ח'כ שלי יחימוביץ: אורלי אינס העניקה לנו רגע מכונן, קצבאות הזקנה שוב על הכוונת של האוצר, ומשפחת עופר מייבבת כאחרון הקשישים מקוצצי הקצבה

28.11.2010

 

אורלי אינס העניקה לנו רגע מכונן, קצבאות הזקנה שוב על הכוונת של האוצר, ומשפחת עופר מייבבת כאחרון הקשישים מקוצצי הקצבה

 

שלום לכולכם,

 

כבוד לד"ר אורלי אינס, שויתרה על חסיון שמה, נחשפה ודיברה בחוכמה ובאומץ. אינס תשמש דוגמא ומופת לנערות ונשים שהותקפו מינית אך חוששות להתלונן ובוודאי חוששות להיחשף בגלל מסע ההכפשה המצפה להן. הרבה שנים אני מנסה להושיט יד לנשים שנמצאות בתחתית הבאר של הכאב וההשפלה אחרי שהיו קורבן לתקיפה מינית, ולטעת בהן את ההכרה שאינן אשמות. השיח השוביניסטי והוולגרי סביב "א" שבדיעבד סירבה להיות "א", והתעקשה שיש לה שם וזהות, היה מייאש בפרימיטיביות שלו, עד שבאה ד"ר אורלי אינס ויצקה תוכן חדש למה שאני יודעת: הרוב המכריע של הנפגעות לא יתלונן לעולם, מצג השווא כאילו נשים קמות בבוקר ומחפשות על מי להתלונן, העובדה שהתלונה עצמה כרוכה במסע יסורים והשחרה, האמירות הדוחות שלא הגיוני שאשה בת ארבעים או חמישים תיאנס, הפשפוש בעברן, כאילו זה רלוונטי בכלל. הראיונות שבהם הצדעתי לה בפומבי כמו שמגיע לה עוד לא עלו, הנה בינתיים כמה דברים שהיו לפני: נאום שלי במליאה, ראיון בקול ישראל, וגם אצל אטילה שומפבלי בערוץ 2 ובערוץ הכנסת.

 

ורוד מושלם. ספר התקציב מנותק כליל מהמציאות. הנה הפרוטוקול של ישיבת ועדת הכספים הראשונה שעסקה בתקציב הנוכחי, שבו קבלנו "סקירה" משר האוצר שטייניץ. חלק מדברי בפרוטוקול: "זה לא קמפיין בחירות כאן. לא יכול להיות שבדברי הפתיחה לתקציב המדינה הכל ורוד והכל מושלם. מדד ג'יני לאי-שוויון לא מראה שאי השוויון בחברה הישראלית הולך וגדל, אין קריסה בעולם העבודה, אין זכר לדוח העוני ולגידול במספר העובדים העניים בפרט והעניים בכלל, לא גדל והולך מספרם של האנשים שלא יכולים להרשות לעצמם קורת גג לראשם, ה-OECD לא מדבר על זה שהפערים אצלנו בין עוני ועושר הם הגדולים ביותר... לא רק שזה לא מוזכר, אלא גם אין פתרונות מוצעים בגוף התקציב..." לפרוטוקול המלא ולראיון שלי על התקציב ב'אולפן פתוח' בערוץ הכנסת.

 

מתרוצצים. הדיונים על התקציב ועל חוק ההסדרים בעיצומם, וכמו תמיד הם מתנהלים בשטחיות מבהילה. אני מתרוצצת מוועדה לוועדה ומנסה לעשות כמיטב יכולתי, ולשקול כל סעיף לגופו. זה מאוד אינטנסיבי, הנה רק מדגם:

 

כבשת הרש הזקן. הייתם מאמינים שבחוק ההסדרים האוצר מציע שוב להקפיא את קצבאות הזקנה? זה צעד אכזרי במיוחד כלפי הקבוצה החלשה בישראל, ומקומם במיוחד נוכח ההסבר של האוצר ש"ההקפאה נועדה לעמוד ביעדי התקציב ובתקרת הגרעון". כלומר בעלי השכר הגבוה ימשיכו ליהנות מהפחתות המס שהאוצר מתעקש עליהן, והזקנים ישלמו. תזכרו גם שקצבת הזקנה היא האפקטיבית מכל הקצבאות, ותכולת העוני של מקבליה קטנה ב-55 אחוזים בזכותה. ברור שהסעיף הזה יעבור, כמו שאומרים, על גופתי המתה.

 

"מצויין שמקצצים את קצבאות הזקנה - שהזקנים יצאו לעבוד! די לפרזיטיות של הזקנים! שיקחו את ההליכונים שלהם, והקלנועים, ויתחילו לקטוף עגבניות בערבה!" (הייתי חייבת לחלוק אתכם תגובה של עימנואל ילין בדף הפייסבוק שלי)

 

גם התניית קצבאות ילדים בחיסונים (גם זה בחוק ההסדרים) מקוממת. למה להעניש ילד פעמיים בגלל התנהגות הוריו? ואיך מעזים בכלל להעניש על היעדר חיסונים כשיש אזורים שטיפת חלב המתקצצת ואחיות בריאות התלמיד המועבדות בפרך אצל קבלנים - לא מגיעות אליהם בכלל? והכי אידיוטי שהמנגנון המסורבל שבנו כדי לדעת את מי להעניש - עולה יותר ממה שהיה עולה לשלם לעוד כמה אחיות שיעשו את החיסונים. גם לזה אתנגד.

 

ומשפחת עופר בוכה כאחרון הקשישים מקוצצי הקצבה. כשיש סעיפים טובים (תתפלאו) בחוק ההסדרים, אני משתפת פעולה עם האוצר ומסייעת לו. כך בתיקון חוק עידוד השקעות הון, תיקון שלוקח את הטבת המס שנתנה עד היום לחברות שמפיקות את רווחיהן ממחצבי המדינה. כימיקלים לישראל שבשליטת משפחת עופר על מפעליה שסביב ים המלח כבר נלחמת כמובן בכל כוחותיה, עם הלוביסטים שלה, עורכי הדין שלה, וגם, לצערי, הוועדים שלה - נגד ביטול ההטבה. חברה רווחית להפליא על חשבון אוצרות הטבע של כולנו, שמחלקת דיווידנדים שמנים ומשכורות עתק למנהלים שלה - בוכה כאחרון הקשישים מקוצצי הקצבה. זאת חוצפה וכאן אני עם האוצר. הנה ראיון שלי בנושא אצל צביקה זרחיה בערוץ הכנסת.

 

כחול לבן באמת. החוק הכי מהיר שלי. "חוק הדגל" המחייב לרכוש רק דגלים שיוצרו בישראל עבר ביום רביעי בקריאה ראשונה, והוא שועט אל הגמר. האמת היא שמעולם לא ראיתי חוק שלי שרץ קדימה במהירות כזאת, בדרך כלל מדובר בשנים של עבודה... גם סימבולי וגם מציל מקומות עבודה בענף הטקסטיל. כנסו לנאום במליאה ולתקשורת.

 

כמובן שהצבעתי נגד חוק משאל עם. משאל כזה מתרחש אחת לארבע שנים בקלפי, אז בוחר הציבור ברוב דמוקרטי את מנהיגיו, כדי שיובילו מדיניות באומץ ובאחריות בלי לבדוק כל הזמן מה הטרנד השולט. אם לקיים משאל עם, וכך לקעקע את יסודות הדמוקרטיה הפרלמנטרית, אין כל סיבה שלא לקיימו גם בנושאים כמו העלאת שכר המינימום, הגבלת שכר הבכירים, ומיגור העסקה באמצעות קבלני כוח אדם. כל אלה סוגיות שאינן נופלות בחשיבותן מסוגיות מדיניות.

 

בין קיבוץ, סוציאליזם וציונות - ובין נוחי דנקנר שעושה אקזיט ממכתשים אגן ומוכר אותו לסינים. הכנסת מציינת מלאת מאה שנים לתנועה הקיבוצית בנוכחות ותיקי הקיבוצים, נאום בן דקה שלי במליאה.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית