למחוז יצאנו - רשמי סיור של תא נשות מחוזות הקיבוצים והמושבים וחברות נוספות של מפלגת העבודה בעמק הירדן
למחוז יצאנו

שלמה גלזר - 31.10.2007

 

שוקולד מקומי משובח, חצר ראשונים, תיירות, פוליטיקה ויותר מידי קלוריות היו בסיור של תא נשות מחוזות הקיבוצים והמושבים וחברות נוספות של מפלגת העבודה בעמק הירדן.

 

הרבה מאוד מים זרמו בירדן ונשאבו מהכנרת מאז ימי אום ג'וני בהם נאבקה מרים ברץ על הזכות להיות הרפתנית הראשונה ועד ימינו אלו בהם הקימה גלית אלפרט בת אפיקים הנושאת בתואר המכובד השוקולטיירית הראשונה בתנועה הקיבוצית את חוות השוקולד שלה גליתא בדגניה ב'. הביקור בחוות השוקולד היה שיאו של היום שהתחיל בפוליטיקה, המשיך בשיעור הציונות, הפך לחוויה קולינרית והסתיים בכלכלה, פמיניזם ושוב פוליטיקה.

 

יש משהו בשוקולד, המחזיר את כולנו חזרה לימי ילדותנו, בין אם זה הטעם, הריח או הצבע, שים על השולחן טעימות שוקולד וכולנו ילדים או במקרה הזה ילדות.

 

"המטרה של גליתא", (שהוא אגב שילוב של השם גלית אלפרט) היא להמתיק את החיים", אומרת גלית והולכת הלאה עם ההגדרה הטעימה הזאת, ומספרת לחבורת הנשים שכבר ראתה דבר או שניים בחייה, את תולדות המקום: "הגעתי לשוקולד לגמרי במקרה, הייתי בבלגיה מסיבות אישיות, כדי לעשות משהו התחלתי ללמוד בבית ספר לשוקולד, אחרי 3 שנים קיבלתי תעודה של "שוקולטיירית", עם התמחות בייצור פרלינים משובחים, חזרתי לארץ לקריית אונו, התחלתי לייצר שוקולד בבית, העסק הלך לא רע, בדיוק אז דגניה ב' פעלו להחזרת בנים לעמק ועזרו בפיתוח יזמויות, המזכיר דאז אבי אייזנברג, יצר קשר, זה התחבר לי טוב עם הרצון לחזור לעמק ולכנרת, מאוד התלבטתי, דחיתי ודחיתי, אבל בחיים הכל כנראה כתוב, ויום אחד פתחתי (עדיין בקריית אונו ארון ונפלו לי על הראש ניירות מתקופת הלימודים, וביניהם עבודת הגמר שלי שהייתה – תאמינו או לא, הקמת עסק לייצור שוקולד בעמק הירדן. מכאן הדרך להקמת חוות שוקולד בדגניה בשותפות עם הקיבוץ כבר היתה מרוחה בשכבת עבה של שוקולד בלגי משובח.

 

היום מה שהייתה פעם הרפת הראשונה של הקיבוץ לפני 85 שנים היא חוות שוקולד, בה אפשר לראות סרט המתחיל בגידול הקקאו ועד ייצור השוקולד, סדנאות חוויה בשוקולד, חלון הצצה למפעל עצמו, בר קפה וחנות עם מוצרי המפעל המשווק גם בכמה נקודות מכירה ברחבי הארץ. נכון להיום מעסיק המקום 7-8 עובדים קבועים ועוד מספר דומה של סטודנטים בתקופות העומס. בבית הקפה אגב, מוכרים גם גלידות תוצרת מקומית, ותאמינו לי (ניסיתי) הגלידות האלו טעימות באופן "שערורייתי" ורק בשבילן שווה לבקר.

 

נשים חזקות ואסרטיביות

 

אבל תסמכו על חניק מרשק מזכירת מחוז הקיבוצים, שאצלה ביזנס בא גם לפני וגם אחרי הפלז'ר והחברות ממהרות מדושנות שוקולד, לתיירות שער הגולן לשיחה משותפת עם נורית קצירי מנהלת האירוח הכפרי של הקיבוץ, "הייתי הרבה שנים גננת", היא מספרת, אחרי שחזרנו משליחות בארה"ב, הציעו לי לעשות משהו אחר, והתחלתי עם התיירות בקיבוץ, לא ממש הבנתי בנושא, למדתי, התפתחנו והיום העסק משגשג".

 

דיאנה בוגוסלבסקי, החברה מס' 1 בעמק, מנהלת צמח מפעלים", שהם שילוב של המפעלים האזוריים וארגון הקניות של משקי עמק הירדן ודרום רמת הגולן, מציגה את האימפריה עליה היא חולשת - מפעלים, עיבוד תוצרת חקלאית ומערכת פיננסית. בוגוסלבסקי נולדה בארגנטינה, הייתה חברה בתנועת נוער ציונית ועלתה לארץ לקיבוץ אלומות, למדה כלכלה ובנקאות, היתה יועצת בברית פיקוח ומ-2004 מנהלת את המערכת הכלכלית של עמק הירדן. "יש בתפקיד שלי אחריות גדולה", היא אומרת, "משום שלא מדובר רק בניהול כלכלי נטו, אלא שילוב של אחריות חברתית ליישובים המשולבת עם אחריות לניהול עסקי מוצלח. הארגון, לשיטתה, קיים במטרה לשרת ולחזק את בעליו  - קרי: הקיבוצים. אני, היא מדגישה, לא רוצה ארגון עשיר וקיבוצים עניים, ולכן חובתי לסייע לחלשים.

 

בסיום דבריה היא פונה לח"כ יחימוביץ' היושבת לצדה ואומרת: "אני מעריכה דברים שאת עושה, אבל את מרגיזה אותי בחיבורים שלך לכל אלו שהתקיפו את התנועה הקיבוצית, בעיקר בנושא נדל"ן, אלו שהיה להם נוח לשכוח שהקיבוצים זה לא רק שפיים וגליל ים ושהתנועה הקיבוצית פרושה מצפון לדרום על מפת ישראל ורוב הקיבוצים יושבים בפריפריה"

.

ומסכמת את הדיון חברת הכנסת שלי יחימוביץ' שזכתה להמון פירגון ואהדה מהמשתתפות, אבל בחרה שלא להתייחס לדבריה של בוגוסלבסקי ולהתמקד במסר פמיניסטי וקצת פוליטיקה:  לדבריה מושב החורף יעמוד בסימן חקירות ראש הממשלה והתקציב ולהערכתה הקואליציה לא תחזיק מעמד! (טוב זה היה לפני שוועדת וינוגרד הודיעה שלא יהיו מכתבי אזהרה). נשים - היא הקבוצה המופלית בחברה, קבעה יחימוביץ', והן ראשונות להיפגע. בשוק העבודה נשים יותר מובטלות, עובדות קבלן ללא תנאים סוציאליים וראשונות בפיטורין. המסקנה שלה מאבק מתמיד על זכויות עובדים, ובראש וראשונה - זכויות נשים.

 

הכוח הנשי בפעולה

 

נחזור להתחלה, בסימן נשים, חזקות עצמאיות ואסרטיביות התנהל בשבוע שעבר ביקור המשותף של תא הנשים (אוף, איזה שם ארכאי) במחוז הקיבוצים, מחוז המושבים וזה של מפלגת העבודה בעמק הירדן שהוא כידוע ערש ההתיישבות העובדת וגם ערש תנועת העבודה.

 

כ-40 נשים לא ממש צעירות בניצוחה של מזכירת מחוז הקיבוצים הבלתי נלאית חניק מרשק ירדו לעמק, לראות, לשמוע ולהתרשם.

 

ראש המועצה יוסי ורדי שפתח את הביקור מספר שהוא עצמו דור שלישי בדגניה א' ונכד של יוסף וחיותה בוסל ומציג את העמק היפהפה שלו לאורחות.

 

למען גילוי נאות אני סובל באותו רגע מדה זה וו פרטי. לפני כ-30 שנים הייתי בביקור פרטי בארה"ב, דודתי הגאה שהייתה נשיאת נשות הדסה באנאפוליס שהיא עיר ים יפה ושלווה בארה"ב הנמצאת לאחרונה בחדשות מאחר ונבחרה לארח את המפגש התורן בין יהודים לפלשתינאים, הזמינה אותי לספר לנשות הדסה בסניף המקומי, על ישראל וצה"ל של אחרי מלחמת יום כיפורים, מאחר והייתי הגבר היחידי בנוכחות עשרות נשים יהודיות לא צעירות, פתחה המנחה את דבריה: ליידיס' אנד ג'נטלמן, והזמינה אותי לדבר, הפעם למזלי תפקידי הוא לצלם ולסכם את הדוברות.

 

ורדי דאג להחזיר אותי מזיכרונות העבר להווה, והציג את עקרי העשייה של המועצה: צמיחה דמוגרפית, תעסוקה, פיתוח תיירות וגם מגלה כי המועצה החליטה להעניק אזרחות של כבוד לנשיא המדינה שמעון פרס, פעם פעם חבר קיבוץ אלומות. מירה טל יועצת ראש המועצה למעמד האישה, מברכת את הבאות והחכ"ית שלנו אורית נוקד, מספרת על העשייה הפוליטית, ערב פתיחת מושב החורף, ועל החשיבות שבעבודת חקיקה רצופה למען נשים.

 

כידוע, עם שאין לו היסטוריה, כנראה עתידו לוט בערפל, לוקחת על עצמה סמדר סיני שהיא גם הממונה על קידום מעמד האישה בתנועה הקיבוצית, וגם חברת עין גב את ההובלה ומנתבת אותה לחצר הראשונים המשוחזרת של דגניה א' ומפליאה בסיפור הרפתנית הראשונה מרים ברץ, שמרגע הגיעה לדגניה, החליטה להיות רפתנית, ושום "מכשול" כמו לידה או שתיים לא עצר בעדה. הרושם הוא שלו הדבר היה בידה הייתה סיני מתחלפת עם ברץ. "אני מעריצה אותה", היא אומרת בעיניים בורקות, "היא וחברותיה היו ענקיות".

 

תגידי?, אני שואל את חניק מרשק מי שארגנה יחד עם אסתר ביתן את הסיור, לקראת סופו של היום, זה לא קצת ארכאי כל הסיפור הזה של תא החביירות במחוז הקיבוצים, מה יוצא מזה פוליטית?

תראה, מסכמת חניק מרשק בשביעות רבה את היום ואת הרציונל שמאחוריו:  "צריך לעבוד קשה מאוד כדי לחבר היום, בין העיר לכפר, ולשכנע, גם את החברות שלנו שהתנועה הקיבוצית עדיין חיה ובועטת למרות מסע הדה לגיטימציה שעשו לנו. ואין טוב ממראה עיניים, יציאה מהשגרה וגם גלידה טובה כדי לקדם את המטרה הזאת. ותסמכו עליה שבעקבות הביקור הזה יבואו עוד.

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית