ח'כ שלי יחימוביץ: סוף סוף טקסטיל כחול לבן, ומגיע לי מזל טוב

26.12.2010

‏26 דצמבר, 2010

 

סוף סוף טקסטיל כחול לבן, ומגיע לי מזל טוב: זה החוק ה-30 שלי שנכנס לספר החוקים. על הגז וכוח ההסתה של הכסף הגדול, משימת ריגול ותיעוד בשבילכם, וטור לשבת - על הצרכנות כאובססיה מעוורת

 

הי חבר'ה,

 

סוף סוף טקסטיל כחול לבן. אחרי ארבע שנות עבודה, קרה הלא יאמן וחוק הטקסטיל הביטחוני שלי עבר בקריאה שניה ושלישית במליאה, ונכנס לספר החוקים - תוך תמיכה של האוצר (!) ושל כל משרדי הממשלה. החוק, שנחקק יד ביד עם תעשייני הטקסטיל - יחייב את צה"ל, את המשטרה ואת שרות בתי הסוהר - לרכוש את הטקסטיל שלהם בישראל ולא לייבא אותו מהמזרח. הוא יצור  לפחות אלף מקומות עבודה בפריפריה. משדרות ואשקלון ועד קריית שמונה, מחורפייש ועד בית ג'אן. אני מאוד גאה בחוק הזה, שבלי ויסקונסין ושאר המצאות מפוברקות, ובעלות נמוכה יחסית, פשוט מספק פרנסה לאנשים. וחוץ מזה, זה החוק השלושים במספר שחוקקתי, אז מגיע לי מזל טוב... כנסו לקצת תקשורת ובעיקר לרשימת התודות שלי, שנותנת מושג כלשהו על דרך החתחתים שעשה החוק עד לגמר, ועל בעלי הברית הרבים, חלקם בלתי צפויים, שעזרו לי.

 

הגז הטבעי וכוח ההסתה של הכסף הגדול. "זהו מכתב תשובה קולקטיבי למיילים המפוברקים ברובם שמציפים את כתובת המייל שלי בכנסת, וזועקים, לכאורה, את זעקת "המשקיע הקטן", שהשקעותיו "ירדו לטמיון" בשל העלאת המיסוי על הגז... פרסמתם מודעות ענק בשווי מאות אלפי שקלים. שילמתם על המודעות במזומן ומראש, תוך שאתם מקפידים להסוות את זהותכם... מדובר באחד הקמפיינים הכי לא מעוררי אהדה שנראו אי פעם, קמפיין שכל כולו בצע כסף... מי שמפקיד את כל הכספים שנועדו לעתיד ילדיו במניות המסוכנות ביותר בבורסה, מניות הגז, שההשקעה בהן כמוה כהימור בקזינו – נוהג בחוסר אחריות מופקר כלפי ילדיו...".

זה חלק מטור שפרסמתי בבלוג שלי בתחילת השבוע, אשר קיבל סיקור נרחב בתקשורת והביא לפרסום מודעות שטנה נגדי ולמסיבת עיתונאים סהרורית של "המשקיעים הקטנים".  הנה ראיון שלי ברשת ב' בעניין הזה, ראיון וידאו בגלובסTV , ראיון ב"לילה כלכלי" בערוץ 10, וכתבה ב"תוכנית חיסכון" בערוץ 2, ובהם אני מסרבת להתעמת עם שכירי חרב שממומנים בידי גורמים עלומים, אך מסבירה את עמדתי.

 

מה בין משפחת עופר ובין דיירי הדיור הציבורי? מה שבאמת עשיתי כל השבוע היה העבודה על חוק ההסדרים. השנה, בזכות דיאטה שהעביר אותו יו"ר הכנסת רובי ריבלין - הוא היה פחות מפלצתי. צל"ש גם מגיע לח"כ חיים כץ יו"ר ועדת העבודה, שהלם בסעיפי החוק שהגיעו לוועדה שלו, ובין היתר העיף את ויסקונסין ואת קיצוץ קצבאות הזקנה. אתם מוזמנים לכתוב לחיים ולרובי ולחזק אותם. בסעיף אחד בחוק, עידוד השקעות הון, התייצבתי לצד אנשי האוצר ועזרתי להם להעביר את הסעיף המרחיב את ההטבות למפעלים בפריפריה. ולמה הם נזקקו לעזרתי? כי לובי אדיר מטעם כימיקלים לישראל שבשליטת משפחת עופר פעל כדי שגם כי"ל תקבל "עידוד". האוצר גרס, ובצדק, שמפעל שחוצב את משאביו מאוצרות הטבע של המדינה ומחלק דיווידנד עצום בכל שנה - לא זכאי להטבות. חלק זעיר ממסע הלחצים המטורף שהופעל על חברי ועדת הכספים אני מתארת בראיון לקרן נויבך. הנה הרחבה בנושא למתעניינים. בסוף ניצחנו, למרות שבהתחלה כל הועדה, חוץ מגפני וממני - הייתה בעד כי"ל. אבל הרגע הקשה והעצוב מבחינתי היה הרגע שבו הצביעו חברי הכנסת בלי למצמץ על הקפאה נוספת של אחד החוקים הצודקים ומתקני העוול ביותר שנחקקו בכנסת: חוק הדיור הציבורי של רן כהן. בניגוד להמון האדם ששרץ בחדר בענייני כי"ל, כאן היה החדר כמעט ריק מאדם. איפה הלוביסטים של דרי הדיור הציבורי? שאלתי את חברי הכנסת. איפה עורכי הדין היקרים, איפה הועד שלהם? אז זהו, שאין להם.

 

ועכשיו משימת ריגול ותיעוד עבורכם: בטח שמעתם על פסק הדין נגד רשת הולמס פלייס: לפני כמה חודשים קבע בית הדין לעבודה שהרשת הפרה את חוק הזכות לעבודה בישיבה ופסק לקובי זואילי, פקיד קבלה בסניף בדיזינגוף סנטר פיצוי של 100,000 ₪. הטיעונים של הרשת בבית הדין להגנה על העבודה בעמידה היו מפלצתיים. "רצון לשדר אנרגטיות"; "התפתחות טבעית של מקצוע פקיד הקבלה" (!) ועוד. הרשת מערערת על פסק הדין וטוענת להגנתה שעכשיו היא כבר מעמידה כסאות לרשות פקידי הקבלה. אני יודעת שזה לא המצב - ומבקשת מכל מי שיכול, ללכת בדיסקרטיות לסניף הרשת הקרוב לביתו (רשימת הסניפים) ולכתוב לנו לכאן מה ראיתם שם, רצוי מאוד בצירוף תיעוד: תמונה שצילמתם. כתבו גם את השעה ואת שם הסניף. זה מאוד יעזור בבית משפט בהדיפת הערעור.

 

שני מאמרים פוליטיים מפרגנים עלי, אחד של אלון מרום במעריב, והשני של עמי גיל בבלוג שלו.

 

שביתת הפרקליטים - ראיון משותף עם בועז גולדברג, יו"ר ועד הפרקליטים השובתים, בערוץ הכנסת.

 

רוטנברג מתהפך בקברו. עוד אחד משיאי השפלות כלפי עובדי קבלן, המועסקים בתחנת רוטנברג של חברת חשמל באמצעות העבריינית הסדרתית חברת "תנופה". גם נוצלו עד עפר, גם אולצו לחתום על מכתב הלל והודיה למי שניצל אותם. הנה מכתב שלי לחברת החשמל.

 

ולסיום טור לשבת. "המהפכה הצרפתית (או: למה כמחוקקת אני לא עוסקת בצרכנות ומעדיפה להתמקד בעולם העבודה)" - טור שכתבתי בשבילכם לסוף השבוע, בבלוג שלי: החוק המאפשר לנו להחזיר מוצר ולקבל בחזרה כסף, הופך אותנו למכונת צריכה עוד יותר פעלתנית, אובססיבית, וערה ל"זכויותיה". התרועות הרמות לכבוד החוק, וכינויו "מהפכה", כאילו היה מדובר לפחות בנפילת הבסטיליה משל הייתה זאת המהפכה הצרפתית, מסמלות את נפילתם של ערכים אנושיים כמו סולידריות וכמו הזכות להתקיים בכבוד. שכן, כאשר אנחנו בראש ובראשונה צרכנים אנחנו שוכחים שכדי שנוכל לצרוך אנחנו צריכים קודם כל להתפרנס בכבוד". כנסו לטור המלא.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית