עיקר דברי שר הביטחון, אהוד ברק, בכנס כלכלי חברתי של משרד התמ"ת ב-12.10.10:

17.10.2010

 

להלן עיקר דברי שר הביטחון, אהוד ברק, בכנס כלכלי חברתי של משרד התמ"ת ב-12.10.10:

 

"צהריים טובים לכולם, לא במקרה הכנס עוסק גם בביטחון, לא רק בגלל משקלו בתוך המציאות הכלכלית הישראלית אלא בגלל משקלו בתוך ההוויה של כולנו וראוי באמת שנזכור תמיד שהביטחון לא מסתכם רק בתקציב ובסעיפי הוצאה, מדובר במציאות של מדינת ישראל בעניין שבמהות, הביטחון הוא תנאי הכרחי ליכולת של מדינת ישראל להתקיים ותנאי מקדים לעיסוק בכל יתר הנושאים למעשה. בפינלנד ובשוויצריה זה אולי אחרת אבל אנחנו לא בפינלנד ולא בשוויצריה אלא במזה"ת, בסביבה קשה שאין בה חסד לחלשים, לא תהיה שום הזדמנות שנייה למי שלא יודעים להגן על עצמם. במערכת הביטחון, בצה"ל, בתעשיות המחקר והפיתוח ישנם אנשים נפלאים שמונעים ופועלים בתחושת שליחות ובאמת אני מצדיע להם, האנשים האלה הם תעודת הביטוח של ישראל אבל אם אין קמח אין תורה ואם אין תקציב אין גם ביטחון. ניתוח הנתונים הרב שנתי מראה על ירידה בהוצאה על הביטחון הן כחלק מהתמ"ג והן במונחים של נתח מהתקציב. תקציב הביטחון לשנים 2011-2012, כפי שהוא סוכם בממשלה ועומד להיות מוצג לכנסת, יהיה בשיעור הנמוך ביותר כנתח מהתוצר הלאומי וכנתח מהתקציב מאז קום המדינה. הירידה הזאת בתקציב משקפת למעשה סדר עדיפויות נגלה, כאשר נתח תקציב הביטחון יורד ונתח תקציבי הרווחה ותקציבי השירותים החברתיים עולה. אני כשר ביטחון, מברך על המגמה הזאת שבה תקציב הביטחון יורד כנתח מהתל"ג וכנתח מהתקציב אבל הוא חייב לרדת בצורה יותר איטית, יותר מדורגת כדי לאפשר לענות על אתגרי הביטחון. פינוי המשאבים הזה לצרכים אזרחיים וחברתיים וביטוי סדר עדיפויות לאומי, שכאמור עוד לא נמצא בנקודת איזון נכונה, אבל ביכולתנו להוביל אותו לשם ובזמנו כראש ממשלה ניסיתי לשים את הכוונת על היעדים האלה.

 

כמה מילים על התמונה המדינית, אנחנו בשלהי 2010 לקראת 2011 בנקודה קריטית שמתחברים בה הזדמנויות ואתגרים. מצד אחד, אנחנו רואים את האתגרים, החמאס בדרום, החיזבאללה בצפון, הטרור העולמי ואיראן ברקע, אבל אנחנו רואים גם את ההזדמנויות בדמות המשא ומתן עם הפלסטינאים. ההסתמנות באופק של הזדמנות לדון על ארכיטקטורת ביטחון אזורית שבמרכזה מאבק משותף עם פעולה מודיעינית ומבצעית כנגד טרור מוסלמי רדיקלי והערכות רחבה אזורית אל מול הכוונות ההגמוניות של איראן ועוד הערוצים הסורים והלבנונים שמונחים בפתחנו בהמשך הדרך ושאסור אף רגע לאבד איתם קשר עין משום חשיבותם. אני חוזר לרגע לתחום האתגרים, כשאנחנו מסתכלים על החמאס, על החיזבאללה, על האיום ברקע של איראן ועל התמונה האזורית הכוללת מסתבר שההשקעה בביטחון של כל ממשלות ישראל לאורך 62 שנה הניבה תוצאה משמעותית אחת - מדינת ישראל היא חזקה, היא בטוחה בעצמה, היא מרתיעה אויבים קרובים ורחוקים, אין גורם שיכול ברדיוס רחב מאוד, 2000 קילומטר אפילו ממדינת ישראל לאיים באופן ממשי נכון להיום על קיומה של ישראל. אבל ישראל היא חזקה ויכולה להביט במספיק ביטחון עצמי קדימה כדי שמהעמדה הזאת של כוח ושל ביטחון עצמי היא תוכל לגשת למשא ומתן אמיץ עם כל השכנים שלנו כדי להביא לקץ הסכסוך ולסיום התביעות ההדדיות. שלום הוא לא רק איזה יעד כזה מופשט, הוא מקרין באופן מיידי על המציאות הכלכלית, על התביעות מתקציב הביטחון, גם אם לאורך דורות עוד נצטרך לקיים עוצמה, אבל גם על ההזדמנויות הכלכליות המיידיות ועל קבלתה ומקובלותה של ישראל בשווקי העולם. ההסדר הזה הוא חיוני למדינת ישראל, רוב רובו של הציבור מוכן להיכנס לתהליך מדיני שיבטיח מצד אחד סידורי ביטחון אחראיים, ומצד שני יביא את קץ הסכסוך וסיום התביעות ההדדיות בינינו לבין הפלסטינאים ובהמשך גם לשכנים האחרים. אני מאמין בכל ליבי שהדבר הזה הוא אפשרי והוא תלוי לא רק בנו, הוא תלוי בסופו של דבר קודם כל ביכולתם של מנהיגים בשני הצדדים להבין את גודל השעה, את גודל ההזדמנות, ולפעול תחת הנחה שהדבר הזה אפשרי בכל הרצינות ובכל האחריות, ודרישה מכל הצדדים, אבל אנחנו קודם כל צריכים להפנות אותה אל עצמנו, לפעול באחריות וברצינות. זה מקרין על הדור הזה, זה מקרין על הדורות הבאים וזה מקרין על כל סיכויי התפתחותו ושגשוגו של המפעל הציוני. היינו בהכרעות גורליות בעבר והוכחנו בהם שכוחנו באחדותנו ואם השעה הזאת מצריכה איחוד שורות והרחבת בסיס הממשלה כדי ליצור הסכמה לאומית רחבה על הצעדים הנדרשים, זאת העת לעשות זאת, ואני מפנה את הקריאה הזאת אל שני הצדדים, הן אל ראש הממשלה והן אל הדוברת שעמדה פה לפני, ראש האופוזיציה, ציפי לבני, שלום צריך לעשות, צריך להתעקש בשביל זה, לא מספיק לדבר עליו. זה נכון לכולם באופן בלתי יוצא מן הכלל".

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית