מדברי שר התמ'ת, בנימין (פואד) בן אליעזר בנושא 'כלכלה אזורית עתידית', בירושלים

25.11.2010

 

בן אליעזר בכנס כלכלה אזורית: אי אפשר לנתק את הקשרים הכלכליים מההתקדמות במערכת היחסים המדיניים; יתרונה הטכנולוגי של ישראל והתפתחותה לבדם לא יסייעו בפיתוח יחסי המסחר מול מדינות המעגל השלישי וגם לא עם מצרים וירדן

 

"אני מייחל ליום בו אנשי עסקים מישראל ומדינות האזור יבקרו אלו את אלו באופן שוטף וללא חשש, ליום בו נראה טכנולוגיות ישראליות מיושמות בפארקי תעשייה, בתי חולים וחוות חקלאיות במדינות המפרץ ומשקיעים ערביים יהפכו לחלק אינטגרלי מהנוף הכלכלי הישראלי"

 

"מדינה פלשתינאית עם בסיס כלכלי חזק - הינו אינטרס ישראלי ומהווה מרכיב חשוב לדו קיום יציב לאורך שנים"

 

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בנימין (פואד) בן אליעזר נאם היום בנושא "כלכלה אזורית עתידית" בבנייני האומה בירושלים.

 

השר בן אליעזר ניתח את מערכת יחסי המסחר של ישראל עם שכנותיה מהעולם הערבי תוך חלוקה לשלושה רבדים: ברובד הראשון - הפלשתינאים, במעגל השני - מצריים והממלכה הירדנית ובמעגל השלישי - יתר העולם הערבי הכולל את מדינות המפרץ ומדינות צפון אפריקה.

 

להלן עיקרי דבריו של שר התמ"ת בן אליעזר:

 

המעגל הראשון - מערכת היחסים עם הרש"פ

 

"מאז 1967 קשורה האוכלוסייה הפלשתינאית במערכת סבוכה של קשרים כלכליים עם מדינת ישראל.

החל מהממשל הצבאי שהונהג מיד עם כיבוש השטחים, דרך המינהל האזרחי, היו תושבי איו"ש ועזה מעורבים בכל היבטי החיים היומיומיים עם גורמי הכלכלה השונים בישראל. כ-150 אלף עובדים פלשתינאים, בחקלאות, בבניין, בשירותים ובתעשייה התפרנסו בכבוד מתעסוקה בישראל והביאו את משכורתם לתחומי מגוריהם והניעו את הכלכלה באיו"ש ובעזה. פועלים אלו היוו גם את המנוע העיקרי בכלכלת הרש"פ עם הקמתה ב 1994.

אולם, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 הוגבלה כניסת רוב העובדים לעשרות אלפים בודדים דבר אשר פגע בכלכלתה של הרש"פ ורווחת התושבים הפלסטינאים.

עקב הסכם פריז, שהתקבל בהסכמה של שני הצדדים, והשותפות של ישראל והרש"פ למעטפת מכס אחת - גזרה על עצמה הרשות הפלשתינאית להמשיך ולשזור את חייה הכלכליים עם כלכלת ישראל. השארת המטבע הישראלי כהילך חוקי, אימוץ חוקיי היבוא של ישראל, המשך שיתוף הפעולה בנושא גביית מיסי הייבוא והמע"מ - מיישמים הלכה למעשה את רשת הקשרים הקיימת בין שני הצדדים.

גם במצב כלכלי בעייתי, ובהינתן אבטלה דו ספרתית בתחומי הרש"פ, עדיין מהווה השוק הפלשתינאי נתח חשוב בסך המכירות הישראליות אליהם המגיע לכ-20 מיליארד שקל לשנה. בכיוון השני, ישראל מהווה את השוק העיקרי והגדול ביותר לתוצרת פלשתינאית והוא מגיע לכ-3 מיליארד שקל בשנה.

אני מעריך שהקשר הכלכלי יגבר ויעמיק, ככל שהמצב הכלכלי הפלשתינאי יתחזק וגם כאשר תקום המדינה הפלשתינאית שתוכל לקבל החלטות עצמאיות. גם ההכרה של הצד הפלסטיני לפוטנציאל שבשיתוף פעולה כלכלי עם ישראל יגרום להגברת יחסי המסחר ויאפשר לכלכלה הפלשתינאית לצמוח ולפרוח".

 

המעגל השני - מערכת היחסים עם מצרים וירדן

 

"הסכם השלום שנחתם בין ישראל ומצריים בשנת 1979, הביא את שני הצדדים להסדיר את הסחר בין שתי המדינות, אולם אי הסכמה מצרית לחתום על הסכם סחר חופשי בינינו, ואווירת השלום הקר גרמו לכך שהיקפי הסחר בין שתי הארצות היו ברמות נמוכות יחסית. הקיפי הסחר ההדדי בין ישראל ומצרים לא עלו על כ-40 מיליון דולר לשנה רק לאחר חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, הקמת הרש"פ וחתימת הסכם השלום בין ישראל וירדן, שיצרו אווירה של אופטימיות במזרח התיכון, התחממו יחסי הסחר עם מצריים והגיעו להיקפים של כ-100 מיליון דולר לשנה .

האינתיפאדה השנייה שפרצה בשנת 2000, קיררה מאד את היחסים הבילטראליים בין מצריים וישראל וכתוצאה מכך ירדו שוב הקיפי הסחר לרמות של כ-30 מיליון דולר לשנה.

הסכם השלום בין ישראל לירדן ,שנחתם ב-1994 כלל בתוכו סעיף המאיץ את הצדדים לחתום על הסכמי סחר. על אף העובדה כי ישראל הציעה לירדן לחתום עימה על הסכם סחר חופשי וליצור משולש הסכמי ישראלי-פלשתינאי-ירדני. סרבו הירדנים והסכם הנותן העדפות סחר לירדן מול ישראל נחתם בסוף 1995.

גם במקרה זה, כמו עם מצריים, לא הגיע היקף הסחר למימדים משמעותיים, למרות הסכם ההעדפות. בשנים 1996-8 הגיע היקפו לכ-30 עד 40 מיליון דולר לשנה. הסיבות העיקריות להיקפים הקטנים נבעו מהעדר רצון האוכלוסייה הירדנית, שרובה הינו ממוצא פלשתינאי, לסחור עם ישראל עקב משקעי העבר, העדר התאמה בין צרכי השוק בשני הצדדים, ושוק ירדני קטן עם יכולות כלכליות מצומצמות.

בסוף 1997 הגיעו הירדנים ואנחנו למסקנה כי יש לגרום לעידוד שיתוף הפעולה בין שני הצדדים בעיקר בייצור משותף לצורך יצוא לארצות שלישיות. האמריקאים הרימו את הכפפה וניאותו לרכוש מוצרים המיוצרים באזורים מיוחדים בירדן המשתמשים בכ-10% תשומות ישראליות ולהתיר להן להיכנס לארה"ב בפתור מלא ממכס במסגרת הסכם הסחר החופשי של ישראל עם ארה"ב.

הסכם זה עשה נפלאות להיקפי הסחר הבילטראלי שלנו עם ירדן ותרם עקב כך לפיתוח הכלכלה הירדנית ובהכרה שלהם כי יש חשיבות רבה בשיתוף הפעולה הכלכלי עם ישראל.

תוצאה ישירה מהסכם זה הייתה הצמיחה האדירה בייצוא הירדני לארה"ב אשר עלה מ-15 מיליון דולר לשנה קודם להסכם ה-QIZ, להיקף של כ 1.5 מיליארד דולר בשנת 2005. היצוא הישראלי לירדן עלה אף הוא בהתאמה: מכ-15 מיליון דולר לשנה לרמות של כ-150 מיליון דולר לשנה. יצוא זה לא הושפע כלל גם במהלך שנות האינתיפאדה שציננו לחלוטין את יחסינו עם העולם הערבי.

בעקבות הצלחת הפרויקט, נחתם הסכם דומה בשנת 2004 מול מצריים אשר שיפר את היקפי הסחר בינינו ואף הגדיל את יצוא מצריים לארה"ב בהיקפים מרשימים: ישראל מייצאת למצריים סדרי גודל של כ-100 מליון דולר לשנה, ואילו מצרים הגדילה את הייצוא שלה לארה"ב בעוד מיליארד דולר בכל שנה.

אולם, חתימתו של הסכם סחר חופשי עצמאי של ירדן עם ארה"ב הביא לירידה בהיקף שיתוף הפעולה עם ירדן ובשנתיים האחרונות אנו עושים מאמצים רבים למצוא מסגרת חדשה שתעודד חזרה ואף גידול של הקיפי הסחר. זהו ללא ספק האתגר הבא שלנו ביחסינו הכלכליים עם ירדן".

 

המעגל השלישי - ארצות המפרץ וצפון אפריקה

 

"שנים רבות זכתה ישראל ליחס מיוחד, אם כי ניסתר, של ארצות ערב השייכות למעגל השני לסכסוך הערבי-ישראלי, והדבר התבטא בעיקר במערכת קשרים מסחריים בלתי גלויים, עקב ההערכה הרבה לטכנולוגיות ולחדשנות הישראלית. בלט במיוחד היחס המיוחד של מרוקו אולם גם מדינות נוספות.

מיד עם תחילת תהליך השלום והחתימה על הסכמי אוסלו, גבר שיתוף הפעולה הכלכלי עם מדינות אלו. התהליך סייע בפתיחת גלויים וחמים מול מרוקו, תוניסיה, קטאר ועומאן. נציגויות של כל הצדדים הוקמו בערי הבירה של אלה ובתל אביב ומערכת הסחר פעלה בגלוי, אם כי בנפח של עשרות מיליוני דולרים בלבד.

פרוץ האינתיפאדה בשנת 2000 הביאה לסגירת הנציגויות במדינות אלה והחזרת נציגיהן מתל אביב ומערכת הסחר הגלויה ירדה באופן דרמטי למימדים מזעריים תוך מעטפת של חשאיות.

ברור לכל כי קיים פוטנציאל משמעותי בגידול היקפי הסחר ובניצול כוח הקנייה בארצות המפרץ העשירות. יחד עם זאת, שוק זה מושפע מהמהלכים המדיניים באזורינו ולא נוכל להתנתק מתנאי זה".

 

סיכום ומבט לעתיד

 

"להערכתי, קשרינו הכלכליים עם הפלשתינאים, המצויים במעגל הראשון, ימשיכו ויתפתחו עם עליות ומורדות, אולם יקשה על הצדדים להתנתק זה מזה. גם כיום אני שוקד עם עמיתי שר התמ"ס הפלשתינאי למצוא דרכים לקידום מערכת היחסים הכלכליים למרות חילוקי הדעות בינינו.

חשוב להדגיש כי מדינה פלשתינאית עם בסיס כלכלי חזק - הינו אינטרס ישראלי ומהווה מרכיב חשוב לדו קיום יציב לאורך שנים. כמוכן, מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית עולמית יכולה להוות שכנה אידיאלית למדינה עם כלכלה קטנה ומצומצמת דוגמת זו הפלשתינאית, על ידי קידום השקעות זרות בתחומי המדינה העתידית, תוך מתן גיבוי כלכלי וטכנולוגי. יתרה מזאת, חיזוק הקשרים עם השוק הפלשתינאי יכולים להוות את ספינת הדגל של מערכת היחסים הכלכליים של ישראל עם שכנותיה הערביות.

קשרינו עם ירדן ומצריים הוכיחו כי יש למנהיגי המדינות ושריהן, היכולת להנהיג אותם ולהובילם למסלול ארוך מואץ עם אופקים ארוכי טווח. הוכחנו זאת עם הסכמי ה-QIZ בסיועה הנדיב של ארה"ב. הסכם ה-QIZ מדגיש את החשיבות במציאת מסגרות יצירתיות הפועלות לטובת שני הצדדים ומצליחה לחבר בין היתרונות היחסיים של כל מדינה לשם קידום פרויקטים כלכליים. עלינו, כמנהיגים להוביל מהלכים של שת"פ ולאפשר הסכמים יצירתיים לחיזוק הקשר הכלכלי.

 

רבותיי, לא ניתן להתכחש לקשר ההדוק שבין המהלכים המדיניים באזור לבין יחסנו הכלכליים. יתרונה הטכנולוגי של ישראל והתפתחותה הכלכלית לבדם לא יסייעו בפיתוח יחסי המסחר מול מדינות השלישי וגם לא עם מצריים וירדן. קשרינו עם העולם הערבי, יתפתחו ככל שתחול התקדמות במערכת היחסים המדיניים.

 

אני מאמין כי למדינות רבות באזור, ובעיקר לאלו במעגל השלישי - קיים אינטרס ורצון להרחיב את הקשר הכלכלי עם ישראל. גם להן ברור כי הידע הטכנולוגי הישראלי והניסיון בתחומים כגון חקלאות, מים, בריאות ואנרגיה יוכלו לסייע ולשפר את כלכלתן ורווחת תושביהן. אולם, ההתקדמות בתהליך השלום בכלל והקונפליקט הישראלי פלסטיני בפרט – יעמדו כתנאי הכרחי לפני כל פריצת דרך בנושא".

 

השר בן אליעזר סיים את דבריו ואמר כי "אני מייחל ליום בו אנשי עסקים מישראל ומדינות האזור יבקרו אלו את אלו באופן שוטף וללא חשש, ליום בו נראה טכנולוגיות ישראליות מיושמות בפארקי תעשייה, בתי חולים וחוות חקלאיות במדינות המפרץ ומשקיעים ערביים יהפכו לחלק אינטגרלי מהנוף הכלכלי הישראלי. אין לי ספק כי מציאות זו הינה ברת השגה ותלויה אך ורק במנהיגות אמיצה של שני הצדדים. עלינו לקוות כי השנה החדשה תביא עימה גם בשורה של שלום".

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית