מדברי שר הביטחון, אהוד ברק, בכנס השנתי לראשי המועצות האזוריות וסגניהם, במשאבי שדה ב-23/11

25.11.2010

 

שר הביטחון, אהוד ברק, השתתף בכנס השנתי לראשי המועצות האזוריות וסגניהם, שהתקיים ב-23.11.10, במשאבי שדה, ברמת הנגב

 

להלן עיקר דברי שר הביטחון ברק בכנס:

 

"אנחנו צריכים ליצור כאן מקום שיהודי העולם יתגאו להשתייך בזיקה אליו, שילדינו ירצו לגדול בו. עלינו להידרש להתמודד בכל הכוח עם אתגר הביטחון והשלום. את הדבר הזה אנחנו לא יכולים לעשות בלי לקבל הכרעות. המציאות אינה פשוטה בחוץ, ואינה פשוטה בפנים. אין ברירה אלא להיפרד מהפלסטינים. שתי מדינות לשני עמים זה לא נוסחה או סיסמה, זה לא משהו שאנחנו עושים בו טובה לפלסטינים. זו הדרך היחידה להבטיח את עתידו של העם היהודי. מדוע זה כל-כך הכרחי? משום שאם אנחנו לא נפרדים מהפלסטינים, אם אנחנו לא מוצאים את הדרך להעביר קו גבול בתוך ארץ ישראל, אם יש רק ישות מדינית אחת מהים עד הירדן, הישות הזו תהיה בהכרח או לא דמוקרטית או לא יהודית. אם הבלוק של מיליוני פלסטינים לא יימצא לו פתרון, הופכים אותנו למדינה דו-לאומית פר-אקסלאנס. אם אנחנו לא נותנים להם להצביע לכנסת- אזי זו לא מדינה דמוקרטית. העולם לא יקבל, ואנחנו כעם לא יכולים, לא צריכים לקבל ולא נקבל את המצב שאחרי 43 שנה שאנחנו שולטים בעם אחר, אנחנו ברצינות נתייחס לאפשרות שעוד 43 שנה נשלוט בעם אחר. זה לא מעשי. המחיר בעולם יהיה יקר מאוד והאלטרנטיבות יהיו קשות, והן לא מתחילות כולן מהחמאס, החיזבאללה ואיראן.

 

החמאס והחיזבאללה מורתעים עכשיו, אבל ממשיכים להתעצם. יש מתיחות סביב הצורך להגיע לפיוס בתוך הפלסטינים, שעלולה ליצור תמריץ לחמאס או לארגונים סוררים בעזה לחמם את הגבול באזור עוטף עזה. ישנה מתיחות עמוקה בתוך לבנון סביב הטריבונל שחוקר את רצח חרירי, וראיתם את הדברים שדלפו לרשת הטלוויזיה הקנדית, החשד העמוק, שהוא כנראה מבוסס, שהחיזבאללה עומדים מאחורי הרצח הזה, וייתכן שהקצוות הלוגיסטיים והאחרים מגיעים גם מעבר לגבול, בתוך סוריה, ואולי איראן. כל הדברים האלה יוצרים שם מתיחות עמוקה מאוד, ואנחנו צריכים, גם מערכת המודיעין שלנו וגם המערכת המבצעית, להיות ערניים, כדי שהדברים לא ידרדרו, ולעקוב אחרי האפשרויות שמישהו ינסה להטות את המתיחות הזאת אלינו.

 

כולנו מכירים את איראן ברקע, שעם כל הסנקציות והדיפלומטיה, וזה עדיין זמן לסנקציות ודיפלומטיה, אני עוד לא רואה אותם יורדים מתכנית הגרעין.

 

אבל מול שלושת הדברים האלה, ששלושתם דורשים את הקשת של מערכת הביטחון ואת הערנות שלה ושל מערכת המודיעין, עדיין ברקע ישנו התחום המדיני, ובלי שאנחנו נתקדם בתחום המדיני, אנחנו נעמיק ונחריף את המציאות הביטחונית. אין סתירה בין דרישות הביטחון של מדינת ישראל לבין הצורך לדון בהסכם מדיני.

 

ארה"ב היא לא רק המקור של 3 מיליארד דולר בשנה לחימוש צבאי. היא גם המקום שאליו אנחנו פונים כשיש דו"ח גולדסטון, או כשיש החלטה אנטי-ישראלית במועצת הביטחון. ארה"ב היא לא יריב. היא בן הברית העיקרי והכי חשוב של מדינת ישראל, גם כאשר יש לנו מחלוקות איתם. יש לנו עניין להגיע להבנות עם האמריקאים, כשהברירה היא פשוטה- בסופו של דבר, או שאנחנו נגיע להבנות עם האמריקאים והפלסטינים והעולם הערבי יצטרכו להתאים את עצמם לתוצאות, או שיקרה ההפך- העולם הערבי והפלסטינים יגיעו להבנות עם האמריקאים ואנחנו נצטרך להתאים את עצמנו למסקנות. צריך להגיע להבנות עם האמריקאים על איך שמים מאחורינו את כל ההתעסקות בוויכוח על הבנייה, שזה הנושא שישראל הכי פגיעה בו בעולם, אין שום ממשלה בעולם שמקבלת את הזכויות שלנו לבנות ביהודה ושומרון".

 

דברי שר הביטחון על חוק משאל העם:

 

"החוק עבר בכנסת, הוא עבר ברוב גדול, הוא חוק, וצריך לכבד. אני אומר לכם- עם כל ההסתייגויות, בכל זאת, שהחוק הזה לטעמי הוא לא בדיוק דרוש לנו, ולא בטוח שהוא לא ישמש בידי חלק מיריבנו כניסיון לטעון שישראל שמה על עצמה אזיקים וכובלת את ידי הממשלה בבואה לדון על הסדרים מדיניים. אני חוזר ואומר- חוק הוא חוק, אני לא בטוח שהוא נחוץ ודחוף ושלא יהיה בו שימוש על ידי יריבינו באופן שהוא לא נוח לישראל, אבל כשאנחנו מסתכלים קדימה ושואלים איך ממשיכים, יש לנו אחריות עליונה לעתידה של מדינת ישראל ולעתיד של אזרחיה, לביטחון שלהם ולביטחון של ילדיהם. יש אפשרות להתקדם בלי לזנוח את האינטרסים של הביטחון בתחום המדיני, ויש אחריות עליונה על הממשלה לעשות את זה. הממשלה גם קבעה בקווי היסוד שלה שזה נושא מרכזי שלה להגיע לשתי מדינות לשני עמים, וצריך לעשות את זה ביחד עם הקהילה הבינלאומית ועם האמריקאים ולא נגדם. ואני חוזר ואומר- הממשלה קבעה לעצמה ולכן היא צריכה לעשות זאת לבדה. אבל אם יסתבר שהממשלה בהרכבה הנוכחי לא מסוגלת להתקדם בתהליך הזה, הצירוף של ביטחון ושלום כדי להבטיח פה מדינה יהודית דמוקרטית שחיה בשלום ובביטחון עם השכנים, המדינה והעתיד שלה יותר חשובים מההרכב המדויק של הממשלה, ואם לצורך ההגעה ליעדים של מדינת ישראל צריך להרחיב את הממשלה ולכונן ממשלת אחדות שתהיה בתוכה קדימה, אז צריך לעשות את זה בלי היסוס ובלי להתבלבל וזו אחריות של כולנו, של חברי הממשלה".

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית