תמלוגי הגז: חוויה מתקנת. למה אני אוהבת את רובי ריבלין ולא אוהבת דיונים על ייקור הלחם האחיד, פרגון נדיר לביבי, על הקשר בין ציונות לסוציאל דמוקרטיה

17.10.2010

 

תמלוגי הגז: חוויה מתקנת. למה אני אוהבת את רובי ריבלין ולא אוהבת דיונים על ייקור הלחם האחיד, פרגון נדיר לביבי, על הקשר בין ציונות לסוציאל דמוקרטיה, ובקשת עזרה

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

ענייני הגז: חוויה מתקנת. מי שנשאר לו טעם מר בפה מהמראה המביש של חברי כנסת מתרפסים בפני הגביר תשובה לעין המצלמות ומתחרים ביניהם מי ישרת אותו יותר, מוזמן לישיבה ראשונה של שדולת חברי הכנסת להעלאת הכנסות המדינה מתגליות הגז, שנועדה, חוץ מהעניין החשוב עצמו, גם להראות שלא כל נבחרי הציבור הם משרתי ההון. אני כמובן אהיה שם, וגם זבולון אורלב (הבית היהודי), יוחנן פלסנר (קדימה), דב חנין (חד"ש), אריה אלדד (האיחוד הלאומי), אבראהים צרצור (רע"ם-תע"ל), איציק ועקנין (ש"ס) אילן גילאון (מרצ) יריב לוין (ליכוד) ועוד רבים אחרים. זה יקרה ב-26 באוקטובר, בשעה 12:00, באולם גליל בכנסת. כתבו לנו אם אתם רוצים לבוא לכנסת לצפות מקרוב בישיבת השדולה ל syechimovich@knesset.gov.il

 

אנחנו זקוקים למתנדבים, גם בעזרה בכמות העצומה של פניות ציבור, וגם לצורך המפקד. אז אם יש לכם יום פנוי שתרצו להעביר אתנו בכנסת, כתבו לנו למייל syechimovich@knesset.gov.il

 

הריכוזיות. נוחי דנקנר נעשה איש אקדמיה, והזמין מחקר ש"מוכיח" שאין ריכוזיות במשק. האיש שהוא בעיית הריכוזיות בהתגלמותה יכול לעשות מה ששום מקבל שכר מינימום יכול לעשות כשהממשלה קובעת את גורלו: לקנות בהרבה כסף חוות דעת של מומחים, לדאוג שתפורסם בכל העיתונים, ולשגר מסר לא עדין לראש הממשלה שעות מעטות לפני שהוא מחליט אם להקים ועדה לבחינת הריכוזיות. ביבי, לשמחתנו (כן, מותר לפרגן לו) לא התרגש ומינה ועדה רצינית ביותר. כמובן שועדה זה רק צעד ראשון, ואנחנו נעקוב. כנסו לראיון שלי אצל דב גלהר ב"לילה כלכלי" בערוץ 10 אחרי קבלת ההחלטה, ולכתבה ברשת ב' לפניה.

 

לא על הלחם לבדו. ייקור מחיר הלחם האחיד הוא נושא שח"כים מאוד אוהבים כדי להיראות "חברתיים". אותי הדיון הזה מקומם, כי המסר הוא שלעניים יש אוכל של עניים - לחם אחיד, וכל השאר נזנח. בדרך גם שוכחים את העובדות: שלא הלחם הוא שמייקר את סל הקניות של העשירונים התחתונים. כנסו לכתבה ב- Ynetעל ישיבה שהייתה בעניין בועדת הכספים, ובה השבתתי מעט את חגיגת הלחם.

 

רובי, אדוני יו"ר הכנסת המשובח. בבחירות לנשיא המדינה אמרתי בגלוי (למרות שההצבעה הייתה חשאית) שאני מצביעה עבור רובי ריבלין, וכמה מכם כעסו עלי. התקשיתי להבהיר אז את התכונות הייחודיות של רובי. את עומק התובנה הדמוקרטית שלו. אני חושבת שהימים האחרונים ממחישים משהו מתכונותיו: הצמצום חסר התקדים של חוק ההסדרים שכפה על ראש הממשלה, ההגנה שלו על חופש הביטוי של כלל הח"כים, לרבות אלה שהוא יריבם הפוליטי, הדחייה שלו על הסף את רעיון משאל העם, למרות שמשאל עם היה משרת דווקא את עמדותיו. כנסו לטור של יוסי ורטר בהארץ על בית הספר שעשה לביבי, ול-nrg על חוק ההסדרים.

 

איך אדם שמגדיר עצמו ציוני מוכן למכור את המדינה לבעלי הון? בראיון אצל קרן נויבך בתוכנית "סדר יום" אני מסבירה על קצה המזלג את הקשר ההדוק בין ציונות ובין סוציאל דמוקרטיה. זה אפרופו חוק הדגל שלי, שקובע שדגלי ישראל ייוצרו בישראל ולא בסין. ועדת השרים לחקיקה הפילה את החוק, אבל אנחנו מערערים וכבר גייסנו רוב לקידומו. כנסו לראיון.

 

גלובס בוחרים את אשת השנה של הגולשים מתוך חמישים "נשות השנה" שלהם. יונית לוי, אשה מוכשרת שאני מאוד אוהבת ומעריכה ואני - קיבלנו את מירב הקולות, וכעת היא ואני מתמודדות זו מול זו. כנסו אם אתם רוצים להשתתף.

 

שבת שלום,

שלכם,

שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית