ח"כ שלי יחימוביץ: חומוס בדמשק? ביטחון חברתי תחילה, ההפרטה בתע"ש, שלטון הלוביסטים והעסקה בתנאי עבדות

24.10.2010

 

חומוס בדמשק? ביטחון חברתי תחילה.

כמה הבהרות אידיאולוגיות ופוליטיות. וגם על תע"ש ועל האכזריות שבהפרטה,

על שלטון הלוביסטים, ועל הפער בין דיונים אקדמיים לבין העסקה בתנאי עבדות

 

שלום לכולכם,

 

כלל בסיסי ואכזרי במדריך הלא כתוב למפריט, הוא שלפני שאתה מפריט גוף כלשהו, אתה מייבש אותו והורס אותו. ככה אתה מוכיח שהוא לא שווה ושרק בעלי ההון יושיעו אותו, וכך אתה גורם לאנשיו לבוא על ארבע ולהתחנן להפרטה לפני שימות. זה בדיוק מה שהאוצר עושה כבר שש שנים לתעשייה הצבאית המפוארת שלנו ולשלושת אלפים העובדים סדוקי הידיים שלה. השבוע יזמנו ציון פיניאן מהליכוד ואני דיון בועדת הכספים שבו נחשפה השיטה המכוערת. כנסו לבלוג שלי.

 

שלטון הלוביסטים. כבר ראיתם בעצמכם את המחזות הבלתי נסבלים של עדרי הלוביסטים הפושטים על הכנסת ופועלים בלהט לטובת החזקים והעשירים המשלמים להם. אפילו בישיבה שקיימנו בכנסת שעסקה בהגבלות על לוביסטים היו רק קומץ חברי כנסת והמוני לוביסטים. כנסו לסיקור של צביקה זרחיה בדה מרקר.

 

מקומם כל כך שאוניברסיטאות, מעוז המוסר, ההשכלה, האליטיזם האינטלקטואלי - שותפות פעילות לעוול הנורא של העסקת עובדי ניקיון בתנאי ניצול מחפירים. מרטין וילר - מזכיר המשמרת הצעירה בירושלים ולוחם עקבי למען עובדי הקבלן, שיתף אותי במתרחש באוניברסיטה העברית, והנה המכתב בנושא שכתבתי לנשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם בן ששון. מרטין ועמו תא אופק שלנו באוניברסיטה מסייעים למנקות ומובילים את המאבק על זכויותיהן, לרבות הפגנות.

 

מודה שזה כיף. גולשי גלובס בחרו בי לאשת השנה. כן, אני יודעת, עוד משאל גולשים. אבל אני מודה שזה כיף ומספק להתעסק בחומרים כל כך מורכבים ולא פופולאריים, ולהיווכח לדעת שאנשים מבינים ומעריכים.

 

ביטחון חברתי תחילה. יובל אלבשן, במאמר בהארץ, משיב לגדעון לוי הסבור שהנושאים שאני עוסקת בהם מתאימים ל"שרת הרווחה של שוודיה". יובל כותב: "...'ביטחון חברתי' היא תפישת עולם דמוקרטית שלמה, הגורסת כי חברה אינה יכולה להיות בטוחה, אם הפרטים החברים בה אינם חשים בטוחים בקיומם הבסיסי... דווקא נשיאת הדגל של הביטחון החברתי מחייבת אומץ לב כי היא יוצאת נגד המחשבה האחידה השולטת במחנה השמאל-מרכז בישראל... את הדגל הזה, דגל הביטחון החברתי, אסור ליחימוביץ' לשמוט מידיה." כנסו למאמר המלא.

 

וגם הכלכלן אלון מרום ("רוצי שלי, רוצי") כותב במאמר במעריב על המחזוריות השגויה שבה מוכרעת הכף בכל מערכת בחירות על העניין הביטחוני, כשהכלכלה נדחקת לשוליים: "…הכלכלה היא הגורם המכריע מאחורי כמעט כל דיון ציבורי, בארץ ועולם, בהיסטוריה והיום. ממנה נגזר היחס לאדם - לעובד, לשכן, לזר. רוצי, שלי יחימוביץ', רוצי!". למאמר המלא.

 

וכשננגב חומוס בדמשק. נאום שלי במליאת הכנסת ביום הבינלאומי לציון העוני. "…וגם אם ייכון שלום כולל במזרח התיכון… וניסע לנגב חומוס בסוריה, האם פערים כאלה בין עניים לעשירים לא עומדים בסתירה לעצם קיומו של המפעל הציוני? אז ננגב חומוס בסוריה, אבל תהיה לנו פה רפובליקת בננות, עם שליטה של קומץ בעלי הון ועם קבוצה ענקית של עבדים. זה החזון שלנו? זה החזון הציוני למדינה מוסרית ומתוקנת?" לנאום המלא. ולראיון ברדיו קול הים האדום באותו נושא.

 

וכל המייל הזה מוביל למסר ולאמונה שחשוב לי לחדד, ולא בפעם הראשונה. כלכלה וחברה אינם נושאים שוליים אלא המהות והעיקר. העניין המדיני חשוב מאוד, אבל המסד, היסודות, הם חברה הוגנת ומוסרית שעליה נגן בעת מלחמה ובשבילה נרצה לעשות שלום, ולכן מה שקורה אצלנו פנימה חשוב יותר. זהו הבסיס. בשביל זה נכנסתי לפוליטיקה. זה סדר היום שלי, ואני משוכנעת עמוקות בצדקתו גם אם רבים חולקים עלי. בנוסף, הגיע הזמן להודות בפשטות במובן מאליו: מפלגת העבודה אינה ולא תהיה מפלגת שלטון בעתיד הנראה לעין, ולמרבה הצער אין לה כרגע תפקיד בתהליך המדיני, "שתי מדינות לשני עמים" יודעות לומר כבר כמעט כל המפלגות, וזו עוד סיבה לכך שהיא חייבת להיות סוציאל דמוקרטית תחילה. אחרת אין לה תקומה.

 

לאלה שהפצירו בי השבוע להתמודד - זו החלטה כבדת משקל, ולא אפריח הצהרות חפוזות רק משום שאחרים עושים זאת. בכל מקרה, אני מבטיחה לכם שעל כל החלטה שלי בסדר גודל כזה, אתם תהיו הראשונים לדעת (לפני התקשורת).

 

ומכל אלה שאומרים וכותבים לי "אם תעמדי בראש העבודה אצביע בשבילה" אני מבקשת לעזור לי כבר עכשיו ובלי תנאים מוקדמים, ולהתפקד בשבילי למפלגה. זה לא קשה וזה לא דרמטי, אבל זו כן הבעת אמון בי וחיזוק שלי, בכל תסריט אפשרי. למעוניינים: כנסו לכאן.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית