סיכום ישיבת מוסדות המחוז - 8.11.2007
סיכום ישיבת מוסדות המחוז - 8.11.2007
12.11.2007

 

בפגישה השתתפו כ-70 חברים.

 

סדר היום:

  1. אינפורמציה – ח"כ אורית נוקד, זאב (ולוולה), חניק
  2. דיון על מצבה של מפלגת העבודה והקשר של נבחרי העבודה עם מחוז הקיבוצים – בהשתתפות ח"כ איתן כבל, מזכ"ל המפלגה ומ"מ יו"ר סיעת העבודה בכנסת.
  3. דיון על השביתה בחינוך - בהשתתפות ח"כ יולי תמיר, שרת החינוך.

 

בתחילת הישיבה התיחד המחוז עם זכרו של חברנו עמוס שרון (אלונים) שנפטר לאחר מחלה קשה.

 

 1. אינפורמציה

 

ח"כ אורית נוקד – קוראת לתמוך במהלכים של רוה"מ לועידת אנאפוליס, שיש בבסיסם עקרונות להסדר קבע בינינו לפלשתינים. ניתנה סקירה על פעולתה הפרלמנטרית: הצעות חוק כנגד גנבות חקלאיות, צמצום חוק ההסדרים, קצבאות גימלאים, מס הכנסה שלילי, שיחול גם על חברי קיבוצים.

מתחה ביקורת על כך שנבחרי המפלגה אינם משמיעים מספיק את עמדת המפלגה ע"פ מצעה בנושאים מדיניים, חברתיים וכלכליים. קוראת לסיעת העבודה לחזק את שת"פ של נבחריה – מתכונת להצלחה.

 

זאב (ולוולה) שור – מברך את איתן כבל על שדבק בעקרונותיו כשעזב את הממשלה. בעד כל ניסיון הידברות (ועידת אנאפוליס) – מעלה את הסיכוי להסכמים. מחה על כך שמפ' העבודה, המתיימרת להוביל  את מחנה השלום, אינה משמיעה מספיק את קולה בנושא.

מתנגד לועדה מסדרת במקום הפריימריס.

בתקציב המדינה אין סעיף העוסק בנושא התשתיות בקיבוצים, למרות המלצת ועדת המנכ"לים ולמרות הבטחת יו"ר המפלגה, אהוד ברק, להקצות לכך תקציבים, כמו גם בנושאים נוספים שהעלה בפניו.

מחוז הקיבוצים אינו מיוצג, לא ע"י שר ולא יו"ר ועדה כל שהיא בכנסת.

 

חניק מרשק – מפקד – היום רק 50% התפקדו למפ' העבודה – קוראת לחברים לעבוד במרץ לסיים את המפקד עד סוף נובמבר, טרם קבלת ההחלטה על בחירות למוסדות המפלגה.

מסרה אינפורמציה על הפעילויות של מחוז הקיבוצים: סדנא משותפת לפעילי המחוז עם מזכירי סניפים בשיתוף קרן ברל כצנלסון, מפגש תא חברות שהתקיים בעמה"י, מפגש וותיקי המפלגה והמחוז, שיתקיים בצרעה ומפגש משותף עם מחוז ת"א.

 

2. דיון על מצבה של מפלגת העבודה – בהשתתפות ח"כ איתן כבל- מזכ"ל המפלגה ומ"מ יו"ר סיעת העבודה בכנסת

 

חניק העלתה את דעתה בכל הקשור לתפקוד המפלגה ולקשר של המפלגה למחוז הקיבוצים:

מפלגת העבודה היא השותפה הבכירה בממשלה, אך לא מתקיים בה שיח ציבורי אידיאולוגי, פוליטי וחברתי. המפלגה אינה מתנהלת כאותה מפלגה שתפיסת עולמה הייתה תמיד כמפלגה שהייתה אחראית על עתיד וביטחון תושביה.

*מהן עמדות המפלגה והעומדים בראשה בעניין התהליך המדיני. כולם מכירים את הקווים האדומים של מפלגות ישראל ביתנו וש"ס, אך לא של מפלגת העבודה, שמצע מפלגתה ותוכניתה המדינית היא כתוכנית קלינטון.

*העבודה שותקת מול השינויים שמציע שר המשפטים פרידמן, על אף שלא ניתן לשנות חוקי-יסוד ללא הסכמה קואליציונית. אולמרט ופרידמן אינם רואים בעבודה שותפה, על אף היותה שותפה בכירה בקואליציה.

*המאבק על שינוי שיטת הממשל שמוביל ליברמן, תפיסה העשוייה לפגוע באושיות הדמוקרטיה, ושוב קולה של העבודה לא נשמע.

*המאבק לקצבאות הגימלאים, שמרבית מצביעיה באים ממפלגת העבודה, אינו מזוהה עם שרי העבודה ונבחריה.

*המאבק על חוק ההסדרים, נבלע בשתיקת הכבשים של נבחרינו, אך קדמה אותו דליה איציק.

*השביתה בחינוך הפכה לעניין פרטי של השרה יולי תמיר, אשר אינה מקבלת מספיק תמיכה ורוח גבית מסיעת העבודה.

*המפלגה לא מתנהלת כארגון חי שרוצה לשרוד. המוסדות אינם מתכנסים תדירות, לא מתקיים תהליך קבלת החלטות מסודר, החוקה לעיתים היא רק חומר להמלצה, החוב מעיק ומשתק, ויש הרגשה של דממת אלחוט.

*מחוז הקיבוצים הוא המחוז הגדול במפלגה והוא מייצג סקטור חיוני לביסוסה וקיומה של מדינת ישראל. קיימת תחושה שלא סופרים אותנו, הן ברמה המפלגתית פוליטית והן  בקידום וטיפול בנושאים שהם הליבה של הקיבוצים וההתיישבות.

לעבודה יש את הנבחרים הטובים ביותר, אך הם מסוכסכים, סוליסטיים ובשל כך לא מצליחים לייצר ולהכתיב סדר יום רלבנטי. ככה לא בונים מפלגה שרוצה להגיע בחזרה לשלטון.

 

בתחילת הדיון התייחסו מספר חברים לנושאים הבאים:

§         תפקידו המרכזי של מזכ"ל המפלגה לדאוג שהמפלגה תתפקד ותהיה פעילה, כאשר היו"ר עסוק בענייני ביטחון.

§         אין על נבחרי מפלגת העבודה להתערב בבחירות למועצות האזוריות.

§         חייבים להמשיך לשבת בממשלה ולחזק אותה.

§         מוסדות המפלגה כבר שנה משותקים, ע"פ חוקת המפלגה סיימו תפקידם.

§         לא שומעים את קולה של המפלגה בכל הקשור לתקציב 2008, כולל בנושאים הקשורים לקיבוצים.

§          אין למפלגה תכנית מדינית רלוונטית, אלא התכנית שגובשה ב 2004 .

 

ח"כ איתן כבל, מזכ"ל המפלגה ומ"מ יו"ר סיעת העבודה בכנסת:

 

במחוז הקיבוצים גם רוצים שנשב במפלגה וגם שנאבק בה.

ממאי 1977  מפלגת העבודה באופוזיציה רוב השנים, ובשנים האחרונות הפכנו למפלגה עם שרים מקצועיים ואסור לנהל מאבק על שום דבר באמת.

 10 מיליון ₪ המפלגה הוציאה בשנתיים האחרונות על דמוקרטיה – מערכות בחירות.

רואה עצמו כשליח ועונה על כל פניה אליו, דבר שלא היה לפניו. רואה עצמו כאחד הפעילים ביותר בכנסת בנושא חקיקת חוקים.

מטפל בחוב המפלגה, 122 מיליון ₪, בשקיפות ובנחישות כדי שכשיסיים את תפקידו ישאיר ירושה אחרת.

שלוש רמות להתייחסות במשברים:

משבר מנהיגותי – היום לא קיימת השדרה המרכזית של המפלגה, שידעה להחזיק את המפלגה ולתת לה מרחב נשימה. צריך לבנות אותה. ברק הוא המנהיג שלנו היום והוא צריך להתייחס לכל ישיבת סיעה, פעם בשבוע, כהזדמנות לומר את דברו לעם ולא לשתוק, כמו בנוגע לועידת אנאפוליס. כבל עצמו, כמ"מ יו"ר הסיעה, פועל לקידום נושאים שעל סדר היום הלאומי, הפוליטי והמפלגתי. חייבת להיות אמירה בנושא חוק ההסדרים.

הדברות חשובה כדי להגיע למשהו – אנאפוליס סיכוי, ברק חושב שזה סיכון אך לא אומר זאת.

ע"מ לא להיות כמפלגת מפד"ל יש להיפתח ולהידבר עם כל שכבות העם.

משבר כלכלי - בנושא החוב – אין אפשרות להתנהל בשוטף כאילו אין חוב, צריך להתנהל באחריות ולקבוע סדרי עדיפויות כדי לחיות, פועל לפתרון החוב ויביא לאישור מוסדות המפלגה.

משבר ארגוני – מתכוון להביא חוקה חדשה למפלגה: לבטל את הועידה, להקים מרכז של 1500 חברים, שייבחרו ע"י החברים בשטח. חוקה שתאפשר לעבוד – יתקיים על כך דיון רציני, בשקיפות מלאה.

כבל מדגיש כי יש בתוכנו כוחות מהטובים ביותר, עלינו לעשות הפסקת אש,שנה אחת, והדברים יראו אחרת.

יולי תמיר מקבלת מהמפלגה גיבוי, אך ליולי יש אחריות כלפי המפלגה.

 

התייחסות חברים לדברי כבל:

  • לא קואליציה בכל מחיר. יעד של מפ' העבודה להיות מפלגה דומיננטית בבחירות הבאות, שאי אפשר יהיה בלעדיה – ויש לה סיכוי.
  • מנהיג המפלגה קורץ מחומר של ראשי ממשלה, אבל צריך סביבו צוות מנהיג ומפרגן.
  • ועידת אנאפוליס – אין לברוח מהסיכוי לשלום.
  • יש לבנות את המפלגה על מתנדבים ועל אזורי קלפי, עם מארגן שמכיר את האזור.
  • למפלגה הרבה נכסים.
  • יש לבטל את הפריימריס, הלא המדינה בעתיד תתנהל ע"פ בחירות אזוריות.

 3. השביתה בחינוך – בהשתתפות שרת החינוך יולי תמיר

 

לפני מתן רשות הדיבור ליולי ציין ולוולה את פועלה של שרת החינוך בהקמת ב"ס לרפואה בגליל, במורדות צפת, דבר שיאפשר שדרוג 5 בתי חולים באזור.

 

שרת החינוך, ח"כ יולי תמיר:

 מערכת החינוך זאת מערכת גדולה ויקרה, וכל שינוי הוא בעל משמעויות כלכליות וחברתיות רחבות הקף. עם כניסתה לתפקיד היה ניסיון למהלך כולל בשלושה מישורים:

  1. מהלך פדגוגי – שינוי אופן למידה בב"ס והכנה לבגרויות.
  2. בניה מסיבית של כיתות – תוך 5 שנים 8000 כיתות, מתוכם 40% למגזר הערבי.
  3. רפורמה – במישור השכר, במישור הפדגוגי, בהוספת שעות לימוד פרטניות, 75 שעות, נבנו מאגר שעות לב"ס שלא היו קודם. רק מי שרוצה יכנס לרפורמה, יש למורים אפשרות לבחור לגבי עצמם. עד כה נכנסו 315 בתי ספר לרפורמה.

שאלת השכר לא נידונה מזה עשור –  שכר המורים נשחק ויש לעשות מהלך משולב כדי שלא יגררו סקטורים אחרים, שיביאו בסופו של דבר לכך שהמורים יהיו שוב בתחתית הסולם.

שחיקה – הוקם צוות שיבדוק את נושא השחיקה. תוספת קבועה של 6% בגין שחיקה.

 עפר עיני – יו"ר ההסתדרות הציע 5% תוספת ע"פ הסכמי ההסתדרות – נוצר בסיס של 11% + רפורמה שתתן סה"כ תוספת של 26%.

מקפידים לעבוד במסלול של שני ארגונים (הסתדרות המורים וארגון המורים).

השינוי הנדרש שינוי מערכתי ולא רק ניסויים נקודתיים.. הרפורמה מהלך שמיטיב עם חלקים חלשים בחברה, בעיקר במגזר הערבי. יש לדאוג שהאוצר לא ינהל את משרד החינוך ואת הרפורמה.

יש עוד תחומים רבים שעדיין לא טופלו: חינוך מיוחד, שיקום כיתות, הקטנת הצפיפות בכיתות, מיחשוב ועוד. כשרת החינוך החליטה לקבוע סדרי עדיפויות ,להגדיר יעדים, רואה בזה מנהיגות ומהלך נכון.

אוניברסיטאות – המרצים מחכים לתוצאות המו"מ עם ארגון המורים, כמו סקטורים אחרים. יש לשים לב שלא תהיה לרפורמה השפעת רוחב על המשק כולו.

 

הערות חברים לדברי יולי תמיר:

§         מערכת החינוך זו מערכת מוזנחת שנים, שהתכרסמה עם השנים לרמות הפרטה עמוקות. המשבר הנוכחי הוא אמיתי.

§         המורים צריכים להיות חלק מהרפורמה ולא ראשי הארגונים – מהפכה מלמטה.

§         מעט מאד נרשמים לסמינרים למורים, למעט מורים שיכולים לעבוד גם באופן פרטי – חינוך מיוחד, גננות.

§         חסרים בדיון אנשי אוצר וארגון המורים.

§         מערכת החינוך קורסת – שביתה מוצדקת.

§         לקיים חשיבה כיצד ניתן לאתגר אנשים לעסוק בהוראה.

§         כיצד משרד החינוך מתכוון להתמודד עם אלימות בב"ס. אולי פעילות של תנועות נוער ימנעו אלימות.

 

תשובות יולי:

יש עלייה ברישום לתנועות הנוער – הועלה התקציב, רק שלא דווח עליו.

השנה לא טופלה התכנית למניעת אלימות.

נזק השביתה – מתעלמים מהדברים הטובים שבחינוך בארץ. מתעלמים מכך שאנחנו ארץ הטרוגנית עם פערים בין סקטורים ומגזרים שונים בחברה בישראל.

תועלת השביתה – יש הדברות עם המורים בשטח, שפוחדים מהארגון.

הציבור לא רואה את המורים האיכותיים בשטח.

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית