שר התעשייה המסחר והתעסוקה בן אליעזר: כך לא משלבים חרדים בתעסוקה

 

19.12.2010

 

שר התעשייה המסחר והתעסוקה בן אליעזר: כך לא משלבים חרדים בתעסוקה

 

השר בן אליעזר בכנס של סיעת עוגן בהסתדרות: ההחלטה שמוגשת ביום א' לממשלה תנציח למעשה את אי שילובם של החרדים בשוק העבודה ואת העוני והאבטלה במגזר | לדבריו, מדובר בנסיגה מהטיוטה שהוצגה בפני המשרד בתחילה: ב-5 השנים הקרובות לא תהיה התקדמות או התניה של קבלת הקצבה עם הכשרה מקצועית; אברכים בני 29 ומעלה יהיו פטורים מעבודה לנצח - מדובר על למעלה מ-90% מהאברכים הנמצאים כיום בתכנית

 

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר, הודיע למזכירות הממשלה כי הוא מתנגד להצעת ההחלטה בעניין עידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה, שתעלה לדיון ביום א' הקרוב בממשלה. (רצ"ב נוסח ההחלטה).

 

"ההחלטה תנציח את אי שילובם של החרדים בשוק העבודה, ותנציח את האבטלה והעוני בקרב הציבור החרדי", אמר בן אליעזר בכנס של סיעת עוגן בהסדרות שנערך היום (ו') בים המלח, במעמד יו"ר ההסתדרות עופר עיני. "ההחלטה היא נסיגה חמורה עוד יותר מהטיוטה שהוצגה בפנינו, שגם לה התנגדנו".

 

בלשכת שר התמ"ת אומרים כי ההחלטה החדשה, תשאיר את המצב הקיים בחמש השנים הקרובות. ההחלטה מדברת על ארבע שנים ראשונות, בהן האברך זכאי למלגת לימוד מלאה, ולאחר מכן יהיה זכאי לשנת הסתגלות בה יקבל 75 אחוז מהקצבה. "מי יודע מה יהיה עוד חמש שנים, ואיזו ממשלה תהיה כאן", אמרו בלשכתו. "העובדה שמנציחים את המצב הקיים היא בעייתית ורעה", אמרו. בטיוטה הראשונה שהוצגה דובר על 3 שנים קבלת קצבה + שנתיים של הסתגלות וקבלת 75 אחוז מהמלגה.

 

שר התמ"ת בן אליעזר אמר בעניין זה כי "אנחנו מציעים להתנות את קבלת הקצבה בחמש השנים הללו, במחויבות של האברך להכשרה מקצועית או לניסיונות ברורים להשתלבות בתעסוקה. ההחלטה לא יוצרת מחויבות של האברך להתחיל בהכשרה מקצועית על מנת לשלבו במעגל התעסוקה בסיום התקופה. כשר האחראי על שוק התעסוקה אני מחויב להתנגד להצעה - המצב הקיים היום הוא רע לישראל ולשוק העבודה - אנחנו חייבים את לשלב את החרדים בעבודה - כאן ועכשיו, ולשם כך משרד התמ"ת מציע שלל מסלולים להכשרה מקצועית לחרדים, ולעידוד השתלבותם במעגל העבודה".

 

סעיף נוסף אליו מתנגד שר התמ"ת הוא הסעיף המאפשר לאברכים בני 29 להמשיך ולקבל את הקצבה למשך כל החיים. "בטיוטה הוצג גיל של 35, ועכשיו בלחץ זה או אחר גיל הפטור ירד ל-29. זה מצב אבסורדי שהמדינה תגיד - אני מוותרת על כוח עבודה חשוב של בני 29 ומעלה. מה גם שמדובר בלמעלה מ-90 אחוז ממקבלי הקצבה כיום, ולכן האבסורד גדול עוד יותר".

 

"אמנם יש חלקים חיוביים בהצעה, אך במתכונת הנוכחית שדוחה את ההשתלבות לעוד מספר שנים - לא נוכל לתמוך, זוהי לא הדרך לשלב חרדים בשוק העבודה", סיכם בן אליעזר. "אני קורא לרה"מ לנסח הצעה אחרת, כזו שתוכל לשלב את החרדים בהכשרה מקצועית ובתעסוקה".

 

תכניות התמת לעידוד תעסוקת חרדים

 

משרד התמ"ת מפעיל בשנים האחרונות מספר רב של תכניות וכלים לעידוד תעסוקת חרדים | השר בן אליעזר, שהודיע כי יתנגד מחר להחלטת הממשלה בעניין שילוב אברכים בעבודה: יש להתנות את חמש השנים עד לכניסת ההחלטה לתוקף - בהוכחה שהאברך פונה להכשרה מקצועית וללימודי השכלה גבוהה

 

·        בן אליעזר הציע במכתב לאייל גבאי במסגרת דיוני הוועדה, כי התקציבים המיועדים לקצבאות ינוצלו במסגרת מסלול מיוחד אשר יקצה משרד התמ"ת לעידוד תעסוקה במגזר החרדי | הוא הציע מסלול תעסוקה מיוחד, כך שהתמריץ יינתן לאברך העובד ולא למעסיק

·        עפ"י נתוני מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת, רמת ההכנסה הממוצעת למשפחה חרדית עומדת על כ-6,100 ₪ בחודש, והיא נמוכה ב-50% מההכנסה הממוצעת למשפחה שאיננה חרדית, העומדת על כ-12,000 ₪ בחודש

·        שיעור החרדים בעלי השכלה גבוהה שעבדו בעת הראיון למחקר גבוה למדי והוא עמד על 74.3%!

 

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, פועל במגוון דרכים על מנת לעודד יציאה לעבודה של האוכלוסייה החרדית. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר הודיע כי הוא יתנגד בממשלה להצעת ההחלטה בנושא עידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה, שתעלה לדיון מחר (א'). בן אליעזר אמר כי יש להתנות את חמש השנים עד לכניסה לתוקף של ההחלטה, בכך שאותם אברכים יצטרכו להוכיח כי הם משתלבים שהכשרות מקצועיות או בלימודי השכלה גבוהה, וכך הקצבה תינתן כ'מלגת קיום'.

 

"אנו מציעים להתנות את קבלת הקצבה בחמש השנים הללו, במחויבות של האברך להכשרה מקצועית או לניסיונות ברורים להשתלבות בתעסוקה", אמר שר התמ"ת. "ההחלטה לא יוצרת מחויבות של האברך להתחיל בהכשרה מקצועית על מנת לשלבו במעגל התעסוקה בסיום התקופה. כשר האחראי על שוק התעסוקה אני מחויב להתנגד להצעה. המצב הקיים היום הוא רע לישראל ולשוק העבודה, אנחנו חייבים את לשלב את החרדים בעבודה – כאן ועכשיו, ולשם כך משרד התמ"ת מציע שלל מסלולים להכשרה מקצועית לחרדים, ולעידוד השתלבותם במעגל העבודה".

 

במסגרת דיוני הוועדה בעניין בראשות מנכ"ל משרד רה"מ אייל גבאי, הציע השר בן אליעזר במכתב מתאריך 15.11.10, כי התקציבים המיועדים לקצבאות, ינוצלו במסגרת מסלול מיוחד אשר יקצה משרד התמ"ת לעידוד תעסוקה במגזר החרדי תוך שימוש בפלטפורמות הקיימות במשרד. במסגרת זו, יפעיל המשרד תכנית ייעודית המאפשרת קבלת הקצבה באחת משני האופנים הבאים:

 

1.      מסלול תעסוקה - תכנית המתבססת על מסלול תעסוקה רגיל המופעל ע"י התמ"ת, במסגרתה יינתן תמריץ חודשי לתקופה קצובה לכל חרדי אשר ייצא לעבודה, אלא שבניגוד למסלול הקיים, התמריץ יינתן לעובד ולא למעסיק ויינתן בתקופה רציפה ולא במועדים קצובים.

2.      מלגה להכשרה מקצועית - מתן מלגה לכל חרדי אשר ייפנה לאחד ממסלולי ההכשרה המקצועית המוכרים. על פי ההצעה שהועברה, כל חרדי המעוניין לצאת לעבודה יוכל לבחור באחד משני מסלולים אלו.

 

משרד התמ"ת מפעיל בשנים האחרונות מספר רב של מסלולים לעידוד תעסוקת חרדים:

 

·        לאחר הצלחתו של "מסלול התעסוקה" בשנים האחרונות להעסקת עובדים מאוכלוסיות שהשתתפותן בשוק העבודה נמוך, מרכז ההשקעות יצא לפני כחודש וחצי למקצה של מסלול תעסוקה חדש. המסלול בהיקף כולל של 100 מלש"ח, ועפ"י ההערכות סכום זה יאפשר קליטה של 2,200 עובדים חדשים, מתוכם כ-1,300 חרדים וערבים בחלוקה שווה. המסלול הינו תחרותי, כשמוענק מענק מהמדינה בסך עד 1,000 ₪ לכל עובד בכל חודש, במשך 30 חודשים.

במסגרת מסלול התעסוקה ב-5 השנים האחרונות, נקלטו כ- 3,500 חרדים וחרדיות שהם כ- 2,200 משרות (כל משרה 186 שעות) בעלות תקציבית של 123 מלש"ח. יצוין כי רוב המועסקים הן נשים חרדיות. ניתן להזכיר כדוגמא לחברות שקלטו עובדים דרך מסלול זה, את חב' פרטנר תקשורת, המעסיקה במסגרת מסלול תעסוקה 128 משרות בעלות סיוע של התמ"ת הנאמדת בכ- 8 מלש"ח. המיזם נמצא בירושלים, ותחום פעילותו - מוקד טלפוני.
כמו כן ניתן להזכיר את חברת מטריקס, המעסיקה במסגרת מסלול תעסוקה 340 משרות בעלות סיוע מהמדינה של כ-21 מלש"ח. המיזם נמצא במודיעין עילית ותחום פעילותו תוכנה.

 

·        לראשונה כונס פורום חרדים לקידום תעסוקה לאוכלוסיה החרדית: הפורום המייעץ הסכים לבקשת שר התמ"ת בן אליעזר להגיש המלצות אופרטיביות לקידום התעסוקה של האוכלוסייה החרדית, והוא התכנס כבר מספר פעמים. השר בן אליעזר הדגיש בפגישה כי אין בכוונת המשרד לשנות את אורחות החיים של החרדים, אלא לסייע באמצעות כלי המשרד השונים למי שהחליט לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד - גברים ונשים. בישיבה השתתפו: דודי זילברשלג; תא"ל (במיל.) ניסים ברדה; אורי שרף; צבי סילבר; ראובן גורבט; משה שפירא; חיים דיקמן; אברהם שוורץ; יוסי דייטש; שינדי באב"ד; עדינה בר שלום.

·        בתי ספר מקצועיים לנוער: בתי הספר המקצועיים לנוער של התמ"ת, מפעילים מגוון מגמות בתחומי חשמל, מחשבים, הנהלת חשבונות, מינהל רכב, סופרי סת"ם לנוער נושר. בשנה"ל תשע"א לומדים 430 תלמידים חרדים מתוכם 310 בנים, ב-12 בתי ספר ברחבי הארץ.

·        פיתוח אזורי תעשייה: בבית"ר עלית הוקצה ע"י מינהל אזורי פיתוח בתמ"ת שטח של כ-20 דונם, מפותח ע"י הרשות המקומית. חלק מהשטח כבר משווק להקמת מיזמי תעשייה.

·        מעונות יום: משרד התמ"ת תומך בסבסוד שהות הילדים במעונות יום לעידוד אמהות לצאת לעבוד, בכלל זאת במגזר החרדי. בשנה האחרונה תמך המשרד בכ-40,000 ילדים במגזר החרדי בהשתתפות מדינה של כ-300 מלש"ח.

·        הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים: משרדי התמ"ת והאוצר פועלים להגברת קצת מתן האשראי למגזר החרדי באמצעות "הקרן לעסקים קטנים".

 

תכניות התמ"ת בשיתוף תב"ת וגוינט:

 

·        מפתח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים) - מרכזי תעסוקה לאוכלוסיה החרדית, בהם ניתנת הכוונה ראשונית באפשרויות של הכשרה ותעסוקה, הדרכה וסיוע בתהליך החיפוש וההשתלבות בעבודה, הדרכה בכתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, עזרה בתהליך חיפוש עבודה והפניה ישירה למעסיקים. בשנת 2006 הוקם הסניף הראשון בירושלים, מסוף 2009 הוקמו 5 סניפים, היום התוכנית פועלת ב-8 יישובים. בתוכנית 6,120 משתתפים, ו-47.5% השמה.

·        חרדים לעתידם - סיוע במימון לימודים אקדמיים בעלי אופק תעסוקתי, עם עזרה בהשמה בסיום הלימודים. סיוע כלכלי בתקופת הלימודים במקצועות ההנדסה ומדעים. התוכנית החלה לפעול באוקטובר 2009, כ-600 משתתפים.

·        צופיה - הכשרות מקצועיות מסובסדות לנשים חרדיות, עם עזרה בהשמה בסיום ההכשרה. ההכשרות נערכות במקצועות מגוונים ובמוסדות שונים. בתוכנית כ-1000 משתתפות. 80% השמה.

·        שחר שילוב חרדים בצה"ל - מסגרת בה משתלבים צעירים חרדים במערכות צבאיות מקצועיות. במסגרת השרות הצבאי רוכשים המשתתפים מקצוע איכותי, ניסיון תעסוקתי ועם שחרורם מצה"ל משולבים בעבודה מתגמלת. תבת מסייעת באיתור, ליווי ומעבר המשתתפים לעבודה באזרחות. בתוכנית כ-900 משתתפים. 85% השמה.

·        הנדסאים - מסגרת המאפשרת לצעירים חרדים בעלי פוטנציאל גבוה לרכוש מקצועות מתקדמים ובעלי יכולת השתכרות טובה. המשתתפים ילמדו מקצוע טכנולוגי בהתאם לתכניות מה"ט ויושמו בעבודה. כ-30 משתתפים.

·        פרנסה בכבוד - שילוב אברכים שתורתם אומנותם בעולם העבודה דרך הכשרות מקצועיות. כ-1,800 משתתפים. 63% השמה.

·        ח"ן הכשרה חלופית - לימודי הנדסאים כתחליף ללימודי הוראה בסמינרים החרדים, עזרה בתהליך בחירת המקצוע, ליווי במהלך ההכשרה והשמה בעבודה. בתוכנית 850 משתתפים. 91% השמה.

·        קרן הלוואות של הג'וינט - הלוואות ללא ריבית בתנאים נוחים לסיוע ברכישת מקצוע ועזרה בעסקים. כ-340 משתתפים.

·        ברכה בעסקים - מסלול ליזמות ועזרה בהקמת וניהול עסקים קטנים. כ-11,100 מועסקים. הוקמו 915 עסקים חדשים.

 

רקע- שיעורי תעסוקה במגזר החרדי

 

לדברי מנהל מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת, בני פפרמן, לא ניתן להתעלם מפערי ההכנסה בין המגזר החרדי לשאר האוכלוסייה. רמת ההכנסה הממוצעת למשפחה חרדית עומדת על כ-6,100 ₪ בחודש, והיא נמוכה ב-50% מההכנסה הממוצעת למשפחה שאיננה חרדית, העומדת על כ-12,000 ₪ בחודש. פערים אלו פוגעים בתנאי החיים של המגזר ומקורם בעיקר בשל מבנה התעסוקה וההשכלה של הסקטור החרדי. שיעורי התעסוקה של הציבור החרדי נמוכים יחסית לאוכלוסייה. שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות עומד על 49% בממוצע ושל גברים חרדים 37% בלבד וזאת לעומת שיעור השתתפות של כ-75% אצל גברים ו-69% אצל הנשים במגזר היהודי.

 

אחד מן המחקרים החדשים שהוכנו לאחרונה על-ידי מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, עוסק בהשתלבותם של חרדים בעלי השכלה גבוהה (הנדסאים ואקדמאים) בשוק העבודה. להלן עקרי ממצאי המחקר:

 

·        שיעור החרדים בעלי השכלה גבוהה שעבדו בעת הראיון גבוה למדי והוא עמד על 74.3%. חשוב להדגיש כי שיעור התעסוקה הממוצע בקרב כלל המועסקים החרדים בארץ נמוך בהרבה והוא עמד על 43.2% בלבד. קרוב למחצית (47.2%) מאוכלוסיית המחקר עבדה בענפי השירותים העסקיים או בבנקאות, עובדה אשר תרמה לרמות השכר הגבוהות, באופן יחסי, של חרדים אלו. עוד נמצא כי מרבית המשיבים (74% מהנשים ו-60% מהגברים) ציינו כי המקצוע שרכשו סייע להם למצוא את עבודתם הנוכחית

·        השכר החודשי הממוצע של גברים חרדים בעלי השכלה אקדמית עמד על כ-8,000 ₪, ושכרן של נשים חרדיות בעלות השכלה אקדמית עמד על 5,600 ₪. לשם השוואה, שכרה החודשי הממוצע של אישה חרדית בעלת תעודת הוראה המקבילה לתואר ראשון בחינוך (B.Ed) עמד על 2,965 ₪ בלבד.

·        בעוד שמרבית דורשי העבודה החרדים במשק (כ-70% בממוצע) מציינים כי הם מעדיפים לעבוד בסביבה חרדית או לפחות במקום עבודה בו ישנה הפרדה בין נשים וגברים במרחב העבודה, נמצא כי 60% מאוכלוסיית החרדים בעלי השכלה גבוהה הועסקו על-ידי מעסיק שאיננו חרדי בסביבת עבודה אשר בה מרבית העובדים אינם חרדים. בנוסף, ציינו כ-60% מהגברים ו-47% מהנשים אשר עבדו בסביבה לא חרדית כי אינם מעוניינים להחליף את עבודתם הנוכחית לטובת סביבת עבודה חרדית.

·        עוד נמצא כי למרות העובדה שהגברים החרדים רכשו השכלה גבוהה במוסדות לימוד שונים, ציינו כ-43% מהם כי המתקשים עד מתקשים מאוד בשימוש במחשב בהשוואה ל-6% מהנשים. קושי זה נובע ככל הנראה מהעובדה שגברים חרדים אינם רוכשים השכלה כללית בצעירותם וחלק גדול מהם גם אינם משתמשים במחשב בגיל הנעורים.
בנוסף, בחן המחקר החדש את עמדותיהם של החרדים אשר רכשו השכלה גבוהה ביחס לשוק העבודה ומעמדם בו, זאת מתוך הנחה כי אוכלוסיית המחקר הינה אוכלוסייה בעלת פתיחות רבה באופן יחסי כלפי שוק העבודה הכללי, זאת בהשוואה לכלל הציבור החרדי. נמצא אפוא כי:


·        למרות הפתיחות והנכונות של מרבית החרדים בעלי השכלה גבוהה לעבוד במסגרות שאינן חרדיות, ציינו כ-30% בלבד מהמשיבות כי היו מעודדות את בניהן לנקוט בצעד דומה לצעד שהן עשו ולפנות ללימודים גבוהים או מקצועיים ולעבוד בתחום לא תורני, זאת בהשוואה ל-48.5% מהגברים החרדים בעלי השכלה גבוהה.

·        כמו כן, ציינו כ-46% מהגברים החרדים כי אם היו זוכים בסכום כסף גדול, היו מעדיפים ללמוד לימודים תורניים מלאים

 

בני פפרמן מנהל מינהל מחקר וכלכלה מדגיש כי ממצאי המחקר מראים כי השכלה גבוהה והשכלה אקדמאית בפרט מעניקה לצעירים חרדים יתרון משמעותי בשוק העבודה אשר מאפשר להם למצוא עבודה איכותית ומכניסה בהשוואה לחרדים אחרים. עם זאת, קיימים עדיין פערים, בעיקר פערי שכר, בין אקדמאים חרדים לאקדמאים שאינם חרדים בשוק העבודה. בנוסף, נראה כי אוכלוסיית החרדים אשר רכשה השכלה גבוהה הינה אוכלוסייה המוכנה לעבוד במקומות עבודה שאינם חרדים בסביבה מעורבת.

   

הצעת החלטה למלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית