעוד פרטים ותמונות ותנו להם לייק גדול:
 
המדריך לחיסול הדמוקרטיה, או: כך רומסת הממשלה את האופוזיציה ואת הכנסת, ומפקיעה כל כלי פרלמנטרי דמוקרטי. בשבוע הקרוב מפעילה הקואליציה את סעיף 98, סעיף חירום ששמור בתקנון רק לתקציב או "למקרים מיוחדים", ומעקרת מכל טעם את הדיון בשלושה חוקים שבוודאי אינם דחופים, כל אחד מהם מתנה לשותפה קואליציונית אחרת. ללפיד את חוק הגיוס המרוט, לליברמן את חוק המשילות הדיקטטורי, לבנט חוק משאל עם לתקיעת אצבע בעין לתהליך מדיני. הכל עם הצבעה שהשעה שלה ותוצאותיה נקבעו מראש. עוד פרטים כאן בסטטוס וכאן בבלוג, והנה גם הנאום שלי במליאה:
 
 
נתניהו, אובמה ואיפק: עוד גימיקים, עוד שלב במשחק "בואו נוכיח שהפלסטינים אשמים". ומה עם טובתה של מדינת ישראל? הנה ראיון עם אסתי פרז ברשת ב' של קול ישראל, על הדשדוש המכוון של נתניהו בשיחות עם הפלסטינים, וגם על הכנס שלנו על השר"פ. וצפו גם בראיון אצל אורלי וילנאי וגיא מרוז בערוץ עשר – גם מדיני וגם על דו"ח מבקר המדינה על המספר הזעיר להחריד של נשים בדרגות בכירות בשרות המדינה:
 
מצטער על סבתא, בן, צריך למנוע משבר פנסיוני. הכוונה להעלות את גיל הפנסיה היא פשוט ירי בין העיניים לעבר המבוגרים החלשים ביותר. דחיית היציאה לפנסיה היא גם דחיית קצבת הזקנה. הרחקת היציאה לפנסיה ולקצבה פשוט תגדיל את מספר השנים שבהן יחיו בחוסר כל דווקא מי שאין להם עבודה. בלי פנסיה וגם בלי קצבת זקנה. 
ולא רק הם יפגעו. גם העובדים בעבודות פיסיות קשות, שהרחקת הפנסיה תשבור להם את הגב, את הרגליים, ואת הנפש. על אתגר ההתמודדות עם הברכה של עליית תוחלת החיים, ואיך לא נהיה כמו האסקימואים שנהגו לשלוח את זקניהם לקרח, קראו בבלוג שלי
 
המדענית במכון וייצמן תמשיך לעבוד – המנקה תצא לפנסיה. צפו בראיון שלי בעניין הזה עם כינרת בראשי ואורי לוי בערוץ 1:
 
למה נשים לא מראיינות יותר נשים ממראיינים גברים? ראיון אצל רזי ברקאי בגל"צ על נשים בתקשורת, ביום האשה הבינלאומי. 
 
לא למות משיעמום, כי יש מי שמתים מזה ממש: השבוע אושר בועדת הכספים כלל פיסקלי חדש מבית לפיד, שמקטין את תקרת ההוצאה במיליארדי שקלים, הורס כל חלקה טובה ומדכא צמיחה. מי שרוצה לדעת על זה עוד: הבלוג שלי מינואר, תקשורת השבוע (דמרקר וכלכליסט), מסמך מצויין של מחלקת המחקר בכנסת שהזמינו חברי הכנסת שלנו מיכל בירן ואראל מרגלית, והדברים שלי בועדת הכספים השבוע ביוטיוב.
 
השידור הציבורי: במדה רבה גדלתי ברדיו. בגיל 26, בבאר שבע, זכיתי בתפקיד הראשון שלי שם: כתבת קול ישראל בדרום. משם לתפקידי כתבות בכירים, אחר כך שבע שנים מדהימות ב"הכל דיבורים". ברדיו נולדו לי ילדי שהיום הם בני 23 ו-18. גם בערוץ 2 אחר כך, וגם אחרי בדיוק שבע שנים בכנסת, אני מלאת תודה והערכה למקום שבאתי ממנו. לאנשים הנפלאים והמוכשרים שסופגים התעמרות מקצועית ונפשית, ועומדים כמו סלע מול הנהלות כושלות וחנפניות לשלטון. תודה והערכה לאתוס העיתונאי, למקצועיות, לעברית הטובה, לנקיון הכפיים. רשות השידור נמצאת במצב מחריד, נרמסת ודועכת. פשוט כואב הלב. אבל דווקא ככל ששלטון ההון חזק יותר, כך הצורך בשידור ציבורי גדל. ועדת לנדס עשתה עבודה רצינית, האנשים בה מקצועיים ואכפתיים, ידיהם נקיות, כוונותיהם טובות. אלא שאני יודעת היטב מה התרגום של המלצותיהם למציאות הפוליטית. "לסגור ולהקים מחדש" משמעו לסגור ולא לפתוח. "לממן מהתקציב במקום מהאגרה" משמעו שליטה עוד הרבה יותר גדולה ודורסנית של פוליטיקאים. "מקורות כספיים ממכירת הקרקע" – אין דבר כזה. אין שום דרך להעביר לשידור הציבורי אפילו שקל ממכירת הקרקע. אחד קשור להכנסות המדינה, והשני לתקציב, והשניים מנותקים כליל זה מזה (תקראו את הפסקה הקודמת ותבינו למה). בינתיים, יש דבר אחד שחייב לקרות באופן מיידי: להפסיק להתעלל בעובדים, לתת לכישרון לבוא לידי בטוי, לאפשר חופש ביטוי ומקצוענות. והנה ראיון שלי לענת דוידוב בנושא מסקנות ועדת לנדס ב'צבע הכסף' ברשת ב'.
 
ומחר אהיה שם, מוזמנים:
 
שבת שלום,
שלכם,
שלי
 

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית